יום הזיכרון לשואה ולגבורה 2019 – לזכור ולא לשכוח / סקירת ספרים חדשים

| 30/04/2019 | 0 Comments

שואה הכרוניקה מאת עופר ריחני

שואה הכרוניקה מאת עופר ריחני

השבוע חל יום הזיכרון לשואה ולגבורה. מספר ספרים חדשים נותנים מבט נוסף ומעניין על התקופה: תיעודים היסטוריים ומחקרים חדשים לצד סיפורים אישיים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

שואה – הכרוניקה                                               

שואה הכרוניקה מאת עופר ריחני

שואה הכרוניקה מאת עופר ריחני

שואה – הכרוניקה מאת עופר ריחני מתאר באופן כרונולוגי וקולח את מהלך האירועים והזוועות שהתחוללו לאורך שנים עשר שנים של שואה, משנת 1933, עת עלה היטלר לשלטון בגרמניה, ועד נפילתו בשנת 1945.

הספר מספק תמונה כוללת ושלמה על תקופה קשה זו. זהו מעין מדריך שימושי לכל המתעניין בפרק ההיסטורי המשמעותי והדרמטי ביותר לעם היהודי. מטרתו של ספר זה היא להביא לידיעת הקורא בתמציתיות ובאופן כרונולוגי את השלבים בשואת העם היהודי. ייחודו של ספר זה בכך שהוא נותן לקורא להבין בצורה ברורה ולא מסובכת את תהליך השואה. הספר קשה אבל לא "כבד" מבחינת המלל והשפה – ברורה. השימוש בספר מחדד לקורא מושגים בשואה שלא נהירים לכולם, בתצורה  של מילון כגון אקציה, גסטפו, אס אס, המשטרה היהודית, מחנה ריכוז ועוד. הוא ממחיש כרקע את אירועי מלחמת העולם השנייה ומתאר את כל הדמויות והמונחים שהיו באותה עת. הוא מציג בספר את חסידי אומות העולם ומציג את הגנרלים מכל הצדדים במלחמה.

בספר מובאים שמות המנהיגים במלחמה ואירועים חריגים כגון השימוש בפצצת האטום, מות הנשיא רוזוולט ואי בחירתו מחדש של צ'רצ'יל לאחר הניצחון שהוביל את בריטניה. (הוצאת אוריון, 371 עמודים)

ניצחון בלתי אפשרי

ניצחון בלתי אפשרי מאת אנטולי רובין

ניצחון בלתי אפשרי מאת אנטולי רובין

האם תוכלו לראות בדמיונכם נער מתבגר נזרק לבדו אל מסע זוועות, שורד אותו מבלי לאבד צלם אדם, וממשיך הלאה מתוך נכונות לעשות הכול למען אלה שנותרו מאחור? ניצחון בלתי אפשרי מאת אנטולי רובין מביא את סיפורו האישי של המחבר, אדם שקורות חייו מנעוריו המוקדמים מגלמים בתוכם את הטרגדיה שפקדה את עמנו בשואה ולאחר מכן את רדיפות היהודים בברית המועצות ואת מחנות העבודה בסיביר.

אנטולי נולד בשנת 1927 במינסק בירת רוסיה הלבנה. בשנת 1941 הרגו הגרמנים את כל משפחתו והוא נשאר לבדו בגטו, עד להשמדת יהודי גטו מינסק. משם ברח לכפר שבו מצא מקלט כשהוא מתחזה לנוצרי. בשנת 1946 עלילה אנטישמית גורמת למאסרו הראשון, הוא נידון לחמש שנות עבודות פרך בסיביר. ולאחר מכן נאסר בשנית בשל פעילותו הציונית ונפסקו לו שש שנות מאסר במחנות במורדוביה. לאחר שחרורו, חזר למינסק לפעילותו הציונית וכמעט נאסר  בשלישית, כאשר קיבל היתר לעלות ארצה בשנת 1969.  אנטולי עלה ארצה ב-1 במאי 1969 ומיד הצטרף לקבוצה של פעילים למען מאבק גלוי לפריצת שערי העלייה מברית המועצות ולמען מאבק גלוי לשחרור יהודי ברית המועצות וזכותם לעלות לארץ ישראל. (הוצאת ספרי ניב, 237 עמודים)

 

גטו ורשה – הסוף: אפריל 1942 – יוני 1943

גטו ורשה הסוף

גטו ורשה הסוף

מרד גטו ורשה הוא מעשה ההתנגדות הבולט ביותר שעשו יהודים בתקופת השואה ונחשב להתקוממות העירונית הראשונה באירופה הכבושה. הדיו נפוצו עוד בימי המלחמה בפולין הכבושה ובעולם כולו, ובעבור יהודים ולא-יהודים כאחד הוא סמל לגבורה נואשת. המרד עמד במוקד המחקר האקדמי במשך עשרות בשנים והיבטים שונים שלו מעסיקים גם היום את השיח הציבורי. עם זאת, בחודשים האחרונים לקיומו של הגטו חיו בו עשרות אלפי יהודים, וקורותיהם טרם זכו לבחינה מקיפה.

הספר גטו ורשה – הסוף: אפריל 1942 – יוני 1943 מספר את סיפורם של המוני היהודים שחיו ומתו בגטו ורשה מאפריל 1942 ועד יוני 1943. פרופ' חוי דרייפוס (בן-ששון), היסטוריונית של תקופת השואה במזרח אירופה. מתארת את חיי היהודים טרם הגירושים הגדולים לטרבלינקה בקיץ 1942, בוחנת את הכאוס של ימי השילוחים ועומדת על דפוסי ההתאוששות והחידלון האישיים והציבוריים של יהודי הגטו.

על בסיס מאות מקורות – ובהם יומנים, זיכרונות, מסמכים רשמיים, תצלומים ומפות – היא מציגה את עולמו של האדם היהודי והחברה שבה הוא חי בצל גלי הרצח החוזרים ונשנים ואי-הוודאות שחוללו. ימי המרד והתקופה שקדמה לו מוצגים בספר בהקשר רחב, וחלקן של תנועות הנוער והמחתרות מובא על רקע עולמם של כלל יהודי הגטו. כן מתוארים חששותיהם, תקוותיהם ואשליותיהם של יהודי הגטו טרם פרוץ המרד כמו גם אסונם הנורא במהלכו. (הוצאת יד ושם, 567 עמודים)

משפטי הזיקית

משפטי הזיקית מאת יורם פרי

משפטי הזיקית מאת יורם פרי

משפטי הזיקית – משפטי נירנברג מאת ההיסטוריון, עו"ד יורם פרי, בוחן משפטית והיסטורית את המהלכים שקדמו למשפטי נירנברג, את הסוגיות המשפטיות שעמן התמודדו השופטים ואת המשמעויות והלקחים שעלינו לתת עליהם את הדעת. המחבר מעוניין לשים זרקור רב עוצמה על הליכים, על עובדות היסטוריות ועל משמעותן של שבעים ושלוש שנים שחלפו מתום המלחמה.

הספר סוקר משפטים נוספים נגד פושעים נאצים שהועמדו לדין במסגרות אחרות מחוץ לנירנברג, ואשר מהם ניתן ללמוד על ההתמודדות הרופסת של המעצמות, וכן של גרמניה עצמה, עם תפיסת הפושעים הנאצים והעמדתם לדין. צביעותן של המעצמות לאחר המלחמה ובמשפטם של הפושעים הנאצים היא נקודה שחורה בהיסטוריה העולמית ובמשפט הבין-לאומי. המחבר כותב על ההיסטוריה שהובילה לקיומם של המשפטים ועל ריפיון המעצמה האמריקאית לתפוס את הפושעים הנאצים, את המהירות לסיים את המשפטים בטרם נלמדו הפרטים, את אי מיצוי עונשם של כל הפושעים הנאצים. הוא מספר על הדו פרצופיות האמריקאית שהעבירו לארה"ב מאות מדענים נאצים כדי לשרת את תכנית החלל האמריקנית אל מול תכנית החלל הרוסית. ספר חובה למי שרוצה ללמוד על ההיסטוריה של מלחמת העולם השנייה, על שואת העם היהודי ועל המרדף אחר הפושעים הנאצים. (הוצאת ספרי ניב, 296 עמודים)

השמיעיני את קולך ונסו הצללים: מבחר מקורות של נשים בתקופת השואה

השמיעיני את קולך

השמיעיני את קולך

האסופה השמיעני את קולך ונסו הצללים בעריכת בתיה דביר (היסטוריונית של מכון מורשת ע"ש מרדכי אנילביץ') מוקדשת לסיפורה של האישה היהודייה בתקופת השואה ולנקודת המבט הייחודית שלה. האסופה מחולקת לשערים העוסקים בהיבטים שונים של סיפור השואה: ברייך השלישי, בגטאות, בגיאיות המוות, במחנות הריכוז ובמסגרות המאבק האנטי נאצי. הקוראים נחשפים לחייהן של נשים יהודיות, עירוניות וכפריות, אימהות ונשות קריירה פורצות דרך, אורתודוקסיות, פעילות פוליטיות, נשים שנטלו חלק בעולם היצירה והתרבות לפני המלחמה וילדות צעירות. בקולן, על פי כתביהן וזיכרונותיהן או על פי עדויות הקרובים להן, מציגה האסופה מנעד רחב של נקודות מבט, דרכי התמודדות ואופן פעולה במציאות בלתי אפשרית, באזורי השליטה של הנאצים ובעלי בריתם, ממערב אירופה ומזרחה ועד צפון אפריקה.

השער החותם את האסופה מתאר את חזרתן לחיים של מקצת הנשים ואת תרומתן לחברה ולתרבות בעולם בתר מלחמתי. אסופה זו אמנם מתמקדת בקולה של האישה היהודייה בשואה, אך גם נשים לא יהודיות שקיבלו את אות חסידי אומות העולם שובצו בה.

הספר מעוצב כיומן אישי וקולקטיבי, ולכל אישה סימניה המייצגת באופן ויזואלי רגע, רושם, אסוציאציה. הרגעים מתחברים לציר המאפשר מפגש אינטימי עם כל אחת מהנשים לצד התגבשותה של תמונה רחבה וסיפור משותף. (הוצאת יד ושם בשיתוף הוצאת מורשת, 378 עמודים)

פרידה אחת יותר מדי

פרידה אחת יותר מדי מאת דניאלה שטינמץ

פרידה אחת יותר מדי מאת דניאלה שטינמץ

פרידות הן דבר מכאיב בדרך כלל, ועד שדניאלה-דנושה שטינמץ עלתה לארץ היא התנסתה ברבות מהן. כשהיא כבר קיוותה שלא תתנסה יותר בכאב הלב שהן מביאות איתן, נחת עליה האסון הגדול ששבר את ליבה. לדניאלה נודע שהיא יהודייה כשהייתה בת שבע וזה היה גם הרגע שבו נקרעה מעולם הנצרות הקתולי, שהעניק לה מסתור בעת המלחמה, והיא מצאה את עצמה בעולם זר ושנוא שלא הכירה ולא רצתה בו.

פרידה אחת יותר מדי הוא רומן המביא את סיפורה האוטוביוגרפי המטלטל של דניאלה-דנושה, שהפכה כל התמודדות שנקרתה בדרכה למקור של כוח. בספר מתארת שטינמץ שנולדה בקטוביץ' שבפולין בשנת 1938 כדניאלה יוזפינה רייס, איך התגלגלה כיתומה משני הוריה שנספו בשואה בין מקומות מסתור ומנזרים. כפעוטה יתומה משני הוריה היא נדדה והיטלטלה בין מקומות מסתור ומנזרים, עד שבדרך לא דרך הגיעה לארץ, מצאה בית חם והורים אוהבים והקימה משפחה מאושרת. לאחר לבטים רבים החליטה להעלות את זיכרונותיה על הכתב ולפרסמם לזכר בתה תמי, שנפטרה מדום לב בהיותה בת עשרים ושתיים. סיפור חייה של דניאלה רווי טלטלות ופרידות שוברות לב, אך גם גדוש בהרבה נחמה ואהבה ואושר. (הוצאת ידיעות ספרים, 304 עמודים)

לא אמות, כי אחיה ואספר!

לא אמות כי אחיה

לא אמות כי אחיה

לא אמות, כי אחיה ואספר! שלהי המלחמה והחזרה לחיים ביומנו של איש רוח מקובנה מאת ישראל קפלןהיסטוריון ואיש חינוך יליד קובנה, מביא את רשימותיו של המחבר שנכתבו ביידיש ובעברית מיד לאחר שחרורו סמוך לדכאו.

התיעוד הראשון הוא מיום 2 במאי 1945, יומיים בלבד לאחר שחרורו, והאחרון מיום 1 בדצמבר 1946. החלק הראשון של כתב היד, משחזר את החודש האחרון של המלחמה ומתאר את צעדת המוות, הציפייה לשחרור ואת חוסר הוודאות והכאוס ששררו בשלבי המלחמה האחרונים. בהמשך עוסק קפלן ברשימותיו בתיאור תהליך שיקומו האיטי וקשיי החלמתו, בקושי להשיג מזון, בחזרה לפעילות ספרותית ולכתיבה ובמפגשים רבים עם ניצולים שונים המתרכזים בגרמניה לאחר השחרור. במהלך מפגשים אלה הוא דולה כל העת מידע על נספים ומתעד שמות רבים ברשימותיו, ובמקביל מתאר את ניסיונותיו להשיג מידע על גורל בני משפחתו הקרובה ומספר על הגילוי כי אשתו ובתו נספו ובנו שרד.

דרך רשימותיו של קפלן אנו למדים במידה מסוימת גם על פעילות הוועד היהודי המרכזי במינכן ועל ראשית פעילות תרבותית וספרותית בקרב העקורים. (הוצאת יד ושם, 301 עמודים)

אומנם נר רוחני דולק בי

אמנם נר רוחני דולק בי

אמנם נר רוחני דולק בי

אומנם נר רוחני דולק בי – יומנו של תלמיד חכם מדוקלה מבוסס על היומן שכתב הרב יוסף גוזיק בעת שהותו הממושכת במסתור בעליית ביתו של איכר פולני בכפר הסמוך לעיירתו דוקלה.  יומנו הוא מסמך הנצחה לעיירה, למנהיגיה, למועדיה, לשמחתה וליגונה. מתוך אמפתיה עמוקה הוא שותף לצערם של יהודים מן השורה: הסנדלר והספר, המורה והאופה, נער צעיר שנתפס ועונה, אישה צעירה נרדפת – כולם נקובים בשמותיהם ובכך הם גם זוכים לזיכרון עולם. בדאגה ובדריכות הוא עוקב אחר מצבן העגום של שלוש דמויות המסתתרות ביער – ביניהן ילדה רכה בשנים, המסמלת בעיניו שריד אחרון לילדי העם היהודי. בלשונו העברית העשירה, המתובלת בשיבוצים מן המקורות היהודיים ובהקבלות היסטוריות מרומזות, היטיב הרב גוזיק לתאר את החיים בעיירה לפני המלחמה, את השבר העז שפקד את יהודי האזור עם הכיבוש הנאצי ואת חורבן קהילתו וקהילות שכנות. בד בבד הוא מגולל את הגיגיו ואת תחושותיו, ומתאר את הסבל היומיומי שחווים הוא ואחיו המסתתר יחד עמו.

לספר מצורפים שלושה מבואות: דוקלה בימי מלחמת העולם השנייה: מבוא היסטורי, מאת: פרופ' חוי דרייפוס; "היום אני מתחיל לכתוב יומן": כתיבה יהודית במסתור, מאת: פרופ' חוי דרייפוס; בן-עלייה בעליית הגג: מאפיינים ייחודיים ליומנו של הרב יוסף גוזיק, מאת ד"ר אסתר פרבשטין. (הוצאת יד ושם בשיתוף מכללה ירושלים, 437 עמודים)

סיפור שלא סיפרתי: מקובנה ודכאו לחיים חדשים

סיפור שלא סיפרתי מאת אורי חנוך

סיפור שלא סיפרתי מאת אורי חנוך

סיפור שלא סיפרתי: מקובנה ודכאו לחיים חדשים מאת אורי ויהודית חנוך הוא סיפור של צער ושמחה, של כאב ואושר. את הספר כתבה מפיו יהודית חנוך, רעייתו, בחודשי חייו האחרונים. אחרי מותו מילאה את בקשתו להשלימו ולהוציאו לאור.

 

בגעגועים ובאהבה מתאר אורי חנוך, יליד 1928, את ימי ילדותו בקובנה. חייו השתנו ללא הכר עם כניסתם של הכוחות הסובייטיים לליטא בשנת 1940 ולאחר מכן תחת הכיבוש הגרמני בקיץ 1941. אורי גורש לגטו ושרד לאחר שנות רעב, אקציות ומוות. באביב 1944 שולח למחנה הריכוז דכאו קאופרינג ושרד שנה נוספת של עבודות פרך בתנאים לא אנושיים.  הבשורה הנפלאה שקיבל אורי ביולי 1945 על הישרדותו של אחיו הצעיר דני, היחיד ממשפחת חנוך הקרובה שנותר בחיים, פתחה את תהליך שיקומו.

לספר מצורף מבוא "קובנה היהודית בשברונה", מאת: ד"ר בלה גוטרמן. (הוצאת יד ושם, 248 עמודים)

 

סדרת העיתונות היהודית בגרמניה הנאצית: מקורות ומחקר

הספורט היהודי בגרמניה הנאצית חוברת 3

הספורט היהודי בגרמניה הנאצית חוברת 3

העיתונות היהודית בגרמניה בתקופה הנאצית היא מקור ייחודי לתולדות היהודים בתקופה. דחיקתם של היהודים מחיי הציבור מחד וההיתר שנתנו השלטונות להמשך הוצאתה לאור של עיתונות יהודית של הזרמים הפוליטיים והתרבותיים השונים ביהדות גרמניה מאידך הביאו לפריחתה בשנים 1938-1933. העיתונות היהודית שינתה את אופייה, תפוצתה עלתה באופן דרמטי, היא החלה לפנות לקהלים מגוונים יותר (ילדים ונוער, נשים) ולהוציא לאור מגוון רחב של מוספים. נוסף על התכנים המרתקים של המאמרים שפורסמו בה, ניתן למצוא בעיתונות היהודית הגרמנית שהתפרסמה בשנים אלו גם איקונוגרפיה מעוררת עניין – קריקטורות, תמונות, פרסומות ואיורים בתחומים שונים. מ"עיתונות משלימה" – מקור מידע והתייחסות משני עבור ציבור שעיקר חיי התקשורת והתרבות שלו התנהלו בזירות אחרות – הפכה העיתונות היהודית בגרמניה ל"מרחב הציבורי" המובהק ביותר של היהודים בשעתם הקשה והיוותה תשתית מרכזית לעיצוב חייהם הקהילתיים והפוליטיים. משלהי 1938, לאחר סגירת כל העיתונים היהודיים, ועד ראשית קיץ 1943 הופיע כתב העת האחרון של יהדות גרמניה לפני השואה – ביטאון החדשות היהודי Jüdisches Nachrichtenblatt. הנגשתם של מקורות שהופיעו בעיתונות היהודית בגרמניה הנאצית בשנים 1933–1943 והארתן של סוגיות הנוגעות לתחומי פעילותה השונים פותחות לקורא העברי צוהר להתבוננות בלתי אמצעית בעולמם המורכב של יהודי גרמניה תחת המשטר הנאצי.

סדרת העיתונות היהודית בגרמניה הנאצית חושפת בפני הקורא העברי מחקרים המנתחים היבטים שונים המשתקפים בעיתונות זו, בליווי המקורות הרלוונטיים. בכך משלבת הסדרה בין מחקר ותיעוד.

בסדרה ראו אור עד כה שבעה כרכים (להלן נרחיב על הכרך השלישי ועל הכרך השביעי):

הבית היהודי בגרמניה הנאצית חוברת 7

הבית היהודי בגרמניה הנאצית חוברת 7

כרך מספר 3: הספורט היהודי בגרמניה הנאצית בראי העיתונות היהודית הגרמנית מאת ד"ר דניאל פרנקל, חוקר עצמאי של תולדות יהודי גרמניה:

הדרתם של היהודים מארגוני הספורט הגרמנים בעקבות עליית המשטר הנאצי הביאה להתפתחות ענפה של פעילויות ספורט יהודיות בגרמניה הנאצית. הכרך סוקר את מגוון ייצוגיו של הספורט היהודי בעיתונות היהודית, במאמרים ובתמונות, ומציג קטעים נבחרים מתוך מוספי הספורט בעיתונים יהודיים שונים מכל הקשת האידאולוגית, החל מהפטריוטים הגרמנים ועד לציונים. הכרך עוסק בפעילות הספורטיבית שהתקיימה תחת תנאי ההדרה ודן בהשלכותיה המורכבות של האולימפיאדה בברלין על הספורט היהודי. (הוצאת יד ושם, 144 עמודים)

כרך מספר 7: הבית היהודי בגרמניה הנאצית בראי העיתונות היהודית הגרמנית 1933-1938 מאת פרופ' דורון נידרלנד: 

הכרך מציג היבטים שונים של חיי היומיום של יהודי גרמניה תחת השלטון הנאצי, כפי שהשתקפו בעיתונות היהודית בגרמניה. הוא מתמקד בבית ובמשפחה, בעיקר מנקודת המבט הנשית, ובוחן את תגובת העיתונות לשינויים שחלו באורחות החיים בתוך הבית וביחסי הגומלין בין בני הבית, לנוכח המציאות הקשה בחוץ. בחינה זו שופכת אור על תפקידה של העיתונות בפיתוח כושר ההסתגלות של יהודי גרמניה לתהליכים שהתרחשו ועל חלקה בהעלאת המודעות לסכנות ובמאמצים להרגעה. המחקר מציג את מאמצי המשפחות היהודיות לשמור על הערכים הבורגניים שהכירו ולקיים משק בית בתנאים של צמצום מרחב המגורים, ומראה כיצד הדרתם של היהודים הניעה רבים להסתגרות ולהתרכזות בחיים הביתיים. (הוצאת יד ושם, 122 עמודים)

 

 


Print pagePDF pageEmail page
Print Friendly, PDF & Email

Tags: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , ,

Category: שואה ומלחמת העולם השנייה

Click on a tab to select how you'd like to leave your comment

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.