ביקור בית עם המאיירת ענבל שריד

| 20/11/2011 | 0 Comments

שאיפה גדולה שלי היא לאייר ספר שכתבתי בעצמי, מחכה לרגע שבו יצא לי איזה משהו מהראש.

 

שם: ענבל שריד

גיל: 25

סטטוס: רווקה (במערכת יחסים)

מגורים: מזגזגת בין תל-אביב לאשדוד

 

יריית פתיחה: איירה לאחרונה את הספר "רוני וגלגל המזלות" מאת ענת פינטו בהוצאת מדיה 10.

אילו ספרים קראת לאחרונה? צריך להיזהר עם ספרי קריאה, אם זה ספר טוב אפשר לשבת לקרוא אותו כל היום ואז מי יאייר במקומי?? לא לוקחת סיכון.. כשאני נכנסת לחנות ספרים הדבר הראשון שאני עושה זה ניגשת למדף ספרי הילדים לראות מה חדש. מה שכן מדי פעם לפני השינה אני קוראת ספר אגדות באיטלקית כדי ללמוד יותר את השפה.

מי המאייר שסגנון איוריו השפיע יותר מהאחרים על סגנון איוריך? יש הרבה מאיירים שאני מוקסמת מהאיורים שלהם, אך קשה לי להגיד שבסגנון שלי יש השפעה ממאייר מסויים. בביקוריי בתערוכת ספרי הילדים בבולוניה שבאיטליה יוצא לי לראות ספרי ילדים מדהימים שאויירו בכישרון יוצא דופן, לאחר מכן אני רואה אותם מתורגמים כאן בארץ. מאייר שמרשים אותי מאוד הוא רוג'ר אולמוס, מאייר ספרדי הזוי שרכשתי כבר 4 ספרים שלו בבולוניה. דוד פולונסקי הוא מבחינתי ההשראה הישראלית, וגם לנה גוברמן מדהימה אני מאוד אוהבת את הסגנון שלה. מאיירת נוספת היא Anna Laura Cantone, איטלקיה ומאיירת בטכניקה מעורבת שמתישהו בקריירה הייתי מאוד רוצה להשתמש בה.

האם איירת ספרים נוספים? כן, היה לי הכבוד לאייר את נרקיס מלך הביצה" ושלושת הפרפרים מאת לוין קיפניס, הוצאת אורנית 2009. בפברואר 2011 יצא לאור הספר מתנה למדינה מאת יפית איטח, המספר על ילד שרוצה לתת מתנה למדינה ביום העצמאות. יפית שכלה את בנק צחי איטח ז"ל בלבנון וכתבה את הסיפור הזה לפני שאירע האסון.  תקצר היריעה בכדי לתאר עד כמה משמעותי ומרגש היה תהליך יצירת הספר הזה, שקיבל משמעות מצמררת. אגם המשאלות, החברים של קיקוש, נאקה וגמל יושבים על ספסל ויש לי קוצים בישבן יצאו כולם בהוצאת סער. כשהייתי בתיכון איירתי 6 ספרי ילדים שהוצאנו בהוצאת "דגים", הוצאה משפחתית שלנו, שהגיעה לגני ילדים בכל הארץ. כיום אני עובדת על שני ספרים חדשים, האחד בפרוייקט חממה של סטימצקי שנקרא "אמא, יש לי תנין על הארון!". הספר השני נקרא "איך מחוט מגיעים למלכות?" ונכתב ע"י סיגל שאול המקסימה.

אנא ספרי על תהליך העבודה בספר החדש שאיירת " רוני וגלגל המזלות"  והרעיון שעמד מאחורי האיורים.

הספר הזה הוא ספר הילדים הראשון שנכתב על אסטרולוגיה! ענת פינטו, אישה מקסימה, היא אסטרולוגית כבר 15 שנה ותהליך העבודה איתה היה ממש חזק ורגשי. לפעמים אני מרגישה שאני הרבה יותר ממאיירת, אני לא מסתפקת בלקבל את הטקסט לידיים ולהתחיל לעבוד, קודם כל אני פוגשת את המחבר\ת ורוצה להתחבר ולהכיר כדי להבין יותר טוב את הטקסט ואת מה שעומד מאחוריו.
 

דיברתי עם ענת כמעט כל יום, דיסקסנו על מזלות ועוד דברים מסביב, ניסיתי להבין יותר טוב את התכונות המאפיינות כל מזל ולפעמים חשבנו ביחד מה הדרך הטובה ביותר לייצג אותן. האתגר בספר הוא שבכל ציור צריך להציג משהו שהוא כמעט מופשט, תכונות אופי שצריך להציג בעזרת חיות שלפעמים לא קל לצייר (עקרב) ובדף אחד לגרום לילד להבין משהו ערטילאי כמו "מזל" אסטרולוגי.

בסופו של דבר יצא ספר עשיר וצבעוני, ואני מאחלת לו שיגיע להרבה ילדים סקרנים שיהנו מההרפתקה האסטרולוגית ויבינו יותר טוב את הנושא.
 

אנא פרטי על תהליך עבודתך, משלב קבלת הטקסט ועד התוצאה הסופית

לפני שאני מתחילה לעבוד על הספר עצמו, אני דואגת לפגוש את המחבר\ת של הטקסט במטרה להכיר יותר, להתחבר לאדם העומד מאחורי הטקסט, וביחד אנחנו יושבים ומדברים על הסיפור, מה גרם לכתיבתו, מה המטרה וכו'. מעבר לזה אני מציגה את הטכניקה שבה אעבוד על הספר ועושה איזשהו תיאום ציפיות לגביה. לפעמים מגיעים אליי עם טקסט לפני שהוחלט על מספר העמודים בספר, אז  בנוסף אני עוזרת בחלוקת הטקסט לכפולות, כדאי לשמוע את דעת המאייר בנושא, חשוב לוודא שזה הגיוני מבחינה איורית.

השלב הבא הוא הסקיצות, אותן אני עושה במחשב, כך שהדף לא סובל מעודף קווים ומחיקות, והתוצאה הרבה יותר נקייה ומקצועית. רוב הפעמים אני לא עושה את כל הסקיצות מראש, אצלי הדברים זורמים אחד אחרי השני. אני מתחילה עם דף או שניים, מבינה את ההתגלגלות, שומעת את התגובות ולאחר מכן זה ממשיך. מכיוון שקצב העבודה שלי מהיר (מה שלא גורע חלילה מהאיכות), נוצר קשר כמעט יומיומי באימייל, והמחברים מחכים כבר לבדוק את האימייל בבוקר כדי לראות אולי שלחתי סקיצה או ציור גמור.

לאט לאט הספר נבנה, דף אחרי דף עד שלבסוף מגיעים לכריכה!, אותה אני אף פעם לא מאיירת מראש. הכריכה היא מעין סיכום של כל ההתחברות שלי לספר, אני גם לא דוגלת בסתם לקחת ציור מתוך הספר ולזרוק אותו על הכריכה, חשוב לי שתהיה יותר מחשבה מאחורי זה, הכריכה היא מה שגורם לקונה להרים את הספר מהמדף, יש לתת לה תשומת לב בהתאם!
 

מהן הטכניקות בהן את משתמש/ת, וכיצד את מחליטה באיזו טכניקה להשתמש לכל ספר?

לאחרונה פיתחתי טכניקה חדשה, המשלבת את האיכויות הידניות והדיגיטליות ההולכות כאן יד ביד ולא מתקיימות אחת בלי השניה. אני מציירת בגירי פסטל על צדו האחורי של הקנבס, ולאחר מכן סורקת וממשיכה את העבודה בתוכנת הפיינטר12, מה שנותן אפקט רנדומלי וכיפי: כל פעם כשאני צובעת ועושה "פווו" כדי להעיף את שאריות הגירים, זה יוצר כמו פיקסלים של קנבס חשוף ומשווע לציור מראה קצת עתיק.

לאחר 3 ביקורים בתערוכת ספרי הילדים באיטליה, שמהם יצאתי רק עם חיוכים וגלויות של מאיירים אחרים, הגעתי למסקנה שיש צורך בשינוי סגנון. בתור אחת שגדלה על העולם הדיגיטלי, היה לי קשה לקבל את זה שהאירופאים לא מתחברים לציורים שלי. תהליך החזרה ל"הנד-מייד" היה מאתגר ולא פשוט, אך זה משהו שיצא ממני עמוק מבפנים.

מה הטיפ שלך למאייר מתחיל?

עוד דבר שלמדתי באיטליה: הייתי מציעה למאייר המתחיל שקודם כל יעבוד על הסגנון שלו ויבין מי הוא ומה הוא מציע לנציג ההוצאה לאור שיושב מולו. כשאתה מראה תיק עבודות חשוב מאוד לא לעשות ערבוביה גדולה של סגנונות, כאן לא חוכמה לצייר גם ככה וגם ככה וגם ככה, ההוצאות לאור רוצות לדעת ולזכור בדיוק מי אתם, כי כשהם מלקטים מאיירים לפרוייקט הם רוצים לשלוף מאיירים לפי סגנון. וכמובן תעמדו על שלכם עם ביטחון עצמי! אתם לא ספקים, אתם אמנים.

איזה ספר הותיר בך את הרושם העז ביותר בילדותך? ולאחרונה?

הספר שהכי אהבתי בילדותי ועדיין אוהבת הוא כינור הפלא שכתב וצייר קונטן בליק. מסופר על קבצן שקנה כינור בבזאר המקומי, וגילה שבכל פעם שהוא מנגן קורים דברים קסומים, הכל הופך לצבעוני, עוגות גדלות על העצים ודגים מתחילים לעופף. הספר מצוייר בצבעי מים בצורה פשוטה ותמימה שהשאירה בי חותם עד היום.

שאיפה גדולה שלי היא לאייר ספר שכתבתי בעצמי, מחכה לרגע שבו יצא לי איזה משהו מהראש.

ספר שהשאיר עליי רושם מטורף הוא ספר שאייר רוג'ר אולמוס הספרדי, ספר עצוב כל כך שבחיים לא הייתי מעיזה לתת לילדים שלי (כשיהיו כאלה) לקרוא אותו. תקציר – מסופר על עורב שמגיע לעץ אלון ענק, מסית את העלים והשורשים נגד העץ, העלים מחליטים לנשור, השורשים מורדים ויוצאים מהאדמה והעץ מת בסוף!! ממש נורא… אבל מצוייר בצורה ממש מרגשת בטכניקה שלא קלטתי עדיין אם היא דיגיטלית או יצירת מופת בשמן.
 

אילו שלושה ספרים תיקחי איתך לאי בודד?

אם באי הבודד הזה היתה קליטה הייתי לוקחת את ספר האגדות האיטלקי, אפשר להעביר שנים בלקרוא ולתרגם כל מילה שלישית באייפון smiley.

חוץ מזה הייתי לוקחת את "לילה בלי ירח" של שירה גפן, שאייר דוד פולונסקי. חוץ מזה עבור כל מאייר הספר הכי טוב הוא זה שדפיו חלקים, אז ספר סקיצות יכול להיות כמו מטמון על אי בודד.
 

משפט סיכום:

תודה על כך שבכל יום שאני עובדת אני עושה את מה שאני אוהבת, ותודה לכל מי שמאפשר לי לעשות את זה.

 

רוצים ליצור קשר עם ענבל:

בפייסבוק:

www.facebook.com/inbalsaridart

אימייל:

[email protected]


Print pagePDF pageEmail page

Tags: , , , , , ,

Category: מאיירים לספרים

Click on a tab to select how you'd like to leave your comment

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *