שירי תובנות: "באו ממני אינם שלי" מאת סיגל / בתוך כל קושי טמון אוצר

| 01/04/2017 | 0 Comments

באו ממני אינם שלי מאת סיגל

באו ממני אינם שלי מאת סיגל

ספר השירים "באו ממני אינם שלי" מאת היוצרת והמשוררת סיגל הוא ספר תובנות שלוקח את הקורא יד ביד אל מסע בתוככי החיים. שאלות שמעסיקות את כולנו זוכות לתשובות בשירים עדינים ומדויקים.

הנופים הנגלים הם האדם ופנימיותו, היקום והדרך, הטבע והדרו, החברה המשקפת, המלחמה, האהבה והזמן שלא אחת גורם לנו כמעט לאבד את מתנת ההווה. בעידן זה של חקר אישי ורצון להבין את רבדי החיים נותן ספר זה חוויית קריאה חכמה ומעצימה שבסופה פעימות הלב הופכות ברורות. בעידן הנוכחי, בו "התעוררות" הינה מצרך חיוני ומבוקש, מגישה לנו סיגל ספר חכם, הדוק ומדויק. בעודה חשה כי לא היא בחרה בכתיבה אלא הכתיבה בחרה בה והיא רק אספה אותה אליה בזרועות כותבות פתוחות, כמתנת שמים זוהרת שהונחה לפניה. כך, נשזרו להן אחת אחת התובנות בספר בנשימה בהירה אחת.

"כשפחות כואב הלב לא פוחד להתרחב" (עמ' 140) מציינת סיגל. מוטיב זה מלווה את היצירה לאורכה. תוך כדי קריאת השירים הקורא סופג אליו רגעי הווה נטולי עבר או עתיד. זמן קסם זה מאמת את העובדה המאירה: "כי האתמול/נמצא בתרמיל ההווה" (עמ' 18).

לאורך היצירה המחברת אינה שופטת. ההפך יהיה הנכון לציין. "מתוך סבל לומד האדם/מהי חמלה" (עמ' 40), היא נזכרת, ובכך מקרבת ויוצרת הזדהות עמוקה. "גם טעות היא תשובה נכונה" (עמ' 66), היא חותמת בפה מלא שלווה ובקול מהדהד.

"כי ללא משא/הכול מעצמו נעשה" (עמ' 56), מציעה לנו המחברת להניח בצד רגשות כמו אשמה. בדרכה, היא משמשת לקורא השראה. היא אינה חוששת לפסוע בגפה באומץ בינות השבילים, המובילים אל אותו מקום פנימי שלם, אליו כמהים אנו להגיע. הטבע, כמדריך טיולים נאמן, הוא היחידי שמלווה את צעדיה, ומלמדה את כל הרזים: "לכל תו יש צליל/הטבע לא צריך חליל" (עמ' 108).

זהו ספר חכם, כאמור, ובכך טיבו. ספר שבו הלב אומר ומדבר "את שהרוח מספרת" (עמ' 163). לב האדם שביר אמנם, אך חדריו אף פעם אינם סגורים. יש להותיר בהם מקום לאדם ולרצונותיו – "השאר מקום בלבך/לרצונך" (עמ' 28),  ולזכור שה"עצמי" יודע את נסתרות כל הדברים. "מצעדיך אל תברח" (עמ' 24), מציעה סיגל בנדיבות, כיודעת בתוכה את התורה כולה. "היה נאמן/היה די נאמן/היה נאמן די זמן/להיות עצמך" (עמ' 14), היא מדגישה, ושוקלת היטב מילים.

המחברת מעניקה לקוראיה מתנה בלחישה: "רק העשייה הלא מורגשת/היוצרת כל/יודעת שמתוך העדינות צומח יער" (עמ' 78). עדינות שמתועדת כעדינות מתקנת ולא שבירה, כזאת שמתגלה בשקט בשקט ומציעה: לכו אחר לבכם, כל העת, עם לבכם. צאו, הודו ל-ה' כי טוב ואל תרבו בדבר. הניחו בתרמיל ההווה ספר זה, והעמיקו בפשטות.  

סיגל, ילידת חיפה, עוסקת כל חייה ביצירה על כל גווניה. בעלת תואר ראשון בספרות ותואר ברפואה נטורופתית. "זאת הכתיבה שבאה אליי ואני רק אספתי אותה" מעידה הכותבת באחד השירים בספר.

על ההשראה לכתיבתה מספרת סיגל: "השירים נכתבו בתקופה משמעותית מאוד בחיי, תקופה בה עברתי דברים לא פשוטים שעוררו בי את הרצון והדחף לשינוי פנימי, לחיפוש משמעות. מה שליווה את באותה תקופה היא קריאה של תכנים רוחניים של ספרי רוח ומודעות. אחד מהספרים שהגיע לידי הוא ספר הטאו של לאו צ'ה, ספר שהיווה עבורי השראה כמעט שמימית ומתוכה נשמעה קריאה לשוב ולגעת ביעוד שלי – בכתיבה. ברגע שנחשפתי לספר הזה נפתח לי שער לכתיבת ספרי והשירים החלו להגיע ברצף, הרגשתי שהשירים כותבים אותי יותר מאשר אני כותבת אותם. רק כמחציתם נכנסו לספר כי חלקם לא היו די ברורים לי וחלקם הרגשתי שהם לא מספיק טובים". 

מאיזה גיל את כותבת שירה? "בגיל שמונה התחלתי לכתוב יומן, בגיל הנעורים כבר כתבתי שירים. כתיבת שירים ליוותה אותי תמיד אם כי היו לא מעט שנים בהן לא כתבתי כלל. היום אני יודעת שחלק מהותי ממני לא בא לידי ביטוי בשנים האלה".

מתי כתבת את השירים שבספרך? האם ליקטת אותם לאורך שנים? "השירים בספר 'באו ממני אינם שלי' נכתבו ברצף בתקופה של חודשים ספורים, בתקופה מאוד משמעותית בחיי".

מה משמעות שם ספרך? "באו ממני אינם שלי – אני כלי/צינור לתכנים שהגיעו אלי לכן הם אינם שלי.  זכיתי שהגיעו דרכי".

מהם המסרים שאת מעוניינת להעביר בשירים? "המסרים הם מגוונים ונוגעים בכל תחומי החיים. חלקם מסרים חברתיים כמו ראיית היופי בכל אחד, קבלת האחר, כולנו חלק ממארג אחד, הכבוד לטבע וליקום והתמזגות הרמונית אתו. הייתי רוצה לעורר השראה בעזרת השירים, לעורר אהבה עצמית, קבלה עצמית וראיית גדולתנו, שכל אדם יתבונן בחייו בעזרת השירים ויראה בכל דבר בחייו הזדמנות לצמיחה. חלק מהשירים אני עדיין חוקרת עם עצמי ובכל פעם אני מגלה עוד עומק ומשמעויות חדשות, ברור לי שיש לקרוא את השירים שוב ושוב ושבכל פעם מתחדד משהו בהבנה". 

סיגל מספרת שיש ספר נוסף שכתיבתו הושלמה שיצא בקרוב. "זה ספר שמלווה בציורים שאני ציירתי ועדיין מציירת. הספר הזה התחיל כאחד מהשירים בספר 'באו ממני אינם שלי' אבל הוא התארך לכדי ספר שעומד בפני עצמו".
 

שירים מתוך הספר:

 

אֵין בַּהֶאָרָה

אֶלָּא הִתְגַּלּוּת שֶׁל חָכְמָה

שֶׁנִּתְקַיְּמָה עַד כֹּה בַּחֲשֵׁכָה

וּמִרֶגַע שֶׁנִתְגַּלְּתָה הוּאֲרָה

וְגַם זוֹ כְּמוֹ כָּל הַדְּבָרִים הַנִּסְתָּרִים

הָיְתָה שָׁם תָּמִיד

 

וּמַדּוּעַ הֵם נִסְתָּרִים?

כֵּיוָן שֶׁמִתְגַּלִּים בִּזְמַנָּם

וּזְמַנָּם בַּהַגִּיעו מֵבִיאָם קָדִימָה

וְהַקָּדִימָה הוּא תָּמִיד אָחוֹר

אֶל הַמָּקוֹר

 

 

 

אִם כֻּלָּנוּ שׁוֹתִים מֵאוֹתָם שָׁמַיִם

אִם כֻּלָּנוּ מִתְחַמְּמִים מֵאוֹתָן קַרְנַיִם

אִם לְאוֹר אוֹתוֹ יֲרִחַ אָנוּ יְשֵׁנִים  

אִם כֻּלָּנוּ אֶת אוֹתוֹ אֲוִיר נוֹשְמִים

אִם עַל אוֹתָהּ אֲדָמָה אָנוּ מְהַלְּכִים

אִם גַּם הַיָּם וְגַּם הַדִּמְעָה מְלוּחִים

כַּנִּרְאֶה שֶׁכֻּלָּנוּ אָחִים 

 

 

הֲפֹךְ אֶת כִּיסֶיךָ

נַעֵר אֶת חַיֶּיךָ

שְׁכַח מִידִיעָה

עֲצֹר בַּהֲוָיָה

חֲוֵה חֹסֶר

 

הַבָֹּשֵל נִדֹּון לְהַרְקִיב

הָבָּסְרי טוֹמֵן בְּחֻובּוֹ בַּשְׁלוּת

 

הֲיֵה

בָּסְרי

אַךְ

מָתֹק

כְּתִינוֹק

 

+

 

הַהוֹלֵךְ בֵּין הַטִּיפּוֹת

לֹא רַק שֶׁיֵּרָטֵב

אֶלָּא

גַּם לֹא יִרְאֶה

אֶת יְפִי הַגֶּשֶׁם

הַשׁוֹטֵף מִן הַשָׁמַיִם

אֶת כָּל הַמִּתְבּוֹנֵן

בַּאֲדָמָה

 

הַרְחֵק

מַבַּטְךָ

מֵעַצְמְךָ

וּרְאֵה

אֶת

הַדֶּרֶך

 

+

 

לֹא בַּדּוֹמֶה

כִּי אִם בַּשׁוֹנֶה

אָנוּ דּוֹמִים

רְאוּ אֶת הַפְּרָחִים

כֻּלָּם אָחִים

גַּם הַצָּהֹב

וְגַם הָאָדֹם

וּגַם הַסָּגֹל

כֻּלָּם מֵאוֹתוֹ מִכְחוֹל

הָיָד הָאוֹחֶזֶת אוֹהֶבֶת אֶת כֻּלָּם

לָכֵן כֹּה יָפֶה הוּא הָעוֹלָם

הוּא אֵינוֹ חָסֵר דָּבָר

וּבוֹ כָּל הַצְּבָעִים

אַךְ אִם לֹא נִשְׁמֹר

בִּמְשִׁיכַת מִכְחוֹל

יַהֲפְכוּ לַאֲפוֹרים

 

באו ממני אינם שלי – שירי תובנות מאת סיגל. הוצאת הספרים "seagull", 170 עמודים. 

 

 

 


Print pagePDF pageEmail page

Tags: ,

Category: שירה ומחזות

Click on a tab to select how you'd like to leave your comment

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *