הוכרזו הזוכים בפרסי היצירה לסופרים עבריים ע"ש לוי אשכול לשנת תשע"ז

| 07/12/2016 | 0 Comments

הוכרזו הזוכים בפרסי היצירה לסופרים עבריים ע"ש לוי אשכול לשנת תשע"ז

הוכרזו הזוכים בפרסי היצירה לסופרים עבריים ע"ש לוי אשכול לשנת תשע"ז

כמדי שנה, מעניקים משרד התרבות והספורט וקרן ראש הממשלה לסופרים עבריים את פרסי היצירה לסופרים ומשוררים הכותבים בשפה העברית, כאות הוקרה על פועלם בתחומי הספרות השונים: שירה, סיפורת, מחזה, מסה, ביקורת ועריכה ספרותית.

ועדת השיפוט של פרסי היצירה לסופרים עבריים ע"ש לוי אשכול החליטה להעניק את הפרס ל-14 זוכים.   הפרס בשווי כולל של 910,000 שקלים יחולק באופן שווה בין הזוכים ולכל אחת ואחד יוענק פרס בשווי 65,000 שקלים.

הזוכים הם: רחל אשד יפתח אשכנזי איימן סיכסכּ לאה פילובסקי בנימין שבילי נוית בראל קציעה עלון יודית שחר יהודה עַתַּי עדי וולפסון אביחי קמחי רחלי אברהם איתן דורית זילברמן שחר מריו מרדכי

שרת התרבות והספורט מירי רגב: "הזוכות והזוכים בפרס ראש הממשלה לסופרים מבטאים את הרב גוניות בחברה הישראלית, את השירה לצד הפרוזה, את ההגות לצד כנפי הדמיון. בזכות היוצרות והיוצרים המופלאים הללו, עולמנו התרבותי עשיר יותר. יצירותיהן ויצירותיהם מרתקות אותנו ועוסקות בפנים השונות של האישי, החברתי והלאומי. משרדי ימשיך לתמוך ביוצרות וביוצרים, לטפח ולפתח יצירה ישראלית מקורית. אני מאחלת  לכל אחת ואחד מהזוכים המשך פורה של יצירה גם לעתיד לבוא. אין ספק, כי בזכותם עמנו ממשיך להיות ראוי לתואר עם הספר".

בוועדת השיפוט של הפרס ישבו השנה: פרופ' אביבה דורון (יו"ר), פרופ' חביבה פדיה, פרופ' אריאל הירשפלד.

נימוקי השופטים:

רחל אשד

רחל אשד כותבת שירה מזוקקת הנוגעת בזיכרון השואה וברישומו הנפשי של זיכרון זה בדור השני – של ילדי ניצולי השואה. שירתה מהווה גשר חשוב בין הסיפור המיתולוגי של הזוועה הנאצית לבין חייהם היום-יומיים של הנותרים בחיים. שירתה של אשד מדויקת, חסכונית ושואפת אל החוויה האינטימית הקרובה והחרישית. שירת רחל אשד ראויה להילמד בבתי הספר הישראליים כעדות "בגובה העיניים" לחיים בצל השואה והיא אף מתאימה לכך ביותר, משום שהיא אינה רק בבחינת תיעוד אלא היא מבט המרומם את המתבונן בה לגובה סובלימטיבי של תובנה חדשה.

יפתח אשכנזי

הפרוזה של יפתח אשכנזי מבריקה, מרתקת, ומגלה כישרון סיפורי גדול ויוזמה תרבותית מרשימה. ספריו הראשונים: סיפורי מות עירי  (2003) בירקנאו אהובתי (2007), פרסונה נון גראטה (2010), היידה להגשמה (2014) פורשים מניפה מתרחבת והולכת של נושאים, הקשורים כולם במוקדי הזהות הגדולים של הציונות והישראליות. אשכנזי מהלך בגדולות: הוא בוחן מחדש את המיתוסים המקומיים ומציע דרכים חדשות להבין את תוכנם. מיתוסים כמו השואה, הגבורה או ההגשמה, כמו נלמדים מחדש בכתיבתו.

איימן סיכסכּ

כתיבתו של איימן סיכסכ הנה רגישה, מבריקה, ובונה מבט מורכב ומעודן על קווי התפר הכאובים שבין החיים הערביים לבין היהודיים בארץ הזאת. סיכסכ, מבקר וסופר ערבי-ישראלי יליד יפו, הפך את עולמה של יפו בספריו "אל יפו" ו"תשרין" לזירה סיפורית טעונה סמלים וגורלות מצטלבים המהווים פריזמה רגישה מאין כמותה, הן לסכסוך הישראלי-ערבי והן לאפשרות החיים יחד במרחב הזה, בדרך רחוקה מאד מאופני השיח התוקפניים הרווחים בתקשורת המקומית.

לאה פילובסקי

בשני ספרי השירה של פילובסקי: אמנות זה (פרדס, תש"ע 2009), ו-מקשיב גם לי דווקא עכשיו (קשב לשירה, 2013) מתגלה אחת המשוררות החזקות והמעמיקות ביותר בשירה העברית בדור הזה. שירתה מצליחה להביע חוויות קיומיות ורגשיות בעוצמה טרגית ונשגבת, בלי להיזקק ללשון נישאה או לז'אנרים קלאסיים. שירתה היא לירית, נגישה וצלולה, והיא נכתבת במסורת הגדולה של לאה גולדברג ודליה רביקוביץ'. בשירת פילובסקי בולט גם הממד הדתי, אלא שהוא מופיע בה בלא כל סממן סנטימנטלי. הדתיות היהודית בשירתה כמו נאלצת להתייחס ברצינות לגורל האדם, האישה, ברצינות ובדייקנות שאינן אופייניות לה.

בנימין שבילי

בנימין שבילי הוא סופר, משורר ומיסטיקן של הספרות הישראלית בדור הזה. הוא פורש, זה שנים, מסעות-נפש המתרחשים במחוזות שונים בארץ ובעולם, מתוך מגע למדני-אינטימי בכתבי הקבלה והמסורת היהודית. שבילי הוא מעין סופר-נזיר; סופר המוקדש לרעיון ההתגשמות של כוחות וסמלים רוחניים בחיי האדם החי בהווה הארצי ביותר. כוחה של יצירת שבילי טמון בהצטברותה המרשימה לכלל צרור אדיר המקיף מסעות-חיים.

נוית בראל

נוית בראל כותבת שירה לירית עדינה, מלים שמעבדות את המציאות לשקופה ובאחת מנהירים את המחילות של הנפש העירומה בתוך בית ובתוך גוף. אלה מצטיירים כמרחבים מקבילים שמשחק הגומלין ביניהם הוא התשתית לעבדות וחירות הנפש. שירתה מעבדת ושבה ומעבדת חווית יתמות ומתוכה נמדד מחדש הרוחק הקרוב והאינטימיות הזרה בין גברים ובין נשים ובין אדם לבין עצמו.

קציעה עלון

עלון עוסקת בסוגיות של מגדר ומזרחיות, יצירה וזהות. המודעות הפרשנית והתיאורטית שלה לסוגיות פואטיות היא מרשימה, וייחודה הוא בהציעה צומת ייחודית ונקודת הצלבה בין נתיבים שונים כמו הריאליסטי, הסימבולי, החברתי והתיאולוגי פוליטי. בכך היא מעניקה חדות רבה לדיון התיאורטי שהיא מציעה. מרשים לראות כיצד כל האיכויות הללו משתקפות באופן מקביל ייחודי ומרתק ביצירת הסיפורת שלה.

יודית שחר

שיריה של יודית שחר עוסקים בנושאים פוליטיים וחברתיים אולם הם תמיד יוצאים ומובעים דרך הפילטר של סיפור החיים האישי שלה כאשה, כאם וכאדם עובד. היכולת שלה לפרוס מחדש יחסי מוען נמען ולשנות את שדה הכוח של האדון באמצעות הדיבור הפואטי, בין אם הוא ממוקם בהווה של הפועלת ובין אם הוא נע לעבר ילדותה או מתמקם בחיי האהבה והזהות הנשית, מעמידים מלון שירי מדויק לחיי עבודה ואהבה, שמטיב להבליט ניכור מצוקה וסבל חיפוש מתמיד ותעייה.

יהודה עַתַּי

שירתו של יהודה עתי מציגה שירה לירית עדינה וייחודית. שירה שהיא פרי התבוננות והגות. יש בה דיוק וצלילות. תיבת תהודה לעולם שלם שנע בין תודעה אוניברסלית ובין מקורות השראה מרובים שהספר הטבע גם יחד כמו גם השאיפה להארה יוצרים את תמהילם. זוהי כתיבה עצמאית שאינה מהנהנת לאסכולה ספרותית זו או אחרת ובכל זאת מתבלטת במבעה הישיר. יהודה עתי הוא גם הוגה דעות ואולם שירתו היא מפסגת יצירתו הספרותית.

עדי וולפסון

שירתו של עדי וולפסון מציגה תמהיל ייחודי של שירה הממוקמת בנופי הדרום והמדבר, נטועה בשדה של פואטיקה אקולוגיה ושרטוט נוף האדם הפנימי והחיצוני. יש בה עדינות לירית שבה שזורים קטעי נוף וריאליה של המדבר, הדרום ואף באר שבע, וכן דמויות ודיאלוג פנימי הנפרש תמיד מתוך חמלה וחסד ורומז למקורות ולתהודת עומק שכאב דק מכסה עליה.

אביחי קמחי

אביחי קמחי ניחן בקול אישי מובהק שמשקף רוח תוססת וסוערת, והוא מביע ייסורי גוף ונפש בשפה פואטית מקורית. השמות שבחר לשלושת ספרי השירים שלו – "ללכת", "לנווט לבד בחושך", "הולך בירושלים" – משקפים במידה ניכרת את המוטיב המרכזי המניע אותו: לנוע בזמן ובמרחב, בשעות האור והצללים המתמשכים לחושך, לנוע בקצב הקשבה, במהירות הליכה, בין נתיבי מסעות בגישוש, בחיפוש, בניווט עצמי. להתגבר על אתגרים ומכשולים אלימים, להתקדם בסבך המחלה הדוקר בחוץ ובפנים, ועם זאת ללכת בנתיבי אהבה, להתקדם. "לך אתי…" "הוא מזמין  "ובוא ברחובות.. הבט…ושמע.." . הוא משוטט, מתבונן והולך ומעמיק לחשוב ולהתקדם במסעותיו הליריים"

דורית זילברמן

דורית זילברמן היא סופרת מקורית רבת דמיון ותעוזה. כותבת בנאמנות לדובר הסיפורי שבקרבה, ומעלה מוטיבים בלתי שגרתיים בסגנון אישי ומיוחד. היא ניחנה בכישרון לספר סיפור והיא מפתחת ומטפחת את הכישרון הזה במסעות הדמיון מזה, ובתיאור תובנות פסיכולוגיות של בני אדם שונים מזה. יכולת ההתבוננות והמעורבות האישית שלה בסיפורי החיים, מושכים את הקורא לעולם מעניין, ומעשירים את חווייתו באמצעות פריטה על נימי הסקרנות האנושית להבין בני אדם, להבין את מהלכיהם ואת מניעיהם. דורית זילברמן מנהלת דיאלוג פתוח עם דפי הנייר, מתמסרת לכתיבה שלה ומתעלמת מרוחות חיצוניות.

רחלי אברהם איתן

רחלי אברהם איתן חיה את השירה בכל נימי ליבה ונפשה, שותה, אוכלת ונושמת שירים. כל שכבות חייה, שמחותיה ומכאוביה, מצוירים ביד אומן פואטית. המשוררת איננה מדלגת על מלאות הספיגה של תהליכים פנימיים ולא על ותופעות טבע ומראות יומיומיים. אלה זוכים להופיע באור צבעוני עד שניתן אולי ליצור משקפיים שמרכיביה מבוססים על מובאות יפיפיות של המשוררת. ראויה לציון מיוחד היא ההתמסרות הטוטאלית לעולם הספרות, לא רק לשירתה היא מקדישה את חייה אלא גם לטיפוח ההיכרות עם השירה בכללה. היא פועלת בהתנדבות במעגלים מגוונים וחשובים ומפריחה פרחי שירה במפגשי משוררים באזור מודיעין בו הקימה את בית הסופר וייסדה את כתב העת "שבילים" שאותו היא עורכת בהקפדה על רמתו ומעמידה אותו ככלי המקשר בעולם הספרות הישראלי. 

שחר מריו מרדכי

שירתו של שחר מריו מרדכי נוגעת בכאב הישיר והקיומי. היא מובעת בעברית שמכילה שפות מרובות – משפת הרחוב ועד המקרא ושירת ימי הביניים, התפילה והפיוט – היא נוגעת במצבים הבסיסים בקיומו של היחיד והכלל, יש בה מן הליריות ומן ההומור, הפשטות והישירות. יחד עם זאת, זו שירה בשלה ונוצרת סוד, שבה נוכחים הייסורים, הכאב האנושי, השמחה,  מאהבה ועד זיכרון משפחתי קדום, געגועים, דיבור אל הנפש, ונוכחותו של הגוף והמוות.

 

 


Print pagePDF pageEmail page

Tags: , , , , , , , , , , , , , ,

Category: אירועי ספרות, דף הבית - ארועי ספרות

Click on a tab to select how you'd like to leave your comment

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *