פרס ראשון למשוררת הישראלית מיכל פירני בתחרות השירה "Poseidonia" של העיר פֶּאסְטוּם באיטליה

מיכל פירני (צילום מוטי קיקיון)

המשוררת מיכל פּירָני תשתתף גם באנתולוגיה של שירי  משוררים מכל העולם, שתורגמו לאיטלקית. ב-7 ביולי יוענק לה הפרס בנוכחות ראש עיריית פֶּאסְטּוּם, אנשי ספרות, שופטי התחרות וחובבי שירה איטלקים.

המשוררת הישראלית מיכל פירני התבשרה בשבוע שעבר, כי זכתה במקום הראשון בקטגוריית המשוררים הזרים בתחרות השירה Poseidonia של העיר פֶּאסְטוּם שבדרום איטליה.

שירה של פירני, בַּקִיָאנְטִי, שתורגם לאיטלקית בידי טומי גיל, יוקרא בטקס שייערך ב-7 ביולי בעיר, וייכנס לאנתולוגיה של שירה מקומית ושירה בינלאומית שתורגמה לאיטלקית. הטקס, שישודר ברדיו ובטלוויזיה ויסוקר בעיתונות, יתקיים בנוכחות מכובדת של אנשי ציבור, דת, אמנות ובמה, חובבי שירה ואנשי ספרות, ושל צוות השופטים, הכולל את ד"ר ריטה בללי, מתאמת ארגונית מהעיר פֶּאסְטוּם, וד"ר ג'וזפה פוניצ'לי, נשיא מרכז התרבות בעיר. הטקס יתקיים ליד המקדשים היווניים המפורסמים, שבמקום. 

מיכל פירני מספרת, כי היא התרגשה מאוד לשמוע על הזכייה וכי זו הפעם הראשונה ששיר שלה זוכה בתחרות כלשהי. "השיר נכתב בקיאנטי, מקום האהוב עליי, בו התארחתי אצל חברים, במסגרת עיסוקי בתיירות לאיטליה. המקום קסום, לנתי בחדר עם נוף  אל עמק קסום, והטבע קורא אליך בכל מאודו. השיר נכתב בעקבות האהבה לאנשים שאני מכירה שם, הקשר המיוחד, וכן גם האהבה לאיטליה, ולטוסקנה, ולקיאנטי בפרט. 

זו הייתה יוזמה מיוחדת לתרגם את שיריי לאיטלקית יחד עם המתרגם טומי גיל – גילברט, כדי שחברתי שם תוכל לקרוא את השירים בשפתה. לאחר מכן קיבלתי את המידע על התחרות וכך גם, שלחתי את שיריי לשם בעברית ובאיטלקית, באופן עצמאי, על פי דרישות התחרות".

מיכל פירני, ילידת חדרה, יצאה להגשמה בנח"ל ובעלת תואר ראשון בחינוך.  להטוטנית, נשואה  ואם לשלושה, בוגרת בית הספר לשירה "הליקון". ספרה הראשון, "ערב של יום", ראה אור ב-2010. כיום היא שוקדת על ספר שיריה השני, יוזמת ופעילה בערבי ספרות ושירה רבים.

העיר פֶּאסְטוּם Paestum שוכנת כ-365 קילומטרים מרומא, דרומית לנאפולי. בעיר שרידים רבים מהתקופות ההלניסטית והרומית.

השיר שזכה בפוזיאידוניה במקום הראשון

בַּקִיָאנְטִי

אֵיךְ זֶה לְהִתְעוֹרֵר

בְּרַעֲנַנּוּת שֶׁל בֹּקֶר,

הָאֵד הָרַךְ הָעוֹלֶה

מִן הַגְּבָעוֹת הָעֲגֻלּוֹת

הַמְכֻסּוֹת וְטוֹבְלוֹת בְּיָרֹק.

שׁוּרַת בְּרוֹשִׁים

מְסַמְּנִים כְּנִיסָה לְחָוָּה.

מִבְנֶה אֶבֶן מַרְשִׁים.

שֶׁמֶשׁ עוֹלָה,

צִינָה עוֹלָה מִן הָעֵמֶק

קוֹל קְרִיאוֹת הַצַּיָּדִים,

נְבִיחוֹת הַכְּלָבִים

וְקוֹל יְרִיּוֹת

הַמְּפַלֵּחַ אֶת הַדְּמָמָה,

פָּאוֹלָה ג'וֹבָנָּה

צוֹעֶקֶת סִילֶנְצְיוֹ לַכְּלָבִים!

מָה הַפֶּלֶא

שֶׁאֲנִי רוֹצָה

לִנְצוֹר רְגָעִים אֵלֶּה

בְּלִבִּי לָעַד!

מָה הַפֶּלֶא שֶׁאֵינִי רוֹצָה לַחֲזֹר.