בית ביאליק מארח: ציון 90 שנה להולדתו של אריה לובה אליאב ז"ל

לובה אליאב צילום יח"צ יעקב אגור

את אריה לובה אליאב (1921 – 2010) אין צורך להציג לקהל הישראלי: האיש שהיה מקורב מאוד לביאליק – נודע כפוליטיקאי, סופר ומחנך, מפעילי העלייה וההתיישבות המרכזיים בתקופה שלפני קום המדינה ולאחריה. כיהן כחבר כנסת בין השנים 1965 – 1979 וכן בשנים 1988 – 1992; וכסגן שר בממשלה בין השנים 1966 – 1968. בשנת תשמ"ח (1988) זכה בפרס ישראל על תרומתו המיוחדת לחברה ולמדינה.

אליאב נולד במוסקבה בשם אריה ליפשיץ. בשנת 1924 עלה לארץ ישראל עם משפחתו. למד בבית הספר הלפרין בתל אביב, ומאוחר יותר בגימנסיה העברית הרצליה. בהיותו בן 15 הצטרף ל"הגנה" ולמשטרת היישובים העבריים. ב-1941 התנדב לצבא הבריטי, והשתחרר בתום מלחמת העולם השנייה. הצטרף לפלי"ם (הפלוגה הימית של הפלמ"ח) ועשה להבאתם של מעפילים לארץ ישראל. במסגרת פעילותו זו פיקד על אניית המעפילים "אלואה", בה הכיר את רעייתו לעתיד. עם הקמת צה"ל שירת בחיל הים, והשתחרר ב-1949 בדרגת סגן אלוף.

לאחר הקמת המדינה התמנה אליאב לעוזרו של לוי אשכול, אשר כיהן כראש המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית (ולימים ראש הממשלה). למד היסטוריה כללית וסוציולוגיה באוניברסיטה העברית. בעת מלחמת סיני פיקד על פעולת הצלת יהודי פורט-סעיד. בשנים 1955 – 1957 כיהן כראש פרויקט היישוב של חבל לכיש, ופעל לאכלסו באלפי עולים. בשנים 1958 – 1960 כיהן כמזכיר הראשון בשגרירות ישראל במוסקבה. כאשר שב לישראל עסק בהדרכת עולים מקוצ'ין שבהודו ונתמנה לעמוד בראש צוות מקימי העיר ערד.

בשנת 1965 נבחר אליאב מטעם המערך לכנסת השישית, וכיהן כח"כ עד הכנסת התשיעית (פרש ב-1979). בכהונתו בכנסת היה חבר בוועדות רבות, בהן ועדת חוץ וביטחון וועדת הכספים. מאוקטובר 1966 ועד יוני 1967 כיהן כסגן שר המסחר והתעשייה ומאוגוסט 1968 עד דצמבר 1969 כסגן השר לקליטת עלייה. בין השנים 1969 – 1971 היה אליאב המזכיר הכללי של מפלגת העבודה.

לאחר מלחמת ששת הימים, וביתר שאת לאחר מלחמת יום הכיפורים, השקיע אליאב רבות בלימוד וניתוח המצב בשטחים המוחזקים. הוא הגיע למסקנה כי אין לאפשר בהם התיישבות יהודית ויש לפנותם, זאת בניגוד לדעתם של ראשי המדינה דאז (גולדה מאיר, משה דיין וישראל גלילי). על רקע זה, בין השאר, פרש אליאב מהמערך ב-1975 והצטרף לסיעת "יעד" (סיעה סוציאל-דמוקרטית שדגלה בזכויות האזרח). בשנים 1977 – 1979 נמנה אליאב על ראשי מחנה סיעת של"י, אשר דרשה נסיגה מלאה מיו"ש ועזה, והתנגדה לכפייה דתית ולקיפוח ערביי ישראל. לאחר ששב אל מפלגת העבודה כיהן כח"כ בכנסת ה-12 (1988 – 1992).

במרוצת השנים מילא אליאב תפקידי הוראה רבים, בין השאר באור-עקיבא, בשירות בתי הסוהר ובמעלות. במשך תקופה מסוימת התנדב כסניטר בבית חולים, ואף יצא למשימות חילוץ באירן ובניקרגואה (בעקבות רעידות אדמה הרסניות במיוחד). בשנת 1993 התמודד מול עזר ויצמן בבחירות הפנימיות במפלגת העבודה לתפקיד נשיא המדינה, והפסיד.

במסגרת פעילותו ההתיישבותית והחברתית הקים אליאב בשנת 1986 את כפר הנוער ניצנה שעל גבול ישראל-מצרים, ומאז הקדיש את מרבית זמנו לניהול הכפר.. בשנת 2003 זכה אליאב בפרס בן-גוריון על "מפעל חיים" בקליטת עלייה וביישוב הנגב.

בין ספריו: "הספינה אלואה – סיפורו של ארטור" (1967); "יעדים חדשים לישראל" (1969); "קפיצת הדרך" (1970); "בין הפטיש והמגל" (1971); "ארץ הצבי – הערכת מצב" (1972); "הרוח לא ייקח" ( 1974); "שלום" (1975); "סולם ישראל – חלום ושברו" (1976); "עולם מלא" (1980); אוטוביוגרפיה – "טבעות שחר" (1984); "לב חדש ורוח חדשה" (1986); "בואי השלום" (1995), "תאומי צביה" (2005).

תכנית הערב:

איילת ביתן שלונסקי, אוצרת ראשית ומנהלת מתחם ביאליק

איריס קבלרו אליאב, דברים בשם המשפחה

על יצירתו של אריה לובה אליאב: אלי עמיר, יוסי אלפי, יוסי שריד

קטעי קריאה: אסתי זקהיים

מוסיקה: אבי בללי

מנחה: קרן קוך

בחלק השני של האירוע יוקרן הסרט האידיאליסט"על חייו של לובה אליאב. במאי : אלון אבוטסבול.

הערב יתקיים בבית ביאליק, רח' ביאליק 22 תל-אביב

ביום חמישי, 8.12.2011

טל' לבירורים: 03-5254530

19:30 פתיחת קופות / 20:30 תחילת הערב

דמי כניסה: 35 ₪