יום הזיכרון הבינלאומי לשואה ולגבורה 27/1 – סקירת ספרים חדשים / לזכור ולא לשכוח

| 21/01/2014 | 0 Comments

יום הזיכרון הבינלאומי לשואה ולגבורה 27/1 - סקירת ספרים חדשים / לזכור ולא לשכוח

יום הזיכרון הבינלאומי לשואה ולגבורה 27/1 – סקירת ספרים חדשים / לזכור ולא לשכוח

תאריך 27 בינואר משמש גם כיום הזיכרון הבינלאומי לשואה ולגבורה. מספר ספרים חדשים נותנים מבט נוסף ומעניין על התקופה. "בנגאזי – ברגן-בלזן" הוא הרומן הראשון בעברית המגולל את סיפורם העלום של יהודי לוב בשואה.  מחברת הספר "זאת סלוניקי" שואלת ועונה האם ממשלת ספרד עמדה במבחן במלחמת העולם השנייה והגנה על יהודי סלוניקי שקיבלו את האזרחות הספרדית? הספר "הנס ורודולף – המצוד אחר מפקד אושוויץ" חושף לראשונה את פרשת לכידתו של רודולף הס. "עצירה קצרה בדרך מאושוויץ" מתאר את ילדותו של המחבר בצילם של שני הורים ניצולי שואה. משל על גרמניה הנאצית בספר "השתיין" מאת הנס פאלאדה, שנכתב בכתב צופן (שהתגלה רק לאחר מותו). "הילדה של דודה לולה" הוא סיפורה האמיתי של ילדה העוברת במלחמה שינויים ותהפוכות. הרומן "עיר של נשים" מביא את סיפורן של נשות העורף בגרמניה. "הרי אתה נושא את שמי" מציג את המורשת המרה של ילדי הנאצים הבכירים, את קשייהם של אותם צאצאים של האנשים הקרובים ביותר להיטלר, אשר נובעים לרוב משם המשפחה רווי המטען שהם נאלצים לשאת אתם כל חייהם. בספר "אל חוף מבטחים" מתואר חלקו השני של מסע ההצלה שערך המחבר.

יהדות סלוניקי

זאת סלוניקי מאת חדוה פרחיה

זאת סלוניקי מאת חדוה פרחיה

האם ממשלת ספרד עמדה במבחן במלחמת העולם השנייה והגנה על יהודי סלוניקי שקיבלו את האזרחות הספרדית? הספר זאת סלוניקי מאת חדוה פרחיה, פורס יריעה רחבה ומהווה מסמך היסטורי ליהדות מפוארת וגם מסמך אישי-משפחתי מצמרר. המדובר בתקופה שבה העיר החלה לאבד את צביונה היהודי והיהודים התחילו להרגיש את האנטישמיות בעיר וששיאה הייתה השואה. המחברת טווה גם תמונות קודרות ורסיסי עדויות וזיכרונות מצד עדים לתופת וגם שוטחת בפני הקוראים היבטים היסטוריים ועובדות על התנהלות ממשלות ספרד מאז אמצע המאה ה-19, הכיבוש הנאצי ושיגור היהודים למחנות הריכוז עד תום הקרבות. פותח צוהר דווקא למה שהתחולל בקרב יהדות ספרד, סלוניקי והאזור והחיים של היהודים בסלוניקי בזמן התורכים ובזמן היוונים. הטקסט הוא מסמך נוקב על תקופה אפלה והוא מהווה סיפור בתוך סיפור, עובדות ונתונים היסטוריים וכרונולוגיים, המשולבים באירועים ובתמונות מרגשות ומצמררות מפי אם המחברת, או חבריה לתקופה הקודרת. מיועד גם למי שההיסטוריה נוגעת לליבו. הוא עדות ליהדות מפוארת, לדו קיום עם מוסלמים תורכים שתמיד תמכו ביהודים בזמן סכסוך כלכלי עם הקהילה היוונית.

הוצ' דפים מספרים, 200 עמ'

יהודי לוב

בנגאזי ברגן בלזן מאת יוסי סוכרי

בנגאזי ברגן בלזן מאת יוסי סוכרי

בנגאזי – ברגן-בלזן מאת יוסי סוכרי הוא הרומן הראשון בעברית המגולל את סיפורם העלום של יהודי לוב בשואה. קורותיה של משפחה יהודית שההיסטוריה מזמנת לה מערבולת של התנסויות אימתניות, החל בכיבוש הגרמני של לוב ב-1941 וכלה בשחרור מחנה הריכוז ברגן-בלזן ב-1945. בני משפחת חג'ג', מהנכבדות בקהילת יהודי בנגאזי, נעקרים מאורח חייהם, מעירם האהובה וממולדתם: כרבבות מיהודי לוב הם נלקחים ממדבר סהרה הלוהט, מועברים בספינה למחנה מעצר הררי באיטליה ונשלחים ברכבות אל גרמניה המושלגת, להיכלא ולמות בברגן-בלזן. שלושה מסעות מצטלבים זה בזה: מסכת הפורענויות הפתלתלה שחווים יהודי לוב, על יחסי העבד והאדון הנטווים בינם, צאצאי היבשת השחורה, לבני אירופה – הן שוביהם האיטלקים והגרמנים, הן האסירים היהודים האחרים בברגן-בלזן; מסע החניכה של גיבורת הרומן, סילבנה חג'ג', צעירה משכילה, מבריקה ויפת תואר הכופרת בנורמות הפטריארכליות של סביבתה, נקלעת ללא הרף לדילמות מוסריות הרות גורל ונעשית בהדרגה למנהיגת היהודים; ומסע צלילי בין בליל שפות רחוקות, שהעיקרית בהן היא הערבית היהודית הלובית. הרומן, הנע במקצבים משתנים בין יבשות וארצות, מציג בלשון ארצית ופיוטית לסירוגין נרטיב אחר מזה המוכר מייצוגי השואה הרווחים. זוהי שואה של יהודים ערבים, שחזותם כהה ושפתם שמית – סימני היכר שהציבו אותם במדרג-הגזע הנאצי כנחותים אף יותר מיהודי אירופה. זוהי שואה של מי שנתפסו כזרים ולעתים כמאיימים גם בעיני היהודים האירופים שהיו שותפים לגורלם. השואה שלהם היתה כרוכה בתלישות מוחלטת: הם נקרעו מהוויית חייהם האוטונומית והושלכו למרחב קיומי ולשוני מנוכר להם כליל – כוכב זר אפילו בתוך אותה פלנטה אחרת.  הספר המושתת על עובדות היסטוריות, מחלץ מתהום הנשייה פרק היסטורי נשכח, ומעמיד במרכזו דמות אוניברסלית של אישה היכולה למוראותיה של אנושות אכזרית שרירותית. הוא איננו אפוא בבחינת קינה על אובדן האנושות, אלא שיר הלל לכוחותיו הטמירים של האדם. 

הוצאת עם עובד / ספרית לעם, 304 עמ'

המצוד אחר מפקד אושוויץ

הנס ורודולוף מאת תומס הרדינג

הנס ורודולוף מאת תומס הרדינג

הספר הנס ורודולף – המצוד אחר מפקד אושוויץ מאת תומס הרדינג, חושף לראשונה את פרשת לכידתו של רודולף הס. הסיפור המלא והמרתק העובר מהקרבות במזרח התיכון בימי מלחמת העולם הראשונה דרך ברלין הבוהמיינית של שנות העשרים ועד לאימי מחנות הריכוז ומשפטי בלזן ונירנברג, הוא סיפורם המלא של שני גרמנים, אחד יהודי ואחד קתולי, שחייהם התפצלו ואחר כך שבו והצטלבו בנסיבות מדהימות. מאי 1945. סוף מלחמת העולם השנייה. הבריטים נחושים ללכוד את ראשי המשטר הנאצי ומקימים על גדות הריין את "הקבוצה לחקירת פשעי מלחמה". הנס אלכסנדר, יהודי גרמני שנמלט עם משפחתו לאנגליה ושירת בצבא הבריטי, מתמנה לחבר בצוות חוקרים שמטרתו ללכוד את ראשי המשטר הנאצי. רודולף הס, מפקד מחנה אושוויץ, שפיקח על רציחתם של יותר ממיליון נשים, גברים וילדים, נמצא במנוסה ברחבי יבשת שכולה הרס וחורבן. הס הוא האיש היחיד שעדותו תבטיח שצדק ייעשה בנירנברג. הנס אלכסנדר נחוש לתפוס אותו. שש שנים הקדיש הרדינג לתחקיר שמבוסס על ארכיונים, מכתבי משפחה, ראיונות עם ניצולים והקלטות. הנס אלכסנדר, גיבור הספר, היה אחיו של סבו.

מאנגלית: צילה אלעזר, הוצאת כתר, 344 עמ'

מסע הצלה

אל חוף מבטחים מאת יצחק מאיר

אל חוף מבטחים מאת יצחק מאיר

בספרו הראשון "אישה אחת" מספר יצחק מאיר, אז בן שמונה, את מסע הבריחה וההצלה שלו, של אחיו ושל אמו, בחודשי הריונה האחרונים,  מהעיר מרסיי הכבושה בידי הגרמנים עד לגבול שוויץ. בודדים ונרדפים לאחר שאבי המשפחה נלקח זה מכבר על ידי הגסטפו ועקבותיו אבדו לעד.

בספר אל חוף מבטחים מתואר חלקו השני של מסע ההצלה. ממעמד של פלוכטלינגס קינדר, הילדים הפליטים בשוויץ, לעולים חדשים לארץ ישראל, לגלאים ולא לגלאים. עם סרטיפיקטים וללא סרטיפיקטים, בצפיפות נוראה, בתנאים לא אנושיים באניות רעועות שידעו ימים טובים יותר. יהודים מכל רחבי אירופה ששרדו את הנורא מכל ועתה יש להם רק מקום אחד ומטרה אחת – ארץ ישראל

ספרית מעריב, 263 עמ'

 

 

 

משל על גרמניה הנאצית

השתיין מאת הנס פאלאדה

השתיין מאת הנס פאלאדה

השתיין מאת הנס פאלאדה, נכתב בכתב צופן (שהתגלה רק לאחר מותו) בזמן שהיה מאושפז במוסד נאצי לפושעים חולי נפש, לשם נשלח לאחר מריבה עם אשתו, שבמהלכה פלט בטעות, לטענתו, ירייה מאקדחו. הספר מגולל את סיפורו של ארווין זומר, סוחר זעיר בורגני שמאבד את השליטה על חייו, תוך שהוא נלחם באומץ בחברה שהולכת ונעשית יותר ויותר עריצה. הוא מוצא נחמה בטיפה המרה, וההתמכרות דוחפת אותו למסע ייסורים דרך מוסדות סגורים ובתי סוהר. במבט רגיש והומוריסטי-מריר מתאר פאלאדה את מסע ההידרדרות של האיש הזה – בודד, אאוטסיידר, אבוד- הוא עצמו?. אכן, בספר הדמיוני לכאורה יש אלמנטים אוטוביוגרפיים בולטים שמקשים מאוד להפריד את היצירה ממחברה. במובן מסוים, כדי להבין באמת את דמותו המורכבת ואת יצירותיו, קריאת הספר היא הכרח. פאלאדה כתב את הרומן במהלך השנה האחרונה של המשטר הנאצי, וכפי שלבד בברלין מוכיח, הוא היה דווקא רגיש לאכזריות של החיים היומיומיים תחת משטרו של היטלר. בכל אופן, ישנם רק רמזים דקים לכך שפאלאדה התכוון לכתוב את הרומן כמשל על גרמניה הנאצית. יותר מהכל סיפורו של זומר הוא מה שהוא: חקירה פסיכולוגית כואבת על התמכרות ושרטוט האכזריות של בני אדם כלפי עצמם ואחד כלפי השני.

מגרמנית: יוסיפיה סימון, פן הוצאה לאור, 319 עמ'

 

זהות חדשה

הילדה של הדודה לולה מאת תרצה דביר

הילדה של הדודה לולה מאת תרצה דביר

הילדה של דודה לולה מאת תרצה דביר, הוא סיפורה האמיתי של ילדה חכמה, רגישה וסתגלנית, העוברת במלחמה שינויים ותהפוכות. אנו פוגשים בה כשהיא בת ארבע ונפרדים ממנה בשנת 1949 כשהיא בת שתים-עשרה, לאחר שוויתרה על הצלב, קיבלה שם ישראלי וחזרה להיות ילדה יהודייה – החיה בישראל. השנה היא שנת 1942. טוּלוּניָה, גיבורת הספר, בורחת עם אמהּ מאימת הגרמנים הרחק מעיר הולדתה. כדי להכין את בתה בת הארבע לחיי הבריחה והמסתור הצפויים להן אומרת לה האם: "אנחנו נכנסות כעת לסיפור חדש. בסיפור הזה הכול יהיה שונה. מעכשיו את ילדה פולניה נוצרייה ולא יהודייה. ואני לא אמא שלך. אני דודתך לולה". טולוניה מקבלת את דברי אמהּ כפשוטם, כפי שהיא מקבלת את שמה החדש. היא שמחה להיות פולניה ולא ילדה יהודייה, וככל שעובר הזמן היא דבקה יותר ויותר בזהותה החדשה. חייה החדשים מלאי הרפתקאות ופרידות. היא נודדת עם דודתה-אמהּ מעיר לעיר, גרה בכפר אצל משפחה פולנית ומתיידדת עם הילדים איתם היא רועה פרות במרעה. במשך שנה היא מתגוררת אצל אציל פולני הרוצה לאמץ לו אותה לבת וגם בתום המלחמה אינה מוכנה לוותר על זהותה הנוצרית ולהכיר ביהדותה. על רקע זה היא נקלעת לעימותים עם אמהּ. היא שונאת אותה ואוהבת אותה, אך רוצה תמיד שתהיה גאה בה.

איורים: נורית צרפתי, הוצאת הקיבוץ המאוחד, סדרת קריאת עשרה, 132 עמ'

 

במי לבטוח, במי להתאהב, את מי להציל?

 

עיר של נשים מאת דיוויד גילהם

עיר של נשים מאת דיוויד גילהם

עיר של נשים מאת דיוויד גילהם, מתחקה אחר אחר צד יוצא דופן ונשכח בתוך סערת המלחמה – נשות העורף הגרמני. בספר מרתק זה לא כל מה שגלוי לעין הוא אכן הדבר האמיתי ואנו מיטלטלים בין הזדהות לאשמה, בין אמת לכזב. ברלין 1943. מלחמת העולם השנייה בעיצומה, רוב הגברים משרתים בצבא הרייך השלישי וברלין נהפכת למעשה לעיר של נשים. סיגריד שרדר, שבעלה משרת בחזית, היא גרמנייה לדוגמה: היא הולכת לעבודה יומיום, מתמודדת כמיטב יכולתה עם מדיניות הקיצוב במזון ובמצרכים חיוניים ומטפלת בנאמנות בחמותה הקנטרנית. בהיותה שקועה כל כך בשגרת חייה נראה כי היא מתעלמת מחוסר המוסריות המשווע של המשטר שתחתיו היא חיה. אבל מאחורי החזות הזאת מסתתרת סיגריד שונה בתכלית, החולמת על מאהבה לשעבר שנבלע בתוהו ובוהו שחוללה המלחמה. מאהבה היהודי. אבל לא רק לסיגריד יש סודות. קצין גבוה באס.אס. ומשפחתו עוברים לגור בדירה שמול דירתה של סיגריד, וקשרים נטווים בינה ובינם. צעירה בשנת שירות החובה הצבאי שלה מתקשה להשיב על השאלות שסיגריד מציגה לה. העיוור המוכר עפרונות בתחנת רכבת אשר סיגריד רואה את עיניו עוקבות אחריה מאחורי המשקפיים הכהים – לכל אלה יש סודות שאינם מעוניינים לחשוף. סיגריד מרגישה כי  אינה יודעת עוד דבר על העולם שהיה מוכר לה עד כה, וכשעיניה נפקחות למציאות הסובבת אותה, חומות מצודת הבידוד שהקימה סביב עצמה במרוצת השנים מתחילות להתערער. עליה לבחור בין צדק לעוול ולפעול בצללים שביניהם.

מאנגלית: עידית שורר, הוצאת מטר, 396 עמ'

 

המורשת המרה של ילדי הנאצים הבכירים

הרי אתה נושא את שמי מאת נורברט ושטפן לברט

הרי אתה נושא את שמי מאת נורברט ושטפן לברט

"הרי אתה נושא את שמי" היא הכותרת שניתנה לסדרת כתבות שפרסם העיתונאי נורברט לברט ב-1960, ובה ראיין את בניהם ובנותיהם של הפושעים הנאצים הבכירים. כעבור ארבעים שנה החליט שטפן לברט, בנו של הכותב, לחזור ולעקוב אחר אותם ילדים, שבינתיים היו לאנשים מבוגרים.

הרי אתה נושא את שמי – המורשת המרה של ילדי הנאצים הבכירים מאת נורברט ושטפן לברט, מציג את התוצאה טורדת מנוחה: רובם אינם מסתכלים באב בעין ביקורתית, וכמה מהם אף מבקשים לטהר את שמו.

הספר מציג את קשייהם של אותם צאצאים של האנשים הקרובים ביותר להיטלר, אשר נובעים לרוב משם המשפחה רווי המטען שהם נאלצים לשאת אתם כל חייהם. במפתיע, ואולי אין זה מפתיע, כולם בוחרים לדבוק בשם ולא לשנותו. שטפן לברט מוסיף על סיפורם האישי של כל אחד ואחד מהם גם את סיפורה של החברה הגרמנית בכללותה ומנסה לבדוק כיצד היא ממשיכה להתמודד עם הפשעים הנוראים שנעשו בעבר. 

מגרמנית: דן תמיר, הוצאת עם עובד, 189 עמ'

 

לבנות חיים חדשים

עצירה קצרה בדרך מאושוויץ מאת יורן רוזנברג

עצירה קצרה בדרך מאושוויץ מאת יורן רוזנברג

עצירה קצרה בדרך מאושוויץ מאת יוֹרָן רוזנברג, זכה ב-2012 בפרס אוגוסט – הפרס הספרותי היוקרתי ביותר בשוודיה, שם עורר הספר גלים וטלטלה רגשית עזה. הספר כתוב בעומק רגשי ואינטלקטואלי יוצא דופן, ובו מתאר רוזנברג את ילדותו בצילם של שני הורים ניצולי שואה, דויד והלה רוזנברג מלודז', ששרדו את הגטו ואת אושוויץ ולאחר השואה הועברו לשוודיה ע"י הצלב האדום, שם קיוו להתחיל חיים חדשים. עם הזמן שקע האב בדיכאון, וב-1960, 15 שנה לאחר סיום המלחמה וכשיורן היה בן 11 בלבד, הוא התאבד. בספר חוזר יורן בזמן ומתחקה על עקבותיו של גורלו של אביו, מגטו לודג' ועד התאבדותו. הסופר הוא הילד הפוסע בעקבותיו של אביו, מתחקה אחר צעדיו ומתעד את ניסיונותיו המאומצים לבנות חיים חדשים בעולם חדש. האב הוא הניצול היוצא לחיים חדשים בצלו הגדל והולך של עולם שאינו עוד. הסופר הוא הילד הנולד אל תוך העולם החדש הזה והופך אותו לשלו. מהר מדי, מוקדם מדי, נפערת תהום בין עולמו של הילד לבין עולמו של האב. יורן רוזנברג הוא סופר, עיתונאי בכיר ואיש טלוויזיה שוודי. הוא שימש כפרשן לענייני חוץ של רשתות טלוויזיה ועיתונים שונים. הוא חי בנעוריו בישראל ודובר עברית שוטפת

משוודית: רות שפירא, הוצאת ידיעות ספרים, 340 עמ'

 

 

 


Print pagePDF pageEmail page

Tags: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , ,

Category: חשיפה ראשונה: + פרק ראשון, שואה ומלחמת העולם השנייה

Click on a tab to select how you'd like to leave your comment

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *