ביקור בית עם הסופר אורי פלג: צ'מבה

צ'מבה מאת אורי פלג

אורי פלג בן 35, נולד ומתגורר עם משפחתו בקיבוץ חולדה. נשבע לעצמו שעד גיל ארבעים יסיים את ספרו הראשון ועמד במשימה. את הרעיון לספר קיבל כשטייל בהודו, בעת שקרא את "זן ואמנות החזקת האופנוע". הוא יודע שאין שום קשר בין ספר מתח ליצירה כמו "זן ואמנות החזקת האופנוע", אבל משם באה ההשראה לספר. מדגיש גם, שזה לא עוד ספר על חוויות מהטיול בהודו. הוא "פריק" של ספרי מתח מאז ומתמיד, וזה תמיד היה ז'אנר הכתיבה (והקריאה) המועדף עליו. הספר נמכר בדיוור ישיר או כספר אלקטרוני.

שם: אורי פלג

גיל: 35

סטטוס: נשוי פלוס 2

מגורים: קיבוץ חולדה

יריית פתיחה: הוציא לאחרונה את הספר צ'מבה בהוצאה עצמית. הספר נמכר בדיוור ישיר או כספר אלקטרוני.

מאין אתה שואב את השראתך בכתיבתך? אני כותב מגיל צעיר. בתור ילד נהגתי לכתוב (ולצייר) קומיקס. כשגדלתי עברתי לכתיבה נטו, אולי בגלל שהתברר לי שאני צייר בינוני ומטה. ההשראה שלי היא פנימית. אני כותב מה שאני חושב שהייתי אוהב לקרוא. כשאני פותח ספר אני מחפש למצוא סיפור טוב, התפתחויות בעלילה, מתח וסיום מרתק. אני מקווה שאני מצליח להעביר את כל הדברים האלה גם לכתיבה שלי.

איזה ספרים קראת לאחרונה? אני "תולעת ספרים", בעיקר קורא ספרי מתח. לאחרונה יצא לי לקרוא מספר ספרי מתח ישראלים טובים, "עמוק מבפנים", של רוני דונביץ', "פרידה מבבל", של דוידי רוזנפלד ו"צרות בגן עדן" של יגאל צור. כמו כן גם כמה ספרי על אירועים היסטוריים. ברגע זה אני קורא את "העזרה" של קתרין סטוקט.

מי הסופר שכתביו הרשימו אותך יותר מכולם, והאם הייתה לו השפעה כלשהי על כתיבתך? הארלן קובן, שהוא אומן אמיתי, סטיבן קינג, דן בראון, ארתור קונן דויל. אבל בעיני הסופרת הטובה מכולם (לא סופרת מהז'אנר), היא ג'יי קיי רולינג. אני יודע שכמה אנשים יעקמו את האף, אבל לעניות דעתי אין הרבה סופרים עם כישרון כתיבה כמו שלה.

אילו ספרים קראת בילדותך? ספרים של אניד בלייטון, אגתה כריסטי, קרל מאי, ארתור קונן דויל, יגאל מוסינזון (חסמב"ה), גלילה רון פדר.

אילו שלושה ספרים תיקח איתך לאי בודד? הראשון יהיה "פרפר" ללא ספק. השני "זיכרונותיה של גיישה" והשלישי "ג'ורג' ברניני חוזר הבייתה". הפתעה(!) אף אחד מהם לא מתחום ספרי המתח….

האם הוצאת בעבר ספרים נוספים או שזה הוא ספרך הראשון? זהו ספרי הראשון. בעבר התחלתי ספר ועצרתי לאחר כמה עשרות עמודים.

כמה זמן ארכה כתיבת ספרך? שבעה חודשים נטו. הייתי בתקופת "מעבר" בחיים, והתפנה לי זמן לכתוב את הספר שחשבתי עליו לראשונה שבע שנים קודם לכן, והבטחתי לעצמי שאסיים עד גיל ארבעים.

את הרעיון לספר קיבלתי כשטיילתי בהודו כמובן, בעת שקראתי את "זן ואמנות החזקת האופנוע". אני יודע שאין שום קשר בין ספר מתח ליצירה כמו "זן ואמנות החזקת האופנוע", אבל משם באה ההשראה לספר. באופן כללי הסיפור הוא על מסע וזו נקודת החיבור ל"זן". המסע יכול היה להתרחש בכל מקום, אבל מכיוון שטיילתי בהודו, והכרתי את המקום והווי המטיילים, באופן טבעי הודו השתלבה בספרי, כמקום שבו מתרחש הסיפור. מבחינת הז'אנר, היה ברור לי שאכתוב ספר מתח. אני "פריק" של ספרי מתח מאז ומתמיד, וזה תמיד היה ז'אנר הכתיבה (והקריאה) המועדף עלי.

תקציר הספר: מנאלי – עיירת הנופש הידועה בצפון הודו. מקום אליו נוהרים תיירים מכל העולם ליהנות מהחופש, הרוחניות, המסיבות והסמים הזולים שמציע המקום. דרור צעיר ישראלי המטייל בעיר, חובר לחבורה של שלושה מטיילים ישראלים ושני תיירים מהונג קונג. הם מחליטים לצאת לטרק שליו לאורך נהר ה"ראבי" שמתפתל בין הרי ההימלאיה, אחד האזורים היותר נידחים ופראיים בתת היבשת הגדולה. יעדם היא העיירה "צ'מבה", והם מסתייעים לשם כך במדריך מקומי, אשר קרוי על שמו של הנהר. כבר מהרגע הראשון דברים מתחילים להשתבש בקצב הולך וגובר. האם זו מקריות או שמא ישנה יד מכוונת מאחורי המעשים? מה גורם לטיול השליו להפוך לקרב הישרדות אכזרי לחיים ולמוות? מי הם באמת כפריי ההרים של הודו? מהו הסוד שמסתיר כל אחד מהמטיילים? ומה הקשר של כל זה  להתרחשויות המוזרות? 

"הספר הוא ספר קליל, זורם, מותח ורב תהפוכות. לדעתי מי שאוהב ספרי מתח יתחבר מאוד לסיפור. ועוד דגש קטן, זה לא עוד ספר על חוויות מהטיול בהודו (שאלה שנשאלתי הרבה על ידי אנשים שטרם קראו את הספר)".

האם אתה כותב בימים אלה ספר נוסף או מתכוון להוציא ספר נוסף בתקופה הקרובה? אני בתחילת הכתיבה של ספר נוסף. כרגע הרעיון עוד בגיבוש. להבדיל מרומנים מהז'אנרים האחרים, בז'אנר ספרי המתח צריך לתכנן היטב את הסיפור, אחרת הסוף לא מתחבר כמו שצריך. מאוד מפריע לי כשאני רואה ספר מתח טוב, עם סוף בסגנון "דאוס אקס מאכינה", כלומר שהסופר לא ידע איך לסיים את הספר ויצר סוף מאולץ.

מה הטיפ שלך לסופר מתחיל? אני חושב שאני עדיין נחשב בקטגוריה הזו, ובכל זאת, אם יש לך רעיון טוב, פשוט להתחיל לכתוב. זה כבר יבוא לבד.

משפט מסכם: חשבתי הרבה על משפט מסכם, והגעתי למסקנה שפשוט אני ממליץ לכולם לקרוא את הספר.

לעיון בפרק הראשון: http://mendele.co.il/?p=5458

צ'מבה, מאת אורי פלג, הוצאה עצמית, נמכר כרגע רק באינטרנט "במנדלי מוכר ספרים" וב"ע-ברית", שנת 2011, 247 עמודים.