ביקור בית עם הסופר דני זך: הארה / מתח ומסתורין ביערות האמזונאס

| 30/01/2016 | 0 Comments

הארה מאת דני זך

הארה מאת דני זך

הסופר דני זך מגלה עניין רב בחקר קהילות יהודיות בדרום אמריקה. את ההשראה ל"הארה", ספרו השני, כתב אחרי שפעל מטעם המוסדות הלאומיים למעלה מ-7 שנים בקהילה היהודית בברזיל וקיבל פניות של נוצרים שחיפשו  אחר שורשיהם היהודיים.

 

דני זך (72), דור שני למהגרים ממזרח אירופה, נולד בארגנטינה ב- 1943. מילדותו היה פעיל בתנועת נוער ציונית ובגיל עשרים השתקע בישראל, תחילה בקיבוץ ואח"כ בתל אביב. ספרו הראשון "הדרך לאפצ'טה" (2010) שתורגם גם לספרדית, נכתב בהשראת סבו שהיגר לארגנטינה ממזרח אירופה ואשר מעולם לא הכיר ודבר לא סופר לו עליו. ספר זה הוא רומן המתרחש בתחילת המאה ה-20 על רקע ההגירה היהודית לדרום אמריקה. דני עסק שנים רבות בחינוך לא פורמלי בארץ ובדרום אמריקה ובין היתר היה שליח מטעם המוסדות הלאומיים בברזיל.

 

 

שם: דני זך

גיל: 72

סטטוס: נשוי +3 + 9 נכדים

מגורים: תל אביב

 

יריית פתיחה: הוציא לאחרונה את הספר הארה, הוצאת אוריון, 2015.

דני זך

דני זך

ספר קצת על הספר שכתבת: הרומן הארה נכתב נוכח ההתעניינות הגוברת של קבוצות גדולות בברזיל ביהדות, חיפושיהם אחר שורשיהם היהודים וסימנים  מובהקים לנוכחות יהודית שנשתמרו במהלך השנים. כך יוצאים למסע פרופ' ווייל ותלמידו יוחנן ליער האמזונה, בעקבות אותם סימנים ואוצרות חבויים שטרם נתגלו. זהו מסע שבסופו תתחוור לגיבורינו האמת אודות חייהם.

מרקוס, אדם זר ומוזר בא בימים, מופיע פתאום בערב גשום במעונו של פרופ' ארנסט וייל, ראש החוג לספרות באוניברסיטת חיפה ומומחה ידוע בספרות יהודית של ימי הביניים. בפיו ידיעה מטלטלת על עדויות וכתובים עבריים עתיקים בצפון מזרח ברזיל וביער האמזונה ובידו פיסת הוכחה. הוא בא מברזיל לבקש את עזרתו של פרופ' וייל לגילוי ולפיענוח של אוצר בלום. ספקותיו של הפרופ' מתפזרים לאחר מספר שיחות עם האיש, המדבר בעברית ארכאית.  הפרופ' משתף את תלמידו יוחנן ושניהם דולים מידע יקר מהאיש, שלרוע מזלם נפטר לפני השלמת סיפורו. "כמו אצן בריצת שליחים שמסר בבטחה את המקל לחברו וחדל מריצתו". על סמך הידוע להם, הם מחליטים לנסוע לברזיל ולצאת למסע חיפושים. החלטת הפרופ' כרוכה בניתוק מתפקידו ומעמדו הרם, אליו הגיע בגילו המופלג.  בהצטרפותו, יוחנן משאיר מאחור את חברתו אסטלה, לה הוא חייב רבות, והופך אותה קורבן להרפתקנותו ולתאוות הדעת שלו. רוסליה, ילדת האשפתות שנאספה על ידי מרקוס וגדלה להיות נערה משכילה ויפיפייה, מסייעת לגיבורינו בצעדיהם הראשונים בברזיל, בסבך עולם מרתק ולא נודע.

ההליכה בעקבות סיפורי אגדות, שמועות ואמונות תפלות מובילה את גיבורינו אל לב האמזונה להרפתקאות הכרוכות במחלות וסיכונים ובגילוי עולמות אקזוטיים ומפגש עם ילידי יערות הגשם, החיים בשילוב עם הטבע אך מנותקים מכל ציביליזציה. החיפוש אחר סימנים יהודיים יוביל אותם אל התגלית המיוחלת שתביא לתהילה לה לא זכה פרופ' וייל עד כה, או חלילה לכישלון חרוץ. עד מהרה הם ממלכדים עצמם בהרפתקאות המדרבנות, אך לפעמים מרתיעות אותם מלדבוק בדרכם. המסע מוביל את גיבורי הרומן בתהליכי השתנות ההופכים על פניהם אמיתות ורגשות אנושיים.

מניין שאבת את ההשראה לכתיבת הספר: "פעלתי מטעם המוסדות הלאומיים למעלה מ-7 שנים בקהילה היהודית בברזיל והופתעתי לא פעם מפנייתם של נוצרים  שביקשו לאמת את חשדותיהם על מוצאם היהודי. האינקוויזיציה בספרד ובפורטוגל במאה ה-15 גרמה לבואם של יהודים ויהודים מומרים רבים לחופי רסיפה, העיר הראשונה שיסדו הפורטוגלים ביבשת החדשה. סיפורם של יהודים אלה הוא מן המרתקים בסיפורי ההגירה לעולם החדש, אך מעט נכתב עליו. רציתי לדעת יותר ורציתי גם לספר עליו.

נולדתי בארגנטינה בשנת 1943, בעיר באיה בלנקה שהיא השער לפטגוניה. בשנותיי הראשונות גרתי ולמדתי בכפר בשם דארגיירה, בגבול עם הערבות של 'לה פמפה'  שם הייתה לאבי טחנת קמח. בכיתה ג' למדתי על היותי יהודי כאשר המורה ביקשה שלא אשאר בשיעור. הורחקתי כי הגיע כומר המחוז להטיף את תורתו לצאן מרעיתו. לא הבנתי למה רק אני צריך לעזוב את הכיתה, אך הקללות שהטיחו בי חבריי לכיתה בתום שיעור הדת כאבו לי יותר. חזרתי בוכה לזרועות אבי ושאלתי אותו למה אני לא כמו כולם. כשמלאו לי 10 חזרו הוריי לבאיה בלנקה ושם למדתי בבית הספר העברי במקום. פתאום נתחוור לי כי יש רבים כמוני. החלום הגדול ביותר שלי היה לעלות לארץ ולהיות חלוץ, ואכן בשנת 1963 עליתי בראש קבוצה של חברים לדרך, לקיבוץ.

ההיסטוריה היהודית תמיד רתקה את התעניינותי והשאלה הראשית שהעסיקה אותי נגעה לסוד ההישרדות של עמנו  לאורך הדורות למרות האסונות שפקדו אותו. אחת המסקנות שהסקתי היא כי לאו דווקא רצונו  של העם לשמור על ייחודו הוא המענה לשאלה, על אף שחלקים ניכרים של העם תמיד האמינו ורצו בכך. גורם המפתח להישרדותנו הוא חוסר רצונם של העמים האחרים לקבלנו כשווים לאורך ההיסטוריה. יחד עם זאת מתקיים בימינו תהליך ייחודי.  גויים רבים ומומרים לנצרות מדורי דורות מבקשים לחזור לשורשים ורוצים להיות יהודים.

משך מאות שנים לא נודעו עקבותיהם של היהודים שנלוו למגלי יבשת דרום אמריקה. על רקע אירועי האינקוויזיציה, יהודים מומרים רבים, חלקם הגדול משכילים, הצטרפו להפלגות שהגיעו לצפון מזרח ברזיל והפכו שותפים מלאים להנחת היסודות התרבותיים ופיתוחה הכלכלי של המדינה שתקום ברבות הימים – ברזיל. כאשר ההולנדים כבשו את המקום, יהודי אמסטרדם, אף הם מגורשי האי האיברי, הגיעו לרסיפה, עיר המבצר הראשונה שיסדו הפורטוגזים, והביאו עמם את מנהגי הדת והמסורת היהודית במלוא תפארתם. תחיית היהדות ביבשת הגיעה לקיצה עם חזרת הפורטוגזים ליבשת ועמם רדיפות האינקוויזיציה. היהודים ההולנדים ברובם חזרו לאמסטרדם, מקצתם הפליגו צפונה עד ניו אמסטרדם (ניו יורק) ובדרך, בפרט באיים הקריביים, ייסדו קהילות חדשות והקימו בתי כנסת. היהודים שנותרו מאחור בברזיל התפזרו ברחבי הארץ, התבוללו והפכו לנוצרים לכל דבר. רק במחצית המאה ה-19, הקימו מחדש גלים חדשים של מהגרים מאירופה את הקהילה היהודית בברזיל שהיא הקהילה הקיימת היום.

גיבורי הספר מבקשים ללכת בעקבותיהם של אותם יהודים שהתפזרו בארץ פראית זו וכמעט לא נותר מהם זכר. כן, עדיין יש הרבה מה לגלות וללמוד על פרק נעלם הזה בהיסטוריה שלנו. בינתיים אני מעלה מדמיוני רעיונות ודמויות וכותב עליהם כמעשה שהיה".

כמה זמן ארכה הכתיבה?: "הרומן נכתב לאורך שנה וחצי".

האם הוצאת בעבר ספרים נוספים או שזה הוא ספרך הראשון?: "זה ספרי השני".

כיצד התחלת לכתוב? מה היה הטריגר? "גם הרומן הראשון שכתבתי, 'הדרך לאפצ'טה', מתפתח על רקע אירועים היסטוריים שפקדו את עמנו. יש לי עניין רב בהיסטוריה היהודית ובשפה העברית וגם רצון לספר סיפורים".

מה משמעות שם הספר? "הארה הוא רגע נדיר בחייו של אדם בו מתגלות לו התשובות לשאלותיו ותהיותיו. כבני אדם איננו חדלים לעולם לשאול שאלות, אך לא בהכרח מוצאים מענה מספק. אדם מחפש משמעות לקיומו ומוצא אותה, לאו דווקא באמונה כי אם במסלול חיפושיו".     

האם חלק מהסיטואציות בספר קשורות להתרחשויות במציאות שלך? "לא. לחלוטין לא. זהו סיפור שצמח בדמיוני וכל הדמויות בו הם פועל יוצא מכך". 

אילו ספרים קראת לאחרונה? "קראתי את ספרו של חיים שפירא 'קהלת' ועיינתי בשנית בספרו של סמואל הנטינגטון 'התנגשות הציביליזציות. לאחרונה אני קורא תרגום חדש של ליזה אולמן, תרגום מיוונית, של 'תולדות מלחמת היהודים ברומאים' של יוסף בן מתתיהו. אני נהנה לקרוא בעברית עכשווית מה שנכתב לפני אלפיים שנה. למרות שמדובר בספר מדעי אני נהנה לקרוא בו כברומן".

מי הסופר שכתביו הרשימו אותך יותר מכולם, והאם הייתה לו השפעה כלשהי על כתיבתך? "בנעוריי נהניתי לקרוא את ספריו של הווארד פסט, שלום אש, סטפן צוייג, המינגווי ואחרים, אך איני חושב שסופרים שיצירותיהם קראתי השפיעו על כתיבתי".    

אילו ספרים קראת בילדותך? "רובינזון קרוזו, כל ספריו של ז'ול ורן ואחרים". 

אילו שלושה ספרים תיקח אתך לאי בודד? "הייתי לוקח רק את ספר התנ"ך ומנסה לפענח את גאוניות סופריו".

האם אתה כותב בימים אלה ספר נוסף או מתכוון להוציא ספר נוסף בתקופה הקרובה? "כן, אני עסוק בכתיבת רומן חדש. הפעם הרומן מתרחש בישראל של שנות השישים".

מה הטיפ שלך לסופר מתחיל? "ראשית, אינני מחשיב עצמי לסופר. אני רק כותב מתוך דחף פנימי. הרצון לכתוב התפרץ אצלי בפתאומיות כמו אובססיה, כאילו יש לי מה להוסיף על כל שנאמר עד כה. לסופר מתחיל הייתי מציע לבטא את מחשבותיו ותחושותיו בכתב ולהיות תמיד נאמן לעצמו".

משפט מסכם: "אני מוצא שמחה וסיפוק בעצם הכתיבה. תהליך יצירת הדמויות וטווית העלילה הוא סוג של פלא כאשר פרי דמיונך הופך לפתע לאישיות עצמאית, פועלת, חושבת ואוהבת". 

 

דני זך – ספרים

הדרך לאפצ'טה, הוצ' רימונים, 2010

הארה, הוצ' אוריון, 2015

 

הארה מאת דני זך, הוצאת אוריון, שנת 2015, 191 עמ'

 

 


Print pagePDF pageEmail page

Tags: , ,

Category: ביקור בית - משוררים וסופרים, פרוזה מקור

Click on a tab to select how you'd like to leave your comment

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *