אינטרמצו אסטרולוגי מאת ירון ליבנה / האם האסטרולוגיה היא מדע, מיסטיקה או אמנות?
'אינטרמצו אסטרולוגי' מאת ירון ליבנה יוצר מפגש, סוג של תנועת מלקחיים רחבת היקף, המקפלת בתוכה רעיון ויישומים, תיאוריה ופרקטיקה, בעולם האסטרולוגיה. הוא מציב זרקור רב-עוצמה ועשיר בחומרים רעיוניים, ומטרתו לערוך לקורא היכרות עמוקה עם האסטרולוגיה ולסלול עבורו את הנתיב שיכוונו לדרך הנכונה.
במבט לאחור, על פני אלפי שנות קיומו של האדם, בולטת האסטרולוגיה כתורה וכאמונה אותה למדו ובה עסקו המוני העם מצד אחד, ועילית של המוחות האנושיים, מצד שני.
האם האסטרולוג מצוי בזירת קונג-פו מול המדען, הרב והפילוסוף? או אולי יכול לחיות איתם בשלום. הספר מציע חשיבה רב-תחומית המוכיחה, שניתן להחליף את המחלוקת בחיים בצוותא של כוכבים, דת, פילוסופיה ופסיכולוגיה.
בין היתר מטפל הספר באסטרולוגיה ויהדות במבט תנ"כי ומציע פתרונות מחשבתיים מעניינים ליחס בין אמונה באל אחד לריבוי המזלות.
באמצעות התבוננות מרתקת וחדשנית באסטרולוגיה, מתורגם גלגל המזלות למודל של דינמיקות נפשיות, הן במימד האישי והן ברמה הקבוצתית. בהדרגה נחשפת השיטה המתמטית המחלקת כל מזל לשלושה שלישונים וכל שלישון למיקוד אבחוני-יומי מדוייק, על פי מיקום השמש במעלות השמימיות. מספרים ותווים, מתמטיקה ומוזיקה הופכים באמצעות האסטרולוגיה לסימפוניה נפשית אצל כל אדם. סימפוניה הייחודית רק לו. צומת דרכים בה נפגשות הפילוסופיה והפסיכולוגיה בתריסר המזלות, ובה אנו מגיעים לנקודת מבט חדשנית על חיינו.
על כל מזל פרק בפני עצמו. לדוגמא על מזל דגים ניתן לקרוא על המיתולוגיה, פילוסופיה ומיסטיקה, שיגעון מוזיקה וסוריאליזם, חלומות געגועים וקורבן, דגים מפורסמים, השלישונים במזל דגים. במזל גדי, למשל, ניתן לקרוא על המיתולוגיה, המימד הדתי, המימד הפסיכולוגי-מיתולוגי, בין גדי לטלה – בין אנגלי לגרמני, גדיים מפורסמים, השלישונים במזל גדי. על מזל סרטן: המיתולוגיה, אמהות וילדות מוקדמת, הסרטניות בקולנוע, הסרטן בספרות – קפקא אורוול פרוסט רוסו, הסרטניות האסטרולוגית – מבט קבוצתי – מוסלמי אמריקני וצרפתי, השלישונים במזל סרטן.
ירון ליבנה, אסטרולוג מוכר ובר-סמכא, בעל תואר שני בפילוסופיה, מציג אופן חשיבה רב-תחומי לאורך השנים. במסע פילוסופי, מהפירמידות של מצריים הקדומה ועד לפיזיקה החדשה, מאפלטון ואריסטו דרך רלב"ג והוגים רבים נוספים, הופכת האסטרולוגיה לחוויה אישית של הקורא. החיבור הטבעי של האסטרולוגיה עם המיתולוגיה, הקולנוע, ההיסטוריה, הספרות והאקטואליה, וההתעניינות שהיא מעוררת בקרב דמויות מפורסמות ומסקרנות, מוציאה אותה מהתחום הפשטני של ההורוסקופ, אל עולם בעל תוכן מחשבתי חדש. זהו ספרו הרביעי.
הספר כולל נספחים על אפלטון, אריסטו, רלב"ג והספרות האפוקליפטית ביהדות (חנוך ודניאל), בניסיון להבין מדוע הוגים אלה עסקו באסטרולוגיה.
הקדמה מתוך 'אינטרמצו אסטרולוגי'
מטרתו של ספר זה הינה לשלב את המימד הרעיוני הטמון בשנים–עשר המזלות האסטרולוגיים עם ההתבוננות האישית–פרטית באמצעות מיזוג הרעיונות עם תאריך הלידה המדויק של כל אדם. זוהי ללא ספק תנועת מלקחיים בעלת היקף רחב, בה נפגשים אידאה ויישום עם מחשבה ואבחון. לשם כך יש לפתוח באומץ את המנעולים החלודים של האסטרולוגיה, למצוא את המפתחות שיינעצו בהם ואולי יצליחו לפתוח ולהניע את הדלתות הכבדות שעמדו נעולות במשך אלפי שנים, ושכנראה שרדו את תקופת הפירמידות ואת מצריים האסטרולוגית הקדומה.
אכן, הצירים ישנים וחורקים אך הדלתות קיימות הן, ועם גיוס חומרי ההגות הנכונים וכוח המחשבה נראה שיימצא המפתח בו ניתן יהיה לחדור אל המימדים הנסתרים של גלגל המזלות ולשמן את הצירים החלודים של שנים–עשר השחקנים הכוכביים.
ספר זה מציע לקוראיו משקפיים מסוג מסוים, כאלה שמאפשרים להם להביט נכון ובאופן ממוקד בחומר המרתק של האסטרולוגיה, שמובילים אותם אל מה שהייתי מכנה "בוסתן הפירות של העולם הכוכבי". הפירות, במקרה הנוכחי, הינם דמויות מיתולוגיות, מבט פילוסופי, תובנות פסיכולוגיות, אקטואליה והיבטים הקשורים במישורי ההיסטוריה והדת. זוויות מבט מגוונות אלו תאפשרנה לקורא להבין את רבדיו וממדיו השונים של כל מזל, וזאת בהקשר למישורי ההגות והמחשבה האנושית. כך, בהדרגה, תהפוך האסטרולוגיה לשפה שניתן לדבר בה. אין מטרתו של חיבור זה לעסוק או להציג כיוון הורוסקופי של חיזוי1 .
המיקוד במקרה הנוכחי מכוון ישירות אל עומק התוכן האסטרולוגי, ללא הנחות ופשרות, ולו רק כדי לנקות את מה שנראה בעיניי "הכולסטרול" שדבק ללא הפרד באסטרולוגיה וזו, בשל כורח הנסיבות מצאה לה אכסניות באפיקי תקשורת לסוגיהם והיום גם בטכנולוגיה האינטרנטית והסלולארית, ובכך הפכה עצמה ל"בּידוּרית" במובן מסוים. במילים אחרות, האסטרולוגיה השילה מעצמה את "הבשר האמיתי של גופה". אנו מנסים, אפוא, לטהר את האסטרולוגיה מערפל מיסטי ומציגים את שנראה בעינינו כמימד מחשבתי נכון יותר. המבט הדרוש למלאכה כזו הוא טלסקופי, לפעמים מיקרוסקופי, כמו כלי הכתיבה של הסופר, הקווים והצבעים של הצייר והסולמות והמקצבים של המוסיקאי.
מקומה של האסטרולוגיה הוא בצומת הדרכים בו נפגשים אסטרונומיה ושלושת הנתיבים: דת, פילוסופיה ופסיכולוגיה. אלה הם הנתיבים המרכזיים, זהו ההקשר בו מצויה האסטרולוגיה, הערוצים בהם זורם התוכן והמידע שאינם ניתנים להפרדה היות שאם ינותקו, תתפוגג התמונה האסטרולוגית שהינה במהותה רב–תחומית. ובכל–זאת, למישורים שצוינו יש להוסיף מימד נוסף והוא החוויה האישית של האדם. המדענים והאסטרונומים סוברים שהאסטרולוגיה היא מיתולוגיה שיש להשאירה בתקופת יוון ורומא. הם בשמחה היו קוברים אותה יחד עם אחד הפרעונים בעומק הפירמידה (האסטרולוגית) שבגיזה… הפילוסופים חושבים שהיא פסיכולוגית יתר על המידה למרות שבוודאי קראו את הטימאיוס של אפלטון. הפסיכולוגים חושבים שהיא מיסטית יתר על המידה ולא לגמרי מדעית, ולכן לא כדאי "לבזבז עליה זמן". האסטרולוגיה יכלה להשתלב, למשל, בחוג לפילוסופיה יהודית כחלק מלימודי הרלב"ג, פילוסוף ואסטרולוג יהודי (4431-8821). אגב, פילוסוף זה עסק גם במתמטיקה ורפואה ובוודאי לא נחשד בעיסוק במיסטיקה. בספרו החשוב מלחמות השם לא מצאתי ולו מילה אחת על זוהר או על קבלה, וזאת למרות שהוא פורסם בתקופה בה כתבו כבר על הנושאים האלה. האסטרולוגיה יכלה למצוא אכסניה בחוג לפסיכולוגיה כחלק מזרם המציג מחשבה אודות מיתוסים וארכיטיפים. לשלושת הנתיבים המרכזיים שהוזכרו ישנן הסתעפויות ודרכים נוספות השאובות (כפי שיראה הקורא בהמשך הספר) מעולמות הספרות, התיאטרון, הקולנוע, האקטואליה, ההיסטוריה, הצבא ועוד מגוון נושאים מסוגים רבים.
בעולם התקשורת, בזכות עצם כוחו של המדיום הזה, קיימת היכולת להציג מידע בלבד. לתוכן משמעותי אין שם אחיזה בגלל מהות טבעו המהיר והמתחלף. מרשל מקלוהן אמר על כך פעם את אמרתו המפורסמת: "המדיום הוא המסר".
מאחר והאסטרולוגיה מעוגנת במהותה בתוכן רעיוני–מחשבתי, היא מוצגת תקשורתית בצורה מסורסת ורדודה ונתפסת כמימד הורוסקופי ותחזיתי בלבד, ובכל זאת… אם בתור שכזאת האסטרולוגיה מוצגת, כיצד נוכל להסביר את התופעה שגברים ונשים, אנשי אקדמיה מלומדים ונשות עסקים ממולחות, גנרלים ופוליטיקאים נוקשים ומנוסים שרגליהם נטועות היטב באדמה, איך זה שכשהם נוטלים לידיהם את העיתון המונח על שולחנם הם מרפרפים, בגלוי או בהיחבא, על הטור שבו מופיעה התחזית ההורסקופית האישית שלהם… איך נסביר את ביקוריו של שאול המלך אצל המעלה באוב ואת היִידעונים ומנחשי העתידות שהיו אנשי סודם ואמונם של מלכים וקיסרים שהחלטותיהם חרצו גורלות?
1. נושא החיזויים ויישומים אחרים באסטרולוגיה ונומרולוגיה נעשו בספרי הקודמים: "לגעת בכוכבים" (1999) ו"כוכבים, מספרים ועסקים" (2010).
איני חושב שהעובדה שקארל מרקס הוא בן מזל שור, אלברט איינשטיין בן דגים, מרסל פרוסט סרטן, ניוטון גדי, מוצרט וז'ול וורן דליים ופיקאסו עקרב, תלויה במקריות בלבד. ראוי יותר לחשוב על האסטרולוגיה כסוג של קידוד, של קוד צרוב. יש להבדיל בין העיסוק באסטרולוגיה ובין ההתעמקות במהות שלה או במילים אחרות: לדעת להבחין בין התעסקות לבין עיסוק במישור הרעיוני, ובמקום מאבק הקונג–פו שמתחולל בין האסטרולוג לבין שלושת "יריביו", המדען, הפילוסוף והרב, אולי נגלה שרב המשותף מן המחלוקת.
ובהתחשב בעובדות האלו, של הגישה הסקפטית המשועשעת מחד והמשיכה והסקרנות — שלא ניתן להכחיש את קיומן — מאידך, מוטל עלינו לבצע, בלשון צלמי הטלוויזיה, שתי תנועות מצלמה: הראשונה: זום–אאוט ואילו השנייה, ניחשתם בוודאי, זום–אין…
הרחקת עדשת המצלמה מהאובייקטים תאפשר להתבונן בקולאז' הצבעוני, הרב–תחומי, שמציג לנו גלגל המזלות. תהליך זה מזכיר לי את התמונה של הצייר האימפרסיוניסט מאנֶה, שתמונתו מצוירת נקודות נקודות ומשזזים אחורה במקצת נגלה לעיִן יופייה המלא של התמונה.
לאחר שראינו באמצעות הזום–אאוט שהנוף מעניין, נבצע תקריב ונראה לעומק את הרכיבים עצמם, כלומר נתמקד ברזולוציה המחודדת והמכוונת יותר לעומק התוכן. במילים יותר פשוטות, ספר זה מוליך את הקורא למסע של מרחב רעיוני. הוא פותח בתיאור מאפייניו של בוקר (קאובוי) בן מזל קָשָת באמריקה של המערב הפרוע, ומחדד את הרעיון הקָשָתי עד שמגיע לניתוח מאפייניו של אדם אחר שבתאריך לידתו נפלה השמש במעלה ה–3 של המזל, שהיא המעלה המזוהה עם יופיטר, שליט קָשָת.
זו הסיבה שספר זה קרוי אינטרמצו אסטרולוגי. היות שהוא משלב בין המזלות על סוגיהם השונים (השלישונים המדויקים וילידי היום). אלה, האחרונים, יש להם משמעות כוכבית–מיסטית הניתנת לפירוש. פירוש זה הוא רזולוציית העומק, כפי שטענו כבר קודם, הזום–אין של הצלם באולפן הטלוויזיה. (באשר למספר עצמו יוכל הקורא להבין את משמעותו המיסטית בפרק על מזל בתולה).
ספר זה, אם–כן, הוא ניסיון להרכיב את המשקפיים המתאימים ביותר, למקד את העדשה על שנים–עשר המזלות כדי שנוכל ללמוד מהם את שיש להם לתת לנו מחשבתית ותרבותית, תוך יצירת ההקשר הנכון והראוי לסוג תוכן זה. הדבר דומה ללימוד שפה: קודם אותיות, אחר כך מילים ואז באים המשפטים. ניתן לראות את האסטרולוגיה כהצעה לשפה. הצעה אינה יכולה להיות אמיתית או שקרית כשם ששפה אינה יכולה להיות אמיתית או שקרית. התבוננות באסטרולוגיה בדרך זו היא השלכת כפפה למכללות, לאוניברסיטאות ולאקדמיות, דרך לגירוי הסקרנות האינטלקטואלית ואמצעי לדִרבּוּן מגמה של מחקר ולימוד, שבוודאי יתגלו ככדאיים ומרתקים.
המונח אינטרמצו שאוב, כידוע, מעולם המוזיקה. קטע אחד מתוך יצירה שמשלים ומשתלב בקטעים האחרים. כלי הנגינה השונים, מיתר וקלידים, נשיפה והקשה, מחזקים ומעדנים זה את צלילו המיוחד של האחר, מעניקים משנה צבע ועוצמה להרמוניית הקולות המנגנת את הסיפור השלם.
הרגשתי האישית היא שבעולם האסטרולוגי מתקיים מפגש, סוג של השקה פיתגוראית בין מתמטיקה (שעיסוקה מיקום ותנועה מדויקים של הכוכבים במסלוליהם במרחב השמימי) למוזיקה, במטרה להגיע לאותה סימפוניה שאנו, כבני–אדם, מתרגמים אותה לדינמיקות נפשיות.
המעלות המדויקות של מיקומי הפלנטות מתורגמות לטיפוסי אישיות ולמוטיבציות פסיכולוגיות אנושיות מסוגים שונים. הספירה הנגזרת מתנועתם היא, אם–כן, סוג של סימפוניה נפשית, סוג של היבט מיסטי, רוחני. יש בה חוקיות וסדירות אך הן עדיין לא הופכות אותה למדעית. הספירה מופיעה בגלל תנועתה המדומה של השמש בשמיים על רקע גלגל המזלות. זה בא לידי ביטוי בניתוחי השלישונים וילידי היום המוצגים בספר זה.
באופן אישי איני מרגיש כלל כמיסטיקן אלא אולי יותר כאמן, שחומרי הגלם שלו לבניית התצרף האסטרולוגי שאובים מעולמות ההגות והמחשבה של התרבות האנושית.
איני חושב שניתן לבטל את ההיבטים המיסטיים של האסטרולוגיה אך הם בוודאי לא מרכז הכובד בספר זה, בו ממוקד מאמץ להציג את שנים–עשר השחקנים האסטרולוגים כעולם בעל תוכן מחשבתי העומד בפני עצמו1, ובוודאי לא מהווה את שוליית הקוסם של זרם או אסכולה כזאת או אחרת שמשתייכת למדעי ההתנהגות. על מבקרי האסטרולוגיה להיחשף בצורה מעמיקה יותר של לימוד החומרים היות שהיא מציבה אותם במצב בו אדם אינו יודע את מה שאינו יודע…
צורת מחשבה זו רלוונטית גם לרבים מאלה העוסקים באסטרולוגיה. ראוי שיגבירו את המאמץ המחשבתי הנדרש ללימודים של החומר ולא יסתפקו רק במה שמצוי בספרי האסטרולוגיה. זאת כדי להצליח להתמודד בצורה יעילה יותר עם הביקורות.
השאלה שעולה לגבי האסטרולוגיה היא לא איזה הסבר הוא הנכון אלא איזה הסבר נעדיף כדי לפרש תוכן אסטרולוגי.
1. ואולי כמודל נפשי הן ברמת הפרט והן בהקשר הקבוצתי. סוג של חדשנות ניתן לגזור במקרה הנוכחי ממיקוד הרעיון של ההפכים המשלימים — קוטביות ופיצוי בין כל שני מזלות, המצויים זה מול זה מטבע מבנה גלגל המזלות.
אני סבור כי קו המחשבה במקרה הנוכחי הוא להציג הסבר לא רק על פי נכונותם של הדברים או התאמתם לחוקי הלוגיקה, אלא גם על–פי כוחם האסתטי והמאגי. לשם כך יש לדחות את חוסר האמון הבסיסי של הרציונליסט ולאפשר התבוננות מסוג חדש.
ספר זה יכול, אם–כן, לשמש ארגז כלים תיאורטי לחקירה מעמיקה של המימדים והתוכן האסטרולוגי. אנו סבורים שאין לשפוט את האסטרולוגיה במונחים של אמת או שקר אלא במונחי תועלת, ולו רק בשל יכולתה לפתוח ערוץ חדש למחשבה. גם אם הטקסט לא מציג טענות אמת אלא תמונות המאירות את עינינו ומגרות למחשבה, כדאי להיפתח אליהן, ואולי ספר זה הוא סוג של מפה גיאוגרפית שעשויה לעזור בניווט לא לעבר אתר או מקום מסוימים, אלא אל המחוזות הרבים בהם דרה האסטרולוגיה. אני מקבל בנקודה זו את דבריו של הסופר הארגנטינאי המרתק חורחה בורחס שאמר: "פתרון המסתורין תמיד נחות מהמסתורין עצמו". במסתורין יש משהו מהעל–טבעי ואפילו מהאלוהי, בפתרון, לעומת זאת, יש משהו המזכיר סוג של קסם או אחיזת עיניים. האסטרולוגיה, אפוֹא, מזמינה אותנו לסייר, לחשוב, וכמובן גם לחוות אותה ולפזר את מסך העשן האופף אותה, או שאולי נאמר באופן פרדוקסלי: לפזר את העמימות ויחד עם זאת, להשאירה.
אינטרמצו אסטרולוגי מאת: ירון ליבנה, הוצאת אסטרולוג, שנת 2012, 368 עמודים
Category: ניו אייג' ומיסטיקה
