האוניברסיטה הקטנה של הספורט מאת רונן דורפן ואלון זנדר / לכל חובבי הספורט אבל לא רק

| 05/08/2012 | 0 Comments

האוניברסיטה הקטנה של הספורט היא ספר חובה לכל חובבי הספורט ולכל מי שרוצה להבין איך זה שמיליארדי אנשים הפכו את הספורט לדת הגדולה בעולם?  איזה שיאים אולימפיים כבר לא יצליחו להישבר? מה החביא מייקל ג'ורדן מתחת לחולצה מספר 23? סנסציות אולימפיות בלתי נשכחות, 4 עובדות על לאנס ארמסטרונג, 5 מתאגרפים יהודים אגדיים, נשים ששינו את הספורט,  4 הספורטאים שהתחילו מהפכות ועוד סיפורים, עובדות ונתונים מעניינים רבים אחרים.

רונן דורפן ואלון זנדר מביאים בספר זה את הסיפורים המפתיעים שמאחורי אגדות הספורט, השיאים, הטרגדיות, הכשלונות והקבוצות המפורסמות בעולם.

רונן דורפן הוא עיתונאי ואנציקלופדיה מהלכת של רוב ענפי הספורט הידועים לאנושות. במהלך השנים ריתק דורפן את קוראיו בתובנות מעמיקות, מתובלות בידע אינסופי. ספר זה הוא כרטיס כניסה חד-פעמי אל מוחו של אחד מידעני הספורט הגדולים בעולם.

אלון זנדר הוא עיתונאי ספורט עם אובססיה לעובדות ספורט שידועות רק לו ולשני אנשים נוספים.

האוניברסיטה הקטנה של הספורט –הספר השלישי בסדרת האוניברסיטה הקטנה – קדמו לו – האוניברסיטה הקטנה, האוניברסיטה הקטנה של המדעים. סדרת האוניברסיטה הקטנה מיועדת לכולם, שהרי ידוע שכולם אוהבים להרגיש חכמים, אבל לא כולם מוכנים לעבוד קשה כדי לרכוש ידע. זו הסיבה לפופולאריות הגוברת והולכת של המדריכים המקוצרים בכל העולם. זו, אגב, גם הסיבה להצלחה של מזון מהיר, פיתוח תמונות בחצי שעה ומכונים לניקוי יבש. אנחנו רוצים הכול, מהר ואם אפשר – אז גם גדול וזול.

האוניברסיטה הקטנה היא בדיוק זה. הכול – אבל בקיצור; עמוק – אבל בחצי עמוד; טריוויאלי – אבל מלא חן; רחב אופקים – אבל בכריכה אחת.  אז נכון. "האוניברסיטה הקטנה" לא מעניקה לקוראיה תואר ראשון. מצד שני, היא יכולה לעשות עבורם מה ששום תואר לא יוכל לספק: להפוך אותם לאלופי הטריוויה של המשרד, לשפוט בהתערבויות ידע בין חברים, להרשים בני זוג וביום טוב – גם לעשות קופה ב"מי רוצה להיות מיליונר".

תוכן הספר: הגדולים מכולם, היסטוריה, שיאים ומספרים, המצאות ופיתוחים, אגדות וגיבורים, האגף הסגור, משחק ביתי.

 

מתוך הספר:

 

 

4 שהפסידו והשפיעו

 היו כמה נבחרות שכולם יזכרו למרות שלא זכו בשום דבר

01. אוסטריה. הוונדר־טים

המונח wunderteam – נבחרת הפלא – הודבק לנבחרת אוסטריה לאחר ניצחון 0:5 על סקוטלנד ושורה של ניצחונות מרהיבים שבאו אחר כך, וביניהם 0:6 על גרמניה, 1:8 על שווייץ, 2:8 על הונגריה וגם הפסד 4:3 לאנגליה בלונדון, שבסיומו ציין "הטיימס" בפשטות ש"הקבוצה הפחות טובה ניצחה במשחק". אף שהפסידה בחצי גמר גביע העולם ב־1934, מדובר באחת הנבחרות המשפיעות בכל הזמנים. 

עם זאת, לוונדר־טים לא היה הרבה מזל. הטורניר האולימפי, שנחשב אז לשווה ערך בחשיבותו לגביע העולם, לא נערך באולימפיאדת לוס אנג'לס ב־1932 בגלל חוסר העניין של המארחים האמריקאים במשחק. כשהגיע גביע העולם של 1934, הייתה הנבחרת קצת מעבר לשיאה. כמו כן, באותו טורניר היא נפלה קרבן לקנוניה: כמה דקות לאחר פתיחת משחק חצי הגמר נגד המארחת, איטליה, הלם השחקן האיטלקי־ארגנטינאי לואיס מונטי בפניו של הכוכב האוסטרי מתיאס סינדלר, אולם השופט השוודי לא הגיב. לא מאוד מפתיע, בהתחשב בעובדה שערב המשחק הוא התארח בארמונו של הרודן הפשיסטי בניטו מוסוליני. האיטלקים ניצחו 0:1 וגם בגמר, 1:2 את צ'כוסלובקיה. השוודי שפט גם במשחק הזה.

02. הונגריה. האראניצ'פט של גוסטב שבש

גוסטב שבש, מנג'ר נבחרת הונגריה בשנות החמישים המוקדמות, היה קומוניסט נלהב. בשנות השלושים, כששיחק בפריז, הוא אפילו ארגן הפגנות עובדים במפעל "סיטרואן". הנבחרת הלאומית הייתה עבורו מכשיר להוכחת עליונות השיטה הקומוניסטית, והוא העביר את רוב שחקניה לקבוצת הונבד, שייצגה את הצבא ההונגרי, כדי שיתאמנו יחד במשך כל השבוע. שבש ועוזרו היהודי גיולה מאנדי נשבעו לבנות את הנבחרת המושלמת: האראניצ'פט – נבחרת הזהב.

בגביע העולם ב־1954 נראה היה שהכול הולך חלק. הארנצ'פט ניצחו את מערב גרמניה במוקדמות 3:8, אבל התעלמו מכך שבהרכב גרמניה שיחקו כשבעה מחליפים. אחד השחקנים הגרמנים, וורנר ליבריך, השתדל והצליח לפצוע את פרנץ פושקאש, גדול השחקנים ההונגרים, אך גם בלעדיו הם ניצחו 2:4 את ברזיל ואת אורוגוואי והגיעו לגמר, שנערך מול אותה גרמניה.

אז עשה שבש כל טעות אפשרית: הוא הביא מהונגריה את הנשים והחברות של השחקנים, בניגוד להצעת עוזרו, שטען ש"אולי ינצחו קודם את המשחק ואחר כך ייקחו את הנשים לטיול באיטליה", ושיתף את פושקאש הפצוע, אף שבאותה תקופה לא היו חילופים. ובכל זאת, בדקה השמינית הייתה התוצאה 0:2 להונגריה. איש לא יודע איך הגרמנים השוו ל־2:2 עד הדקה ה־16, ובגשם שוטף עלו ליתרון 3:2 משער של הלמוט ראהן. הונגריה יכלה לחזור, אולם השופט פסל, בטענת נבדל, שער שוויון של פושקאש, שנראה חוקי לחלוטין לכל צופה אובייקטיבי. שבש היה משוכנע עד יומו האחרון כי המערב פשוט לא היה מוכן שקבוצה קומוניסטית תזכה בגביע.

03. הולנד. הטוטאל פוטבול

בין 1969 ל־1974 עלתה הולנד ממעמד של מדינה זניחה לחלוטין בכדורגל העולמי, לזו שהכול מתרחש בה. בשנים 1973-1969 הביאו לה פיינורד (פעם אחת) ואייאקס (שלוש פעמים) את גביע האלופות בזכות הכדורגל שפותח בהן. כדורגל זה כונה בעולם "טוטאל פוטבול" והציע גמישות מוחלטת בתפקוד השחקנים. כמו כן נהנו ההולנדים מיוהאן קרויף, השחקן הטוב בתבל לאחר ירידתו מהבמה של פלה.

אחרי הניצחונות בבית חצי הגמר במונדיאל – 0:4 על ארגנטינה, 0:2 על אלופת העולם ברזיל ו־0:2 על מזרח גרמניה – ניצחון בגמר על המארחת מערב גרמניה נראה להולנדים כמו דבר פורמלי.

בגמר עלתה הולנד ליתרון 0:1 בדקה השנייה, מפנדל של נייסקנס, עוד לפני שאפשרה לגרמנים לגעת בכדור; אבל הגרמנים השוו בבעיטת 11 ועלו ליתרון לפני המחצית משער של גרד מילר. השוויון מעולם לא הגיע. 14 שנים אחר כך, בחצי גמר אליפות אירופה, חזרה הולנד מפיגור 1:0 כדי לנצח את גרמניה 1:2 באותו אצטדיון במינכן.

04. ברזיל. הז'וגו בוניטו

"אני מעדיף להפסיד מאשר להגיד לשחקנים שלי לכסח או לשחק מלוכלך", אמר פעם טלה סנטנה, אולי המאמן האהוב ביותר בהיסטוריה של ברזיל. למעשה, הוא זה שהמציא את הביטוי "Jugo Bonito". חברת "נייקי", שמסחרה בשנים האחרונות את נבחרת ברזיל עד זרא, השתמשה בביטוי במסעות הפרסום שקשורים לנבחרת.

הנבחרת שבנה סנטנה לקראת גביע העולם של 1982 הייתה אחת המרהיבות בהיסטוריה של ברזיל. הניצחונות שלה על ברית המועצות, על סקוטלנד ועל ארגנטינה היו מלווים בכדורגל שהציב שיאים אסתטיים גם למדינה שהמציאה את המשחק היפה. כוכבי הנבחרת זיקו וסוקרטס היו בדרכם למעמד ההיסטורי של פלה וגארינצ'ה. גם פלקאו, אדר וג'וניור הפכו לאייקונים.

בבית רבע הגמר בברצלונה הם פגשו את נבחרת איטליה, שלא הייתה לה שום בעיה לכסח או לשחק מלוכלך, והיה לה שוער בן 41 בשם דינו זוף. איטליה הובילה פעמיים, משערים של פאולו רוסי, וברזיל השוותה פעמיים משערים מרהיבים של סוקרטס ופלקאו. השוויון השני הושג בדקה ה־68, והדעה הכללית הייתה שהגיע הזמן לפרגמטיות: אם ברזיל תחזיק בכדור ולא תפסיד, היא תעלה לחצי הגמר. אולם ברזיל המשיכה לתקוף. רוסי הבקיע שוב בדקה ה־74, ושער השוויון השלישי מעולם לא הגיע.

סנטנה התפטר, אבל ארבע שנים אחר כך החליטו הברזילאים לתת לו עוד הזדמנות, והוא מצדו נתן הזדמנות לסוקרטס ולזיקו. במצב של 1:1 מול צרפת בשלב רבע הגמר החטיא זיקו בעיטת 11, שאותה התעקש לבעוט בלי לרוץ ריצה מתאימה. סוקרטס החטיא בעיטה דומה בדו־קרב הפנדלים, וברזיל שוב הפסידה.

 

האוניברסיטה הקטנה של הספורט מאת רונן דורפן ואלון זנדר, איורים: ליאב צברי, הוצאת מדריכי גורדון, שנת 2012, 319 עמודים

 

 

 


Print pagePDF pageEmail page
Print Friendly, PDF & Email

Tags: , , , , , , ,

Category: דף הבית פנאי, מדריכים ופנאי

Click on a tab to select how you'd like to leave your comment

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.