ביקור בית עם הסופר ד"ר חן נרדי: לחבק דולפין: ספר של מסע והתפתחות המסייע לילד

| 10/01/2012 | 0 Comments

 

מטפל אישי וזוגי ומנחה קבוצות גברים מזה למעלה משלושים וחמש שנים. הקים עם חברים את 'התנועה לגבריות חדשה' המתבססת על ספרו "גברים בשינוי – בדרך לגבריות אחרת".

 

ספר הילדים שכתב "לחבק דולפין – איך להרגיע סרדינים וכרישים כשילדים מציקים", מספר את סיפורו האישי על דחייה חברתית שחווה בילדותו  ואיך היה רוצה להתמודד איתה באופן "דולפיני". סיפור של חניכה: דולפין חכם, חזק ורגיש המלווה את הילד במשבר ההסתגלות הקשה שהוא עובר בגן. הדולפין  מלמד את הילד להתמודד עם הסרדין המבוהל ועם הכריש התוקפן שבתוכו.

 

 

 

שם: ד"ר חן נרדי

גיל: 58

סטטוס: נשוי לד"ר רבקה נרדי + 3

מגורים: קדימה

 

מטפל אישי וזוגי ומנחה קבוצות גברים מזה למעלה משלושים וחמש שנים. בשנת  1993 הקים עם חברים את 'התנועה לגבריות חדשה' המתבססת על ספרו "גברים בשינוי – בדרך לגבריות אחרת" (מודן 1992). הוא מאמין שהגמשת המודל הגברי הנוקשה והסמכותי, הינה מפתח לשינוי חברתי המוביל לחברה  שוויונית יותר ואלימה פחות.  מלמד את המודל הדולפיני לסגלי חינוך בגנים ובתי ספר. שותף במכון דיאלוג. בעל תואר דוקטור בעבודה סוציאלית מטעם אוניברסיטת תל-אביב (1998). שירת בצה"ל 22 שנים כקצין בריאות נפש וכמפקד, בשנת 1992 פרש מצה"ל בדרגת סגן-אלוף.

 

ד"ר חן נרדי, באמצעות סיפור אישי מילדותו אותו הפך בידו האמונה לסיפור של חניכה, מעניק לנו כמתנה: דולפין חכם, חזק ורגיש המלווה את דרכו של הילד להתבגרות. "לחבק דולפין" הנו סיפור כובש של מסע התפתחותי, הומור, איורים מושכי עין ולב שמעבים את הטקסט, ולקח שנשאר בליבו של הקורא. הספר פותח פתח לשיחה בין הילד לבין הוריו ומחנכיו שיחה שבכוחה של שיחה זו להעשיר את הילד, להעצים את כוחו, לכוונו לדרך של בגרות ואחריות חברתית, ולעזור לו להיחלץ מ"בורות" שיכולים לבלום את התפתחותו.

 

יריית פתיחה: הוציא לאחרונה את ספר הילדים: לחבק דולפין: איך להרגיע סרדינים וכרישים כשילדים מציקים (הוצאת "הדים" 2011).

 

מאין אתה שואב את השראתך בכתיבתך? בכתיבת הספר  "לחבק דולפין", כמו גם בשאר ספריי, ההשראה באה הן מהמפגש שלי עם עצמי, עם מטופליי, ועם החיים בכלל.

כמה זמן ארכה כתיבת ספרך? כשלוש שנים.

איזה ספרים קראת לאחרונה? לבד בברלין מאת הנס פאלאדה, מרטין עדן מאת ג'ק לונדון ואיזון עדין מאת רוהנטון מיסטרי.

מי הסופר שכתביו הרשימו אותך יותר מכולם, והאם הייתה לו השפעה כלשהי על כתיבתך? מתוך השלושה שקראתי לאחרונה, "לבד בברלין" הרשים אותי מאוד באומץ להביא בפני הקורא את עולמם של הנאצים כמו של הגרמנים שהתנגדו להם באומץ לב בל יתואר.

אילו ספרים קראת בילדותך? בעיקר ספרי הרפתקאות וספרות יפה שמוריי או ספרנית המליצו לי עליהם. זוכר לטובה את ספרי ז'ול  ורן, טרזן ואחרים.

אילו שלושה ספרים תיקח איתך לאי בודד? אקח את 'מלחמה ושלום' שלבושתי עדיין לא קראתי, את התנ"ך, ואת הביוגרפיה של נלסון מנדלה.

האם הוצאת בעבר ספרים נוספים או שזה הוא ספרך הראשון? זהו ספרי החמישי. ספריי הקודמים:  "גברים בשינוי – בדרך לגבריות אחרת" בשיתוף ד"ר רבקה נרדי, (מודן 1992), "מים גנובים על גברים ובגידות" (מודן 1996), "להיות דולפין – התמודדות עם תוקפנות וחולשה",  "שיחה זוגית – על מה שקשה לדבר" (הדים  2010)

ספר קצת על הספר שכתבת: הספר מגיש לילדים את סיפורי האישי על דחייה חברתית שחוויתי בילדותי  ואיך הייתי רוצה להתמודד איתה באופן "דולפיני": הרעיון המרכזי: לכל ילד ולכל מבוגר יש בתוכו שלושה יועצים פנימיים המושכים אותו לכיוונים שונים: הסרדין ממליץ בפנינו לברוח אם מציקים לנו, להתחנף לחזקים, לא להתנגד לשום דבר ולשחות עם הזרם. הכריש ממליץ בפנינו לתקוף ולפגוע במציקים לנו, לעולם לא לוותר, ובעיקר להיות מפחידים כדי שלא יפגעו בנו. הדולפין לעומת זאת מציע לנו לשלב בין שתי תכונות: הראשונה, היכולת לעמוד כמו הדולפין על הזנב שלנו כאשר פוגעים בזכויותנו, והשנייה לפתח חיישנים רגישים למה שקורה לנו בתוכנו ולמה שקורה לזולתנו.  

 

מתוך הספר: "במים הקרים אני שוחה וזה נעים, מחבק סרדין שמסתתר בין הסלעים, יש לי סונר רגיש ומיחד, שמרגיש מי עצוב ומי לבד, מי מסכן ומי נחמד, מתי בכיף לצוף על הגב, ומתי בעצמה לעמד על הזנה"

האם אתה כותב בימים אלה ספר נוסף או מתכוון להוציא ספר נוסף בתקופה הקרובה? בימים אלו אני בשלבים מתקדמים של כתיבת רומן. זהו הרומן הראשון שלי, לאחר שכל ספריי האחרים היו עיוניים ועסקו בעולם הטיפול הזוגי והאישי, ההדרכה והייעוץ.

מה הטיפ שלך לסופר מתחיל?  מאחר ואני רואה את עצמי כסופר מתחיל, אתן לאחרים את הטיפ שאני נותן לעצמי: להתגבר על הפחד להביא את עצמי לכתיבה באפן אותנטי.

משפט מסכם: קראתי לאחרונה במוסף הספרים של 'הארץ' שיר מאת וולף בירמן, שהשורה החוזרת בו היא: "רק מי שמשתנה נשאר נאמן לעצמו" בחרתי בו למוטו.

לחבק דולפין: איך להרגיע סרדינים וכרישים כשילדים מציקים

 

חן עובר לגן חדש וחייו משתנים לבלי הכר. הילדים אינם משחקים איתו, הבריון של הגן מפיל אותו מהנדנדה והילדים סובבים סביבו במעגל, שרים ולועגים על "היפופוטם המטומטם". חן, כמו רוב הילדים החווים דחייה חברתית מתבייש במצבו וחש כאילו משהו בו אינו בסדר. הבושה גורמת לו להסתגר, להסתיר את מצוקתו מפני הוריו להישאר לבד ללא תמיכה וללא כלים טובים להתמודד עם המצב. בחיפוש אחרי מודל שיעזור לו למצוא את הדרך הטובה לפתור את הבעיה הוא פונה בתחילה לסרדין הפחדן המשדל אותו להעמיד פני חולה כדי להישאר בבית. בהמשך, כאשר דרך ההתחלות אינה עובדת והוריו מחזירים אותו לגן, דורש ממנו הסרדין לבכות כאשר הילדים מעליבים אותו. שלא במפתיע, דרך הסרדין מובילה את חן למבוי סתום. חן עושה תפנית חדה ומאמץ את דרך הכריש התוקפן שנראית במבט ראשון מבטיחה יותר. הכריש דוחק בחן להרביץ ולדחוף כדי להשיג את שלו ולהראות לכולם מי כאן החזק. חן מרביץ ומאיים, אך נעשה בודד עוד יותר: אף ילד אינו רוצה להיות חבר של הילד המפחיד של הגן. כאשר חן מבין שהתקפה, כמו בריחה, מובילה למבוי סתום, הוא מגלה את דרך הדולפין. הדולפין חיה חזקה אבל מצוידת גם בסונר המאפשר לו להיות מודע לרגשותיו ולחוש את רגשותיו של האחר. חן עולה על דרך הדולפין, רוכש את ליבם של הילדים ומשהו בו נרגע ומתחזק. חן מגלה את הכוח של שיתוף פעולה, רגישות לליבו של האחר, תיקון ובקשת סליחה.

 

איך להיעזר בספר

"לחבק דולפין" מעניק להורים ולאנשי המקצוע כלים חשובים המסייעים לילד לעזור לעצמו. למשל: לספר לילד, על ילד אחר שנתקע במסע ההתפתחותי שלו, זוהי דרך מצוינת לשוחח על סטיגמות מכאיבות בלי לבייש את הילד, להראות כיצד ניתן להגיב אחרת בלי לעורר התנגדות, ליצור שיחה במקום שלא היה בו דיבור, ולהעשיר את עולמו הפנימי של הילד באמצעות מטאפורות קליטות. קל יותר לדבר על הסרדין מאשר על החלק הפחדן בתוכנו. הקריאה המשותפת של הסיפור מאפשרת לנו לנתח ולהדגים כיצד הדיבור התוקפני והשתלטן של הכריש יכול לפתות ילדים כמו גם מבוגרים. ומתוך השיחה הזו נפתחת בפני הילד הדלת שמחברת אותו אל הדולפין שבתוכו, המייצג את הכוח הבוגר שהנו הבסיס ליחסים של שיתוף פעולה.

 

לחבק דולפין: איך להרגיע סרדינים וכרישים כשילדים מציקים מאת ד"ר חן נרדי, איורים: סיגל משל, הוצאת "הדים", שנת 2011, 36 עמודים.  תמונת ד"ר חן נרדי צילום יח"צ דפנה קפלן.

 

 


Print pagePDF pageEmail page
Print Friendly, PDF & Email

Tags: , , , , , , ,

Category: ביקור בית - משוררים וסופרים, מדריכים ופנאי, ספרות ילדים ונוער

Click on a tab to select how you'd like to leave your comment

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.