ביקור בית עם הסופרת ענת לב-אדלר: נשים ויין, סיפור אהבה

נשים ויין, סיפור אהבה / ענת לב-אדלר

ענת לב אדלר, עיתונאית, עורכת, סופרת, פזמונאית. הוציאה לאחרונה את ספרה העשירי, "נשים ויין, סיפור אהבה", בסדרת ספרי המתנה המצליחה בישראל. המדריך מיועד לנשים אבל לא רק ומספרת כי היא מכוונת מראש לנשים כיוון שהיא אוהבת מאוד נשים וחברת נשים. עובדת בימים אלה על כתיבת ספר בז'אנר אחר, שאינו אחד מסדרת ספרי המתנה שהיא הוציאה, וממשיכה, לאסוף שירים לספר שירים חדש שלה, השני במספר. את ספר השירים הראשון פרסמה בגיל 17. "זו הייתה אחת המתנות הנפלאות ביותר שהוריי העניקו לי. הם הסכימו לממן את הוצאתו לאור של ספר השירים שלי בגיל 17".

ענת לב-אדלר, עיתונאית בידיעות אחרונות כבר כמעט 25 שנה "אבל אני עדיין מרגישה כאילו זה היום הראשון בו התחלתי לעבוד בתחום המרתק הזה". מאז 1997 עורכת מדור הלייף סטייל היומי שעות נוספות ב-24 שעות, לשעבר עורכת שבועון הנוער ראש 1 ועורכת מוסף הצעירים פיוז מבית ידיעות אחרונות. מפרסמת את סדרת ספרי המתנה המצליחה בישראל, בהוצאת ידיעות ספרים. מפרסמת יומני תוכן לנשים שרואים אור מדי שנה, בראש השנה.

שם: ענת לב-אדלר

גיל: 43

סטטוס: נשואה לאיתמר ואמא לשניים

מגורים: תל-אביב

יריית פתיחה: הוציאה לאחרונה את הספר נשים ויין, סיפור אהבה, ידיעות ספרים, 2012.

ענת לב-אדלר (צילום פיני חמו)

מאין את שואבת את ההשראה לכתיבתך? "מכל מה שסובב אותי. מספרים מופלאים שאני קוראת ושנכנסים לתודעה, מהחברות הטובות שלי, מהילדים המדהימים שלי, מהדברים והאנשים שאני אוהבת. משיחות עם מרואיינים לעיתון, ממקומות נפלאים בעולם להם אני נחשפת אם בטיולים אמיתיים ואם בטיולי כורסה. כל מה שמצליח לגעת הוא סוג של השראה.

אני אוהבת לכתוב כיוון שהכתיבה מאפשרת לי את החיבור המיידי לעצמי, בעזרתה אני צוללת למעמקי הנפש ומתנתקת מהעולם החיצון. הכתיבה הייתה האמצעי הראשון שהתגלה בפני לביטוי עצמי, לייחודיות, ליצירת קול שהוא שלי. היו שנים, בעיקר בשנים המכוננות והמסובכות של גיל ההתבגרות, שנאחזתי בה כדי להישאר מעל פני המים הסוערים, היום היא עבורי אי של שפיות בתוך ים היומיום הגועש והתובעני. אני מקפידה לעגון ולעלות על האי הזה לעתים קרובות ככל הניתן, כדי לצלול אל תוכי פנימה ולחזור ולהיות אני. בתמורה מעניקה לי הכתיבה פנינים של יצירה שנשלו מעומקי הים הזה, ושאותם אני שוזרת באהבה על מחרוזת חיי.

סדרת ספרי המתנה שאני מוציאה לאור היא החותם שאשאיר אחריי ושתכליתו להעביר הלאה מתנות קטנות, מילוליות של תובנה ורגש, עבור נשים כמוני, שנמצאות על המסלול המהיר של החיים – בית, משפחה, ילדים, זוגיות, קריירה, הורים, חברים, הגשמה – וזקוקות לפנסי-נפש שיאירו עבורן את הדרך.

אני מכוונת מראש לנשים כיוון שאני אוהבת מאוד נשים וחברת נשים. החברות הכי טובות שלי, לצד משפחתי הגרעינית – הן העוגן שלי בחיים. אפשר לומר שהדת שלי היא חברות בלי גבולות ואהבה שאינה תלויה בדבר. אני חושבת שהתפקיד המשמעותי ביותר בחיינו הוא להיות הורים לילדים שלנו ולהעניק ולשאוב כוח מהחברים שלנו. גיליתי שהדבר החשוב מכל בתהליך הזה של היותך אדם הוא להיות נאמן קודם כל לעצמך– להיות אתה עצמך. כל השאר כבר יגיע לבד".

איזה ספרים קראת לאחרונה? "גן עדן מאת ארנס המינגווי, ספינות הלב מאת בנואט גרול (חוזרת אליו שוב), עדינות מאת דיוויד פואנקינוס, בין חברים מאת עמוס עוז ובזכות מוסף הספרים שערכתי לקראת שבוע הספר חזרתי לקרוא את בדמי ימיה, כן, ההוא מהבגרות בתיכון. עמוס עוז דיבר עליו ארוכות ועמוקות והרגשתי שהספר הזה קורא לי בשפה שלא הבנתי בגיל 17 כשלמדתי לבגרות".

מי הסופר שכתביו הרשימו אותך יותר מכולם, והאם הייתה לו השפעה כלשהי על כתיבתך? "הרשימה כל כך ארוכה… ומקיפה כל כך הרבה כותבים ועשורים. אבל המשוררת שהולכת איתי לכל מקום בשנים האחרונות היא אגי משעול".

אילו ספרים קראת בילדותך? "כמו כולנו – ספריה של הרוזנת דה סגיר, החמישייה הסודית, השביעיה הסודית, ספרי ג'ין אוסטין, בילבי כמובן, ספריה של דבורה עומר על גיבורי היישוב בארץ. זכורים לי במיוחד שרה גיבורת נילי והבכור לבית אבי".

אילו שלושה ספרים תיקחי איתך לאי בודד? "לא אוהבת את השאלה הזו. אם אתקע על אי בודד, בלי חילוץ שנראה באופק, כנראה שאחרי תקופה לא ארוכה אמות מפחד או מצער וגעגועים".

את ספר השירים הראשון, "שירים לא משקרים" פרסמה בגיל 17

האם הוצאת בעבר ספרים נוספים או שזה הוא ספרך הראשון? "אני מפרסמת את סדרת ספרי המתנה המצליחה בישראל שרואה אור בהוצאת ידיעות ספרים. מדובר במדריכי לייף סטייל צבעוניים ונגישים מאוד, שיוצאים מהלב ונכנסים אל הלב. מתנה מושלמת לעצמך או לחברה הכי טובה. בסדרה ספרים כמו "סודות של חברות טובות", "סודות של אמהות עובדות", "בארכה לברכת הבית", "סוד המזל", "סוד השפע" ועוד. כל הספרים הם רבי מכר ונמצאים במאות אלפי בתים בישראל. נשים ויין, סיפור אהבה הוא הספר ה- 10 בסדרה. כשהייתי בת 17, יצא לאור גם ספר שירים שלי".

את ספר השירים הראשון, שירים לא משקרים פרסמה בהוצאת "סער" בגיל 17. "זו הייתה אחת המתנות הנפלאות ביותר שהוריי העניקו לי. הם הסכימו לממן את הוצאתו לאור של ספר השירים שלי בגיל 17. אלה היו שירי בוסר מוחלטים, מהסוג שנערות מאוהבות כותבות בדמעות של מלח, אבל לעובדה שהספר ראה אור וישב על המדפים הייתה משמעות עצומה מבחינתי. ללא ספק אבן הבניין הרצינית הראשונה במה שלימים יתפתח לקריירה של כתיבה והוצאה לאור.

זו הייתה הפעם הראשונה והאחרונה בה שילמתי כסף עבור פרסום של חומרים שכתבתי, אבל היא התגלתה כהשקעה המשתלמת ביותר שעשיתי, שכן היא סללה את הדרך לעיסוק שיהפוך להיות המרכזי והמכונן בחיי. בזכות פרסום ספר השירים ההוא, בגיל 17, התוודעתי לא רק לקסם שבעולם הכתיבה וההוצאה לאור אלא גם לחוויה המדהימה של מכירת הספרים שלי בשבוע הספר, חוויה אותה אני משחזרת כיום, עם סדרת ספרי המתנה שלי, וממנה אני מתרגשת גם כיום, כמעט שלושה עשורים אחרי, כאשר אני ניצבת שנה אחר שנה בדוכן הוצאת "ידיעות ספרים" וחותמת על ספריי".

כמה זמן ארכה כתיבת ספרך? "כשנה".

ספרי קצת על הספר שכתבת: בשנים האחרונות יותר ויותר נשים בישראל ובעולם מתאהבות ביין, עושות יין, מבינות יין. עוד ועוד נשים כותבות על יין, לוגמות אותו בתשוקה, סוחרות בו מסביב לעולם, קושרות בו את גורלן – ועדיין, מקובל למסור את חוויית השתייה מנקודת מבט גברית (ביקורת, דירוגים, ציונים – למי יש בקבוק יותר "גדול") ולהזניח את נקודת המבט הנשית.

הספר נשים ויין, סיפור אהבה נולד כדי להרוות את הצימאון למדריך המיועד לנשים שאוהבות יין ושותות אותו, ולנשים שעשו את צעדיהן הראשונים בעולם היין ושרוצות ללמוד עוד על הסודות הכמוסים והקסומים שבין הכרם לחבית ושבין הענב לבקבוק.

"יין הוא סיפור אהבה שמשורגות בו תשוקה וחושניות, ומהולים בו היסטוריה ופולחנים עתיקים, הרפתקנות אמיצה והתמסרות ללא גבולות. יין הוא סיפור שמגלם בראשיתו חיבור לאמא אדמה ובסופו ניתור עד השמים במפגש עם טעמים, ריחות וצבעים, ידע עתיק, עבודה קשה, זיעה, מאמץ כפיים, מזל, עונג, הגשמה, חקלאות וחזון. אבל, כמו בכל האהבות הגדולות, גם דרכן של הנשים במשעולי היין לא התחילה בקלות", מתוך ההקדמה לספר.

הספר מתאר את ההיסטוריה של היין מנקודת מבט נשית, מפענח את הקשר שבין חוש הריח המפותח של נשים לבין התרומה המתעצמת שלהן לעולם היין, ומכוון זרקור אל הנשים החזקות בתחום (מיינניות וסוחרות יין ועד טועמות ובלוגריות).

נשים ויין סיפור אהבה מציע שלל טיפים שיעזרו לך לזהות זנים ובלנדים, להכיר אזורי יין בעולמות חדשים וישנים; הוא ישדרג את יכולתך לטעום, לבחור ולקנות יין, ילמד אותך מדוע יין אדום תורם לסקס ולדיאטה, ומהי הסיבה למערכת היחסים ההדוקה שיש לנשים עם יין לבן (רמז, זה בזכות חוש הריח המפותח שלהן!).

"אחת המחמאות הנפלאות שחזרו על עצמן לגבי הספר הייתה: "מה פתאום ספר לנשים? זה ספר יין בגובה העיניים, שגם הרבה מאוד גברים צריכים לקרוא", אומרת ענת.

האם את כותבת בימים אלה ספר נוסף או מתכוונת להוציא ספר נוסף בתקופה הקרובה? "אני כותבת בימים אלה ספר בז'אנר אחר, שאינו אחד מספרי המתנה שלי, אך מוקדם עדיין להרחיב על כך את הדיבור. כמו כן אני ממשיכה, כמו בשנים האחרונות, לאסוף שירים לספר שירים חדש שלי, השני במספר, שמתישהו ודאי יראה אור".

מה הטיפ שלך לסופר מתחיל? "לקרוא. לכתוב. למחוק. לזקק. להאמין. לא לוותר. כאשר אומרים לך "לא", לשמוע בעצם "עוד לא" ואז להמשיך לקרוא. לכתוב. למחוק. לזקק. להאמין. לא לוותר. בסוף יימצא האור".

משפט מסכם: "אם לא הייתי כותבת כנראה שלא הייתי".

מספריה של ענת לב-אדלר

שירים לא משקרים, שירים, הוצאת סער, 1986, ספר שירים שפרסמה בגיל 17

סודות של חברות טובות, הוצאת ידיעות ספרים, 2002

סודות של אמהות עובדות, הוצאת ידיעות ספרים, 2003

בארכה – הספר לברכת הבית, הוצאת ידיעות ספרים, 2005

סודות של בוקר טוב, הוצאת ידיעות ספרים, 2006

סוד השפע, הוצאת ידיעות ספרים, 2007

התחלה חדשה, הוצאת ידיעות ספרים, 2009

סודות של משפחות מאושרות, הוצאת ידיעות ספרים, 2008

משפחה ירוקה, הוצאת ידיעות ספרים, 2010

סוד המזל, הוצאת ידיעות ספרים, 2011

נשים ויין, סיפור אהבה, הוצאת ידיעות ספרים, 2012.

מתוך ההקדמה לספר נשים ויין, סיפור אהבה:

יין הוא סיפור אהבה שמשורגות בו תשוקה ועוררות רב-חושיות, ומהולים בו היסטוריה ופולחנים עתיקים, הרפתקנות אמיצה והתמסרות ללא גבולות. יין הוא סיפור שמגלם בראשיתו חיבור לאמא אדמה ובסופו ניתור עד השמים במפגש עם טעמים, ריחות וצבעים, ידע עתיק, עבודה קשה, זיעה, מאמץ כפיים, מזל, עונג, חושניות, הגשמה, חקלאות וחזון.

אבל, כמו בכל האהבות הגדולות, גם דרכן של הנשים במשעולי היין לא התחילה בקלות.

כמו את הזכות להרוויח כסף כמו גברים, לעשות קריירה כמו גברים, להצביע בקלפי כמו גברים – ולבסוף לגלות שאנחנו עושות את זה לא פחות טוב מהם – כך גם את המפתח לעולם היין היה עלינו לגנוב מהכספת הפטריארכלית שבה הוחבא כל השנים. לגנוב, שלא על מנת להחזיר – שכן מהרגע שבו גילו הנשים את עולם היין, הן נטמעו בו בעזרת חושי הריח והטעם המחודדים שלהן (הנדרשים כל כך בתהליך יצירת היין), בעזרת יכולות ההתבוננות, המיון והאבחנה המפותחות שלהן, ובעיקר בשל סבלנותן לתהליכים וכישרונן המולד לתרגם מחשבות ותחושות למילים ולהגדרות ברורות.

ניתן לומר, אם כן, כי מהרגע שבו ביקע הסטילטו הראשון את גוף עץ האלון של חבית היין ומהרגע שבו הוטבעו שפתי ליפסטיק על שפת הכוס, נולד חיבור מצטיין בין נשים ויין.

נכון, עדיין דרושה העצמה של הנוכחות הנשית בעולם היין, אבל כאשר בוחנים את התעשייה כיום, בהשוואה לעבר, מגלים כי יותר ויותר נשים חוות יין, סוחרות ביין, קונות יין, בוחרות יין, טועמות יין, אוהבות יין, מגלגלות יין, מדברות על יין, עושות יין והופכות צרכניות ולוגמות רלוונטיות ובעלות השפעה על אופי השוק ועל רף המכירות.

ויש עוד עניין בלתי-ניתן לערעור: בעוד גברים ניגשים לתחום היין בחרדת קודש של אספני בקבוקים ותארים, ומתייחסים ליין כאל סמל סטטוס מקודש, הרי שאנחנו, הנשים, רואות ביין מוצר צריכה נוסף, שמאפשר לנו לשמוח, להתענג, להתאהב, ליהנות ולשתות כאן ועכשיו.

אנו עדים בתקופתנו, אם כן, למהפכה הפמיניסטית של עולם היין, כזו  המתגלגלת קדימה בנחישות ובהתמדה.

אם בחרת לקנות או לקרוא את הספר הזה, אין ספק שאת חלק חשוב מהתהליך הזה.

לחייך!

נשים ויין, סיפור אהבה, מאת ענת לב-אדלר, ידיעות ספרים, 2012, 155 עמודים