לקראת שבוע הספר 2013: בשנת 2012 יצאו לאור 8,176 פרסומים חדשים (כ- 1,000 יותר מאשר בשנת 2011)

| 02/06/2013 | 0 Comments

בשנת 2012 יצאו לאור 8,176 פרסומים חדשים

בשנת 2012 יצאו לאור 8,176 פרסומים חדשים

לקראת 'שבוע הספר העברי' הספרייה הלאומית מפרסמת את הדוח השנתי של הוצאת כותרים חדשים בישראל. מהדו"ח עולה, כי בשנת 2012 יצאו לאור 8,176 פרסומים חדשים (כ- 1,000 יותר מאשר בשנת 2011)

 

 

 

 

ועוד נתונים מעניינים על ספרים שיצאו לאור במהלך 2012:

1.      81% מהספרים הינם ספרים מקוריים בעברית, והשאר הינם תרגומים משפות זרות

2.      כ-16% מהספרים (1,224) הינם ספרי פרוזה ושירה

3.      נרשם גידול במספר ספרי הילדים והנוער (836 ספרים חדשים יצאו השנה לעומת 660 אשתקד)

4.      212 ספרי בישול, פנאי ותרבות יצאו ב- 2012

5.      כ- 60% מההוצאות לאור הינן הוצאות מסחריות, 16% הוצאות עצמיות והשאר יצאו ע"י מוסדות, ארגונים, עמותות ומשרדי הממשלה

6.      לראשונה נקלטו בספרייה הלאומית 100 ספרים אלקטרונים

לא מהיום מספידים את הספר – הפורמט המיושן, בן למעלה מ- 550 השנים. מי לא הרג את הספר? הקולנוע, הרדיו, הטלוויזיה, המחשב, הרשתות החברתיות.

מול נבואות הזעם הללו מסתבר שבכל זאת עולם הספרים חי, תוסס ובועט. ספרים ממשיכים לצאת גם במהדורות דפוס וגם בפורמט אלקטרוני.

עיון בדוח השנתי שמפרסמת הספרייה הלאומית מדי שנה לקראת שבוע הספר העברי, מגלה שבמהלך שנת 2012 נרשמו בספרייה הלאומית במסגרת  "חוק הספרים" לפחות 8,176 פרסומים חדשים, ביניהם 7,487 ספרים שראו אור בישראל, 273 תקליטורים וכן 3,484 תקופונים (כגון עיתונים, מקומונים, כתבי עת ועלוני פרשת שבוע), שמתוכם 416 ראו אור לראשונה השנה.

המספרים מדברים בעד עצמם, אך מה מסתתר מאחוריהם? בשנת 2011 לשם השוואה, נרשמו בספרייה הלאומית 6,876 פרסומים, וביניהם 6,302 ספרים חדשים מכל מין וסוג: פרסומים ממשלתיים, מסחריים ופרטיים, מחקרים, עיון, סיפורת, ספרי קודש וספרי ילדים, בשלל שפות, ז'אנרים וסגנונות. מספר מכובד לכל הדעות. בשנה שלפניה (2010 ) נקלטו 6,285 ספרים, ובשנת 2009 נקלטו 6,326. שנת 2004, שנת הולדתו של הפייסבוק, ראתה לא פחות מ-6,436 ספרים חדשים נכנסים בשעריה של הספרייה הלאומית.

לאור כל זאת, האם אפשר באמת לדבר על מותו של הספר ועל התמעטות הקוראים? ביקור בספרייה הלאומית יראה בהחלט מדפים עמוסים כל טוב. 7,487 הספרים שיצאו לאור בשנת 2012  (גידול של כ- 1,000 ביחס ל- 2011) עומדים בכבוד בסטנדרטים שהעמידו השנים שקדמו לה. העלייה בכמות הספרים שנקלטו השנה בספרייה הלאומית עשויה להעיד גם על חיזוק מעמדה של הספרייה הלאומית בעולם התרבות והרוח בישראל בעקבות תהליך ההתחדשות אשר היא עוברת. איסוף הפרסומים, תוך חיזוק הקשר עם המו"לים והיוצרים בארץ, הוא משימה לאומית שהספרייה גאה לשקוד על ביצועה.

המספרים האלה מקיפים כל ספר וכתב עת שיצא לאור בחמישים עותקים או יותר, מדו"ח מבקר המדינה ועד "חמישים גוונים של אפור". קטלוג הספרייה הלאומית מאפשר לספרייה לפרוט את המספרים ולהבינם, וכך לדעת לא רק כמה ספרים ראו אור בישראל בשנת 2012, אלא באילו ספרים מדובר.

עברית ושפות אחרות

מתוך הספרים החדשים שנרשמו בספרייה הלאומית השנה, 6,527 הם בשפה העברית, 472 באנגלית, 220 ברוסית ו-181 בערבית.

1,419 מכלל הספרים תורגמו משפות אחרות, והשאר, 81% מהפרסומים, הם ספרי מקור ישראלים. כצפוי, השפה שממנה תורגמו הספרים הרבים ביותר היא השפה האנגלית. יחד עם זאת, ניתן למצוא תרגומים מלא פחות מ- 38 שפות, ביניהן גרמנית, צרפתית, ספרדית, איטלקית, יידיש, רוסית, ועוד. ספרים הגיעו לספרייה הלאומית  גם מפולנית, פרסית, יפנית, אמהרית, צ'כית, קטלנית ואלבנית. תורגמו גם ספרים מארצות הצפון הרחוקות – שוודיה, נורווגיה ופינלנד. ראה אור אפילו ספר שירה אחד שתורגם לעברית מטמילית. שוק הספרים הישראלי טועם מכל הבא ליד.

1,308 מתוך 1,419 התרגומים הללו נעשו לשפה העברית. 111 הספרים הנותרים תורגמו לערבית, לאנגלית, לרוסית, ואחדים מהם אפילו לספרדית, לצרפתית ולגרמנית.

הספרים שתורגמו מעברית לשפות אחרות – 259 במספר – כוללים גם שלל פרסומים ממשלתיים ומוסדיים שהונגשו לישראלים דוברי ערבית, רוסית, אנגלית ושפות נוספות.

מה קראנו בשנת 2012 ?

בתחום הספרות נכללים לא פחות מ- 1,224 ספרי פרוזה ושירה.  873 יצאו במקור בעברית ו- 351  תורגמו משפות זרות. כמו בספרים בכלל, אנגלית מובילה כשפה שמעדיפים לתרגם ממנה, אבל הציבור הישראלי טועם  גם משפות כגון גרמנית, הודית, יפנית, וגם לא מעט מצפון אירופה.­­­

בישראל לא רק קוראים הרבה – גם כותבים הרבה. השנה יצאו לא פחות מ-873 ספרים המיועדים לקהל הבוגר (פירוט ספרי הפרוזה לילדים ולנוער בהמשך), בעיקר פרוזה ושירה, המיועדים להטעים את הקורא מפרי היצירה הישראלית. הרוב הגדול בעברית אך מקבץ העמים והעולים הכניס מגוון של שפות ליצירה הישראלית. 50 בערבית, 45 ברוסית, 16 ביידיש ועוד 10 בשפות אחרות.

ניתוח 751 הספרים בשפה העברית מעלה תמונה מאד מגוונת שמונחת לפתחו של הקורא הישראלי (ודוברי עברית מרחבי העולם). המספר הגדול של פרסומים מתחלק לסוגות ונושאים רבים (המספרים מסתכמים ביותר מ- 100% הספרים מכיוון שיש ספרים הכלולים במספר תחומי עניין) וביניהם 416 ספרי סיפורת, הכוללים 43 ספרי מתח, 21 ספרי "רומן רומנטי" אך רק 10 ספרי פנטזיה (הרבה פחות מאשר לילדים). הקוראים בארץ  מתעניינים הרבה בקשרי משפחה – 25 ספרים על קשרי גברים ונשים ועוד 34 על קשרים בתוך המשפחה. השואה ממשיכה לעניין  גם בסיפורת – 26 ספרי מקור בעברית (השווה למעלה מ- 30 מתורגמים).

הסיפור הקצר הוא גם ז'אנר מבוקש עם 52 מקבצים.

השירה ממשיכה לפרוח – 354 ספרי שירה התפרסמו בשנה זו, מעט פחות מ-369 אשתקד. מתוכם 245 שירת מקור בעברית, 35 מתורגמים ו- 74 נוספים יצאו בישראל בשפות לועזיות. ויש גם ספר שירה יפני בתרגום לרוסית….

מדף הילדים והנוער

למרות נבואות הזעם והתלונות הנצחיות על הילדים "והנוער של היום" שכבר אינם קוראים, ניכרת עלייה בכמות ספרי הילדים והנוער שהתפרסמו השנה: 836 ספרים, שהם 11% מכלל הספרים שיצאו ב- 2012 בישראל. זהו  נתון מרשים לעומת 660 ספרים בשנה שעברה וזאת בלי לכלול 305 ספרי לימוד (גידול עקבי ב-5 השנים האחרונות!). 218 מתוך ספרי הילדים הם ספרים מתורגמים לעברית משפות זרות, כולל הרבה אגדות עם.

25 מהספרים היו ספרי שירה לילדים, ו- 46 נוספים נכתבו בחרוזים. 35 מספרי הילדים השנה הוקדשו לחיות, וז'אנר הפנטזיה והמדע הבדיוני, הזוכה לפריחה בשנים האחרונות, ראה 57 ספרים מתווספים לשורותיו. 46 מהספרים שיצאו לאור כוללים פאזלים, תבליטים ומשחקים למיניהם. יצאו 16 ספרי ילדים חדשים קלאסיים בפורמט קרטון קשיח, המותאם לשימוש פעוטות כגון מיץ פטל והביצה שהתחפשה.

בנוסף, ניתן להצביע על מגמה של תרגום-מחדש של ספרי ילדים קלאסיים: סדרת "הרפתקה" ראתה השנה תרגומים חדשים לספר הג'ונגל, מכרות המלך שלמה ועוד. בסדרת "הרפתקאות לנוער" יצאו בין השאר וינטו הפרא האציל וקפטן בלאד הפיראט, ובנוסף יצאו השנה ספרים מסדרות החמישייה והשביעייה הסודית של אניד בלייטון, תרגום שלישי במספר של ההוביט. מלבד הסיפורת, 30 ספרי מדע, מילונים, ואנציקלופדיות המיועדים דווקא לילדים ולנוער יצאו השנה להעשרת וחינוך הדור הבא. ואת הדורות הקודמים יכלו הילדים להכיר באמצעות 45 ביוגרפיות חדשות שיצאו לאור עבור הדור הצעיר.

25 ספרים יצאו בשפה הערבית ו- 71 ספרים שמיועדים למגזר הדתי והחרדי.

3 ספרי ילדים בלבד יצאו על אודות השואה, מתוכם 1 בגרמנית.

ספרי עיון ופנאי

השנה ראו אור 288 ביוגרפיות, מתוכן 114 אוטוביוגרפיות. בנוסף יצאו לאור בישראל גם 189 ספרים העוסקים בהיסטוריה יהודית, 103 ספרים העוסקים בארץ ישראל, 805 ספרים שעוסקים במדינת ישראל מזווית מדעי הרוח והחברה, 80 ספרים העוסקים בספרות ערבית ו-45 ספרים בנושא לשון עברית או ערבית. בנוסף לכך, התפרסמו 83 ספרי משפט, וחלה ירידה במספר הספרים העוסקים בסכסוך הישראלי-ערבי שבו  ראו אור רק 124 פרסומים חדשים הנוגעים לתחום זה.

כמו-כן נקלטו השנה בספרייה 453 כותרים חדשים של ספרות רבנית, 263 בקבלה וחסידות ו-66 בהגות יהודית. המטיפים והדרשנים חברו 260 ספרי מוסר ודרשות, ונוספו השנה 76 ספרי פרשנות וחקר המקרא.

ועוד נתונים מעניינים: 291 ספרי אמנות ופולקלור ראו אור השנה בישראל. וכיאה לעם ולאומה המקדשים את האוכל, יצאו כאן השנה לא פחות מ-59 ספרי בישול, וכדי למלא את הזמן שאיננו מבלים בקריאה או באכילה, נרשמה עלייה בכמות מדריכי התרבות והפנאי, ופורסמו לא פחות מ- 153 ספרים בתחום זה.

בנוסף יצאו השנה  80 ספרי מדע פופולארי, טבע ומתמטיקה  ורק לצורך הידיעה הכללית – בשנת 2012 התפרסמו גם  76 ספרי טלפונים ועוד 35 מדריכים לבתי עסק.

מקומות הפרסום

האם יש קשר בין גודל האוכלוסייה ודפוסי קריאה ביישוב מסוים לכמות ההוצאה לאור בו? לא בהכרח. פרסום בהוצאה עצמית לרוב היא בקרבת הבית, אך חברות ההוצאה לאור מפוזרות במקומות רבים ולעתים בלתי צפויים. מקומות ההוצאה המבוקשים ביותר, לרבות הרבה מההוצאה לאור העצמית, הם ירושלים ותל אביב. ירושלים מובילה את טבלת היישובים עם 1,393 ספרים שיצאו לאור ופורסמו בה בשנה החולפת, ומאחוריה בתחרות צמודה תל אביב עם 1,336. הבאה בתור היא רמת גן, שבה יצאו השנה 382 ספרים, ואחריה אור יהודה (264) שבה גם נמצא אחד המו"לים הגדולים. בני ברק (227), באר שבע (219) וחיפה (140).

בסך הכול התפרסמו השנה ספרים ב- 220 ערים ויישובים בישראל.  

כותרים לפי סוגי הוצאה לאור

59% מהכותרים יצאו לאור בהוצאות מסחריות.

10 ההוצאות המסחריות הגדולות ביותר אחראיות לבדן ל- 14% מכלל הספרים שיצאו לאור השנה. 36% מהספרים שיצאו השנה יצאו באחת מ- 100 ההוצאות הגדולות של שוק הספרים הישראלים – שהן מסחריות ברובן, אך כוללות גם גופים כגון אוניברסיטאות.

מוסדות השלטון והאקדמיה אחראים כל אחד ל- 5% מהכותרים, וגופים שונים (עמותות, אגודות, מכונים, מוזיאונים וכדומה) אחראים ל- 15% נוספים.

16% מהכותרים הוצאו לאור בהוצאה עצמית של מחבריהם.

כמו כן, לספרייה הלאומית הגיעו השנה 1,123 עבודות אקדמיות לתואר שני, ו- 1,112 דוקטורטים בתחומים שונים.

כתבי עת ותקופונים

כתבי העת בספרייה הלאומית כוללים את כל התקופונים (פרסומים סדרתיים) היוצאים לאור בישראל, הכוללים עיתונים, כתבי עת, מגזינים, עלוני פרשת שבוע וכדומה. 21 עיתונים יומיים מודפסים מופצים לציבור ברחבי הארץ

בשנת 2012 התקבלו בספרייה הלאומית כ- 20,000 גיליונות מ- 3,484 כתבי עת פעילים. מתוכם 2,832 כתבי עת בשפה העברית, 367 באנגלית, 78 בערבית, 70 ברוסית ו- 53 בצרפתית. בנוסף לכך, ניתן למצוא בארץ כתבי עת גם בספרדית, בגרמנית, ברומנית, ביידיש, ובשלל שפות נוספות, הכוללים אפילו כתב עת בקוריאנית, כתב עת במראטהי (השפה של מחוז מהרשטרה בהודו), וכן כתב עת באספרנטו.

29% מכלל כתבי העת שהתפרסמו בישראל השנה יצאו לאור בירושלים. ריבוי מכוני המחקר וגופים דתיים בירושלים שומרים את בירת ישראל בראש הרשימה. במקום השני, עם 24% מהפרסומים, נמצאת תל אביב, ואחריה חיפה, בני ברק ורמת גן עם כ-3% כל אחת.

416 מהפרסומים הסדרתיים שהגיעו לספרייה השנה הם כתבי עת חדשים שהחלו לפעול השנה, מתוכם 26 בשפה הערבית, 19 ברוסית ו-81 בשלל שפות הנכתבות בכתב לטיני.

והפורמט האלקטרוני?

אמנם הדפוס בישראל בהחלט חי, אבל גם הספרים הדיגיטליים קנו להם נחלה במדינת ישראל. בשוק הספרים העברי פועלות מספר חברות העוסקות בהוצאה ומכירה של ספרים אלקטרוניים, וצצים בו עוד ועוד מפיצים וחנויות המתמחים בפורמט אלקטרוני או המשלבים אותו עם חומרי הדפוס. יותר ויותר מכשירים תומכים בקריאה בעברית, והמו"לים הישראלים הוותיקים אף הם החלו לפרסם בפורמט אלקטרוני.

הספרייה הלאומית פועלת בתחום זה בשני מישורים מקבילים: הספרייה דואגת לאסוף ולשמר את הספרים האלקטרוניים היוצאים בארץ. בשנה האחרונה נקלטו למעלה מ- 100 ספרים אלקטרוניים מבתי הוצאה קטנים ואנשים פרטיים, ועשרות עיתונים מופקדים בגרסה אלקטרונית. במקביל נערכת הספרייה לקליטת ספרי המו"לים הגדולים בתחום באופן מרוכז.

מו"לים בישראל

מו"לים שמוסרים את פרסומיהם לספרייה הלאומית נרשמים במאגר המו"לים הישראליים, מאגר המקיף את עולם ההוצאה לאור הישראלי בעבר ובהווה.

במאגר רשומים 1,611 מו"לים וגופי הוצאה לאור שונים. מתוכם, 1,044 הם מו"לים מסחריים, ו-514 הם גופים ומוסדות שעיסוקם העיקרי אינו מו"לות אך הם מפיקים ומוציאים לאור פרסומים שונים. 526 מהמו"לים והגופים הרשומים במאגר מפרסמים ספרים עבור המגזר החרדי והדתי.

41 מו"לים הרשומים במאגר מוציאים לאור בעיקר בשפה האנגלית, ועוד 338 מו"לים מוציאים גם ספרים באנגלית בנוסף לספרים בשפה העברית. 28 מו"לים מוציאים לאור בעיקר בשפה הרוסית, ועוד 54 מו"לים מוציאים ספרים ברוסית לצד ספרים בעברית. 29 מו"לים מוציאים לאור בעיקר בערבית, ו-52 מו"לים מוציאים בערבית לצד ספרים בעברית או בשפות אחרות.

מאגר המו"לים: תולדות המו"לות הישראלית

מאגר המו"לים הוא מקור מידע עשיר על תולדות ההוצאה לאור בישראל. חשיבותו אינה רק מן ההיבט ההיסטורי והלאומי אלא גם בכך שהוא מאגר שימושי. מאגר המו"לים ממפה את זכויות היוצרים של יצירות שראו אור בארץ ישראל, ומאפשר איתור בעלי זכויות ויורשים של הוצאות לאור שחדלו להתקיים. לצד המו"לים הפעילים, רשומים כעת במאגר 203 מו"לים שאינם פעילים עוד, חלקם מוציאים לאור ותיקים מראשית היישוב, וחלקם מן השנים האחרונות.

מנהל הספרייה הלאומית אורן וינברג אמר היום לרגל פירסום הנתונים כי  מאז שהחלה הספרייה הלאומית בתהליך ההתחדשות קיימת מודעות הולכת וגוברת של המו"לים, בעיקר הפרטיים והקטנים, להעביר עותקים של הכותרים לספרייה, אם כי התהליך עדיין לא הושלם.

וינברג ציין גם כי למרות מגמות שלכאורה מצביעות על ירידה במספר הקוראים, הרי שהנתונים מלמדים כי דווקא קיימת עליה מתמדת במספר הספרים היוצאים לאור בישראל ובנוסף קיים גידול עקבי ונמשך של הוצאות ספרים המיועדים לילדים ולבני נוער.

"בתקופה בה יש מי שמספידים את הספר המודפס, מעודד להיווכח כי זירת היצירה המקומית  עדיין תוססת ומניבה אלפי ספרים בכל תחומי הספרות, העיון והמחקר", אומר אורן ויינברג, מנהל הספרייה הלאומית.

 


Print pagePDF pageEmail page

Tags: , ,

Category: אירועי ספרות, דף הבית - ארועי ספרות

Click on a tab to select how you'd like to leave your comment

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *