ביקור בית עם היוצרת שרה אהרונוביץ קרפנוס: נשק שפתיי וגע

| 07/07/2012 | 0 Comments

הספר "נשק שפתיי וגע", הוא יצירה פואטית אמנותית נוספת של הסופרת, המשוררת והציירת שרה אהרונוביץ קרפנוס. בספר אירוטיקה במיטבה, רגשות המתנפצים אל גוף, רגשות בכל צבעי הקשת מובעים מתוך הנפש והופכים לחומר ביד היוצר. השירים משרטטים בחיות ובציוריות רבה את נפשה של היוצרת המדברת אל לב כל ללא כחל ושרק ומבטאת בשיריה האירוטיים תהליכי אהבה ורגש. השירים עוסקים בנבכי הנפש: תשוקה, אהבה, כעס, טינה, תובנה, השלמה, ניצחון ופרידה. הליריקה מתובלת ברוך עמוק ובפשטות כנה וקלילה.

 

 

 

 

 

 

שרה אהרונוביץ קרפנוס החלה את דרכה הספרותית לפני כ- 14 שנים. בשנים שחלפו התפרסמו סיפורים קצרים, כתבות וציורים פרי עטה באתרי אינטרנט ובכתבי עת שונים. בנוסף פרסמה מפרי עטה ספרי ילדים שאוירו על ידה. עובדת כמזכירה ומשלבת את עיסוקיה הרבים, לדעתה, בהצלחה רבה. 

"אם נישוק של שפתיים בא להביע את מה שבנפש, הרי שמגעו של הגוף מביע את התשוקה הנובעת מכך. אחד תולדת השני והאחד מצהיר על האחר. לכן כאשר אתה נושק לשפתיי, רשות הדיבור עוברת לגוף ועליך לגעת בי, כי הנפש לבדה אינה מספיקה להביע את אהבתך. גופי מחזיק את נפשי ודרכו אתה צריך לגעת בה. אז גע בי. כך מבקשת, דורשת, מסבירה. מה שמכיל את השני הוא הגוף את הנפש, שאולי בלעדיו אין לנפש מקום לשכון בו, ואין לה מבע או קיום כזה שאפשר להבחין בו או לבחון אותו", מספרת בסגנונה המיוחד אהרונוביץ קרפנוס.

"נוגע אתה בי

נגיעה אחת

הופכת אותי לנוזל

מֵימי החיים".

שם: שרה אהרונוביץ קרפנוס

גיל: 59

סטטוס: נשואה + 1

מגורים: חולון

 

יריית פתיחה: הוציאה לאחרונה את הספר  נשק שפתיי וגע, בהוצאת "פיוטית", 2012.

מאין את שואבת את ההשראה בכתיבתך? "חוויות, שאיפות, רצונות, תקוות, כישלונות, רגשות ודמיון.

נולדתי עם כשרון מובנה שהוריש לי אבי, צייר, כותב ואמן. מאז ומתמיד הייתה בי היכולת לראות בעיני פעולה כלשהי ולתרגמה באופן מעשי ועצמי לאחר מכן. כשהתחלתי לצייר עקב אותו רתוק בשל הכאב ברגלי, אותם דימויים שראיתי בדמיוני, חברו למילותיי הכתובות וכך שתי דרכי הבעה אלה חברו והפכו לאחת. איני מציירת מודלים חזותיים אלא מביטה פנימה אל תוכי, במקרה זה בטני או ראשי, ומעבירה זאת אל הניר כשיר וכציור".

מאיזה גיל את כותבת שירה? "מגיל 45".

 

מתי כתבת את השירים המצויים בספרך? האם ליקטת אותם לאורך שנים? "כן, במשך עשר השנים האחרונות".

אילו ספרים קראת לאחרונה? "את הספרים והמלאכים שותקים מאת יוסף כהן אלרן, האהבה הלבנה מאת חיים ספטי".

מי המשורר ששיריו הרשימו אותך יותר מכולם, והאם הוא היווה גם השראה לכתיבתך? "לא היה מישהו כזה ולא, אף אחד לא היווה השראה".

איזה ספרים קראת בילדותך? "קראתי, בין היתר, את הספרים הלב, קופיקו, צ'יפופו, חסמב"ה, ג'יין אייר, נשים קטנות, מאהבה של ליידי צ'טרלי, חלף עם הרוח, מלחמה ושלום, החטא וענשו, התפסן בשדה שיפון, ספריהם של ט.ס. אליוט, שייקספיר".

איזה 3 ספרים תיקחי איתך לאי בודד? "את ספרי "נשק שפתיי וגע", מלחמה ושלום מאת טולסטוי, החטא ועונשו מאת דוסטויבסקי".

פרסמת בעבר ספרים נוספים או שזה הוא ספרך הראשון? "זה ספרי החמישי בנוסף לשני ספרי אנתולוגיה בהם לקחתי חלק, סיפורים קצרים ושירה".

ספרי קצת על הספר שכתבת:  "אני מגישה בספר אסופה של 113 שירים. בספר השירים מנשבת רוח שרבית, והיא מלווה את שערי ספרי ברישומים מיוחדים בשחור-לבן פרי עפרוני. גם אלו רישומים של גוף, כפי שרואה אותו, והשרב הלוהט שבא ותוקף, מרחף בין דפי הספר. הוא בא להלל את הכמיהה לאהבה שבנפש, אבל עוד יותר מכך ולא בלעדיה את אהבת הגוף, אולי מרכזו של האני המוחשי, אולי מרכז העולם הפרטי, מרכז ההוויה הקיומית של הישות הפיסית בת החלוף שבה כלואה אותה נפש כמהה. הכישלונות, מפחי הנפש, הדיכאונות, התובנות, הערגה, כמיהה והניצחון שבפרידה, מהווים חלק אינטגראלי מספר ייחודי זה שלי".

האם את כותבת בימים אלה ספר נוסף או מתכוונת להוציא ספר נוסף בתקופה הקרובה? כן. ספר פרוזה שיעסוק בקשיים, בתובנות ובניצחונות האישיים של האדם".

מה הטיפ שלך למשורר מתחיל? "לכתוב כשמשהו דוחף ולוחץ מבפנים ורוצה להיאמר. הדף הוא הפתרון הנגיש ביותר, לדאוג שהשפה תהיה עשירה, ללא שגיאות ולא ל"התקפל" כשמישהו ש"מבין" בספרות ישלול את הכתיבה. להמשיך".

משפט סיכום: "התחילו לקרוא ספרים בגיל מוקדם ככל שתוכלו, אוצר המלים יגדל מבלי שתתאמצו, הדמיון יתפתח, תלמדו ערכים החשובים לבני האדם בפרט ולסביבה בכלל, תהפכו להיות שלמים יותר והסיפוק שבנתינה ובקבלת תגובות מקוראים – אין כמותו".

שרה אהרונוביץ קרפנוס – ספרים

אני – זה בסדר, שירים, הוצאת גוונים, 2002.

בית ספר לנמלים, ספר ילדים, הוצ' גוונים, 2004

ארץ אדמוניה, ספר ילדים, הוצאה עצמית, 2006

דגיג ושות', ספר ילדים, הוצ' גוונים, 2009

נשק שפתיי וגע, שירים, הוצ' פיוטית, 2012

שירים מתוך נשק שפתיי וגע מאת שרה אהרונוביץ קרפנוס

 

בָּבוּאָה

 

עוֹלָה דְּמוּתְךָ

לוֹטֶפֶת שִׂפְתוֹתֶיךָ

מַחְדִּירָה אֲגוּדָל

בֵּינֵיהֶן.

 

שׁוֹקַעַת בְּךָ

מְתַיֵּר לוֹ מַבָּטִי

מִשְׁתַּהֶה

מַאֲרִיכָה הָעֹנֶג.

 

מִשְׁתַּלַּחַת יָדִי

נוֹגַעַת בִּפְלוּמָתְךָ

לוֹטֶפֶת פָּנֶיךָ

בְּעֶדְנָה.

 

טָעַמְתָּ טְעָמַי

שָׁאַפְתָּ, רָוִיתָ

נַקְבּוּבִיּוֹתַי

שֶׁהִטְמִיעוּ גּוּפְךָ.

 

נָחָה לִי שָׁם

רוֹאָה לֹא רוֹאָה

נִשְׁקֶפֶת בָּבוּאָתְךָ

נֶעֱלֶמֶת.

 

 22.5.2002

 

גֵּרוּיִים

 

קָרְאָה לוֹ

הָאִפּוּק הָיָה מִמֶּנָּה וְהָלְאָה

הִשְׁמִיעָה אֶת כֻּלּוֹ

וְגֹרָה.

 

צָחַק בַּמְּקוֹמוֹת הַנְּכוֹנִים

הֵגִיב לְמִשְׁמַע אֵלּוּ מִלִּים

בִּקְּשָׁה מִמֶּנּוּ, גַּע בִּי

וְנַעֲנָה.

 

חָשָׁה מוֹרָתוֹ לוֹטֶפֶת

מַרְגִּישָׁה הִתְקַשּׁוּתוֹ

נְקֻדַּת הָאוֹר זוֹקֶפֶת

מַעְיַן חַיֶּיהָ.

 

חָשׁ אוֹתָן מַקִּיפוֹת

מוֹעֲכוֹת מְעַט

מְרַפְרְפוֹת, לֹא מַרְפּוֹת

טוֹעֲמוֹת.

 

נֶאֶנְקוּ, נִגְּרוּ

גֹּרוּ, הִתְגָּרוּ

חָווּ תַּאֲוָה עֲנָקִית

מַצְמִיתָה.

 

 25.4.2002

 

לִי אַתְּ

 

סְדָקֶיהָ וְחָרְבוֹתֶיהָ הַצָּצִים

הֵפֵרוּ תִּקְווֹתֵיהֶם, הַנִּצִּים

נוֹתְנִים בְּעוֹרְקֶיהָ חַיִּים

וְשָׁבִים וְעוֹקְרִים וְנוֹטְלִים.

 

חֲבַקְתֶּם אֲבָנֶיהָ, סְלָעֶיהָ

מְנִיבָה חֲלָבָהּ, מוֹרִיקָה כָּרֶיהָ

מַבְשִׁילָה פֵּרוֹתֶיהָ, דּוֹדֶיהָ

וַיִּרְעַד הַר, צָמַק גַּיְא.

 

וַיִּצְעֲקוּ דָּמֶיהָ וַיַּחְרִישׁוּ

וַיֵּשְׁבוּ בָּהּ וַיִּטְּעוּ עֵץ וְזַיִת

וַיִּפְשְׁטוּ עָלֶיהָ דּוֹרוֹתֵיהֶם

נוֹטְרֶיהָ וְרִבֵּעַ.                    

 

תָּבַע וְאָמַר הָאֶחָד, הִיא שֶׁלִּי.

לִי נִתְּנָה, אָז קָבַע וְדָּרַשׁ הַשֵּׁנִי.

 

שֶׁלָּכֶם אָנֹכִי, זָעֲקָה

צַעֲקָתָהּ לֹא נִשְׁמְעָה

וְדִמְעָה זַכָּה זָבָה מִמֶּנָּה

וְחוֹחֶיהָ הַקְּמֵלִים הֵנֵצּוּ.

 

 24.3.2011

 

 

מֶלַנְכוֹלִירִי

 

פָּרַשְׂתִּי זְרוֹעוֹתַי אֵלֶיךָ

אַךְ פָּנַי הֵשַׁבְתָּ רֵיקָם

יָפְחוּ וְנִרְעֲדוּ מֵיתָרַי              

וִיגוֹנִי חָפַר וּבְרָאָם

מְטַבְּעָם.                          

 

הֶעֱמִיקָה שָׁרָשֶׁיהָ יַתְמוּתִי

בְּגוּפִי נוֹתַרְתִּי עֲקָרָה

וְצִנַּת נַפְשִׁי שׁוֹמֵמָה

לַחַן נֻגַּן.

לָהָדָ"ם.

 

 7.9.2010

משיריה של שרה אהרונוביץ קרפנוס

 

נָוֶה

 

מָאֳכֶלֶת לְקַחְתּוֹ מִמֶנָּה

הֻשְׁלַךְ כְּחֵפֶץ

אֵין צוֹרֵךְ בּוֹ

נִכְלָם.

 

הִבִּיטָה בְשִׁיפּוּלֶיהָ

חֳמַרְמְרֻו מֵעֶיהָ

נִקְווּ דִּמְעוֹתֶיהָ

בְּפֵאוֹת עֵינֶיהָ.

 

וְכָרִית אֶצְבָּעָהּ לִטְּפָה

הַקֵּפֶל הַסָּתוּר

שֶׁהֵצִיץ מִחֶשְׁכַת

קָדְמָה.

 

19.4.12

 

 

גאָלדענע האנט

 

אִמָּא הִסְבִּירָה שֶׁאַבָּא לֹא יָכוֹל לִסְבֹּל צִפְצוּפִים,                               

שְׁרִיקוֹת, רְעַשִׁים וּבִכְלָל, אָסוּר לְעַצְבֵּן אוֹתוֹ.

בָּבָיִת בָּחוֹרֶף, עָטוּף בִּמְעִילוֹ הַצְּבָאִי הַכָּבֵד

חָשׁ כֹּל קֶרֶן דַּקִּיקָה שֶׁל רוּחַ פְּרַצִים

שֶׁחָדְרָה מִבָּעַד לְמַשְׁקוֹף זָקוּף כְּנֵד

הִתְמַקְּדָה בְּגָבּוֹ הָשָׁחוּחַ, מוֹתִירָה אוֹתוֹ

עַצְבָּנִי כְּשֵד.

 

כְּקָצִין רוּסִי נִשְׁבָּה בִּיְדֵי הַגֶּרְמָנִים.  

אִשְׁתּוֹ צִפּוֹרָה וּבִּתוֹ נֶלָה, אָבְדוּ.

בִּזְכוּת נִפְלָאוֹת יָדָיו וּסְתָם נִסִּים

הַסְתָּרַת מִילָתוֹ וּפָטֶנְטִים שֶנִקְדְחוּ

חַיִּים אֲהָרוֹנוֹבִיץ וְאָבִי שָׂרְדוּ.

 

כְּשֶׁאָבִי עָלָה לָאָרֶץ דֶרֶך אִיטַלְיָה

בִּיקֵש רַק חָיֵי שַׁלְוָוה, עָבוֹדָה וְשֶקֶט.

לְרוֹעַ מָזָלוֹ מְכוֹרָה זוֹ הַמְתָּה כָּמָאפֵלְיָה

וּכְשֶׁרָצָה לְהַגֵר, אָמְרָה לוֹ אִמִי, 'הָבֵּט'

'זֶה בֵּיְתִּי, מְעָל גוּפָתִי הָמֵתָה'.

 

הָיָה בָּטוּחַ שֶׁיּוֹם אֶחָד הַצָּבָא הָרוּסִי

יִגְרְרוֹ חֲזָרָה לְרוּסְיָה שָׁם יִיכָּלֵא.

"לָמָּה שֶׁיָּבוֹאוּ?" בְּתַדְהֵמָה הִקְשֵׁיתִי,

"עָרִיק אֲנִי, עַל כִּי לֹא חָזַרְתִּי",

שָׁנָה וְעַל בּוּרוּתִּי הָרַבָּה הִתְפַּלֵּא.

 

גַּם בְּקַנַדָה שֶׁבְּרַחֲמִים עַטְפַתְּהוּ

מְגוֹנֶנֶת בִּקְרִירוּתָה הַטְּהוֹרָה, הַלְּבָנָה

הִזְהִיר אוֹתָנוּ מֵאֶמְצָעֵי הַאֲזָנָה שֶׁהֻטְמָנוּ

בְּאֲרוֹנוֹת בְּגָדִים, בְּבֵית הָאָבוֹת בּוֹ שָׁהָה

'צָרִיך לִלְחוֹשׁ', הוּזְהַרְנוּ וְצוּוָנוּ.

 

אֶת גּוּפוֹ צִוָּה לַמִשְֹרָפוֹת,

שֶׁמֵּהֶן הִצְלִיחַ לַחֲמֹק לִפְנֵי שְׁנוֹת.

וַאֲנִי, בְּשֶׁל אוֹתָה מִלְחַמָה אָרוּרָה, נֶחְמַסְתִּי

מִלָדַעַת אֲהָבַת אָב שֶלֹא לִיטֵף וְלֹא הֶחְמִיא

אַך הִנְחִיל לִי אֶת עַצְמִיוּתּוֹ.

 

"גאָלדענע האנט" כִּינָה אוֹתִי

וְרַק פָּעַם אָחַת אָמָר זֹאת לִי.

 

2011

 

שיר החיות מתוך ספר הילדים: "דגיג ושות'"

 

צרצר מעופף

חרגול מגדף

תיש אנושי

גמל ותרני.                                         

 

תולעת מדלגת                                    
דובי פנדה מדברים                           
אנפה עילגת                                       
זברה חביבת הזאבים.                     

 

ינשוף מדבר                                       
עכברוש מצא חבר                             
קנגורו מבודח                                    

בואש מפויח.                                     
           

נמר רדום כבערסל

חסידה סקרנית

ומי הכינה סל?

מנדרה הביישנית.

 

שקנאי זללן

היפופוטם הססן

בולבול מתגעגע

תרנגול מתלעלע.

תנין מתייפח

נחליאלי מתנייח

סרדין פיקח

לוויתן בורח.

 

 

נשק שפתיי וגע, שירים, מאת שרה אהרונוביץ קרפנוס, הוצאת "פיוטית", שנת 2012, 116 עמודים

 

 

 


Print pagePDF pageEmail page

Tags: , , , , , ,

Category: ביקור בית - משוררים וסופרים, שירה ומחזות

Click on a tab to select how you'd like to leave your comment

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *