ספרים סופרים ומה שביניהם

 

 

 

פרק מיוחד הוקדש השנה לבחינת ספרי הביוגרפיות והאוטוביוגרפיות

שיצאו לאור בישראל מאז קום המדינה ועד היום

 

נתונים בולטים בדוח הספרים לשנת  2019:

למרות ירידה קלה במספר הספרים שיצאו לאור אשתקד – נרשמה עלייה גדולה מאוד בהוצאת ספרי מקור בפרוזה ושירה – 1,750 ספרי פרוזה ושירה בשנת 2019 לעומת 1,280 בשנת 2018

גידול משמעותי גם בהוצאות ספרי ההדרכה (עלייה של 48% ביחס לשנה הקודמת) – 409 ספרי הדרכה ב 2019, לעומת 276 בשנת 2018. עיקר הגידול הוא בספרים העוסקים ברוחניות והעצמה אישית

ירידה חדה במספר ספרי העיון, לרבות במספר הכותרים בקטגוריית הספרות הדתית וההלכתית

למעלה מ-24,500 ספרי ביוגרפיות ואוטוביוגרפיות פורסמו בישראל מאז קום המדינה ועד היום

הנושאים הפופולריים ביותר בהוצאות לאור המסחריות הן ביוגרפיות על ניצולי שואה (17%); חללי צה"ל וקורבנות פעולות טרור (9%); אומנים ומוסיקאים (8%); סופרים ומשוררים (6%); ביוגרפיות על מנהיגים, פוליטיקאים וקצינים בכירים מהוות רק 4% מסוגה זו.

בקרב ההוצאות לאור העצמאיות – רוב הביוגרפיות הן על רבנים ואדמו"רים (34% )

אחוז הספרים על נשים עלה מ 9% בשנת 1950 מסך ספרי הביוגרפיה ל 18% (בלבד) בשנת 2019

 

8,225 ספרים ראו אור בישראל בשנת 2019 לעומת 8,571 בשנת 2018. ספרים אלו אינם כוללים עבודות דוקטורט, ספרים דיגיטליים, ספרים מוקלטים וכתבי עת. מדובר בירידה קלה שייתכן ונובעת מכך שחלק מהספרים שיצאו לאור בהוצאות עצמאיות פרטיות בסוף השנה, לא נשלחו אל הספרייה הלאומית בתחילת 2020 עקב משבר הקורונה.

עברית ושפות אחרות

91% מהספרים שנרשמו בספרייה הלאומית בשנת 2019 ראו אור בשפה העברית ואחריהם נמצאים הספרים בשפה האנגלית (5%). מתוך סך הפרסומים אשתקד בשפות אחרות מובילות הערבית (2.5%) והרוסית (1%). בין 17 השפות שבהן הודפסו ספרים בישראל ניתן למצוא גם סינית, טג'יקית, יוונית ועוד.

ספרי מקור ותרגום

85.3% מכלל הספרים (עיון, פרוזה, הדרכה ועוד) שיצאו לאור ב-2019 הם ספרי מקור, דומה לשנה לפני כן (85.6). מבין הספרים המתורגמים שראו אור בארץ השנה מרבית התרגומים הם מאנגלית (66.7%). מתוך סך הספרים המתורגמים מהשפות האחרות מובילות הצרפתית (5%), הגרמנית (3.6%), איטלקית (1.6%) וספרדית (1.2%). בסך הכל תורגמו ספרים מ-34 שפות, בהם גם ספרים שתורגמו מאמהרית, קוריאנית, סנסקריט ועוד. 178 ספרים תורגמו בישראל מעברית לשפות אחרות.

פרוזה ושירה – מקור ותרגום

במהלך שנת 2019 נקלטו בספרייה הלאומית 1,750 ספרי פרוזה ושירה. הנתונים מצביעים על עלייה משמעותית מאוד ביחס לשנה שעברה שבה הגיעו 1,280 ספרי פרוזה ושירה (470 ספרים יותר!).

מתוך כלל הספרי הפרוזה והשירה שראו אור ב – 2019, 1,274 הם ספרי מקור ישראליים, גידול של 52% ביחס לספרי המקור שיצאו לאור בשנה שעברה (840). רובם המכריע נכתב בשפה העברית, אך בולטים גם הספרים שנכתבו בערבית (53), באנגלית (27) וברוסית (26).

 484 ספרי הפרוזה והשירה המתורגמים מהווים גידול של 10% לעומת 440 אשתקד, ורובם תורגמו מאנגלית (378) וצרפתית (22). אנגלית לעתים מהווה שפת ביניים: לפחות 9 פרסומים שבמקור יצאו בשפות אחרות תורגמו מן התרגום האנגלי. ההסבר לגידול נובע הן משיפור שיטת איסוף וניתוח המידע של הספרייה הלאומית המתקבל מהוצאות הספרים, והן בשל גידול משמעותי בכתיבת סוגות ספרים אלו.

ספרי עיון

הספרים המודפסים בישראל מתחלקים כך: 36% ספרות פרוזה; 9% ספרי לימוד והדרכה (פירוט בהמשך); ו-55% ספרי עיון במגוון תחומים ונושאים. סוגה זו של ספרי העיון חוותה ירידה של יותר מ 10% לעומת ספרי העיון שהתפרסמו בשנת 2018 , ובמספרים מוחלטים – אשתקד יצאו אלף ספרי עיון פחות מהשנה הקודמת.

ירידה זו באה לידי ביטוי בספרים מתחומי מדעי היהדות שירדו ב 12%. תחום זה הוא רחב ביותר וכולל בתוכו ספרות תורנית, מחקרית ופופולארית בנושאי מקרא, ספרות חז"ל והלכה, היסטוריה יהודית, מחשבת ישראל ועוד. ירידה נוספת הייתה גם בספרי העיון בנושאי הסכסוך הישראלי פלסטיני וכן הייתה ירידה קלה במספר הביוגרפיות.

בנוסף, בשל משבר הקורונה, חל השנה עיכוב במשלוח לספרייה הלאומית של ספרי עיון שיצאו לאור בסוף שנת 2019 בהוצאות פרטיות ועצמאיות וכן בהוצאות של גופי מחקר, כך שיתכן ובפועל מספר ספרי העיון שיצאו אשתקד מעט גדול יותר.

סוגת הביוגרפיות והאוטוביוגרפיות כוללת תחומים ונושאים רבים והשנה נכתב עליה דוח מיוחד בספרייה הלאומית שבוחן אותה לאורך כל שנות המדינה.

ספרי ילדים ונוער

בשנת 2019 הגיעו לספרייה 1,245 ספרי ילדים ונוער, גידול של 19% ביחס לאשתקד. רובם המכריע (92%) של ספרי הילדים מתפרסמים בשפה העברית. 3.8% באנגלית, 3.3% בערבית והיתר ברוסית, צרפתית ויידיש.

חלה עלייה במספר ספרי המקור לילדים. כ-70% מספרי הילדים הינם ספרי מקור ישראליים (לעומת 65% בשנה שעברה). מרבית החומר המתורגם מקורו באנגלית (76%), צרפתית (9%) וגרמנית (5%).

אשתקד יצאו לאור גם 47 ספרים לגיל הרך (ספרי קרטון). רבים מספרים אלו הינם 'ספרים קלאסיים' שגם ההורים גדלו עליהם וקוראים אותם לדור הבא.

מגמה שממשיכה משנים קודמות היא ריבוי ספרי המדע הבדיוני והפנטזיה. 88 ספרי פנטזיה; 9 ספרים על מפלצות; 9 ספרים על חד קרן ועוד רבים המערבים בינהם מציאות ודמיון יצאו לקהל הילדים והנוער. רובם של ספרים אלו (64%) הינם ספרים מתורגמים. בנוסף יצאו לאור עוד 80 ספרי קומיקס, מתוכם 42% מיועדים לילדים בציבור החרדי.

ספרי לימוד

אמנם רבים מהתלמידים בישראל לומדים עם טאבלטים בהם מוטמעים כבר ספרי הלימוד, ובכל זאת ספרי לימוד רבים ממשיכים לצאת לאור. בשנת 2019 הודפסו 336 ספרי לימוד חדשים המיועדים לגילאי גן חובה ובתי הספר היסודיים והתיכוניים. עוד ספרים בקטגוריה זו הם ספרי הלימוד למבחנים הפסיכומטריים וחוברות הלימוד לחופש הגדול.

חומרי הוראה אקדמיים המיועדים לסטודנטים ולתלמידים במוסדות העל-תיכוניים אינם כלולים בקטגוריה זו.

ספרי הדרכה ופנאי

בעידן בו רוב המידע זמין ברחבי המרשתת אולי מפתיע שעדיין יוצאים לאור בדפוס לא מעט ספרי ומדריכי פנאי, בישול, טיולים והעצמה אישית.

למעשה, בשנת 2019 הייתה אפילו עלייה משמעותית בהיקף הוצאת ספרי ההדרכה והפנאי, ובסך הכל התפרסמו 409 ספרי הדרכה שונים (עלייה של 48% ביחס לשנה הקודמת!).

במספרים יצאו אשתקד: 40 ספרי בישול; 51 מדריכי טיולים, רובם ליעדים בינלאומיים (בעידן שלפני הקורונה….); 71 ספרים על הורות, זוגיות וזקנה; 32 ספרים על התנהלות כלכלית ופיננסית נכונה ועוד. התחום בו יצאו המספר הגדול ביותר של ספרי הדרכה הוא בנושאי רוחניות והעצמה אישית – 152 ספרים. ספרים אלו כוללים ספרים הדרכה ל'חשיבה חיובית', 'שלווה פנימית', 'העצמה אישית', 'תהלכים נפשיים' שמקורם ביהדות ובבודהיזם וכדומה.

 

הספר הדיגיטלי

מזה מספר שנים משקיעה הספרייה הלאומית משאבים רבים באיסוף ספרים דיגיטליים. מאמצים אלו נשאו פרי ובשנה האחרונה נקלטו 1,190 ספרים דיגיטלים, מתוכם כ-463 ספרים דיגיטליים חדשים שיצאו לאור בשנת 2019 והשאר הם ספרים שיצאו לאור בשנים קודמות.

ספרים מוקלטים

403 ספרים מוקלטים שהוקלטו על ידי ״אייקאסט ספרים מוקלטים״  יצאו במהלך 2019 -80% מתוכם הם ספרי מקור. ובחלוקה לקהלי היעד: 248 (61%) מהספרים שהוקלטו מיועדים למבוגרים; 99 (24%) ספרים מוקלטים מיועדים לנוער; ו-56 (15%) מיועדים לילדים. מבין הספרים המיועדים למבוגרים כ-80% הם ספרי פרוזה ו-20% הינם ספרי עיון.

יצוין כי במהלך שנת הלימודים הנוכחית, וביתר שאת בתקופת סגר הקורונה, אפשרה הספרייה הלאומית שימוש חופשי ברבים מספרים אלו לטובת התלמידים וציבור הקוראים בישראל.

לדברי מנהל הספרייה הלאומית, אורן וינברג, המודעות הגוברת בקרב הוצאות הספרים למסירת הספרים ושיתוף הפעולה הפורה שלהן עם הספרייה הלאומית, הם שמאפשרים לספרייה לשפר את היכולת ללמוד, להעריך ולהנגיש את המידע החשוב המתקבל מהן.

"באמצעות ניתוח השינויים והמגמות של הספרים שיוצאים לאור, ניתן גם להתחקות אחר דפוסים שונים בתרבות ובחברה הישראלית. כך למשל, ניתן לראות שינויים משמעותיים גם בסוגות הכתיבה: עלייה עקבית ומובהקת בהוצאתם לאור של ספרות הפרוזה והשירה, ספרי הדרכה ופנאי שממשיכים להתפרסם גם כאשר רוב המידע נמצא ברשתות ועוד. שינויים אלו, לצד מגמות חברתיות וטכנולוגיות כמו הקלות שבה ניתן להדפיס, השפעתם של ערוצי הסטרמיניג, האינטרנט והטלוויזיה כמעצבי זהות ותרבות, מחירי הספרים – כל אלו הם כר נרחב למחקר, ללימוד ולעניין רב שניתן למצוא בדוח הספרים השנתי", אומר מנהל הספרייה הלאומית, אורן וינברג.

חלק ב' – דוח מיוחד של הספרייה הלאומית על ביוגרפיות ואוטוביוגרפיות שיצאו לאור בישראל מאז קום המדינה ועד היום

רקע כללי

ביוגרפיה ואוטוביוגרפיה הן סוגות ספרות (וקולנוע) המביאות לידי ביטוי סיפורי חיים, מעשים ורעיונות של אנשים. מושא הכתיבה, בין אם היה שותף אקטיבי בכתיבה ובין אם לא, מבטיח את זיכרון קיומו "בדפי ההיסטוריה" והכתיבה ממלאת צורך עבור כאלו החוששים שמעשיהם, חוויותיהם וזיכרון משפחתם ייעלמו ויישכחו בחלוף השנים.

בספרייה הלאומית קיים מגוון עצום הכולל עשרות אלפי ספרי ביוגרפיות ואוטוביוגרפיות, והשנה – כחלק מדוח הספרים השנתי – נכתב פרק מיוחד זה הסוקר את הסוגה, על כל היבטיה, משנת 1950 ועד לשנה שעברה – 2019.

הדוח כולל ביוגרפיות ואוטוביוגרפיות, אך הוא אינו כולל סוגות דומות כמו אוספי מכתבים, הספדים, ספרים על אירועים משפחתיים וז'אנרים דומים נוספים שלא נכללו במחקר זה. נתוני הדוח מגלים כי לצד ספרים רבים על פוליטיקאים, רבנים, קצינים בכירים ואנשי רוח ידועים, יש עוד יותר ספרים על דמויות פחות ידועות כמו ניצולי שואה, סיפורי חיים של ראשוני המתיישבים בארץ ישראל וספרי זיכרון על חללי צה"ל, נפגעי טרור ודמויות מרכזיות בעולם היהודי, בתפוצות ובעולם העסקי.

הנתונים

למעלה מ-24,500 ספרי ביוגרפיות ואוטוביוגרפיות פורסמו בישראל מאז קום המדינה וכולם נשמרים, על פי החוק, בספרייה הלאומית. המחקר בפרק זה מתבסס על מדגם של 7,451 ספרים שיצאו לאור עד שנת 2010 . בנוסף, נסקרו כל 5,613 הספרים שיצאו בעשור האחרון (2010-2019 ) במטרה לבחון את המגמות הייחודיות לשנים האחרונות בסוגה זו.  

באופן לא מפתיע חלה עלייה גדולה מאוד לאורך שנות המדינה במספר ספרי הביוגרפיות המתפרסמים מדי שנה. חלק מגידול זה ניתן לייחס לגידול בשוק הספרים בכלל – פי ארבעה  כיום לעומת ראשית שנות המדינה, אולם חלה עלייה מתונה גם באחוז הביוגרפיות עצמן מסך הפרסומים. הסברים שונים ניתנו לתופעה: ההוזלה היחסית במחיר ההוצאה לאור של הספרים, יתר רצון להנצחה עצמית וכן מרכזיותם הגוברת של אישיים ידועים בשיח הציבורי בחברה הישראלית. .

שפות ספרי הביוגרפיות בישראל

עברית היא השפה המובילה בפרסום ביוגרפיות ואוטוביוגרפיות (84%), לאחר מכן אנגלית, רוסית וערבית. ניתן לראות שינויים לאורך השנים המבטאים את שינוי השפות המדוברות בחברה: משנות ה-80 חלה ירידה בביוגרפיות ביידיש, לעומת עלייה מקבילה ברוסית; אנגלית שעלתה מ-5 ספרים בלבד שיצאו לאור בשנת 1950 ל-40 בשנת 2019. מגוון השפות משקף גם את הביוגרפיה כצורך אישי, קהילתי וחברתי, ולא רק כשאיפה להגיע לרבי המכר. ביוגרפיות פורסמו בארץ גם בנורווגית, פרסית, ארמנית, אמהרית ודנית.

נושאי ספרי הביוגרפיות והאוטוביוגרפיות

נושא הביוגרפיה הינה דמות האדם וקורותיו עליו מבקש הסופר לכתוב. אולם ביוגרפיות רבות מדגישות את האדם כחלק מקבוצה, מתהליך או מרעיון, כך שדרך סיפור החיים של אדם מסוים ניתן ללמוד על אורח החיים של אחרים באותה קבוצת התייחסות. כך למשל, לא פעם מבקשות הביוגרפיות לספר על ההשתייכות החברתית והמקצועית של האדם לא פחות מסיפור חייו האישי. קורותיו של עורך דין מפורסם מתאר גם את העולם המשפטי והאווירה בו; ספר על חקלאי בנגב מרחיב גם על תלאותיהם של שאר החקלאים בארץ; סיפור החיים של כדורגלן ידוע מנסה לשקף גם את עולמם של ספורטאים מקצועיים וכדומה.

מהנתונים עולה כי 34% מהביוגרפיות הן הם על רבנים מזרמים שונים, החל בדמויות היסטוריות (רבי עקיבא, רמב"ם, רבי יהודה הלוי), דרך רבני המאות האחרונים בכל התפוצות היהודיות בגולה, וכלה בספרות עדכנית על רבנים שפעלו ופועלים עדיין בישראל. בולטת במיוחד ההתייחסות הנבדלת לביוגרפיות על הקהילות החסידיות (18% מכל ביוגרפיות הרבנים) ועל חכמי הקבלה (5% מביוגרפיות הרבנים). את המספר הרב של ספרים על תולדות חייהם של אדמו"רים ורבנים יש לייחס בעיקר למספר הרב של ההוצאות לאור הדתיות והחרדיות, אך ביוגרפיות רבות כאלו גם יוצאות לאור על ידי מו"לים כלליים.

ספרים אלו יוצאים במגוון רחב של סגנונות ובהם ספרות אקדמית ומחקרית, ספרות דמוי-הגיוגרפית (תולדות קדושים), ספרות לילדים ואף ספרי קומיקס על רבנים ששמם שגור וידוע בקרב הילדים החברה החרדית.

פוליטיקאים וקצינים בכירים 

על אף חשיבותו ומרכזיותו של הצבא בחברה הישראלית והעיסוק הציבורי הנרחב בפוליטיקה – רק 4% מספרי הביוגרפיות שיצאו לאור בישראל עוסקות בקצינים בכירים, פוליטיקאים ומנהיגים. (כיוון שרבים מאנשי הצבא משתלבים, לאחר פרישתם מצה"ל, בפוליטיקה ובחיים הציבוריים, אוחדו שתי הקטגוריות  לקטגוריה אחת).  

לאורך שנות המדינה התפרסמו למעלה מ – 600  ביוגרפיות על פוליטיקאים וקצינים בכירים. כשישית מתוכם (102) הינם על ראשי ממשלה לשעבר, כאשר הבולט בין ראשי הממשלה הוא דוד בן גוריון, עליו התפרסמו עשרות ביוגרפיות שתורגמו לשפות רבות בארץ ובחו"ל. אחריו במספר הביוגרפיות שיצאו לאור על מנהיגים נמצא יצחק רבין. 

מיותר לציין כי אחוז הביוגרפיות על נשים שהשתייכו לקבוצה זו הינו מועט במיוחד. רק 6% מהספרים בקבוצה זו הם ביוגרפיות על נשים, רבים מהם על ראשת הממשלה היחידה, גולדה מאיר.

מגדר

לאורך 72 שנות המדינה מרבית הביוגרפיות נכתבו על גברים, אך קיימת מגמה של עלייה מתונה לאורך השנים בכתיבת ביוגרפיות על נשים. למעשה, על אף המספר הנמוך של ספרים שנכתבו על נשים חל גידול של פי שניים מאז קום המדינה: מ-9% מהביוגרפיות על נשים שהתפרסמו בשנת 1950 ל 18% מסך הביוגרפיות שיצאו לאור בשנת 2019 ומתמקדות בנשים.

בין הנשים עליהן נכתבו ביוגרפיות, בנוסף לגולדה מאיר: ציפי לבני, רוזה לוקסמבורג, הנריאטה סאלד וכן ספרים על נשים שלחמו בהגנה ובפלמ"ח ועל משוררות וסופרות. בנוסף, בעשור האחרון יוצאות לאור סדרות ביוגרפיות על נשים מובילות, המיועדת לילדים ולנוער.

ניצולי שואה

חשיבותה ומרכזיותה של שואת היהודים במלחמת העולם השנייה בהוויה הישראלית באה לידי ביטוי באלפי ביוגרפיות הקשורות במישרין ובעקיפין לשואה ונושא זה מהווה 12% מכלל הספרים בסוגת הביוגרפיות והאוטוביוגרפיות. מרבית הספרים היוצאים לאור בנושא הינם אישיים. 73% מהספרים יוצאים לאור על ידי הניצול או בני משפחתו בהוצאות עצמיות, ולעתים בסיוע ובתמיכת גופי מחקר, הנצחה וזיכרון ומעט יחסית (כ-7% בלבד) יצאו בהוצאות מסחריות.

מעניין לעקוב אחר התרחבות תופעת ביוגרפיות השואה לאורך שנות המדינה. עד שנות השמונים מדובר היה במעט מאוד ספרים – 2-4% מסך הביוגרפיות שיצאו לאור. רק בעשורים האחרונים אנו עדים לעלייה משמעותית מאוד בתחום.

זווית מעניינת נוספת הראויה לציון הינה שבעשורים האחרונים (החל משנות השמונים) גדל מספר הספרים הביוגרפים שמתמקדים בחוויות הילדות בשואה. ז'אנר זה מהווה כ-20% מספרי האוטוביוגרפיות והביוגרפיות של הניצולים.

זיכרון השואה בא לידי ביטוי גם בדור השני והשלישי של הניצולים ורבים מהספרים בעשורים האחרונים נכתבים ע"י ילדיהם ונכדיהם של הניצולים.

חללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה

גם השכול, קורבנות המלחמות ופיגועי הטרור באים לידי ביטוי בדוח הספרייה הלאומית. נמצא כי 7% מכלל ספרי הביוגרפיה מתמקדים בחיילים שנפלו במלחמות ובמילוי תפקידם, בלוחמים שנהרגו לפני קום המדינה ובאזרחים שנרצחו בפיגועי הטרור. אין שינוי משמעותי ביחס זה לאורך השנים אך נקודות השיא של פרסומי ספרים אלו, באופן די צפוי, הן מיד לאחר המלחמות ושנות האינתיפאדות.

מהנתונים ניתן ללמוד שמרבית הספרים האלו – 58% יצאו לאור בהוצאות פרטיות; 33% יצאו לאור בהוצאות מסחריות (לרבות הוצאת 'מערכות' של צה"ל); ו – 9% יצאו לאור ע"י עמותות זיכרון והנצחה.

חלק מספרים אלו נכתבו ככל הנראה במטרה להוות זיכרון עבור משפחות וקרובי הנופלים, וחלק אחר מסוגה זו נכתב במטרה לפרסם בציבור הרחב את החזון והערכים של הנופלים וההרוגים. כך למשל, ביוגרפיות על חנה סנש הם אחד האמצעים הבולטים לשימור זיכרונה ופועלה במערכת החינוך. בנוסף, בעשור האחרון התפרסמו 53 ספרים העוסקים בסיפור חייהם של ישראלים שנרצחו בפיגועי טרור.

עלייה וקליטה

ישראל הינה מדינת מהגרים וסיפור עלייתם וקליטתם בארץ של רבים מאלו שנכתבו עליהם ביוגרפיות משולב כחלק בלתי נפרד מסיפור חייהם. למעשה, כיוון שברוב הביוגרפיות שיצאו לאור נכללת התייחסות לעלייה לישראל, נושא זה אינו עומד בפני עצמו. יחד עם זאת, תיאורי החיים בגולה; ההחלטה לעלות לישראל; סיפורי דרכי העלייה לארץ, התלאות והקשיים שרבים עברו עד להצלחת קליטתם במדינה – מהווים ברוב הספרים פרק משמעותי מאוד.

התמודדות עם מחלות

אם בעבר היה מקובל להסתיר מחלות וקשיים שאנשים חוו והתמודדו איתם, הרי שכיום אחת מדרכי ההתמודדות של מחלימים, חולים, או קרוביהם הינה כתיבת ספר העוסק באדם – לפני המחלה, במהלכה והתמודדות אחרי המחלה (או למצער – פטירת החולה). חלק ניכר מהספרים מתאר, לצד קורותיו של נשוא הספר, גם את הקשיים של בני המשפחה. סוג ז'אנר זה החל להתפרסם בשנות השמונים (בממוצע – שני ספרים בשנה), וברבות השנים, ובדגש על העשור האחרון, הוא הפך לנפוץ למדי – כ 14 ספרים כאלו מתפרסמים מדי שנה.

ספרים על ההתמודדות עם מחלת הסרטן מהווים כשליש מהפרסומים האלו והשאר עוסקים בהתמודדות עם מחלת הפוליו, שיקום לאחר אירוע מוחי או לבבי, החיים כבעלי מוגבלות, פגועי נפש ועוד.

 ויש גם צד אחר ל"ביוגרפיות רפואיות" – ביוגרפיות על רופאים וחוקרים. כ-156 ביוגרפיות על רופאים ו-45 על פסיכולוגים ופסיכיאטרים נמצאים בספרייה הלאומית. יחד עם חוקרים ומתמטיקאים הם מהווים כ-1.5% מסך הביוגרפיות בישראל.

סוגת הביוגרפיות והאוטוביוגרפיות בעשור האחרון  (2010 – 2019)

בעשור האחרון ראו אור 5,613 ביוגרפיות ואוטוביוגרפיות. בשונה מסוגות ספרותיות אחרות כמו ספרי שירה, ספרות מקצועית וספרי לימוד, בסוגה זו קיים כמעט שוויון בין ההוצאות לאור הפרטיות לאלו המסחרית שאחראיות על פרסום ספרי הביוגרפיות והפצתם.

דוח הספרייה הלאומית אינו בודק את נתוני מכירות ספרים, אולם בדיקת סוגות ונושאי הפרסומים של ההוצאות לאור המסחריות יכול להעיד במקרים רבים על הפופולאריות שלהן ועל הצלחתן המסחרית בקרב הקוראים.   

מבדיקת נושאי הספרים הביוגרפים והאוטוביוגרפים שמוציאות לאור ההוצאות המסחריות עולה התמונה הבאה: עיקר הספרים שההוצאות האלו מפרסמות הם על סופרים ומשוררים; אחריהם ספרים על פוליטיקאים וקצינים בכירים; אחר כך ספרי ביוגרפיה על חיילים ונפגעי טרור; מעט אחריהם ספרי ביוגרפיה על אומנים ומוזיקאים; ובסוף הרשימה – ביוגרפיות על רבנים. ביוגרפיות על רבנים נדחקות למקום השמיני ברשימת הנושאים, אחרי ספרים על בעלי מקצועות חופשיים (בנקאים, עורכי דין, תעשיינים וכדומה) וסיפורי חיים של מי שכתבו על מחלותיהם.

חשוב לציין כי מדובר בתמונה חלקית בלבד, שכן כמחצית מן ההוצאות הן הוצאות עצמאיות ופרטיות – ובהוצאות האלו משתנה לחלוטין תמונת נושאי הביוגרפיות. בהוצאות פרטיות אלו, שרבות מהן עוסקות בכתבי קודש ובהגות יהודית, בראש הרשימה נמצאים ספרי הביוגרפיה על רבנים ובסוף הרשימה – אומנים, סופרים ופוליטיקאים.

האינפוגרפיקות בכתבה – באדיבות הספרייה הלאומית