משוררות מונצחות על בולים חדשים של השירות הבולאי

| 30/07/2014 | 0 Comments

בול אסתר ראב

בול אסתר ראב

השירות הבולאי בחברת דואר ישראל הנפיק לאחרונה שני בולים חדשים המנציחים שתי נשים פורצות דרך בתחומן: הכוריאוגרפית, המלחינה והמשוררת שרה לוי-תנאי והמשוררת הארצישראלית הראשונה אסתר ראב.  

תיאור הבולים: בול שרה לוי-תנאי, עריך 6 ש"ח. בשובל הבול – תצלום מעובד של ריקוד השואבות, מתוך "בעקבי הצאן", כוריאוגרפיה – שרה לוי-תנאי, 1955. בול אסתר ראב, עריך 10 ש"ח, בשובל הבול – תצלום מעובד של רח' חובבי ציון, פתח תקוה, 1900 לערך. את הבולים עיצבו מריו סרמונטה ומאיר אשל.

ירון רצון, מנהל השירות הבולאי של דואר ישראל אמר, כי ניצני שאיפתן של הנשים בארץ ישראל לשוויון מגדרי ניכרו כבר בתקופת העלייה הראשונה, כשחלקן בחרו לעסוק בענייני הציבור או במקצועות לא שגרתיים. אף על פי כן, בדפי ההיסטוריה מקומן נפקד – הן פעלו בעולם רווי דעות קדומות ומפלה נשים; אך במאבקן למימוש עצמי ולשוויון הזדמנויות הן גם פילסו דרך ושימשו דוגמה והשראה לאחרות. מדינת ישראל אימצה את ערך השוויון כעקרון-על, וכבר בתחילת דרכה חוקקה כנסת ישראל את החוק לשיווי זכויות האישה, הקובע שוויון מלא בין האישה לבין הגבר. שיתוף הנשים במוקדי ההשפעה עדיין לא מוצה, אך בזכותן של פורצות הדרך התחוללה מהפכה חברתית שקטה, שקידמה שוויון מגדרי ושינתה את פני החברה.

בול שרה לוי תנאי

בול שרה לוי תנאי

הכוריאוגרפית, המלחינה והמשוררת שרה לוי-תנאי (2005-1910) נולדה בירושלים להורים שבאו מתימן. בגיל שבע התייתמה מאמה וגדלה במעון יתומים בצפת ובכפר הילדים "מאיר שפיה". מילדותה בלטה בכשרונותיה הרבים – כתיבה והמחזה, וזכתה במילגה מטעם הג'וינט ללימודים בסמינר "לוינסקי" בתל-אביב. היא הוכשרה כגננת ועבדה בגני ילדים בתל-אביב הקטנה. בשל מחסור בחומר לימודי מתאים, התחילה לחבר שירים ודקלומים לילדים. במקביל פרסמה סיפורים בעיתונים – "דבר", "דבר לילדים" ו"דבר הפועלת". בשנת 1940 עברה לקיבוץ רמת-הכובש, שם הייתה גננת בשעות הבוקר, ובערב – יוצרת תרבות. היא חיברה מסכתות לחגים, לחנים לפסוקים מן התנ"ך ומן המקורות, שירי חגים וריקודי עם, שהידוע בהם הוא "אל גינת אגוז". בתקופה זאת פרסמה שני ספרי ילדים – "רננית הפייטנית" ו"ערן החצרן". שאיפתה לפעול באופן משמעותי יותר בשטח האמנות, החזירה אותה לתל-אביב לצורך ההקמה של תיאטרון המחול "ענבל" בשנת 1949. היא אספה נערות ונערים מ"כרם התימנים", דרכם התחברה למקורותיה התימנים, וקיבלה השראה לעבודתה האמנותית הייחודית.  שרה לוי-תנאי פיתחה שפת תנועה חדשה. ההשראה למחולות שיצרה היו התנ"ך, הנוף הישראלי והפולקלור התימני והמזרחי בכלל. במסעותיו הרבים בחו"ל, שימש "ענבל" שגריר לתרבות הישראלית. על פעילותה האמנותית רבת ההיקף והשנים, הוענק לה פרס ישראל בשטח המוזיקה והמחול בשנת 1973, זאת נוסף על עוד פרסים ובהם התואר "יקירת תל-אביב-יפו".

המשוררת הארצישראלית הראשונה, אסתר ראב (1981-1894) נולדה בפתח-תקוה ליהודה ראב, שהיה ממייסדי המושבה העברית הראשונה. שיריה החלו מתפרסמים בראשית שנות ה-20 של המאה ה-20, וספרה הראשון "קמשונים" הופיע ב-1930. השנים המאושרות בחייה היו שנות ילדותה במושבה, נופי ארצה על החי והצומח שבהם, ולימים – עושרה, ידידיה, ביתה בתל-אביב שהיה מקום מפגש לסופרים ולציירים בראשית שנות ה-30, ויותר מכל – שיריה, שנכתבו במרוצת יותר מ-60 שנה, עד סמוך למותה בגיל 87. תקופות השפל בחייה ניכרות באכזבות אהבותיה ונישואיה, בשנות שתיקתה, בהיותה חשוכת-ילדים ובאחרית ימיה, כשירדה מעושרה ובהיותה נרדפת בסיוטיה. על שירתה כתב הסופר יהושע קנז: "קריאה בשירים אלה היא חווייה ארץ-ישראלית, ים-תיכונית, חווייה אמנותית ממדרגה גבוהה, שהמשוררת אסתר ראב היא אולי הראשונה אשר נתנה לה ביטוי כה עז וטהור".

 


Print pagePDF pageEmail page
Print Friendly, PDF & Email

Tags: , , , , ,

Category: אירועי ספרות

Click on a tab to select how you'd like to leave your comment

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.