יצירה דין וחוק: ההגנה על זכות היוצרים – התיישנות הזכות לתבוע
זכותו של אדם לתבוע את מי שהפר את זכותו נתונה לו לזמן מוגבל. תקופת זמן זו, בה אדם יכול לממש את זכות התביעה שלו, קרויה "תקופת ההתיישנות". משמעות הדבר היא שמשחלפה תקופת ההתיישנות אין אדם יכול לתבוע עוד בגין הפגיעה שנעשתה בזכות מזכויותיו. כאשר מדובר בזכות יוצרים קובע חוק ההתיישנות התשי"ח-1958 כי תקופת ההתיישנות היא בת 7 שנים. כלומר: יוצר שזכות היוצרים ביצירתו הופרה והוא לא תבע בגין ההפרה במשך 7 שנים התיישנה זכותו לתבוע, והוא לא יוכל לתבוע עוד בגין הפרה זו.
ואולם מה קורה כאשר היוצר לא יודע שיצירתו הופרה? נניח, למשל, שסופרת פרסמה ספר בעותקים רבים, ואחד הקוראים החליט לשבץ בספר שהוא עצמו כתב קטעים מספרה של הסופרת; הסופרת לא יודעת על כך מאומה, וחלפו עברו להן 10 שנים ממועד ביצוע הגניבה הספרותית ועד שנודע לסופרת כי זכות היוצרים שלה נפגעה, ושגנבו ממנה קטעים ספרותיים. האם אין הסופרת זכאית לתבוע בגין הגניבה הספרותית שנעשתה ובגין הנזקים הכספיים שנגרמו לה רק משום שחלפו יותר מ-7 שנים מיום ביצוע ההפרה של זכות היוצרים של הסופרת??
לא ולא! מוסיף חוק ההתיישנות וקובע, כי אם לא ידע בעל הזכות, התובע, את "העובדות המהוות את עילת התובענה", כלומר את דבר העתקת חלק מיצירתו או הפרה אחרת שנעשתה בה, וזאת מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן – תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לו עובדות אלה.
כלומר, ספירת 7 שנות ההתיישנות תחל רק ביום בו נודע לבעל זכות היוצרים, היא הסופרת בדוגמא שלנו, על הפגיעה שפגעו בזכותה, על העתקת קטעים מספרה.
אפשרות אחרת להגשת תביעה למרות שחלפו יותר מ-7 שנים מיום ביצוע ההפרה של זכות היוצרים נוצרת כאשר מדובר ב"הפרה נמשכת". כאשר חלפו 7 שנים ממועד פרסום קטע מועתק, למשל, והקטע המועתק לא פורסם פעם נוספת אבדה ופגה זכות היוצר לתבוע את המעתיק. ואולם, אם המעתיק פרסם את הקטע הגנוב שוב, פעם או פעמים נוספות, הרי שבכל פעם שנעשה פרסום כזה נוצרת מחדש עילת התביעה של היוצר, ומתחילה מחדש ספירת 7 השנים של תקופת ההתיישנות.
לאחרונה נדון ענין זה, של התיישנות זכות התביעה בגין הפרת זכות יוצרים שעה שהפרסום המפר חוזר ונשנה, בפסק הדין בתביעתה של הסופרת והעורכת שרה שפירו נגד הסופרת והמחזאית נעמי רגן. בית המשפט קבע, כי כבר בשנת 1994 נודע לתובעת שרה שפירו שהנתבעת נעמי רגן כללה בספרה "סוטה" (הידוע גם בשמו "אל אישך תשוקתך") קטעים המועתקים מספרה של שפירו "לגדול עם ילדי: יומנה של אם יהודיה"; על כן, משהוגשה תביעתה של שרה שפירו רק בשנת 2007 קבע בית המשפט כי זכותה של שפירו לתבוע את רגן התיישנה; אלא, מאחר וספרה של רגן הכולל את הקטעים המועתקים נחל הצלחה גדולה ופורסם שוב ושוב קבע בית המשפט כי מתקיימת הפרה חוזרת ונשנית של זכותה הבלעדית של שפירו לפרסם את יצירתה, ועל כן ומשום הפרסום החוזר ונשנה של הקטעים המפרים זכותה של שפירו לתבוע את רגן בגין ההפרה עומדת בתוקפה.
פנינה פריצקי, עו"ד
זכויות יוצרים
רחוב הרקון 4, רמת-גן
03-7512121
Category: דף הבית - מאמרים
