רני-רן והפעמונית או הקץ להרטבה הלילית

| 17/11/2011 | 0 Comments

רני-רן והפעמונית או הקץ להרטבה הלילית הוא סיפור ילדים חביב ומיוחד, על רקע התמודדות עם בעיה המטרידה פעוטות והוריהם והדרכים לפתור אותה. הספר חובר בידי תלמה כץ  יוזם הסיפור הוא פרופ' אבנר (הרמן) כהן מנהל מרכז הילד, פתח-תקווה, ומרפאה להרטבת לילה, בית החולים שניידר בפתח תקווה.

 

הספר הייחודי הזה מיועד, כמו כל ספר ילדים גם לעורר עניין והנאה בקרב קוראיו. יחד עם זאת, מופנה להורי ילדים אשר תופעת ההרטבה הלילית מוכרת להם, אך לא תמיד מודעים לפתרונות הזמינים והקלים. בעלילה מסופר על רני, ילד חביב ומתוק בן 5 וחצי, אהוב על חבריו כולם, בעל לב חם ופתוח, ומוכן לעזור ולסייע בכל עת ובכל מצב. חייו מלאים בפעילויות חברתיות, תמיד עם חיוך  על פניו. אבל…יש לו איזה "סוד". בלילות, כאשר הוא נרדם עייף ומותש, קורה, והפיפי בורח… רני מתעורר בבוקר מבויש ועצוב. בוקר אחד, רני  מחליט להיות גם אמיץ. הוא פונה לאמו ומבקש שתיקח אותו לרופא כדי שייתן לו "פעמונית", ובעזרתה תיעלם התופעה. וכך היה, וכל היתר בתוך הסיפור…

 

תלמה כץ מספרת, כי שיטת השימוש ב"פעמונית", היא רק שיטת טיפול אחת. היא מבוססת על חיישן אלקטרוני המפעיל זמזם בעת ההרטבה כדי לסגל רפלקס שלפיו הילד מקשר בין שלפוחית מלאה לצורך להטיל שתן לבין התעוררות. "הפעמונית" מחוברת לתחתוניו של הילד.

 

על פי דפי ההסבר המפורטים של פרופ' כהן המופיעים בסופו של הספר, הרטבת לילה היא בעיה, שעל פניה נראית מטרידה, אך היא שכיחה בהחלט  וניתנת לפתרון באמצעים פשוטים ובמהירות רבה יחסית. רק כדוגמה נציין כי שכיחות הבעיה בגיל 5-6 היא 15%-20%.  לא פעם מלווה בושה את הלוקים בבעיה, ולעתים גם את יתר בני המשפחה, המנסים להסתיר ולהסתתר. ילדים נמנעים מלצאת לטיולי כיתה ואינם לוקחים חלק באירועים כמו מסיבות פיג'מות. כתוצאה מכך נפגע הרובד החברתי שהוא כה משמעותי בגיל הילדות. יש בתים שבהם ההורים משתמשים בעונשים או מעירים לילד המרטיב הערות פוגעות ומעליבות.

 

מטרת הסיפור רני-רן והפעמונית או הקץ להרטבה הלילית היא  לסייע ולהאיר נכונה ובפשטות את הפתרונות הקיימים.  בסוגיה חשובה זו עוסק, בית היתר,  פרופ' אבנר כהן, רופא ילדים בכיר וותיק, מנהל מרכז הילד בפתח-תקווה,  והמרפאה להרטבת לילה בבית החולים שניידר בפתח-תקווה. הידע העשיר של פרופ' כהן, יחד עם ניסיונו הרב, עוזרים רבות גם לילדים וגם למשפחותיהם.

 

המחברת, תלמה כץ, (65) ילידת תל אביב, מתגוררת למעלה מארבעים שנה בפתח-תקוה. נשואה, אם לבת ובן, סבתא לחמישה נכדים. "במשך 34 שנים עבדתי בבית חולים השרון בפתח-תקוה, למדתי ספרנות באפיק של הספריות המיוחדות, ולמעלה מעשרים שנה הייתי מנהלת הספרייה הרפואית של בית החולים,  עד פרישתי לגמלאות ב-2010".

 

תלמה כץ מציינת, כי "משך השנים אני מנסה דרכי בכתיבה. אם זה למגרות, כמו רבים וטובים אחרים, אם זה לאירועים מסוגים שונים. רק עם לידת נכדתי הבכורה, העזתי בכתיבת סיפורי ילדים. הוצאתי ספר לפעוטות בשם "פיה הפילון מאמצע הקניון" המספר על נכדתי המאוהבת בפיל המוצב בקניון והמונע על ידי מטבע. לנכדתי הבאה בתור, הקדשתי ספר נוסף: "תומי ונולי חברים חדשים", אודות כלב וחתולה הנפגשים במרפאת הווטרינר…"

 

הספר הנוכחי, רני-רן והפעמונית או הקץ להרטבה הלילית "נולד" כתוצאה מהיכרות וידידות רבת שנים בין תלמה לבין פרופ' אבנר כהן, מנהל מרכז הילד פתח-תקוה, ומרפאה להרטבת לילה בבית חולים שניידר, פתח-תקוה. באחת הפעמים בהיותו בספריה לצרכיו הוא, פנה אל תלמה  ושאל באם תרצה לכתוב סיפור על הרטבה לילית. "חשבתי, שקלתי, קראתי רבות והחלטתי לנסות ולצאת לדרך", מסכמת תלמה.

 

פרופ' כהן מסביר, כי השליטה הרצונית על כיס השתן מתפתחת לרוב בשנה השנייה והשלישית לחיי הילד. תהליך הגמילה מהרטבת לילה הוא הדרגתי, וקצב הגמילה שונה מילד לילד. מרבית הילדים יבשים בלילה כבר בגיל 4 עד 5 שנים. הרטבת לילה הנה תופעה נפוצה ביותר בקרב ילדים, ולמעשה זוהי התופעה השנייה בשכיחותה לאחר אסטמה.

 

הרטבת לילה הנה איבוד שתן לא רצוני המתרחש בלילה, תוך כדי שינה. התופעה מוגדרת כבעיה בילדים מגיל 5 שנים ומעלה אשר מרטיבים לפחות פעמיים בשבוע. למעלה ממאה אלף ילדים בישראל סובלים מהרטבת לילה, וכ-50 מיליון ילדים מרטיבים ברחבי העולם. הרטבת לילה שכיחה יותר בקרב בנים מאשר בקרב בנות. בגיל 5 שנים כ-15% עד 20% מהילדים מרטיבים בלילה, בגיל 8 – כ-7%, בגיל 12– כ-3% ומעל גיל 18 –כ-1%-0.5% עדיין סובלים מהבעיה.

 

הרופא מטעים, כי תהליך הגמילה מהרטבת לילה הוא הדרגתי, וקצב הגמילה שונה מילד לילד. שכיחות התופעה יורדת עם העלייה בגיל, בעיקר הודות לגמילה ספונטנית בשיעור של כ-15% בשנה. מחקרים רפואיים מצביעים על כך  שאצל 75% מבין המרטיבים נמצא קשר תורשתי מובהק, ובני משפחה נוספים סבלו גם הם מהבעיה. אם הורה אחד הרטיב בילדותו, אחוז הסיכויים שכל אחד מילדיו ירטיב הוא כ-45%. אם שני ההורים הרטיבו בילדותם, אחוז הסיכויים שכל אחד מילדיהם ירטיב הוא 75%.  מחקרים מדעיים מצביעים על כך שב-90% מן המקרים הסיבות להרטבת לילה הן גופניות (פיזיולוגיות) ולא התנהגותיות או פסיכולוגיות.

 

הרופא מדגיש, כי ניתן לטפל בתופעה של הרטבת לילה, וחשוב מאוד לעשות זאת. הרטבת לילה פוגעת בביטחון  העצמי של הילד ובדימוי האישי שלו, גורמת לו רגשות אשם ובושה ומגבילה אותו בפעילות חברתית המקובלת אצל בני גילו. התופעה גורמת גם כעסים ומתחים בתוך המשפחה. כיום ידוע כי הרטבת הלילה היא בעיה גנטית המתבטאת בליקויים תפקודיים גופניים.

 

כדי להתחיל בטיפול, יש לפנות לרופא לבירור גורמי ההרטבה. בהתאם לגורמים יותאם לילד טיפול. ניתן להשיג גמילה בפרק זמן קצר יחסית. הישנות התופעה לאחר הטיפול היא נמוכה.

 

"רני-רן והפעמונית או הקץ להרטבה הלילית", מאת תלמה כץ, איורים ססגוניים מאת אלית אבני שרון,הוצאת הספרים אוריון , שנת 2011, 24 עמודים,


Print pagePDF pageEmail page
Print Friendly, PDF & Email

Tags: , , , , , , , , ,

Category: ספרות ילדים

Click on a tab to select how you'd like to leave your comment

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.