מה שאבד מאת קטרין או'פלין, עצמאי בשטח/כל השירים, מאיר אריאל, ווינסברג אוהיו מאת שרווד אנדרסון, נערות שנחאי מאת ליסה לי

ילדה קטנה שהלכה לאיבוד עם קוף צעצוע מופיעה על מסכי הטלוויזיה במעגל הסגור בקניון. זוהי ילדה אבודה שעצם היעלמותה גורם לפגיעה קשה בחייהם של אנשים רבים. קורט, איש אבטחה הסובל מהפרעות שינה וליסה, אחראית משמרת מרירה בחנות דיסקים הסובלת מלקוחות מוזרים, יוצאים יחדיו לעקוב אחרי הילדה במסדרונות האינסופיים בקניון.

להבדיל מהצורה שבה מוצג הספר דרך כריכתו, (קריצה לקוראי ספרי המתח) זהו ספר כואב העוסק בבדידות ובניכור. זוהי צלילה ללא רחמים לאותו המקום שבו בני האדם מוצאים את עצמם מוותרים על השאיפות, על הקשרים החבריים, על הכניעה ללא תנאי לאורבניות המודרנית. בקיצור – לאנשים אבודים. טוב מאוד פלוס.    

קרובי משפחה: ספרותית, קפץ לי דווקא הספר "כל החיים לפניו" מאת אמיל אז'אר (הידוע גם כרומאן גארי), או את הסיום המרהיב של הספר "צ'ארלי" מאת דניאל קיז. אבל יותר מכול הספר פיזמתי תוך כדי קריאה את השיר "אלינור ריגבי" של ה"חיפושית" השואל (בתרגום חופשי) "כל האנשים הבודדים, מהיכן הם מגיעים?" ואת השיר "האיש המלנכולי" של ה"מודי בלוז" הוותיקים.

מה שאבד מאת קטרין או'פלין, הוצאת מטר, 250 עמודים

————————————————

 

מתוך הספר: כמה מילים יפות היו מתרוצצות לכאן ולשם, והנה מזדמן לקראתן עניין מסוים. סובבוהו, הקיפוהו, הסתדרו לפניו בשורה ואמרו, איך אנחנו בשבילך? אמר להן, יפות, יפות, אבל איפה אתן ואיפה אני. שבו והתערבבו זו בזו, שבו והסתדרו לפניו בסדר אחר ואמרו, איך עכשיו? אמר להן, הרבה יותר יפות, אבל אתן זה אתן – ואני זה אני. שבו ונתערבבו, שבו והסתדרו בפניו בסדר חדש. שתק ולא השיבן דבר.

ישנם מקרים בהם העוול זועק לשמיים, וכל שנותר הוא לתקן את אותו העוול. כותב שורות אלו מבוגר מספיק כדי לזכור את מאיר אריאל מופיע במועדון "כליף" ביפו לפני הופעת החשפנית ולראות את הקהל פוער עיניים למול התופעה. והנה, אמנם באיחור מסוים אבל בכל זאת: טרובדור המילים זוכה להכרה. מגיע לו.

 

קרובי משפחה: עולה בזיכרוני סיפור נפלא של ש. פנחס בשם "הגנב". ומדוע? באחד מהקטעים היותר יפים בספר, שר זמר מסוגו של מאיר אריאל את שיריו של לורקה במועדון לילה וכמותו הוא נתקל בחוסר ההבנה של הקהל.         

 

עצמאי בשטח/כל השירים, מאיר אריאל, הוצאת כנרת 272 עמודים

————————————————————-

 

קובץ סיפורים היוצר רומן. תפאורת הרקע היא העיירה וויינסברג והכתב הצעיר ג'ורג' ווילארד. פועל המתלבט אם לשאת אישה שהרתה לו, עקרת בית אומללה המחפשת אהבה, מורה רווקה הנמשכת לאחד מתלמידיה ועוד.   

יש הסכמה גורפת ששרווד אנדרסון הוא אחד הענקים שממנו ינקו פוקנר, המינגווי, סטיינבק ורבים בספרות האמריקאית. זהו תרגום מחודש לקובץ סיפורים שניתן לתאר רק כמעשה אמנות בעט. כל דמות נלקחת ונעטפת מילים מתוך הבחנה דקה ואהבה כנה. כל סיפור משאיר אחריו שקט מלא פליאה. ללא דרמה מיותרת או פאתוס, זוהי רק יד אמן שגורמת לקורא להרגיש אמפתיה גדולה לדמויות. מומלץ בחום לכל חובב ספרות באשר הוא, וכל מילה נוספת מיותרת.

 

קרובי משפחה: נפנה קודם כל למובן מאליו, קרי, נתחיל ב"איים בזרם" מאת המינגווי, או אולי נפנה ל"הזקן והים". נוכל להמשיך ל"הקול והזעם", האהוב עלי ביותר מיצירתו של ויליאם פוקנר. נתקדם ל"ענבי זעם" המופתי מאת סטיינבק. לפני סגירה, ה"ג'ונגל" מעורר המחלוקת מאת אפטון סינקלר, ונסיים את הסיבוב האמריקאי ביצירה המצוינת "הקומדיה האנושית" מאת וויליאם סרויאן.

 

ווינסברג אוהיו מאת שרווד אנדרסון, הוצאת ידיעות ספרים, 230 עמודים

————————————————————-

 

ב-1937 בשנחאי, לאביהן של פרל ג'ין ואחותה מאי חברת ריקשות משגשגת, חייהן טובים ומאושרים. אך יום אחד הגלגל מתהפך. אביהם הפסיד את כל הונו וכדי לכסות את חובותיו הוא נאלץ למכור אותן ככלות לשני אחים מקליפורניה. האחיות יוצאות למסע ארוך ורווי תלאות דרך סין הכבושה, האוקיינוס השקט ועד לקליפורניה, שם יזכו לחיים חדשים.      

הסופרת ליסה לי כבר הספיקה לנפק רב מכר אחד לקהל הישראלי ("סיפור כתוב במניפה") ועכשיו, ככל הנראה היא עומדת לעשות זאת שוב. עבודת תחקיר משכנעת, תקופה היסטורית רבת מאורעות מייצרת שפע של מלודרמטיות, תיאורים צבעוניים כיאות, כתיבה בסיסית ללא רובדי עומק, וקדימה. נחמד מאוד להעביר כמה שעות.

 

קרובי משפחה: אם נתעלם לרגע מהספר הקודם של הסופרת, (ע"ע "סיפור הכתוב במניפה") אפשר לקרוא ולהתענג מחדש על הספרים של אימי טאן, "חוג שמחת המזל" ו"בתו של מרפא עצמות". אפשר גם לפתוח את הספר "מותה של גיבורה אדומה" מאת צ'יו סיאו-לונג. ואפשר גם סתם לקרוא מחדש את "שוגון" מאת ג'יימס קלאוול – סתם. 

נערות שנחאי מאת ליסה לי, הוצאת מודן 362 עמודים