ביקור בית עם הסופרת נאוה מקמל עתיר: "שקופה"

שקופה מאת נאוה מקמל עתיר

נולדה בשם נאוה עתיר. בתם הבכורה של איוה וראובן, ואחות לנטע שנולדה 3 שנים אחריה. מיום היוולדה קראו לה הוריה נאוה במלרע, דבר עליו היא מקפידה בחירוף נפש עד היום. את הרעיונות לעלילת ספרה החדש "שקופה" שאבה מתוך שיחות שקיימה עם בני נוער ומכתבים שהגיעו אליה בעקבות ספריה הקודמים. "שקופה" הוא ספר פרי דמיונה,  אבל הוא אמיתי יותר מכל מסמך תיעודי.  בימים אלה כותבת ספר נוער חדש בשם "קוביות של שוקולד".

נאוה למדה בתיכון בליך ברמת גן במגמה מזרחנית. שרתה כקצינה בצה"ל. למדה באוניברסיטת תל אביב ספרות וקולנוע, אבל פזלה כל העת לעבר התיאטרון שהיה מאז ומתמיד אהבתה הגדולה.

מאז הספיקה לכתוב עשרים ספרים לילדים ולנוער, שניים למבוגרים, שישה מחזות לתיאטרון, לשחק בשתי הצגות, להגיש פינות בתוכניות טלוויזיה ולהבין שהיא לעולם לא תספיק לעשות את כל מה שהיא רוצה. 

בשנת 2005 קיבלה את פרס זאב על ספרה מבחן קבלה.  נבחרה על ידי העיתון "ליידי גלובס" לאחת מ- 50 הנשים המשפיעות בישראל בשנת 2010 בעקבות ספרה רב המכר אות מאבשלום. מרבה להרצות בבתי ספר ובקהלי מבוגרים.

שם: נאוה מקמל עתיר

גיל: 47

סטטוס: נשואה לאלי ואם לשלושה ילדים: תום, אופק וסתו, שהם בעיניה המוצלחות שביצירותיה.

מגורים: רמת גן

יריית פתיחה: הוציאה לאחרונה את הספר שקופה, בהוצאת ידיעות ספרים, 2012

נאוה מקמל עתיר (צילום רמי זרנגר)

שקופה נולדה בתל אביב בשעות הבוקר של יום ראשון ה-.12 26.2 בבית היולדות של ידיעות ספרים ומיד התחילה לחייך. אולי בגלל שהיא יודעת שאחרי הייסורים שתעבור לאורך המחצית הראשונה של הספר, מחכה לה  סוף טוב,  מספרת נאוה מקמל עתיר.

מאין את שואבת את ההשראה לכתיבתך? כסופרת הכותבת גם לנוער אני מרבה להיפגש עם תלמידים. כל מפגש שכזה מזמן שיחות קטנות בסופו. הם ניגשים, מספרים קצה של משהו שקרה, זנב סיפור. כמו ציפורים שמשאירות נוצה ועפות הלאה. לפעמים הנוצות האלה הן התחלה של סיפור.

בספרים למבוגרים עיקר ההשראה שלי היא ההיסטוריה שלנו. אות מאבשלום, שהוא רומן היסטורי המספר את סיפורו של אבשלום פיינברג, והנערה במרפסת ממול שהוא סאגה משפחתית  על רקע תל אביב של תחילת המאה הקודמת, הם ספרים שנכתבו מתוך הסקרנות של מי שחי כאן ומחובר לארץ הזו.

אם לא הייתי סופרת, אני מניחה שהייתי היסטוריונית.

כמה זמן ארכה כתיבת ספרך? הספר שקופה נכתב קרוב לשנתיים.

איזה ספרים קראת לאחרונה? "אנשים טובים" מאת ניר ברעם, "לבד בברלין" מאת הנס פאלאדה, ו"פרש הברונזה" מאת פאולינה סיימונס. איכשהו, בלי שהכוונתי, מתנהלת עכשיו הקריאה שלי בתקופת מלחמת העולם השנייה .

מי הסופר שכתביו הרשימו אותך יותר מכולם, והאם הייתה לו השפעה כלשהי על כתיבתך? אני מאוהבת בכתיבתה של מירה מגן. אני מתמוגגת מהכתיבה של אלון חילו ושל סביון ליברכט. יצירותיו של אהרון אפלפלד השפיעו עלי מאד, אך מעל לכולם השפיע עלי עגנון. אני מניחה שבלי העברית שלו, אליה נחשפתי עוד בנעורי, לא הייתי מצליחה לכתוב את העברית של "אות מאבשלום".  

אילו ספרים קראת בילדותך? אני זוכרת בעיקר את אלה שהייתי צריכה להמתין להם כי היו הרבה ילדים לפני ברשימת ההמתנה של הספרנית – "אבא ארך רגליים", "שרה גבוהה ויפה", "הנסיך הקטן" ,"תעלוליה של סופי", "הלב" בגרסה המקורית, "בין שתי ערים", כל ספריה ההיסטוריים של דבורה עומר, כל ספריו של אריך קסטנר שהיה הסופר הנערץ עלי. כשהייתי בכתה ד' קראתי את "אורה הכפולה" והחלטתי להיות אריך קסטנר. בכתה ה' קראתי את "פצפונת ואנטון" והבנתי בצער  שזה לעולם לא יקרה..

אילו שלושה ספרים תיקחי איתך לאי בודד? את כל כתבי עגנון. אבקש אישור מיוחד להכניס את כל הכרכים.

האם הוצאת בעבר ספרים נוספים או שזה הוא ספרך הראשון? זה אינו ספר ראשון….

מספריה של נאוה מקמל עתיר

אות מאבשלום מאת נאוה מקמל עתיר

איילת צוללת (ילדים), גרפאור-דפטל, 1993

גלגולו של אפון (ילדים), גרפאור-דפטל, 1994

כיתה אלף של אימא (פרוזה), דני ספרים, 1995

נא להכיר ילד שמו ניר (שירים), מודן, 1998

הילד שעמד בחלון (ילדים), דני ספרים, 1998

החברים מהמגירה השמאלית (פרוזה), דני ספרים, 1999

ארוזים בחרוזים (שירים), קוראים, 1999

הכול התחיל מכפתור (פרוזה), ידיעות אחרונות, 1999

הבית שבקצה העיר (פרוזה), קוראים, 2000

אסור להביא אחים (פרוזה), דני ספרים, 2000

העדי של עדי (פרוזה), ידיעות אחרונות, 2000

האיחור האחרון (פרוזה), ידיעות אחרונות, 2002

אגדת הממלכה הקסומה (ילדים), צפרא-צרפתי, 2002

יצור באמצע הלילה (פרוזה), קוראים, 2003

קוראים אלף אלף (סדרה של 6 ספרי – סיפורים מחורזים), קוראים, 2003

מחבוא סודי בחצר בית הספר (פרוזה), דני ספרים, 2003

מלך ההר (פרוזה), ידיעות אחרונות, 2004

אין נסיכים בשעת הסעודה (פרוזה), קוראים, 2004

מבחן קבלה (נוער), ידיעות אחרונות, 2005 – פרס זאב לשנת 2005

הנערה במרפסת ממול, (פרוזה), ידיעות ספרים, 2006 (מהדורה שנייה 2010).

אות מאבשלום (פרוזה), ידיעות ספרים, 2009

נקודה למחשבה (ילדים), ידיעות ספרים, 2011

שקופה (נוער), ידיעות ספרים, 2012

הנערה במרפסת ממול מאת נאוה מקמל עתיר

ספרי קצת על הספר שכתבת: לפני שנתיים כתבתי את ההצגה "תתחילי לחייך". הספר שקופה מבוסס בחלקו עליה.  זו הייתה הפעם הראשונה שמחזה שלי עלה בתיאטרון לפני שהוא היה קודם ספר. ההצגה, בבימויו הנפלא של ארז שפריר, מספרת את סיפורה של דריה, נערה בת 15 וחצי  ש"אף אחד לא סופר". חבריה לכתה נזכרים בה רק כשהם צריכים ממנה משהו , וגם אז , היא יודעת, זהו חסד זמני בלבד.  את שעות הבדידות הארוכות שאחרי בית הספר היא מבלה בחדרה מנגנת ושרה, בונה לעצמה עולם פרטי שבו היא יפה ואהובה. שיחה אקראית בין שני בנים מכיתתה חושפת אותה לסוד העומד להתגלות למחרת היום ולעלות ביוטיוב . דריה מחליטה לעשות מעשה. אלא שבגידתם של חבריה לכתה מובילה אותה למחוזות של כאב ובדידות שאפילו היא לא הכירה, ומגלה לה עד כמה אכזרית יכולה חברת בני הנוער להיות. מן המקום הקשה שאליו הגיעה, מוצאת דריה סולם לטפס בו באמצעות מי שמגלה את אישיותה המיוחדת ואת כשרונה הנדיר. ההצגה זכתה להצלחה, תגובות ההזדהות של בני הנוער שצפו בה ומכתביהם שהגיעו לאתר שלי באינטרנט, הושיבו אותי לכתוב את הספר.

במהלך כתיבת הספר החל להתגנב אל סיפורה של דריה סיפור נוסף. הוא לא היה מתוכנן בתחילה, אך ככל שהתקדם הספר הבנתי שמונח כאן דבר נוסף. עם כל עמוד  צף  ועלה סיפורה של אמה , נערה בת 17 וחצי ילידת גרמניה  שנוחתת בתל אביב כדי לגלות  סוד משפחתי שהוסתר מפניה. כתבה שקראתי בעיתון לפני שנים על סיפור מסתורי שהתרחש בברלין ערב ליל הבדולח, היא שמשכה את החוטים.  לאט לאט החל סיפורה של אמה קורם עור וגידים אל תוך סיפורה של דריה. קווי העלילה החלו נקשרים זה בזה, נתפרים זה אל בשרו של זה כאילו היו שם תמיד. הרגשתי שהסיפור כמו כותב את עצמו.

שקופה הוא סיפורן של שתי נערות שאינן מכירות זו את זו, עד שהגורל וחוטים מן העבר קושרים ביניהן, והחברות שנובטת מאפשרת לכל אחת מהן להתמודד עם עולמה המורכב.

האם את כותבת בימים אלה ספר נוסף או מתכוונת להוציא ספר נוסף בתקופה הקרובה? ביום שהספר שקופה ירד לדפוס התחלתי לכתוב ספר חדש. הכי מפחיד זה החלל הזה שנוצר אחרי פרידה מספר ואני ממהרת להישאב מיד אל יצירה חדשה. כבר כמעט חודש שאני כותבת את "קוביות של שוקולד" שהוא משהו אחר לגמרי. גם הוא לבני נוער וגם הוא מושך חוטים מהצגה שכתבתי ושעלתה במאי בשנה שעברה . כיוון שאני גם מחזאית, איכשהו היצירות שלי נעות בקווים מקבילים של ספרות ותיאטרון. לפעמים הקווים האלה מתלכדים.

מה הטיפ שלך לסופר מתחיל? לקרוא הרבה, להיות קשוב לעולם ולעצמך ולסגל מידה גדולה של צניעות.

משפט מסכם: כל עוד הראש שלי יעבוד והידיים שלי לא תרעדנה – לעולם לא אפסיק לכתוב.

שקופה מאת נאוה מקמל עתיר, הוצאת ידיעות ספרים, שנת 2012, 240 עמודים