יום הזיכרון הבינלאומי לשואה ולגבורה 27/1 – סקירת ספרים חדשים / לזכור ולא לשכוח

| 24/01/2015 | 0 Comments

לזכור ולא לשכוח

לזכור ולא לשכוח

תאריך 27 בינואר משמש גם כיום הזיכרון הבינלאומי לשואה ולגבורה. מספר ספרים חדשים נותנים מבט נוסף ומעניין על התקופה.

 

 

 

 

 

הארכיון היהודי החשוב ביותר בתקופת השואה

מי יכתוב את ההסטוריה שלנו מאת שמואל ד קאסוב

מי יכתוב את ההסטוריה שלנו מאת שמואל ד קאסוב

כמעט שבעה עשורים לאחר חיסול גטו ורשה, ההיסטוריון שמואל ד' קאסוב מספר בספרו מי יכתוב את ההיסטוריה שלנו את סיפורו של הארכיון היהודי החשוב ביותר בתקופת השואה. במחקר קפדני ומרתק, המבוסס בין השאר על  מטמוני הארכיון שהתגלו לאחר המלחמה, מביא קאסוב את סיפור חייו של עמנואל רינגלבלום ושל הבולטים באנשי עונג-שבת, ובתוך כך מספר את סיפורו של גטו ורשה, ומקים לתחייה את פולין היהודית של ערב המלחמה ואת חיי הרוח והחברה העשירים שלה.

זמן קצר לאחר הקמת גטו ורשה צמחה בגטו מחתרת מיוחדת במינה: ההיסטוריון עמנואל רינגלבלום הקים עם כמה מידידיו ועמיתיו את ארכיון עונג-שבת – ארגון שפעל במחתרת ואשר עשרות חבריו תיעדו בשיטתיות את החיים תחת הכיבוש הנאצי. אנשי הארכיון אספו מסמכים, כתבו מאמרים, יזמו מחקרים ואספו יצירות של אמנים כמו המשוררים ולדיסלב שלֶנגֶל ויצחק קַצֶנֶלסוֹן; וכעבור זמן, עם בוא הידיעות הראשונות על ההשמדה השיטתית של יהודי פולין, הם גם אספו  מידע על הרצח ההמוני, ופעלו לפרסם את המידע הזה בקרב היהודים בגטו ולהעביר אותו אל העולם החופשי.

מאנגלית: עדי מרקוזה-הס, הוצאת יד ושם בשיתוף הוצאת דביר, 543 עמ'

חנה סנש – מכתבים

את לבדך תביני מכתבי חנה סנש

את לבדך תביני מכתבי חנה סנש

בספר את לבדך תביני – מכתבי חנה סנש 1935-1944, נחשפים לראשונה עשרות מכתבים אישיים שכּתבה חנה סנש (1944-1921), בעיקר לאמהּ ולאחִיה, החל בגיל ארבע-עשרה ועד סמוך מאוד למותה. המכתבים רואים אור לראשונה בעברית, במלאת שבעים שנה להוצאתה להורג (7 בנובמבר 1944 – 7 בנובמבר 2014). מעטים מאוד ממכתבי חנה סנש הופיעו עד כה בעברית, בעיקר בספר 'חנה סנש: חייה, שליחותה ומותה' שערך משה ברסלבסקי בשנת 1946 (לימים חוּדש הספר והתפרסם בשם 'חנה סנש: יומנים, שירים, עדויות'). מעט המכתבים שנדפסו, תורגמו בזמנם באופן מגמתי ולא פעם צונזרו. כעת נדפסים לראשונה כל מכתביה, ובנוסח מלא ומדויק. רוב המכתבים נכתבו בהונגרית, מיעוטם בעברית, ולצדם תורגמו מכתבים שכּתבה באנגלית, גרמנית וצרפתית. באחד המכתבים מופיע שיר של חנה סנש, שנכתב בהונגרית ולא תורגם עד כה לעברית. כעת הוא מופיע לראשונה בעברית, בתרגום המשוררת אגי משעול. לצד המכתבים צירפה חנה סנש לא פעם צילומים שצילמה, כדרישות שלום. בספר נכללו כשבעים צילומים אשר נבחרו מאוסף המשפחה בסיוע אחיינה איתן סנש. הצילומים, שאף רובם מתפרסמים לראשונה, מאפשרים גם הם להתוודע מחדש אל הנערה והאישה הצעירה שהייתה למיתוס.

חנה סנש עלתה לארץ כשהייתה בת שמונה-עשרה, בשנת 1939, זמן קצר לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה. העלייה לבדה הייתה כרוכה מצדה במחיר אישי כבד –  פרידה מאמהּ קטרינה, שנותרה בהונגריה, ומאחיה היחיד גֶ'רג' (גיורא), שנסע ללמוד בצרפת. האמצעי היחיד שעמד לרשותה לשמירת הקשר איתם ועם מכרים נוספים שלא בחרו כמוה בייעוד החלוצי היו המכתבים. היא שיתפה דרכם את בני משפחתה ואת מכריה ברשמיה הראשונים מן הארץ, במאמציה להיקלט כאן ולהכשיר עצמה כחקלאית, בחיי היומיום שלה ואף בחיי הרוח והרגש שלה. כשהתדפקה המלחמה על שערי צרפת ביקשה חנה סנש למלט משם את אחִיה. ההתכתבות הפכה אז בהולה והתמקדה בניסיונה (שצלח לבסוף) להעלותו לארץ, בדרך-לא-דרך, ובמקביל לשמור על קשר המכתבים הרעוע עם אמה. המכתבים החותמים את הספר הם אותות החיים האחרונים ששלחה ערב יציאתה לשליחוּת שממנה לא שבה. מרגש לראות מכתבים-פתקים אחרונים אלה בכתב ידה ברפרודוקציות שבספר.

לצד המכתבים שָזְרָה עורכת הספר אנה סלאי עשרות מובאות ממכתבי התשובה שקיבלה חנה סנש, מיומנה ומעדויות נוספות, ההופכות את המונולוג המרתק שבמכתביה לדיאלוג עשיר, ושופכות אור על חייה ועל עולמה של יהדות הונגריה בשנים אלה. סלאי, שערכה מהדורה של המכתבים שראתה אור בהונגריה בשנת 1991, הוסיפה גם מאות הערות וביאורים למכתבים

ערכה והוסיפה הערות וטקסטים  נלווים למכתבים: אנה סלאי, עורכי משנה: גדעון טיקוצקי ואיתן סנש.  הוצאת הקיבוץ המאוחד, 471 עמ'

גדוש תובנות

כל מה שאני מאת אנה פאנדר

כל מה שאני מאת אנה פאנדר

כל מה שאני מאת אנה פאנדר הוא רומן רב–עוצמה על אומץ לב ובגידה, על הסיכונים שאנשים נוטלים והקורבנות שהם מקריבים על מזבח אמונותיהם, ועל גילויי גבורה יוצאי דופן במקומות הפחות צפויים מכול. סיפור מעורר השראה, טראגי ומבוסס על מאורעות אמיתיים. בבוקר אחד של ספטמבר מתעוררת רות וֶסמן הקשישה לקול חבילה המובאת אל דלתה. בפנים היא מוצאת מחברת קטנה ממורטטת. היא פותחת את דפיה העדינים ונשטפת זיכרונות… השנה היא  1933, ורות נמצאת בדירתה המוארת בברלין. הַנס מכין קוקטיילים, שלג יורד מחוץ לחלון המטבח, והיטלר נושא את נאומו הראשון כקנצלר של גרמניה. חיי כולם עומדים להשתנות לבלי הכר. בשל התנגדותם לשלטון הנאצי, רות והנס הופכים בן לילה לפושעים נרדפים ונמלטים מגרמניה לאנגליה. אך עם כל צעד אמיץ עוצר נשימה וכל אדם שהם שמים את מבטחם בו, הם מסתכנים בעל כורחם גם במעילה באמונם. ואז, יום אחד, הם ניצבים בפני ההבנה המקפיאת-דם, שידו של היטלר מגעת רחוק הרבה יותר מכפי שהעלו בדעתם, אפילו עד לונדון עצמה.

מאנגלית: שאול לוין, הוצאת מחברות לספרות, 364 עמ'

 

יש סיפורים שחיים לנצח

מספרת הסיפורים מאת גודי פיקו

מספרת הסיפורים מאת גודי פיקו

ג'ודי פיקו חוקרת בעדינות במספרת הסיפורים, הרומן הנוקב שלה, כמה מוכן אדם להרחיק לכת כדי להגן על משפחתו, וכדי למנוע מן העבר להכתיב את העתיד. סייג' סינגר היא אופה. היא עובדת בלילות בניסיון להימלט ממציאות של בדידות, זיכרונות קשים וצלו של מות אִמה. כשג'וזף ובר, קשיש בעל מבטא גרמני כבד, מתחיל לבקר במאפייה, נרקמת ביניהם ידידות מיוחדת. חרף ההבדלים ביניהם, הם מוצאים זה בזה את הצלקות שאחרים לא רואים, והופכים לחברים. הכול משתנה כשג'וזף מגלה שסייג' יהודייה. הוא מתוודה על סוד נושן ומביש, כזה שאיש בעיירה אינו חושד בו, ומבקש מסייג' טובה יוצאת דופן. אם תסכים, היא ניצבת לא רק בפני ההשלכות המוסריות, אלא גם בפני אלה המשפטיות. כשזהותה שלה עומדת לפתע למבחן, סייג' מתחילה לפקפק בהנחות שטיפחה ביחס לחייה ולמשפחתה. מתי הופכת בחירה מוסרית לציווי מוסרי? והיכן מותחים את הגבול בין עונש לצדק, בין מחילה לרחמים?

ג'ודי פיקו מספרת ב"תודות" בספר, כי "ראשיתו של ספר זה באחר: 'החמנית', מאת שמעון ויזנטל….  כתיבת רומן שמושתת על אחד הפשעים האיומים ביותר נגד האנושות בהיסטוריה היא משימה מרתיעה, שכן גם כשכותבים בידיון, הדיוק בפרטים מעמיד במבחן את מתן הכבוד לאלה ששרדו ולאלה שלא".

מאנגלית: קטיה בנוביץ', הוצאת כנרת, 462 עמ'

 

גרמניה, אחרת

גרמניה אחרת מאת אלדד בק

גרמניה אחרת מאת אלדד בק

גרמניה, אחרת מאת העיתונאי אלדד בק, הוא מסע ברחבי גרמניה בתחילתה של המאה ה-21: 70 שנה לאחר סיומה של מלה"ע השנייה, 50 שנה לאחר כינון היחסים עם ישראל ו-25 שנה לאחר נפילת חומת ברלין. אך זהו גם מסע מטלטל משותף לאושוויץ עם נכדו של מפקד מחנה ההשמדה, מפגשים עם סופרים כחתני פרס נובל גינטר גראס והרתה מילר – המייצגים תפיסות עולם שונות מאוד, ושיחות עם פוליטיקאים, ביניהם הקנצלרית, אנגלה מרקל.

זוהי הזמנה לדו שיח פתוח, הוגן וכן בין ישראלים וגרמנים על עתיד הקשרים ביניהם. הספר מציב סימני שאלה רבים באשר לתפיסות מקובלות ביחס ל'גרמניה החדשה': האם בכלל קיימות 'גרמניה' או 'מנטליות גרמנית'? האם 'הגרמנים' באמת התמודדו עם עברם? מה עומד מאחורי "המחויבות המצפונית וההיסטורית של גרמניה לקיומה ולביטחונה של ישראל"? האם גרמניה היא באמת דמוקרטיה יציבה וחזקה בליבה של אירופה?

הוצאת ידיעות ספרים, 414 עמ'

 

חייו הסודיים של רודולף הס

מחנה Z מאת סטיבן מקגינטי

מחנה Z מאת סטיבן מקגינטי

מה קרה כאשר סגנו של היטלר, רודולף הס, צנח בסקוטלנד ב-10 במאי 1941 במטרה להציע לבריטים הפסקת אש? איך התנהלו השיחות והחקירות שלו כאשר נעצר ונכלא בבידוד בבית סודי שזכה לשם הקוד "מחנה "Z?  

העיתונאי סטיבן מקגינטי צלל ליומנים, למכתבים ולתמלילי ההקלטות החשאיות שנעשו במחנה Z ופורש בפנינו בספרו מחנה Z – חייו הסודיים של רודולף הס את אחד הסיפורים המסתוריים והמוזרים של ימי מלחמת העולם השנייה. זהו תיעוד מהפנט של קרב המוחות בין הס לחוקריו ושל הפרנויה והקלאוסטרופוביה ששררו במבנה הכפרי המאובטח היטב. מחנה Z הוא בבחינת מראה חד-כיוונית שמאפשרת להציץ לתוך הכספת האנושית הנעולה ששמה רודולף הס, ולחזות בשיטות הפסיכולוגיות שהופעלו במאמץ לפצח אותה ולחלץ ממנה כל מידע שעשוי להביא לסיום המלחמה.

מאנגלית: יוסי מילוא, הוצאת כנרת זמורה ביתן, 347 עמ'

 

 

מסע מחריד של אדם

אדוני המפקד מאת רומן סלוקומב

אדוני המפקד מאת רומן סלוקומב

אדוני המפקד מאת רומן סלוקומב, כתוב כמכתב משום שזו הייתה דרך תקשורת מקובלת בין אזרחי צרפת לשלטון הגסטאפו. יותר מ-3 מיליון מכתבים נמצאו במשרדי הגסטפו בצרפת לאחר השחרור. חלקו הסוגר של הספר הם מכתבים פסאודו דוקומנטריים על המשך חייהם של גיבורי הספר, בהם גם ציטוטים פרו נאציים. הציטוטים הללו לקוחים מילה במילה ממאמרים שפורסמו לאחרונה בעיתונים ובתקופת המלחמה. "השפה האנטישמית היא לחלוטין אותנטית, לא המצאתי כלום" אומר סלוקומב, "חלק של כותבים ידועים בני התקופה." לפי סלוקומב תקופת מלחמת העולם השנייה בצרפת הפכה למעין אגדה מנותקת מהמציאות – "מיתוס צרפת שהתנגדה": לפיו משתפי הפעולה עם השלטון היו מיעוט וה"אדישים" היו גם הם חלק מהרזיסטאנס. לפי סלוקומב המציאות הייתה הרבה יותר מורכבת, והוא רואה לעצמו חובה להתמודד איתה.

עלילת הספר: פול-ז'אן הוסון, סופר וחבר באקדמיה הצרפתית, כותב מכתב לקצין הנאצי המקומי שלו בסתיו 1942. מיוסר מתשוקה אסורה לאילזה, כלתו הגרמנייה, הוסון קיבל החלטה שתהרוס את חייהם של אנשים אחדים, כולל חייו שלו. המכתב מיועד להסביר את הצעד שלו. זהו סיפור דרמטי, לעתים הרואי, שמתחיל בשנים שהובילו למלחמה ופרמו את חייו. דרך הווידוי שלו המחבר משרטט לקורא מסע מחריד של אדם: מגיבור מלחמת העולם הראשונה ועמוד תווך חברתי לאוהד מוצהר של האידיאולוגיה הנאצית וממשל וישי. 

סלוקומב בחר גם לתאר באופן גרפי אלימות ואנטישמיות, מתוך כוונה שהדברים יהדהדו בלב הקוראים, ולהבהיר שהמצב באירופה לא השתנה מאז שנות השלושים ועד היום. חשוב לו להדגיש שהשיח בצרפת בשנות ה-30 לא היה רק אנטישמי אלא גזעני כלפי כל הזרים, וגם בני מעמדות נמוכים ועניים. לטענתו ממשל סרקוזי עורר את השיח הזה מחדש. במהלך הכתיבה סלוקומב התוודע לצדדים מכוערים של צרפת תחת שלטון סרקוזי, שהאשים את הצוענים בכל התחלואים של צרפת המודרנית.

מצרפתית: רמה איילון, הוצאת מחברות לספרות, 185 עמ'

מסמך חשוב של התבוננות אינטלקטואלית

חנה ארנדט  גרשום שלום חליפת מכתבים

חנה ארנדט גרשום שלום חליפת מכתבים

הספר חנה ארנדט  גרשום שלום – חליפת המכתבים בעריכת מרי לואיזה קנוט ובסיועו של דוויד הרדיה, מציג את 141 מכתבים שהחליפו השניים, בעת הקשה ביותר בהיסטוריה ליהודים, ומהווה מסמך חשוב של התבוננות אינטלקטואלית במסורת התרבותית של יהדות אירופה בעולם.

בראייה רטרוספקטיבית, מדהים עד כמה הדיאלוג שקיימו שני ענקי הרוח גרשון שלום וחנה ארדנט עוד בימי מלחמת העולם השנייה, נוכח ורלוונטי לכל אורך שנות קיומה של מדינת ישראל.

קובץ חליפת המכתבים בין השניים, מספק הצצה לוויכוח המתמשך בין שני החברים בנוגע לתנועה הציונית, ולשני צידי המפה הפוליטית. שלום טען כנגד ארנדט ב'תסביך אנטי פלשתינה', ואילו ארנדט תהתה כיצד לחברה הטוב יש נטיות "לאומניות" וקיצוניות מדי לטעמה. תוך כדי קריאת הספר, הקורא מקבל הזמנה חד פעמית ל'קליקה', להציץ למחשבותיהם של האליטה התרבותית של יהודי אירופה. לבד מארדנט ושלום מוזכרים גם שמותיהם של ענקי רוח כוולטר בנימין, ליאו שטראוס ומקס הורקהיימר.

מתוך חנה ארנדט  גרשום שלום - חליפת מכתבים

מתוך חנה ארנדט גרשום שלום – חליפת מכתבים

שלום לארנדט: "… מאמרך אינו אלא איוולת פוליטית שאין לי אלא למחות עליה בחריפות כדי להביאך לידי יתר תובנה וביקורת עצמית… אינך עושה זאת מתוך נימוקים ציוניים אלא מתוך נימוקים טרוצקיים ואנטי-ציוניים בתכלית… בהלך רוח לבבי, הגם שנחוש, אם אפשר להתבטא כך (נחוש שלא להניח לך להוציא אותי טיפש!), שלך, גרהרד שלום".

בנוסף, חלופת המכתבים בין השניים חושפת לראשונה דוחות שכתבו מטעם הארגון "תקומה לתרבות ישראל" במטרה להציל את נכסי התרבות היהודית שנבזזו בידי הנאצים.

תרגום: גדי גולדברג, הוצאת בבל, 512 עמ'

 

 

 

 

למצוא מקלט

בודדים בשנחאי מאת אורית עוזיאל

בודדים בשנחאי מאת אורית עוזיאל

עלילת הספר בודדים בשנחאי מאת אורית עוזיאל, עוקבת אחר חייהם של אריקה ותיאו ברובע הונגקיו העני שבסין.

אריקה בת השבע-עשרה ואחיה תיאו בן החמש-עשרה נאלצים להימלט מגרמניה הנאצית לאחר פרעות "ליל הבדולח". הם מפליגים לבדם לשנחאי הרחוקה, המקום היחיד שבו יכלו הפליטים היהודים למצוא מקלט.

עוזיאל מלווה את גיבוריה באהבותיהם ובאכזבותיהם: ברגעים של אימה, קושי ודאגה מתמדת לקרוביהם שנותרו באירופה, ובצדם גילויים של אומץ לב וחברות אמת. הסיפור נשען על אירועים היסטוריים אמיתיים. לגילאי 10-15.

הוצאת הקיבוץ המאוחד / ספרית פועלים, 189 עמ'

 

 

ההיסטוריה של ההיסטוריה

ההיסטוריה של ההיסטוריה מאת איידה האטמר היגינס

ההיסטוריה של ההיסטוריה מאת איידה האטמר היגינס

איידה האטמר-היגינס כתבה בספרה ההיסטוריה של ההיסטוריה רומן על ברלין המודרנית הנאבקת בעברה האפל. רומן על שכחה, אישית, תרבותית והיסטורית, על זיכרון ואבדון, דמיון והגיון, מיתוס וגאולה בזמננו אנו. בוקר אחד מתעוררת מרגרט ביער סמוך לברלין. ידיה מלוכלכות, בגדיה קרועים. היא לא זוכרת דבר מהלילה שחלף ועד מהרה היא מבינה גם לא דבר מהחודשים האחרונים. מרגרט היא סטודנטית להיסטוריה ומדריכת תיירים בעקבות העבר הנאצי של ברלין. היא שבה אל חייה הקודמים, אבל הלילה המסתורי ממשיך לרדוף אותה, ויום אחד העיר ברלין כולה משתנה לנגד עיניה. רוחות מן העבר מתחילות לרדוף אותה, בניינים הופכים בשר ודם, המציאות מסתחררת. רומן הביכורים האינטליגנטי והפראי הזה הוא המרוץ של מרגרט להשיב לעצמה את ההיסטוריה האבודה שלה – את הלילה ביער והתהום שנפערה בחייה בעקבותיו. היא שטופה באשמה ונסחפת במהירות לעבר תגלית מזעזעת. מרגרט מגלה כי מחלת השכחה הפרטית שלה מהדהדת בתובענות הולכת וגדלה את פשעי העבר של האומה הגרמנית. היא נאבקת להתעורר, התעוררות שתוביל אותה אל האמת דרך הטירוף, אל יגון ללא מרפא על מעשיה שלה. סיפור בלתי נשכח המציג התמודדות מרתקת של הדור הצעיר עם אימת השואה, מידיה של סופרת צעירה ומבטיחה, אמיצה ורבת כישרון.

איידה הטמר היגינס מחלקת את זמנה בין מוסקווה וברלין, שם היא עובדת כמדריכת תיירים ומתרגמת, ולומדת ספרות. הדמות הראשית ברומן היא מדריכת תיירים בברלין בדיוק כמו אידה עצמה. היא מספרת שהחליטה להכניס פרטים אוטוביוגרפים כי הרגישה חסרת ביטחון לכתוב על דברים שהיא לא מכירה כלל. היא מספרת שהרומן הוא פנטזיה על איך החיים שלה היו יכולים להיראות לו הייתה בודדה, מופרעת ומוטרדת יותר ממה שהיא באמת. הטמר טוענת שהספר שלה לא הובן כהלכה. לדעתה מבקרים וקוראים ראו את הספר כחלק מהשיח על השואה ולא כביקורת על השיח הזה. היא גם חושבת שהאירונית בספר לא הובנה. כמדריכת תיירים בברלין היא מאוד עסוקה בשואה והיא מאוד כועסת על הדרך בה ההיסטוריה לא רק מצטמצמת אלא הופכת למיתולוגיה. לדוגמא: לדעתה יש הזדהות גדולה עם המתנגדים למשטר הנאצי ועם קורבנות למרות שכמעט כולנו ביצענו פשעים כלשהם. לדעתה אין חשיבה מספקת על על המנגנונים הפסיכולוגיים של מי שביצעו את פשעי הזוועה האלו. לדעת אידה, הנושא המרכזי של ספרה הוא רומנטיזציה של ההיסטוריה כלומר, התהליך שדרכו ההיסטוריה הופכת למיתוס. הספר למעשה מבצע את מה שהוא מבקר והיא חושבת שזו הסיבה שהמסר של הספר הובן לא נכון על ידי המבקרים. הספר עוסק בהיסטוריה של מלחמת העולם השנייה ובאימהות, מתוך סיפורה של מרגרט טאוב, בחורה אמריקנית צעירה, בת לאם אמריקנית ואב גרמני, שחיה בברלין ומאבדת בהדרגה את אחיזתה במציאות. הספר נפתח בהתעוררותה של מרגרט טאוב באזור מיוער בקצה ברלין, לבושה בבגדי גבר רחבים, ללא שום זיכרון מהחצי שנה האחרונה. מרגרט חוזרת לביתה וממשיכה את חייה כרגיל, ללא אותו פרק זמן חסר, ושבה לעבודתה כמדריכת תיירים בברלין עד שהיא מקבלת מכתב בדואר המורה לה לגשת לקליניקה עלומה לבריאות האישה. הבחירה ללכת לקליניקה מובילה את מרגרט לדרך הסוריאליסטית שבה היא ממשיכה עד לסוף הספר, החוצצת בינה לבין המציאות אך גם חושפת את הדברים שנסתרים מתחת לכסות היומיומית הרגילה. במרכז העיסוק ההיסטורי האובססיבי של גיבורת הספר עומדות שתי נשים שרצחו את ילדיהן בתקופת מלחמת העולם השנייה: מגדה גבלס, שהרעילה את ששת ילדיה והתאבדה עם בעלה בבונקר של היטלר, ורגינה שטראוס, יהודייה ששמה קץ לחייה, לחיי בעלה הארי, ולחיי שלושת ילדותיהן הקטנות באמצע המלחמה. במהלך הרומן מגלה הגיבורה  שגם היא הפילה בכוונה תינוק שהרתה לפרופ' גרמני להיסטוריה שהיה חברו הטוב ביותר של אביה לפני המלחמה. 

מאנגלית: ברוריה בן-ברוך, הוצאת מחברות לספרות, 378 עמ'


Print pagePDF pageEmail page

Tags: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , ,

Category: מומלצי השבוע, ספרי עיון, ספרי מדע, ספרי תיעוד, פרוזה תרגום, שואה ומלחמת העולם השנייה

Click on a tab to select how you'd like to leave your comment

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *