מרוקו – מדריך למטייל מאת ברטי אוחיון / מרוקו היא שילוב בין ישן לחדש – טבע ונופים עוצרי נשימה

מרוקו – מדריך למטייל מאת ברטי אוחיון

הספר 'מרוקו – מדריך למטייל' מאת ניצב בדימוס ברטי אוחיון הינו מדריך שימושי המאפשר להיערך היטב לטיול ומידע על מרוקו בתחומים רבים כגון היסטוריה, גיאוגרפיה, אקלים, אוכלוסייה, דת ותרבות, תוך התייחסות  לאתרים יהודיים.

במרוקו טבע ונופים עוצרי נשימה – קו החוף הארוך של הים התיכון ושל האוקיינוס האטלנטי, רכס הרי האטלס על פסגותיו המושלגות, החוצה את המדינה מצפון לדרום, נאות המדבר, הדיונות והמרחב העצום של הסהרה. מרוקו היא שילוב בין ישן לחדש. יש בה כפרים ברבריים קטנים הבנויים מטיט וקש, שהזמן עמד בהם מלכת, וכן ערים עתיקות ובהן אלפי סמטאות צרות ציוריות וחומות ושערים המקיפים את הקסבות, המסגדים, המבצרים והארמונות. מנגד ולצד כל אלה צמחו בה ערים מערביות ותיירותיות המשופעות במקומות בילוי.

ברטי אוחיון נולד במרוקו ועלה לארץ בהיותו בן תשע. הוא שירת בחיל השריון וסיים את שירותו בדרגת סגן כמפקד פלוגת טנקים. לאחר מכן התגייס למשטרת ישראל, ובמשך 32 שנים מילא תפקידים מרכזיים בתחומי הפיקוד והמטה, ובהם מפקד משטרת רחובות, מפקד מרחב השרון, ראש מנהל תנועה ארצי, סגן מפקד מחוז דרום, ראש מנהלת ההגירה וראש אגף המבצעים. את כהונתו במשטרה סיים בדרגת ניצב. אוחיון בעל תואר ראשון בהיסטוריה של עם ישראל מהאוניברסיטה העברית ובעל תואר שני בחינוך משלוחת אוניברסיטת דרבי בישראל. בשנת 2008 יצא לאור ספרו "נשארנו שם", סיפורו של גדוד 79 בקרבות התעלה בחווה הסינית במלחמת יום כיפור.

מרוקו המיוחדת

ברטי אוחיון מספר: "מאז שחרורי מהמשטרה, ובעיקר בשלוש השנים האחרונות, שקדתי בפרויקט כתיבת ספרי מרוקו – מדריך למטייל, אשר יתאים למטייל הישראלי במרוקו, תוך מתן דגש ייחודי לפן ההיסטורי והתרבותי של הקהילה היהודית במרוקו. טיילתי במדינות רבות בעולם, אך אף מדינה לא משתווה לחוויית הטיול והביקור במרוקו. במרוקו טבע ונופים עוצרי נשימה – קו החוף הארוך של הים התיכון ושל האוקיינוס האטלנטי, רכס הרי האטלס מהגבוהים בעולם על פסגותיו המושלגות, החוצה את המדינה מצפון לדרום, נאות המדבר, הדיונות והמרחב העצום של מדבר הסהרה.

מרוקו – מסגד חסן שאטרסטוק (צילום: ברטי אוחיון)

מרוקו היא שילוב בין ישן לחדש. יש בה כפרים ברבריים קטנים הבנויים מטיט וקש, הנראים כתלויים על צוקים ומורדות הרים. כפרים שהזמן עמד בהם מלכת, וכן ערים עתיקות ובהן אלפי סמטאות צרות וציוריות. חומות ושערים המקיפים את הקסבות, המסגדים, המבצרים והארמונות. מנגד ולצד כל אלה צמחו במרוקו ערים מערביות ותיירותיות המשופעות במקומות בילוי ונופש. תושביה של ארץ מקסימה זו נראים מאד פשוטים, אך פניהם ועיניהם קורנים תמיד משמחה ואושר, אנשים טובים השמחים בחלקם ומקבלים כל תייר ובעיקר את הישראלים בהתלהבות ובאהבה רבה. הסיור בשווקים האינסופיים והססגוניים, הריחות הייחודיים לכל סמטה בשוק הינם חוויה מיוחדת במינה. בכל מקום בולט שפע המזון שאדמת מרוקו מעניקה ברוחב לב לתושביה אשר נטועים אלפי שנים באדמתם. מרוקו אינה צריכה מוזיאונים. מרוקו הינה מוזיאון אחד ענק".

מרוקו – אוזוד (צילום: ברטי אוחיון)

מרוקו – המוזוליאום דודו (צילום: ברטי אוחיון)

תהליך כתיבת הספר

"ההתעניינות הראשונית והמרכזית שלי במרוקו, החלה בתקופת לימודי באוניברסיטה העברית בירושלים, שם למדתי תואר ראשון בחוג להיסטוריה של עם ישראל. במסגרת חוג זה ריכזתי תוכנית לימודים מיוחדת שתאפשר לי לכתוב עבודות על מרוקו וכך מצאתי עצמי מתעמק בעבודות שכללו העלייה ממרוקו במאה ה-19, מסעו של מונטיפיורי למרוקו, מבנה הקהילה בערי מרוקו, התארגנות הקהילות לסיוע ועזרה הדדית, מערכת בתי הדין היהודיים בערים פאס וצפרו ועוד. לפני כשלוש שנים התחלתי בתהליך איסוף החומר, מיונו וארגונו.

תהליך זה כלל ארגון חומר רב מעבודות שכתבתי אודות מרוקו, ספרים ומקורות של רבים וטובים שכתבו על מרוקו, משיחות עם מדריכי טיולים ישראליים רבים ומנוסים בנושא מרוקו. עשרות מדריכים מקומיים במרוקו, חומרים של משרד התיירות המרוקני, שיחות עם יוצאי מרוקו רבים ותיעוד הסיפורים, ההיסטוריה והתרבות מפי המשפחה הקרובה וקרובים, ומעל לכול הביקורים התכופים שלי במרוקו בשנים האחרונות.

העבודה על הספר הייתה מרתקת ביותר, מהנה ומרגשת. נסעתי לאורכה ולרוחבה של מרוקו באוטובוסים, במוניות, ברכב רגיל, ברכבי שטח, בכרכרות, בגמלים וברגל וביקרתי בכל מאות האתרים המופיעים בספר.

איני בטוח שהאתרים היהודיים הרבים הפרוסים ברחבי מרוקו ימשיכו להישאר על תילם לאורך זמן ומכאן חשיבות התיעוד המפורט והנרחב שנעשה בספר באמצעות תיאור מילולי, מפות, תרשימים ותמונות.

מרוקו – בית כנסת טנג'יר (צילום: ברטי אוחיון)

מרוקו – בית כנסת בטנג'יר (צילום: ברטי אוחיון)

הספר מספק מידע רב על האתרים היפים והמרתקים ביותר במרוקו, אך בנוסף הספר משמש כאבן שואבת למקורות, לשורשים, להיסטוריה, המסורת והתרבות של הקהילה היהודית המפוארת שהייתה ופרחה במרוקו במשך כאלפיים שנה, תוך ציון האתרים היהודיים המרכזיים".

מה יש בספר

שטח מרוקו מחולק ל- 13 אזורים, ובכל אזור מוצג מסלול המורכב מנקודות ציון. כל אזור מחולק לקטעים ובכל קטע פירוט רצף של נקודות למסלול טיול. בספר כ-70 מפות ותרשימים, שעליהם משורטטים מסלולי הטיול, ותמונות רבות המסייעות למטייל לזהות את האתרים במהירות. פרק מיוחד לטיולי שטח המפרט ארבעה מסלולים מרכזיים. עשרה מסלולים המשלבים בין סיורים ובין טיולי שטח. בכל אזור או אתר תקציר היסטורי כללי וכן פירוט על תולדות היהודים במקום בצירוף סקירה של האתרים היהודיים בו. בספר מדריך שימושי המאפשר להיערך היטב לטיול ומידע על מרוקו בתחומים רבים כגון היסטוריה, גיאוגרפיה, אקלים, אוכלוסייה, דת ותרבות.

מרוקו – וולוביליס (צילום: ברטי אוחיון)

מרוקו – שפשואן (צילום: ברטי אוחיון)

ספר קצת חוויות מנסיעותיך למרוקו:

ארוחת צהריים בכפר זיידה

בדרך מפאס לארפוד, מרחק של כשבע שעות נסיעה. עצרנו לארוחת צהריים במרכז העיירה זיידה. ניגשנו חיים פרץ (מדריך טיולים) ואני לחנות הבשרים במקום והזמנו צלעות כבש. ביקשנו גם קציצות בשר והמוכר הפנה אותנו לחנות השנייה. שם ביקשנו כבדי עוף והופנינו לחנות שלישית. ביקשנו טאג'ין הופנינו לחנות רביעית, ביקשנו לחם הופנינו לחנות חמישית, ביקשנו שתייה, הופנינו לחנות שישית וכשביקשנו שמישהו ידאג לצלות את הבשר הופנינו למרכז החנויות שם התמקם האדם השביעי.

למעשה בארוחת צהריים פרנסנו שבעה תושבים מקומיים. בעיני זו הדוגמא למחויבות ואחריות קולקטיבית.

על פי עיקרון זה, יש במרוקו בכל יישוב ועיר, מוניות רק לתחום העירוני  להסעת עד 3 נוסעים ויש מוניות מיוחדות נפרדות ובצבע שונה לנסיעות בינעירוניות בלבד. כל זאת על מנת לספק תעסוקה ופרנסה למקסימום אנשים.

הקהילות היהודיות

אכן בכל יישוב שאליו הגענו, חיפשנו את האתרים היהודיים. ביקרנו בעשרות רבות של יישובים. שאלנו ותחקרנו והגענו בכל מקום לשכונה היהודית-המלאח, לבית הכנסת, לתלמוד תורה ולבית העלמין. תופעה מיוחדת הינה שבכל בית קברות מתגוררת משפחה מוסלמית השומרת ומתחזקת את בית הקברות. אני חושב שאנחנו חווים להם תודה וזאת עשיתי בספרי, בעת שהזכרתי את שמותיהן בכל אתר של בית קברות יהודי.

חוויה מיוחדת ומרגשת הייתה בביקורי בבית בו התגוררתי יחד עם משפחתי בקזבלנקה, בביקורי בערים טדלה, טרודנט ומוגאדור, הלוא היא אסווירה, בהם התגוררו סבי וסבותי.

אחת החוויות המיוחדות הייתה בביקורנו בעיירה אגדז, שבעמק דראע. התעניינו במלאח המקומי המכונה א-סאלים. אחד המקומיים התנדב להצטרף אלינו והוביל אותנו למלאח  ולבית הקברות היהודי.

כשסיימנו את הביקור הוא הציע שניסע לכפר מחוץ לעיר בשם רבההלל, בתחילה לא הבנו את כוונתו, אבל החלטנו לבדוק. הגענו לכפר קטן והוברר ששמו רבי הילל. שאלנו לפשר השם היהודי לכפר בו אין אף יהודי. הסבירו לנו שבעבר בכל הכפר התגוררו יהודים בלבד. ולאחר קום מדינת ישראל, כל היהודים עלו לישראל. בכפר הנטוש התיישבו מוסלמים מקומיים, אשר אימצו את השם רבי הילל שהיה רב הקהילה במקום.

אחד המקומיים הציע לנו לגשת לקצה הכפר, לבית האפור. הגענו למקום ולקראתנו יוצאת אישה עם מפתח בידה, מובילה אותנו למתחם בית קברות קטן מאד במימדיו, עם מספר קברים, עליהם ערימת אבנים ובמרכז בית הקברות מבנה קטן ביותר בגודל שלושה מטרים על שנים. האישה ניסתה לפתוח את הדלת אך ללא הצלחה. טיפסתי לעבר חלון קטן מאד שנמצא בחלקו העליון של המבנה ודרך פתח החלון הבחנתי בקבר בצבע לבן ועליו הכיתוב רבי הילל הכהן. אכן התרגשות מיוחדת.

הכיתה באבדאו

חיים ואני נוסעים בינות לכפרים בעמק טילוואת, מחליטים להיכנס לכפר ברברי בשם אבדאו, שם אנו פוגשים משפחה ברברית המזמינה אותנו לביתם. נכנסנו לבית קטן בו מסתובבים חמורים, פרות, כבשים, תרנגולות ולהבדיל גם הילדים הקטנים. כלי החימום במטבח נמצאים על הרצפה החולית. פשוט לא ייאמן כיצד חיים שם. ראש המשפחה, מחזיק את נכדו. שאלתי אותו לשם הנכד. הוא לא זכר את שמו ומיד שואל את הנכד מה השם שלך? הנכד היה מופתע מהשאלה ולא הגיב. האב פנה לאשתו ושואל בצעקה-מה שמו של הילד?

בסוף המפגש, חיים פרץ שומע קול שירה ואומר לי, ברטי יש כאן בית ספר. עזבנו הכול ומיהרנו להגיע לבית הספר. בית הספר כולל כיתה אחת בלבד, במבנה מטיט. שמפאת החום לא ניתן לשהות בה ולכן התלמידים לומדים בצמוד לכיתה, ותחת כיפת השמיים. מרבית התלמידים יושבים על הקרקע. הגילאים נעים מגיל 4 עד 14. ספר הלימוד הינו שני משטחי עץ המחוברים בחוט תיל ועליהם חרוטות מילים ופסוקים מהקוראן.

ביקור זה היה לפני כשנה. לפני מס' חודשים כשביקרנו שוב באותו מקום, החלטנו לבקר את המשפחה. האישה זכרה אותנו והזמינה אותנו שוב לביתה, וסיפרה לנו שבעלה נפטר. תמונות האישה ובעלה וכיתת הלימוד מופיעות בספר.

טיול השטח והסופה במדבר

הספר היה מוכן למעשה להשקה בחודש מאי 2013, וכלל גם פרק מסלולי שטח. לצורך כתיבת פרק זה נעזרתי מאד בדודו אדרי – מדריך טיולי השטח של החברה הגיאוגרפית. לא הייתי שלם עם כך שביקרתי בכל המקומות המצויינים בספר, אך לא ביקרתי במקומות המצוינים במסלולי השטח. קיבלתי החלטה לדחות את מועד השקת הספר.

הצעתי שוב לחיים פרץ להצטרף אלי למסלול שטח. חיים נענה לבקשתי ויצאנו למסע מרתק לאזור הרי האטלס ומדבר הסהרה. 

נסענו לאזור אזרו ומשם למפלי אום א-רביע היפים והמיוחדים, חצינו את הרי האטלס מאזור בני מלל לאימילשיל, המשכנו לישוב אגודאל ולעמק הדאדאס המרהיב ביופיו, משם חצינו את עמק דראע בדרך למחמיד ולמדבר הסהרה ודיונות ארג שיגאגה ומכאן לוורזאזאת ולעמק טילוואת עד מרקש ומכאן חזרה לקזבלנקה דרך ערי החוף-סאפי, אל-ג'דידה ואזימור. מעבר לנופים המהממים באזור זה, נתקלנו באוכלוסיה מאד מיוחדת ומגוונת. חגיגה אמיתית אנושית וצבעונית לצלמים. תמונות רבות המופיעות בספר, צולמו בטיול שטח זה.

באחד הימים בהיותנו במדבר הסהרה, לא הרחק מהגבול עם אלג'יריה, נקלענו לסופה קשה ביותר במשך כמעט 12 שעות. המקומיים טענו שלא זכורה להם סופה כזו בעוצמתה ומשכה. נסענו בג'יפים עם ראות קשה ביותר. השהות באוהלים והשינה בהם, הייתה קשה ביותר. גרגירי החול שטפו כל פינה. עבורי הייתה זו חוויה קצת קשה אבל מרתקת. הפיצוי על הסופה והלילה הקשה, היה בדמות הצילומים המיוחדים מהסופה ומהמראה המרהיב של הדיונות הבלתי נגמרות שנגלה בבוקר עם זריחת החמה.

זיכרונות רבים וטובים יש לי ממרוקו

הבית והרחוב בקזבלנקה

הבית בו התגוררה משפחתי, בעיר העתיקה של קזבלנקה, ברחוב(למעשה סמטה צרה מאד) דרב ארמד (רח' אפר הפחמים-כי בקצה הרחוב היה מחסן גדול לפחם). בית קטן בו התגוררה משפחתי שכללה 8 נפשות. ברזיית המים במרכז הרחוב נמצאת  ברזיית המים שמספקת מים לתושבי הרחוב, כאשר מקומי היה ממלא נאד מים ומגיע לביתנו ושופך את המים לכד חרס ענק ומקבל תשלום עבור כל נאד מים.

המאפייה בקצה הרחוב הקיימת עד היום. אמי הייתה שולחת אותי עם מגש של עוגיות. מגיע למאפיה. בעל המאפיה מכניס העוגות לאפיה ובסיום לוקח מעשר מהעוגות.

בל נטעה הכול נראה אותו דבר היום כמו מלפני כחמישים שנה. פשוט עולם עומד מלכת.

בית הספר

בית הספר הצרפתי "סונסול" בו למדתי עד כיתה ג'. למדנו בכיתה אחת מוסלמים, נוצרים ויהודים. משמעת קשה ביותר, תלבושת אחידה.

השכנים המוסלמים

נמצאו במערכת קשרים מצויינת עם משפחתי.

מותו של המלך מוחמד החמישי – 1961

בזמן שהודיעו על מותו של המלך הייתי בביקור אצל חבר מוסלמי ברחוב בו גרנו. אמי הגיעה מייד לקחה אותי לבית. ברחוב נשמעו קולות וצעקות ובכי רם של התושבים. חששנו שיפגעו בנו. הסתגרנו בבית הגפנו דלתות וחלונות. אבי מציץ לראות שלא פוגעים בנו. בבית חרדה אמיתית. כעבור כשלוש שעות יצאה הודעה מהמלך החדש חסן השני לא לפגוע ביהודים וכך החיים חזרו למסלולם.

הטיולים לקברי צדיקים

הטיולים המרובים לאתרי טבע המשולבים בהם ביקור בקברי צדיקים בהילולות השנתיות המתקיימות בהן.

מרוקו – מדריך למטייל, מאת ברטי אוחיון, הוצאת אופיר ביכורים, שנת 2013, 366 עמ'