ביקור בית עם הסופרת והמשוררת מיכל סנונית: רוקמת החלומות / מיהו האדם שאין לו חלום?

| 23/04/2014 | 0 Comments

רוקמת החלומות מאת מיכל סנונית

רוקמת החלומות מאת מיכל סנונית

"אני לא כותבת לעצמי או לבני משפחתי. אני כותבת לעצמי, או למען האמת:  ל-כ-ו-ל-ם!", מספרת הסופרת והמשוררת מיכל סנונית, שנוגעת בנבכי נפשו של כל אדם, מבוגר וילד, גדול כקטן, בספרה החדש 'רוקמת החלומות', על אשה הרוקמת חלומות על בדים עשויים מרוח. "כי כל עוד יש חולמים, יהיו לי מספיק בדי רוח, אותם אוכל לרקום לכל מי שיחפוץ לפי מצב הרוח".

מיכל סנונית למדה ספרות עברית ותיאטרון באוניברסיטת תל אביב. הייתה עיתונאית ב"על המשמר" בו ערכה את מדור התרבות ואומנות ואת מוספו השבועי "חותם". כיום בנוסף לכתיבתה הספרותית נפגשת עם קהל קוראים ילדים ומבוגרים, מרצה ומשוחחת בנושאי ספרות שונים במתנ"סים, מועצות אזוריות ובחוגים לספרות ברחבי הארץ.

מיכל סנונית פרסמה עד כה 42 ספרים: ספרי שירה למבוגרים וספרי ילדים רבים, ביניהם ספרים לכל גיל – למבוגרים וילדים כאחד. היא זכתה בפרס בינלאומי לספרות ילדים מקום ראשון – ז'נבה 1993,  בפרס קרן תל אביב ע"ש יהושע רבינוביץ (1974, 2004), בפרס ראש הממשלה לשנת 2005, בפרס הנשיא ומשרד החינוך  – מקסיקו 2006. לאחרונה זכתה בפרס לשירה ע"ש רינה לי של איגוד כללי של סופרי ישראל, על ספר שיריה האחרון "אני אומרת זאת מאהבה". ספריה שזכו להצלחה בינלאומית, תורגמו לשפות רבות ונמכרו ברחבי העולם בכשלושה מיליון עותקים. בראש עומד "ציפור הנפש" שתורגם ל44- שפות, כיכב ברשימות רבי המכר וזכה לשבחי הביקורת שהשוותה אותו ל"נסיך הקטן" של אקיזפרי ו"השחף" של ליווינגסטון. בגרמניה בלבד נמכר צפור הנפש בשבע מאות וחמישים אלף עותקים עד כה, וסך מכירות הספר בספרדית עומד על  כ-400,000 עותקים. ב-1993 זכה הספר במקום הראשון בתחרות הבינלאומית היוקרתית לספרות ילדים בז'נבה וב-2006 נבחר ע"י הנשיא ומשרד החינוך כספר השנה במכסיקו. לרגל הזכייה הודפס הספר במהדורה מיוחדת בת מאה אלף עותקים והופץ בכל בתי הספר  והספריות במדינה שם היא הוכרה כסופרת חובה. ב- 2010 חגגו באנגליה במהדורה חגיגית את יציאת העותק המיליון של הספר בשפה האנגלית ברחבי העולם. הספר זכה לעיבודים לבמה, מחול ומוסיקה. בשבדיה יצרו בהשראת הספר יצירה למחול וסרט לטלויזיה הממלכתית-חינוכית. תיאטרון המחול בדיסלדורף העלה בספטמבר 2008 את ציפור הנפש בהצגת בכורה במסגרת פסטיבל המחול Take-off 3, ואילו בארץ הוצג בפסטיבל ישראל מחזה מוסיקלי המבוסס על הספר בהפקת המדיאטק  בחולון. לאחרונה ראה הספר אור בצרפת ושגרירות ישראל במיאנמר השיקה פרויקט חינוכי ייחודי במהלך פסטיבל הספרות השני במיאנמר- מנדליי 2014, בדמות תרגומו של הספר 'ציפור הנפש' לששת השפות האתניות הרשמיות במיאנמר (על האירוע במינאמר:  .  http://readbooks.co.il/ms-250214

שם: מיכל סנונית

סטטוס: נשואה+3

מגורים: תל-אביב

מיהו האדם שאין לו חלום? כפולה מתוך רוקמת החלומות (איורים: גליה ארמלנד)

מיהו האדם שאין לו חלום? כפולה מתוך רוקמת החלומות (איורים: גליה ארמלנד)

מתוך רוקמת החלומות מאת מיכל סנונית

מתוך רוקמת החלומות מאת מיכל סנונית

 

יריית פתיחה: הוציאה לאחרונה את הספר רוקמת החלומות, הוצאת מודן, 2014.

מיכל סנונית (צילום פוטו שופ)

מיכל סנונית (צילום פוטו שופ)

ספרי קצת על הספר שכתבת: "זהו מעין ספור על כל אחד מאתנו, כי מיהו האדם שאין לו חלום? סיפור על אישה אחת שאהבה לרקום חלומות "ואנשים רבים עמדו בתור ולכולם חלום". אלא מה, למרות שהיו לה בדים יפהפיים, היא העדיפה על פניהם בדים בלתי נראים, בדים עשויים מרוח: "…איתם אפשר לעוף לכל מקום לפי מצב הרוח". בהמשך הסיפור האישה מציגה תערוכה של הרקמות אולם איש אינו מצליח לראותם. "מה זה? אין פה רקמה, לא בדל רקמה, אפילו לא קמצוץ רקמה. וקמה מהומה…" סופו של הסיפור, כדרכן של אגדות, הוא סוף טוב. כשבאים הילדים הם רואים את הרקמות ובעקבותיהם נפקחות עיני כל לראות את תערוכת הרקמות המופלאות. הספר מאויר בידי הקסם של גליה ארמלנד והוא מיועד לבני כל גיל, מבוגרים וילדים".

מאין שאבת את ההשראה לכתיבתך (לספר הזה)?  "ההשראה כתמיד, באה אלי מן הלא ידוע. הנייר נקי והמילים נובטות כמו מעצמן, מתחת לסף ההכרה, מכילות בתוכן את כל מה שהכרתי ואכיר בחיי. ומעל לכל, סקרנות לכל החולפים על פני ביודעם ושלא ביודעם. הם בתוכי.

אני לא כותבת לעצמי או לבני משפחתי. אני כותבת לעצמי, או למען האמת:  ל-כ-ו-ל-ם! אני לא משוררת של משוררים או למשוררים. הם ממילא לא נוטים לאהוב אותי. אולי מפני שאני לא שייכת ולא משתייכת לשום חבורה, קליקה, אוניברסיטה, חוג לכתיבה יוצרת וכדומה. אני אדם מאוד פרטי. זה מעורר חשדנות . אבל עובדה, בדרכי שלי הצלחתי. אהבת הקוראים חוזרת אלי בגדול. זכיתי".

כמה זמן ארכה כתיבת ספרך? "השורה הראשונה "אשה אחת אהבה לרקום/לילה ויום/לילה ויום…" הופיעה בראשי באמצע יום חורף אחד. הראשונה הביאה עמה את השנייה וכן הלאה, עד הסוף, מבלי שידעתי את שאני כותבת. ארך כמספר שעות או מספר ימים, לא יודעת".

כיצד התחלת לכתוב? מה היה הטריגר?  "נתבקשתי לברך באירוע משפחתי (לא שלי) מישהי שמשפחתה שכרה אולם לכבודה. כעבור מספר ימים הודיעו לי שבוטל האירוע אבל אני כבר הייתי מכונסת בתוך עצמי (אפשר אפילו לומר "בתוך גופי") וכנראה הסיפור שעדיין לא נתוודעתי אליו החל להירקם לקראת כתיבתו".

האם חלק מהסיטואציות בספר קשורות להתרחשויות במציאות שלך? "החברה הראשונה שקראה אותו (בכתובים) אמרה שזהו סיפור חיי. חשבתי לעצמי אוי, כן, כן, הרי נולדתי חולמנית ללא תקנה. "תפסיקי לחלום" הייתה אמא שלי אומרת לי במשך כל שנות ילדותי. זה לא עזר".

האם הספר הוא רק לקריאה והנאה או שיש  מסרים שאת רוצה להעביר בספר (באמצעות הסיפור)? "לספר אין 'כוונות' אבל אם הוא טוב – וזה אמור לגבי כל ספר וספר – הרי שחייבת להיות בו אמירה מסוימת ומסר, סמוי או גלוי".

"לילד אחד שרצה לעוף, היא רקמה כנפיים. לילדה יחפה, זוג נעליים ולדג שנזרק ליבשה רקמה מיים." זהו משפט שאין צורך להסביר, הוא מונח בבסיס הקיום האנושי. ומשפט אחר שמתייחס לרגעי הייאוש של האשה כאשר בתערוכה איש אינו רואה את רקמותיה: "רק בד אחד קטן שלא נרקם עדיין/ לחש כמעט בלי קול:/ היופי בנסתר טמון/ לא בנגלה לעיין"…  מהמשפטים הללו ניתן להבין שילד לוקח אותו למקום שלו, מבוגר למקום שלו, איש איש וחלומו כי, כפי שנכתב בסיום: "כל חלום רקמה וכל רקמה חלום/ והאשה רוקמת על בדי הרוח עד היום". (הציטוטים נלקחו מתוך הספר)

אילו ספרים קראת לאחרונה? "את הספרים 'פורצת הדרך מעג'מי' מאת נאדיה חילו (הקיבוץ המאוחד) האופטימי ו'קולות מן הים האחר' (שירת נשים ערביות בת זמננו, הוצ' קשב). ציטוט אחד מתוכו: "חונקת את עצמיותי"…מאת נעמה מוחמד אאדם.  מצמרר. שני ספרים שפתחו בפני עולמות חדשים עוצמתיים".

מי הסופר שכתביו הרשימו אותך יותר מכולם, והאם הייתה לו השפעה כלשהי על כתיבתך? "לאחרונה נפטר הסופר גבריאל מארקס. מבחינתי הוא היה גדול הסופרים בן זמננו. על אופן כתיבתי הוא לא השפיע, אני הרי כידוע לא בתחומי הפרוזה הפנטסטית. אבל הוא רומם וגידל והרס אותי בכישרונו העצום. אחרי שקראתי את האוטוביוגראפיה, חלק ראשון, על חייו, קיוויתי והתפללתי שיספיק לכתוב המשך. ידעתי על מחלתו הקשה ובקשתי לא נענתה".

אילו ספרים קראת בילדותך? "מחניים ("הילדים מרחוב פאל") מאת פרנץ מולנר, פנג הלבן, מאת ג'ק לונדון וכל ספרי ז'ול וורן. בעצם, בלעתי את כל הספרייה הלוך ושוב".

אילו שלושה ספרים תיקחי איתך לאי בודד? "מאה שנים של בדידות  מאת גבריאל גראסיה מארקס, שירי לאה גולדברג, שירי אמיר גלבע. זה המון!!!".

האם הוצאת בעבר ספרים נוספים או שזה הוא ספרך הראשון? "זהו ספרי ה-42 בעברית (12 ספרי שירה והשאר לבני כל גיל וילדים). ארבעה תורגמו לשפות זרות, 'צפור הנפש' תורגם ל-44 שפות".

האם את כותבת בימים אלה ספר נוסף או מתכוונת להוציא ספר נוסף בתקופה הקרובה? "בכתובים הפתקים בבית מפוזרים עם המוני שירים. האם אפרסם אותם מתישהו? לאלוהים פתרונים".

מה הטיפ שלך לסופר מתחיל? "סליחה על התשובה הנדושה: כתוב רק אם אתה חייב. אם שאיפתך היא להיות 'מפורסם' כמקובל בימינו, אנא, מצא לעצמך דרך אחרת".

 

מיכל סנונית – ספרים

עיניים בראי, שירים, הוצאת מחברות לספרות, 1966  

זוהר השובב, הוצאת מסדה, 1967

אישביש, הוצאת מסדה, 1967

שירים למי שאוהבים, שירים, הוצאת ספרית הפועלים, 1969

מה יש לי לעשות, הוצאת מסדה, 1969. זכה בפרס אסתר רבינוביץ' 1971

שירים למי שאוהבים, הוצאת ספרית הפועלים, 1971

שפתיים לעשות דבש , שירים, הוצאת ספרית הפועלים,  1973

יואש ראש קש, הוצאת מסדה, 1975

אני ויואב מטיילים עכשיו, הוצאת ספרית הפועלים, 1976 

טל ומיה וכל החבריה, קובצי שירה לילדים, הוצאת כתר, 1979

פנטזיה קיבוצית, שירים, הוצאת מסדה, 1980

יורם והגור הקטן, סיפור מצולם, הוצאת מסדה, 1981

בקצה הגוף, הוצאת מסדה,  1985

צפור הנפש, הוצאת מודן, 1985

הסוד של אבשלום, הוצאת רייכגולד, 1987

מי מפחד משירים רומנטיים, שירים, הוצאת כתר, 1987

אדם והפרח, הוצאת כתר, 1988

איילת השחר, הוצאת כתר, 1988

דרך הלב, הוצאת זמורה ביתן, 1989

נגיעה, שירים, הוצאת כתר, 1990

בא והולך, שירים, הוצאת זמורה-ביתן, 1992

מסיבה משפחתית, הוצאת מעריב, 1992 (מבחר שירי ילדים משנות ה-80 – 70)

איש עם כובע על הגובה, הוצאת מעריב, 1994

תום כבר לא לבד, הוצאת ספרי אריה ניר, 1995

כשאמא ואני, הוצאת דני ספרים, 1996

שלום גן, אני כאן, הוצאת ביתן, 1998

לי-אור, הוצאת ידיעות ספרים, 1999

דרך היופי דרך הכאב, שירים, הוצאת ידיעות ספרים, 1999

בוא וחבק אותי, הוצאת סטימצקי, 2000

יד ביד עם אלוהים, הוצאת סטימצקי, 2000

תגיד לי שאתה… תגידי לי שאת, סיפור-שיר מאויר לבני נוער, הוצאת סטימצקי, 2004

כמה דוב בבית, הוצאת מודן, 2004

ללחוש אהבה, שירים, הוצאת ביתן, 2004

שירה נוסעת העירה, הוצאת מודן, 2006

שירת הלב, שירים, הוצאת כנרת, זמורה ביתן, 2008

ירמיאו החתול, הוצאת מודן, 2008

שאהבה נפשי, שירים, הוצאת מודן, 2009

דניאל וסודות הים, הוצאת מודן, 2011

יחזקאל הצב, הוצאת מודן, 2011

גלי והמפלצת המעופפת, הוצאת מודן, 2013

אני אומרת זאת מאהבה, שירים, הוצאת מודן 2013

רוקמת החלומות, הוצאת מודן, 2014

 

 

רוקמת החלומות מאת מיכל סנונית, איורים: גליה ארמלנד, הוצאת מודן, שנת 2014, עמודים לא ממוספרים, מנוקד


Print pagePDF pageEmail page

Tags: , , , ,

Category: ביקור בית - משוררים וסופרים, דף הבית - סופר השבוע, ספרות ילדים

Click on a tab to select how you'd like to leave your comment

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *