ביקור בית עם הסופרת ד"ר אילנה מאור: נתיבים בסערה / כנגד כל הסיכויים לחיים של הגשמה

נתיבים בסערה מאת אילנה מאור

במהלך כתיבת "נתיבים בסערה", ספרה החדש של ד"ר אילנה מאור, היא נסעה לבורדו שבצרפת, במטרה להכיר את המקום שבו למד הגיבור המרכזי של ספרה ואשר בזכותו שרד את המאורעות הקשים וזכה לבנות לעצמו חיים נפלאים. ספרה הוא רומן היסטורי מרתק המתאר את הסיפורים האישיים והאהבות הגדולות של ארבעה דורות של שתי משפחות מרכזיות, השזורים בהתרחשויות ההיסטוריות הגדולות של המאה, ברובן מזוויות פחות מוכרות, על רקע התמורות הקיצוניות באירופה החל ממשפט דרייפוס, שתי מלחמות העולם והקמת מדינת ישראל.

ד"ר אילנה מאור, נשואה ואם ל- 2, תושבת חיפה, בעלת תואר שני ממכון וייצמן ותואר שלישי מהטכניון בכימיה. ניהלה את מחלקות קשרי מדע וקניין רוחני בטכניון ובשנים האחרונות בעלת משרד ייעוץ לייזום פרויקטים מדעיים בינלאומיים ועוסקת גם בבחינת פרויקטים חדשניים עבור האיחוד האירופי והמדען הראשי בישראל. במסגרות אלה עליה להעריך את הפוטנציאל המדעי/טכנולוגי והכלכלי הטמון בפרויקטי מחקר ופיתוח חדשניים באקדמיה ובתעשייה. הרצתה בארץ ובחו"ל בתחומי עיסוקה ואף יזמה שיתופי פעולה בינלאומיים במחקר. כבר מילדותה נמשכה גם לתחומים הרוחניים של ספרות, מוסיקה ואמנות, והשתתפה בלימודי ספרות, שירה ופרוזה.

"נתיבים בסערה" שיצא בהוצאת "אלונים" הוא הרומן הראשון שכתבה וספרה השני. בשנת 2012 פרסמה ספר שירים "פכים קטנים של אהבה", שזכה לביקורת ולמשוב מצוינים.

אילנה מאור (צילום עופר מאור)

אילנה מאור מספרת: "עלילת הרומן מתרחשת לאורך יותר ממחצית המאה העשרים ומתארת את קורותיהם של ארבעה דורות של שתי משפחות מרכזיות. כל זה על רקע התמורות הקיצוניות באירופה החל ממשפט דרייפוס, שתי מלחמות העולם והקמת מדינת ישראל. לאורך הסיפור מתקיים מפגש תרבויות בין אנשי המדע והרפואה, עולם הכספים והדיפלומטיה, אנשי האמנות והבוהמה וממול צאצאיהם של שושלת רבנים חשובה וידועה. האירועים רודפים זה את זה בשווייץ, פולין, איטליה, צרפת וברית המועצות. הסיפורים האישיים והאהבות של הגיבורים שזורים בהתרחשויות ההסטוריות הגדולות של המאה, לאו דווקא מהזוויות המוכרות. הדמויות, שחלקן בהשראת בני אדם אמיתיים, מפגינות יוזמה ונחישות במהלך התהפוכות והסערות הפוקדות אותן ואת סביבתן, ומוצאות נתיבים לא שגרתיים המובילים אותן כנגד כל הסיכויים לחיים של הגשמה.

"יש כאן אירועים דרמטיים, שכל אחד מהם מסכן את הגיבורים, אשר מוצאים דרכים בלתי שגרתיות להתגבר עליהם. הגיבור המרכזי חוצה בנדודיו את כל היבשת תוך עקיפת המשטר הנאצי, והעובדה שהצליח לסיים את לימודיו בדרך לא דרך מביאה אותו אל חוף מבטחים. הגיבור השני משתמש בכישרונו הקולנועי יוצא הדופן כדי לברוח מעין הסערה ולהמשיך בעיסוקו גם בתנאים שהרציונל לא היה מאמין.

"ומהצד השני ישנה משפחה ציונית/מסורתית/ליברלית, אשר נותנת לבנה ולבנותיה את החינוך הטוב ביותר להבטחת עתידם, אבל הגלגל מתהפך, וכל זה פתאום לא חשוב. יש לעבור את השנים הקשות. הלכידות המשפחתית היא שמביאה את המשפחה לנצח את הנסיבות. המפגשים המתרחשים בין בני המשפחות בעלות הרקע השונה בשוויץ ובצרפת, בפולין ובערבות בית המועצות, הם הדרמה המרכזית בעלילה".

"היא רואה את כבש המטוס נצמד למטוס ובעוד רגע היא יורדת במדרגות הכבש, רגליה רועדות, בטנה מתהפכת, איננה מאמינה שהיא על האדמה שעליה דרך אביה שבעים וחמש שנה קודם לכן. היא חושבת על העולים החדשים הבאים ארצה, נשכבים על האדמה ומנשקים אותה. אבל לא, זו אינה אדמתה, היא איננה רוכנת לנשקה, כאן אין מנשקים את האדמה, אבל זו האדמה שהצילה את אביה, זו האדמה שבזכותה באה לעולם. אדמת צרפת" – מתוך פתח-דבר. "היא" היא בתו של הגיבור הראשי שמגיעה בימינו אלה לבורדו, העיר בה הצליח הגיבור לסיים את לימודיו בשנות הסערה המתגברת והודות לכך הצליח לשרוד ולבנות בסופו של דבר לעצמו חיים מאושרים ומספקים.

מה משמעות שם הספר: "נתיבים בסערה – מרמז על הדרכים הלא שגרתיות שהגיבורים בוחרים במסעם, על מנת להגשים את חלומותיהם, ייעודם ובעיקר את הצלתם בתוך הסערה המלחמתית והפוליטית העוברת על העולם ובעיקר בחלקי אירופה השונים באותה תקופה".

מאין שאבת את ההשראה לכתיבתו? "הכול התחיל כאשר ישבתי שבעה על אמי, שנפטרה שנים אחדות אחרי אבי. אחת האורחות הגיעה במיוחד בשעה בלתי מקובלת כדי לשוחח אתי יותר לעומק. במסגרת שיחת הניחומים היא שאלה אותי כיצד הכירו הוריי. אחרי שסיפרתי לה בראשי פרקים את הרפתקאותיהם, אמרה לי מיד: "את חייבת לכתוב ספר". באותו זמן הייתי טרודה בעניינים אחרים ורק שנים אחר כך נזכרתי בשיחה הזאת".

כיצד התחלת לכתוב? מה היה הטריגר?  "אחרי שפרסמתי את ספר השירים שלי, התחלתי לחשוב ברצינות על כתיבת הרומן הנוכחי, המתבסס בחלקו על האירועים שהביאו להכרות הוריי. בנעוריי השתתפתי בחוגי כתיבה יוצרת, אבל אחר כך עברו שנים רבות בהן פיתחתי את הקריירה המקצועית וגידלתי את ילדיי. לפני שנים אחדות התמסרתי שוב ל'חיידק' הכתיבה במסגרת סדנה שהשתתפתי בה ובאשר בהמשכה כתבתי את ספר השירים שלי. אחרי כתיבת השירים הלכתי ללמוד כלים לכתיבת פרוזה טובה, ואחרי הכנת סינופסיס, התחלתי לכתוב בהרחבה, תוך הוספת אירועים דמיוניים, רבים יותר מהמקוריים, על מנת לתת לקורא את התחושה על המסלול המפותל, הלא מוכר יחסית, של הגיבורים".

אילנה מאור (צילום עופר מאור)

כמה זמן ארכה הכתיבה? "הכתיבה ארכה חמש שנים, מאחר והמשכתי בעבודתי המדעית הרגילה ויכולתי לכתוב רק בהפוגות מהעבודה. במהלך הכתיבה נסעתי לבורדו שבצרפת. רציתי להכיר את המקום שבו למד הגיבור המרכזי ואשר בזכותו שרד את המאורעות הקשים וזכה לבנות לעצמו חיים נפלאים. שם נפגשתי עם נשיא הפוליטכניון בבורדו (האקול פוליטכניק סופרייר) והמשנה לנשיא  אוניברסיטת בורדו. הפגישה הייתה מרגשת ומרתקת. גם המארחים התרגשו מהביקור שלי, הוסיפו את שמו של אבי למהדורה החדשה של ספר הבוגרים, ואף פרסמו מאמר בבולטין הסטודנטים, כי הם ראו בכך השראה לכל סטודנט. כמו כן ערכתי מחקרים רבים בנושאים רלוונטיים תוך שימוש בספרות ואינטרנט: תולדות יהודי פולין מהמאה ה-18 ועד אמצע המאה ה-20, תולדות יהודי צרפת, תולדות הקולנוע בשלביו הראשונים, המהלכים הפוליטיים והצבאיים של מחצית המאה הראשונה של המאה העשרים, במיוחד הפחות ידועים שבהם".

מיהם גיבורי העלילה? "ישנם גיבורים אחדים. הגיבורים העיקריים הם שני גברים, מארֶק ומקס ושלוש נשים, וורה, איבי ואוֹלה.  מקיפים אותם גיבורים וגיבורות נוספים.

"הגיבור המרכזי, מארֶק, הוא בן למשפחת רופאים, אשר מפגין תושייה ודמיון יוצאי דופן כאשר הוא נתקל במחסומים ובסיבוכים הנובעים מהסערות הפוליטיות הפוקדות את אירופה בדרכו לסיום לימודיו, ואחרי כן בעיצוב מקצועו ובניית חייו. הגיבור השני, מקס, דודו של מארק הוא קולנוען ידוע. הספר מראה דרך חייו את התפתחות הקולנוע משלביו הראשונים בכל העולם.

"שלוש הגיבורות, כל אחת בדרכה, הן בעלות תכונות ייחודיות והן קושרות עצמן באהבה גדולה לגבר שלהן. האהבות עוברות תהפוכות ענק במהלך העלילה. התהפוכות נובעות הן מסיבות אישיות והן מהנסיבות הסוערות שבהן מצויים הגיבורים. דמות מעניינת נוספת היא מרים, אמו של מארק, אישיות לא שגרתית לתקופתה".

היכן העלילה מתרחשת? "העלילה מתרחשת בכל המרחב שבין מערב אירופה לערבות אסיה. מסלולי הגיבורים עוברים משווייץ ומפולין  דרך פיזה שבאיטליה, בורדו בדרום מערב צרפת,  ועד אזור טשקנט שבערבות ברית המועצות".

"תיאטרון, כן, כן, עוד מעט הוא יצא מן האופנה. בטח שמעת כבר על התפתחות הצילום בעולם. האם ראית כבר תמונות זזות? זאת אמנות העתיד. הבעיה היא שבאמריקה כבר מקרינים עלילות שלמות באולמות מיוחדים ואילו בפולין עדיין מדובר באפיזודות קצרות." מקס נדרך כולו. "האם אתה עוסק גם באלה?". "בוודאי, כבר יש מחזאים המביאים לי סצנות, מביאים שחקן או שניים ואנחנו מצלמים." "אז אולי תסכים לקבל אותי לעבודה אצלך? אהיה מוכן לעשות כל עבודה ובלבד שאלמד צילום". "יפה, יפה, ידידי, הבעיה היא שאין לי צורך בעובדים כרגע. למרות האופנה אני בקושי משלם את שכר השוליות שלי, ואתה גם לא נראה לי מישהו שיכול לחיות מהשכר הזה". "לא, לא, לא הבנת אותי. אינני רוצה שום שכר. אני מתארח אצל אחותי עד חג הפסחא. הרשה לי לפחות לבוא לכאן, להסתכל וללמוד. אשלם לך אפילו שכר לימוד". (מתוך הספר – קטע מתחילת הקריירה של מקס שהופך בהמשך לקולנוען חשוב לא רק בפולין אלא גם בבמה העולמית.

מהם המסרים המרכזיים שרצית להעביר באמצעות הקריאה בספרך החדש? "יש מספר מסרים בספר. האחד, שגורל האנשים אינו נכתב מראש. נחישות, דמיון, תעוזה ותושייה הצילו בני אדם רבים גם בזמנים שנראו חסרי תקווה לחלוטין. המסר השני הוא שהיו מסלולים שונים מאשר מסלול השואה תחת שלטון הנאצים. מסלולים אלה פחות ידועים לרוב האוכלוסייה".

"בבוקר הוא התעורר בבית החולים, כשאפו מדמם וראשו כואב. אמו ישבה מודאגת מולו. "מוריס הזעיק אותי לכאן וסיפר שקיבלת מכות אתמול בפרעות שארגנו הלאומנים במועדון הסטודנטים. אתה זוכר שהיית שם?" הוא חש כאילו מוחו נאטם, החל בקושי רב להיזכר באירועי היום הקודם. הוא הוזמן לשתייה עם סטודנטים מפקולטה אחרת. הם השקו אותו עד שהיה מטושטש. כנראה שאחר כך היכו בו מכות נמרצות. "ואת אלה מצאתי בכיסים של הז'קט שלך" אמרה מרים". (מתוך הספר)

"אלה היו עלוני תעמולה קומוניסטיים שנשתלו על ידי המכים כדי להצדיק את המעשה. שנאה נגד הקומוניסטים היתה לגיטימית יותר בעיני האינטלקטואלים מאשר התעללות בסטודנט יהודי ממשפחה חילונית, שאיננו מסתובב עם פאות וזקן. מוריס ואנקה הגיעו מאוחר יותר לבקר. "הסיפור שלך התפרסם היום בכל הקמפוס" סיפרו לו. "בך כבר לא ייגעו יותר". הוא לא היה כל כך בטוח". מתוך הספר – הקטע הנ"ל קורה באוניברסיטת וורשה ומהווה את הטריגר לתחילת נדודי הגיבור להשלמת לימודיו כנגד כל הסיכויים.

מה הדבר החשוב לך בכתיבת הספר הזה? "לתת לקורא ללמוד על הנתיבים המיוחדים, על הסיפור יוצא הדופן של הגיבורים, במיוחד חשוב לי שאנשים צעירים יקראו את הספר ויגלו עולמות חדשים שאינם מוכרים להם וללמוד שמחנות הריכוז של הנאצים לא היו האירוע המכונן  היחיד בתולדות יהודי אירופה. בברית המועצות התקיים במקביל תהליך מורכב לכל האוכלוסיות, לאו דווקא יהודיות, אם כי כמובן היהדות הייתה משקולת נוספת על החיים המסובכים ממילא".

"אני לא מי שאתה חושב. אין לי ארמון ולא באתי להזמין אצלך סחורה." מרים הוציאה מתיקה את תעודות הגמר שלה ואת מדליית הכסף שקיבלה בגימנסיה בבאזל. "אני חדשה בוורשה ואני רוצה להציע לך את עצמי לעזרה בניהול החברה" אמרה ופירטה לפניו את כישוריה. קרסנובסקי הופתע. "אני רואה על אצבעך טבעת נישואין. המדיניות שלנו היא להעסיק רק רווקות או אלמנות ללא ילדים." "אני מבינה, אולם בעלי עסוק מאד ובני הקטן מטופל על ידי אומנת מצוינת." "אה…, ובמה עוסק בעלך, אם יורשה לי?"  "בעלי עובד במשרד החוץ, הוא ציר של פולין בשווייץ ומגיע גם לבאזל לעתים, כך הכרנו." לאחר דממה ארוכה שאל קרסנובסקי "מדוע את רוצה לעבוד, לבעלך יש הכנסה מספקת, לא? וסלחי לי על שאני מתערב בחייך הפרטיים." "אתה צודק, הסיבה איננה כספית. אני זרה כאן, ומצד שני אני בת למשפחת בנקאים בבאזל וצברתי ידע וגם ניסיון מסוים כאשר עזרתי לאבי בעבודתו. סלח לי על חוצפתי, אבל השמועה אומרת שיש לכם בעיה כאן עם ניהול הכספים". – מתוך הספר / קטע מהניסיון הלא מקובל באותם ימים של אישה לקבל על עצמה תפקיד ניהול כספים בחברה גדולה.

אילו ספרים קראת לאחרונה? "רבים. אבל ארבעה שהשאירו חותם  מיוחד: 'הציירת משנחאי' מאת ג'ניפר קודי אפשטיין – הסיפור האמתי של הציירת הסינית המדהימה והמרדנית פאן יו ליאנג המנצחת את מוצאה הקשה, ומגיעה לתהילה בעולם האמנות. כל זאת על רקע השינויים הפוליטיים הקיצוניים בסין; 'זמן בין התפרים' מאת מריה דואניס – רומן המתרחש על רקע מלחמת האזרחים בספרד. הגיבורה עוברת תהפוכות יוצאות דופן המאפשרות לה לתרום לה ולמולדתה;  'על החתום מאת אורית שחם-גובר – על הסודות והשקרים בדור השני של משפחה ישראלית;  'אינטואיציה' מאת אלגרה גודמן – מדענים במעבדה לחקר הסרטן, מדען רודף פרסום מול מדענית אידיאליסטית כאשר מתברר שהממצאים המבטיחים אינם אמינים".

מי הסופר שכתביו הרשימו אותך יותר מכולם, והאם הייתה לו השפעה כלשהי על כתיבתך? "קן פולט. הוא הרשים אותי ביכולת שלו לשלב היסטוריה בחיי הגיבורים שלו באופן מרתק. כל ספר שלו משאיר את הקורא עם השכלה נוספת".

אילו ספרים קראת בילדותך? "קראתי ספרים רבים מאוד. זרקו אותי מספרייה לספרייה. פעם אף פגשו את אבי והסבירו לו שנגמרה להם היכולת לספק לי ספרים נוספים. והוא שאל אותי: "את בטוחה שאת יודעת מה כתוב שם?". אבל אחרי ששאל אותי שאלות רבות על התוכן, נחה דעתו. האמת היא שהוא זה שהדוגמא האישית שלו דרבנה אותי בהתחלה לקרוא ואחרי זה כבר נשאבתי לעולם הספרות כמעט בהתמכרות. כשאני חושבת על אבא שלי זה תמיד עם ספר ביד. מדעי או ספרותי. וכמוהו בגרתי לעסוק בתחום המדע אך להמשיך כל הזמן לקרוא ומאוחר יותר לכתוב. בעיקר אהבתי רומנים היסטוריים, ספרי מיתולוגיה יוונית, ספרי שירה אחדים ובכלל פרוזה כתובה היטב, במיוחד כזו שממנה אני יכולה לדמיין עולמות אחרים ורחוקים מחיינו.

כבר בילדותי הייתי תמיד ילדה עסוקה מאוד. אחרי שעות בית הספר הייתי רצה לשיעורי פסנתר ולהתאמן על פסנתר, שבשנתיים הראשונות לא היה לי בבית והיינו משלמים תמורת הרשות לנגן במקום אחר. במקביל הלכתי לשיעורי מחול וגם לחוגי כתיבה יוצרת. במשך כל השנים בבית הספר שרתי במקהלה והופעתי בטקסים שונים. גם בבגרותי נמשך אצלי הצורך להיות עסוקה בנושאים מגוונים ובמיוחד בפעילות אקטיבית ולא פסיבית. אני ממשיכה לנגן על פסנתר ואף שרה בהרכבים שונים".

אילו שלושה ספרים תיקחי אתך לאי בודד? ספר שירים של וויסלבה שימבורסקה, אבא ארך הרגליים מאת ג'ין ובסטר (התרגום הראשון, של אפרת כהן מ-1960), רביעיית רוזנדורף מאת נתן שחם.

הוצאת בעבר ספר שירים, ספרי עליו בקצרה: "ספר השירים שלי, 'פכים קטנים של אהבה' עוסק כמו השם שלו באהבות השונות שלי – יש בספר פרקים אחדים – מציאות ודמיון, זיכרונות, אהבה, טבע ואושר, תרגומים בהשראת מלחינים. השירים מראים את אהבתי לתרבות על גווניה השונים, בעיקר מוסיקה. מעבר לרגשות פרטיים, יש בשירים נגיעה לנושאי האנטישמיות, לרוב בצורה מטאפורית, ואפשר מתוך השירים גם להבין במרומז השקפות ורעיונות שלי לגבי נושאים אקטואליים שונים, כמו צדק חברתי וקיצוניות דתית.

האם את כותבת בימים אלה ספר נוסף או מתכוונת להוציא ספר נוסף בהמשך? "התחלתי לאחרונה לכתוב רומן חדש על קורותיה של משפחה יהודית בממלכה האוסטרו-הונגרית. רקע שונה לחלוטין מהרומן הנוכחי".

נתיבים בסערה מאת ד"ר אילנה מאור. הוצאת הספרים אלונים, שנת 2017,  447 עמודים