עלייה במספר הכותרים שיצאו לאור בשנת 2018 על פי נתוני הספריה הלאומית

| 12/06/2019 | 0 Comments

ספרים סופרים ומה שביניהם

ספרים סופרים ומה שביניהם

לקראת שבוע הספר מפרסמת הספרייה הלאומית את נתוני הוצאת הספרים בשנה שחלפה (2018). פרק מיוחד מוקדש השנה לבחינת היחס לשונה ולאחר בספרות הילדים והנוער מאז קום המדינה ועד היום.

 

 

 

 

 

כמה נתונים בולטים בדוח הספרים לשנת 2018:

  1. עלייה במספר הכותרים שיצאו לאור (879 ספרים יותר יצאו לאור ב 2018, לעומת 2017 ).
  2. הגידול בעשור האחרון בהוצאות הספרים עומד על 35% (6,326 ספרים בשנת 2008 לעומת 8,571 בשנת 2018).
  3. למעלה מ – 400 ביוגרפיות יצאו לאור השנה – גידול של 20% ביחס לשנה הקודמת. בנוסף יצאו לאור עוד 22 ספרי ביוגרפיה המיועדים לילדים ולנוער, רבים מהם על נשים.
  4. רוב "ספרות החול" לציבור החרדי נכתבת ע"י נשים (כ – 80%).
  5. אשתקד נקלטו בספרייה הלאומית 430 ספרים דיגיטליים חדשים ו – 550 ספרים מוקלטים.

השנה משולב בדוח הספרים של הספרייה הלאומית פרק מיוחד הבודק את היחס לבעלי צרכים מיוחדים בספרות ילדים לאורך 70 שנות המדינה, וזאת במטרה לבדוק האם ספרות הילדים והנוער משקפת את הנורמות והערכים המשתנים בשיח התרבותי והאם נכים ובעלי צרכים מיוחדים מקבלים ביטוי בספרות המתפרסמת בישראל.

 

חלק א נתוני הפרסומים והספרים שהתקבלו בשנת 2018 בספרייה הלאומית


8,571 ספרים ראו אור בישראל בשנת 2018 לעומת 7,692 אשתקד. ספרים אלו אינם כוללים עבודות דוקטורט, ספרים דיגיטליים, ספרים מוקלטים וכתבי עת. מדובר על גידול של 35% במספר הכותרים (שעמד על 6,326) שנרשמו בספרייה הלאומית לפני 10 שנים.

עברית ושפות אחרות

91% מהספרים שנרשמו בספרייה הלאומית בשנת 2018 ראו אור בשפה העברית ואחריהם נמצאים הספרים בשפה האנגלית (3.9%). מתוך סך הפרסומים אשתקד בשפות אחרות מובילות הערבית – 2.9% והרוסית – 1.1%. בין 22 השפות שבהן הודפסו ספרים בישראל ניתן למצוא גם גרמנית, צרפתית, הולנדית ורומנית.

ספרי מקור ותרגום

85.6% מכלל הספרים (עיון, פרוזה, הדרכה ועוד) שיצאו לאור ב – 2018 הם ספרי מקור וזו עלייה קלה מ-84% אשתקד. מבין הספרים המתורגמים שראו אור בארץ השנה מרבית התרגומים הם מאנגלית (62.6%). מתוך סך הספרים המתורגמים בשפות האחרות מובילות הגרמנית (4.1%), הצרפתית (4%), הערבית (1.1%) והשוודית (1%). תורגמו ספרים (27.2%) גם מ – 30 שפות נוספות – רובן שפות אירופיות.

פרוזה ושירה – מקור ותרגום

בשנת 2018 נקלטו בספרייה הלאומית 1,280 ספרי פרוזה ושירה. הנתונים מצביעים על עלייה קלה ביחס לשנה שעברה שבה הגיעו 1,247 ספרי פרוזה ושירה. מכלל 1,280 ספרים אלו – 844 הם ספרי סיפורת, 88 כותרים הם אוספי סיפורים קצרים ו – 348 הינם ספרי שירה.

מתוך כלל הספרי הפרוזה והשירה שראו אור ב – 2018, 840 הם ספרי מקור ישראליים, בדומה למספר ספרי המקור שיצאו לאור בשנה שעברה (849). רובם המכריע נכתב בשפה העברית, אך בולטים גם הספרים שנכתבו ברוסית, אנגלית וערבית. 440 ספרי הפרוזה והשירה המתורגמים מהווים גידול של 17% לעומת 376 אשתקד, ורובם תורגמו מאנגלית (303) וצרפתית (24. בולטים גם מספר התרגומים מגרמנית (16) ומספרדית (15).

הנושאים בספרי הפרוזה, הן בספרי המקור והן בספרים המתורגמים, הם מגוונים ומכל הסוגות המוכרות. נושא שכיח הוא יחסי גברים-נשים (20.7%), שהם 193 ספרים, מתוכם 84 מוגדרים רומן רומנטי. לעתים קרובות זהו רק אחד הנושאים שבספר והעלילה המרכזית נוגעת לתחומים אחרים כמו ריגול, כספים, פרשייה היסטורית ועוד. בולטים בספרים אלו גם 22 רומנים שנכתבו סביב השואה ומתארים את חיי היומיום בזמן המלחמה ואחריה.

 

לציבור החרדי יצאו לאור לפחות 50 ספרי פרוזה בשנת 2018, כמעט כולם (94%) ספרי מקור שנכתבו בעברית. 78% מספרים אלו נכתבו על ידי נשים ועוד 6% על ידי בעלי פסאודונים א-מגדריים. האחוז הגבוה של כתיבה פסואודונית יכול להעיד על חוסר רצון של הסופרות והסופרים להיחשף בזהותם האמיתית בסביבה בה הם חיים. מדובר "בספרות חול" הפונה לקהל הנשים החרדיות בניגוד ל"ספרות קודש" הנכתבת ברובה המכריע בידי גברים. הנושאים המרכזיים בספרים הנכתבים לציבור החרדי הם משפחה והורות (26%), מתח (12%), שירה (10%) יחסי גברים ונשים (8%), שואה ורומנים היסטוריים סביב דמויות מקראיות (6% כל אחד). למרות שמספר ספרי הפרוזה המיועדים לחרדים קטן ביחס לאחוזם באוכלוסייה, הוא מהווה חלק מתופעה המתרחבת בהתמדה מאז שנות השמונים.  

 

ספרי ילדים ונוער

בשנת 2018 הגיעו לספרייה 1,045 ספרי ילדים ונוער (לעומת אשתקד שבה הגיעו 1,056). שלא במפתיע, רוב מכריע (93%) של ספרי הילדים מתפרסמים בשפה העברית. 4.2% מספרי הילדים והנוער יוצאים לאור בערבית והשאר נכתבים באנגלית ביידיש.

עם זאת, רבים מספרי הילדים שיוצאים לאור בישראל אינם ספרי מקור, אלא ספרים שמתורגמים משפות זרות. כאן ניכר הבדל בין ספרות הילדים לציבור הכללי וספרות הילדים המיועדת לציבור החרדי: בספרות הילדים לציבור הכללי 65.6% מספרי הילדים הם ספרי מקור שנכתבו בעברית והשאר הם ברובם ספרים שתורגמו מאנגלית ואילו לילדי הציבור החרדי – 93% מהספרים הם ספרי מקור בעברית.

השנה יצאו גם 86 ספרים לגיל הרך (ספרי קרטון). ספרים אלו הם בסיס התחלתי לחוויית הקריאה המשותפת והחשובה של הורה-ילד והם כוללים מילים ראשונות, שמות חפצים, בעלי חיים ועוד.

מגמה שממשיכה משנים קודמות היא ריבוי ספרי המדע הבדיוני והפנטזיה, אולי כתוצאה מעיסוק בנושא בעולם המדיה, במשחקי מחשב ובסדרות טלוויזיה. 73 ספרים יצאו לאור בסוגת ספרי המדע הבדיוני והפנטזיה ומרביתם נכתבו עבור נוער – 89%. רובם המכריע של ספרים אלו (79%) הינם ספרים מתורגמים. בנוסף יצאו לאור 87 ספרי קומיקס, מתוכם 64% מיועדים לאוכלוסייה החרדית.

ספרי ילדים הינם אמצעי חינוכי וביבליותרפי (=תרפיה בעזרת ספרים). השנה יצאו לאור 57 ספרים העוסקים ברגשות ובאפשרויות לבטאם. רובם המכריע (92%) מיועדים לגילאים ארבע-שמונה ומסייעים להורים ומחנכים להציף ולשקף לילדים את רגשותיהם דרך הספרים. בין הנושאים הבולטים: גירושים, עליה לכיתה א', "לא רוצה לגן!" וכדומה.

תופעה חדשה יחסית היא כתיבת ופרסום ביוגרפיות המותאמות במיוחד לגילאים הצעירים, מראשית הקריאה ועד כיתה ג'. בעבר ביוגרפיות נכתבו בעיקר לילדים בוגרים ונוער (בני 9 ומעלה) וכעת גם לצעירים יותר. השנה יצאו לאור 22 ביוגרפיות לילדים, רובן בסדרות ספרים המציעות לילדים אפשרות להיחשף למנהיגים ואנשים שהשפיעו על האנושות בכלל ועל ישראל בפרט. מטרת חלק ניכר מביוגרפיות אלו הינה להבליט את חשיבותן, השפעתן ותרומתן של נשים פורצות דרך בעולם ובישראל.

ספרי עיון

ספרי עיון רבים יוצאים לאור בישראל בנושאי יהדות, ביניהם מחשבת ישראל, מקרא, הלכה, מחקר תורני ואקדמי וספרות רבנית. לפחות 1,330 ספרים בנושאי יהדות ומחשבת ישראל יצאו לאור בשנת 2018. ההוצאות הפרטיות מובילות בתחום ולמעשה יותר אנשים פרטיים (36%) הוציאו ספרים בנושאים אלו מכל קבוצת מו"לות אחרת.

גם סוגת הביוגרפיה נפוצה יחסית בישראל ובשנת 2018 יצאו לאור למעלה מ- 400 ביוגרפיות, מהן  48 ביוגרפיות המספרות את סיפורם של אנשים ששרדו את השואה. רובם של ספרים אלו נכתבו בידי הדור השני והשלישי של המשפחה. ביוגרפיות נוספות נכתבו על ידי אנשים המתעדים את שורשי משפחתם ואת מסע העלייה לארץ ישראל וההתיישבות בה. מדובר בגידול של כ-20% ביחס לשנה שעברה שבה יצאו לאור 320 ביוגרפיות. זהו גידול משמעותי גם ביחס לשנים הקודמות בעשור האחרון, שהממוצע בהן עמד על כ – 300 ביוגרפיות חדשות שיצאו לאור מדי שנה.

ישראל אומנם נחשבת למובילה בתחומי מדעי הטבע והמדעים המדויקים, אך בארץ ובשפה העברית יצאו לאור ב-2018 רק 58 ספרי מדע וטבע פופולריים, לעומת 130 ספרים בתחומי עריכת דין, משפט, מיסוי וביטוח. 487 ספרים יצאו לאור בשנת 2018 בנושאי חקר תולדות ארץ ישראל, מדינת ישראל ועם ישראל וכן ספרים העוסקים בסכסוך הערבי-ישראלי.

ספרי הדרכה ופנאי

בעידן בו רוב המידע זמין דרך המרשתת אולי מפתיע שעדיין יוצאים לאור לא מעט מדריכי פנאי, בישול, טיולים, הדרכה והעצמה אישית בדפוס. סוגה זו שומרת על יציבות לאורך השנים.

בשנה שחלפה יצאו לאור בישראל 276 ספרים בקטגוריה זו והם מתחלקים לכמה נושאים: 73 מדריכי טיולים; 34 ספרי בישול (במגוון רחב מאוד של תחומים: בישול בריא, מהיר, טבעוני וכיו"ב); 47 ספרים נכתבו על העצמה ועזרה עצמית ועוד מגוון תחומים.

הספר הדיגיטלי

איסוף פיזי של ספרים דיגיטליים הוא מורכב, אך לאחרונה חל גידול משמעותי ביכולת ובהיקף האיסוף של הספרייה הלאומית ובשנה שחלפה נקלטו ונרשמו בספרייה גם ספרים שפורסמו בשנים הקודמות. מאמצים אלו נשאו פרי ובשנה האחרונה נקלטו 1,058 ספרים דיגיטליים, מתוכם כ – 430 ספרים דיגיטליים חדשים שיצאו לאור בשנת 2018 והשאר הם ספרים שיצאו לאור בשנים קודמות.

 
   

ספרים מוקלטים

בספרייה הלאומית נקלטו השנה 550 ספרים מוקלטים שהוקלטו על ידי icast – כפול משנה שעברה. 383 (69%) מספרים אלו מיועדים למבוגרים; 66 ספרים מוקלטים מיועדים לנוער; 98 מיועדים לילדים; וכן הוקלטו גם 3 ספרי שירה.

כ – 40% מהספרים המוקלטים הינם הקלטות של ספרים שבמקור יצאו לאור על ידי מו"לים קטנים. הז'אנרים המרכזיים בספרים המוקלטים הם ספרי פנטזיה וספרי "הרומן הרומנטי". אחוז גבוה של ספרים מוקלטים הן סדרות ספרים מוקלטים, כגון סדרת "בני הנפילים", "האחים ג'יפסי" וסדרת ספרי חוה עציוני הלוי. הגידול בספרים המוקלטים יכול להעיד על הרצון להמשיך את החיבור לספרים בעולם המשתנה, תוך שינוי דפוסי הצריכה והקריאה.

חלק ב' – היחס לאחר ולשונה בספרות הילדים והנוער מאז קום המדינה ועד היום

פרק מיוחד מקדישה השנה הספרייה הלאומית בדוח השנתי לבחינת השונות בספרות הילדים והנוער והיחס לאחר – לבעלי מוגבלויות וצרכים מיוחדים מאז קום המדינה ועד לעשור הנוכחי.

ספרות זו מהווה בבואה לנורמות, לעמדות ולערכים שמחברי הספרים ניסו להטמיע לאורך השנים בקרב קהל הקוראים הצעיר ובמובנים רבים השינויים שחלו בספרות הילדים משקפים גם את התמורות שעוברת החברה הישראלית בדרך וביכולת להכיל ולקבל קבוצות ובודדים "אחרים".


בראשית שנות המדינה הצעירה לא היה כמעט עיסוק ספרותי בילדים בעלי לקויות, ילדים על הרצף האוטיסטי ונכים. להיפך – היה ניסיון מודע ליצור קורפוס תרבותי הומוגני המשקף ערכים ודרך חיים זהה ולמעשה להחביא את מי שנחשב לשונה ולאחר ואת הפרט שאינו מתפקד יש לנסות לתקן ולהפוך "לנורמלי". הניסיונות המועטים לכתוב על ילדים שונים, היו כאלו שבהם הילד החריג צריך היה לנסות להשתלב בחברה הנורמטיבית. ניצנים של ספרות הילדים הישראלית בנושא הילד "האחר" עם הצרכים המיוחדים ניתן לראות רק מסוף שנות ה – 70 בספרים כמו "אני אתגבר" של דבורה עומר ו"הורד הכחול" שתורגם מאנגלית ב-1980.

שינוי משמעותי החל להתרחש משנת 2000 ואילך. משנה זו ועד היום יצאו לאור 78 ספרי ילדים שהנושא המרכזי שלהם הוא ילדים עם לקויות פיזיות וקוגנטיביות. מגמת העלייה הוכפלה מאז 2010 ובשמונה השנים האחרונות יצאו לפחות 52 ספרים שבהם הדמות הראשית היא ילדה או ילד בעל צרכים מיוחדים – 11 מהם יצאו בשנת 2018. מדובר בנתון מדהים בהשוואה ל- 6 ספרים בלבד שיצאו בנושא בכל שנות השמונים.

אולם ההבדל איננו רק מספרי אלא גם מהותי: הספרים בשנים האחרונות משקפים את היחס המשתנה של החברה אל הילדים עם הלקויות. הם אינם מנסים "לתקן" את אותם ילדים, כי אם מסבירים ומתארים עבור הילדים כיצד באה לידי ביטוי ההפרעה או הלקות וכיצד אותם ילדים מתמודדים איתה. בחלק מהספרים היחס הדואלי כלפי השונה עדיין קיים, לרבות הכתיבה על ההדרה והרתיעה מהאחר והשונה, אך המגמה היא לקבל ולהכיל ילדים אלו בחברה.

סיכום

דוח הספרים השנתי של הספרייה הלאומית המסכם את שנת 2018, מלמד כי ישנה עלייה מתונה כמעט מדי שנה בהוצאת הספרים בישראל וכמעט בכל הסוגות הספרותיות. הדוח מלמד גם כי על אף מספרם הגדול של מיליוני הישראלים שהעברית אינה שפת קריאתם הראשונה, או המועדפת – עדיין רוב מוחלט של הספרים היוצאים לאור בארץ וכן הספרים המתורגמים מיועדים לציבור קורא העברית ורק 8% מהספרים מיועדים לציבור קוראי הערבית, הרוסית, האנגלית, או הצרפתית.

נתונים נוספים העולים מהדוח השנה מלמדים על כמה תופעות מעניינות הבאות לביטוי לקראת סיום העשור השני של העידן הדיגיטאלי: קיימת עלייה קבועה ומתמדת בספרי העיון וההדרכה וזאת למרות שלרובם יש מענה גם במרשתת ולצד זאת, על אף שקיימת עלייה משמעותית בספרים שיוצאים לאור כספרים דיגיטליים וספרים מוקלטים,  אין ירידה במספר הכותרים המודפסים, ואפילו להיפך – יש עלייה בהוצאה לאור של רוב סוגות הספרים.

בנוסף, דוח הספרייה הלאומית מלמד שנושאי הספרים והגיוון הרב שלהם מהווים השתקפות וביטוי לתהליכים ולשינויים שעוברת החברה הישראלית. ספרי פרוזה, שירה ועיון, כתבי עת ועיתונים נחשבו בעבר והם עדיין נחשבים למתווכי תרבות מרכזיים ומשמעותיים ולמקור ידע חשוב בהבנת המגמות והתמורות בחברה הישראלית. בחינה מעמיקה של השינויים לאורך השנים יכולה גם להעיד על תהליכי עומק שהחברה הישראלית עוברת, כמו ביחסה לנכים ולבעלי צרכים מיוחדים.

לדברי מנהל הספרייה הלאומית, אורן וינברג, שיתוף הפעולה והמודעות הגוברת בקרב הוצאות הספרים להעביר לספרייה את כל הספרים והפרסומים שלהם, היא שמאפשרת לספרייה לשפר מאוד את היכולת ללמוד, להעריך ולהנגיש את המידע החשוב המתקבל.

"על ידי ניתוח נכון של דפוסי ההוצאה לאור, אנחנו יכולים להתחקות אחר דפוסים שונים בתרבות הישראלית. כך למשל דגשים משתנים בצריכת ספרות יכולים להעיד על שינויים בתחומי העניין של החברה ובצריכת הפנאי שלה. כמו כן, היבטים אחרים יכולים להעיד על שינויים במגמות ההוצאה לאור, שעשויים להשפיע על המחברים, המו"לים, החנויות ובסופו של דבר עלינו, הצרכנים", אומר וינברג.

 

 

 

 

 

 


Print pagePDF pageEmail page
Print Friendly, PDF & Email

Tags: , , ,

Category: דף הבית - מאמרים

Click on a tab to select how you'd like to leave your comment

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.