היום – יום רביעי 21/10/26 בתוכנית ספרים סופרים ומה שביניהם ברדיו קסם 106אפאם:
יפה רותם, מחברת ספר השירים בין חולות הזמן התארחה הבוקר באולפן, הקריאה משיריה וסיפרה על כתיבתה.
זהו ספר שירים מרגשים ונוגעים (הוצאת ספרי ניב) הלוקח לסיפור המסע האישי של יפה. מהרגע שבו הכותבת הבינה מהי משמעותה של המילה הכתובה היא מבקשת באמצעות שיריה דבר אחד: מרחב לנשום. מרחב שבו אפשר להניח את העצב, בלי להתנצל, להחזיק געגוע בלי להישבר ממנו, ולתת למה שחי בתוכנו – הקטן והגדול – להישמע סוף סוף בקול ברור. השירים נעים על הקו העדין שבין כאב לאהבה, חיים שמחפשים שגרה, ותודעה שלא מצליחה להירגע גם כשמכריזים שהכול נגמר.
בספר יש רגעי אהבה ושמחה, לצד רגעי אבל, כעס וכאב. יש בו רגעים משפחתיים ורגעים אישיים ובכלל רגעים מהחיים. השירים בספר נולדו מהרגעים האלו, מרגעים שאין להם שם, רק תחושה. רק רצון לעצור לשהות עוד קצת, להרגיש את ים המילים ששוטף את הכותבת. זהו ספר של מי שיודעת שלפעמים הדרך היחידה לנשום היא לתת למילים בית.
נטיה וסדזה סיפרה על ספרה המוח יודע הגוף לא מבין (הוצאת ספרי ניב), ספר אישי, מרגש ונוגע, חשוף ונוקב, באמצעותו תצאו למסע מטלטל בין התפרקות לריפוי, בין הבדידות שאיש אינו מדבר עליה ובין הדרך הפתלתלה חזרה אל החיים. מה קורה כשהמוח יודע שהסכנה כבר חלפה, אבל הגוף ממשיך להילחם על חייו בכל בוקר מחדש? במשך שנים הייתה נטיה בטוחה שהיא פשוט חזקה. היא המשיכה לתפקד, לעבוד, לגדל ילדים, ליצור ולרקוד, גם כשהלב והגוף נשאו בתוכם סוד שלא קיבל מקום. היא שרדה, עד שהגוף סירב להמשיך לשתוק. במילים פשוטות, כנות ומזוקקות, היא מתעדת את הקריסה שהגיעה דווקא אחרי שנים של הישרדות, ומגלה כיצד הצלקות אינן חייבות להיות סוף הסיפור. זה אינו ספר על ניצחון הירואי על הטראומה, אלא על האומץ העמוק והיום־יומי ללמוד לחיות לצידה. על היכולת לגלות את כוחם של התנועה, האומנות והקשר שבין הגוף לנפש, ועל הבחירה האמיצה, יום אחר יום, להמשיך לרקוד גם בתוך החושך. בכתיבה אינטימית, כנה ומלאת חמלה, נטיה מעניקה קול למי שחיים עם פוסט־טראומה ולמי שמבקשים להבין אדם אהוב המתמודד איתה. זהו ספר שיגרום לכם להרגיש פחות לבד, ולהאמין שגם אחרי החושך הגדול ביותר אפשר למצוא את הדרך הביתה.
