ביקור בית עם המשוררת חגית סבג "מחמת כיסופים"

מחמת כיסופים מאת חגית סבג

ביכולת ניסוח של הבלתי מוחשי, מצליחה חגית סבג לכתוב שירים שמרביתם עדנה ועם זאת היא מכירה גם את "האכזריות שבהעדר הקשר הנכסף". או כשהיא מדמה אהבה שוב ל"דבר מה חמרי, צהבהב, יום יום עמלני". או כשהיא מודה: "גם אם אדבר בך / לא תתייצב" ועם זאת קיימת תמיד ההבטחה של "ראה כמה יפים אנחנו".

שירי אהבה מפוכחים, שירים של אהבה שלא תושלם לעולם, אהבה שיסודה בדידות. זמן רב לא נכתבו בעברית שירים צלולים כל כך, מדויקים כל־כך בניסיון לתאר כיסופים, חרדת נפש, געגועים למה שאין להשיגו. העולם שחגית סבג חיה בו הינו אמנם עולם ריאלי, של מעשים קטנים, של חפצים רגילים ועם זאת הוא הופך בשיריה לזירה של התרחשויות נפש.

כך כשהיא "מכינה שתי כוסות תה ושותה אותן ביחידות", כך כשהיא "מצלצלת אל אהובה בוקר אחד אף־על־פי שדיברה איתו כל העת". שכן, בחוסר אשליה היא רואה את האהבה, עיקר עולמה, "כמהלכם של גבר ואישה המשתבש תמיד" ואהובהּ, הוא רק "אהובה שבמילים" שאצלו צריך "להתמעט במידה כזו, כמעשה שבשגרה, עד שיסכין".

ספר של שירי אהבה שכתבה משוררת צעירה, נדירים בניסוחם, נפלאים באבחנותיהם: "היום דיברתי לעצמי בקול", כותבת חגית סבג ומוסיפה: "והקול יציב / כאילו לא אהבתיך". והיא טועה: קולה יציב וברור בספר זה שכולו דברי אהבה.

שם: חגית סבג

גיל: 35

מגורים: מתגוררת בתל-אביב, עם בן-זוגי.

יריית פתיחה:  הוציאה לאחרונה את ספר השירים מחמת כיסופים, זוכה פרס מפתנים לשירה לשנת 2011.

מאין את שואבת את השראתך בכתיבתך? השראה מתקבלת מקריאה של שירי משוררים, ותיקים וחדשים. הקריאה בהם היא שיחה אישית מאוד, חוזרת על עצמה, ממושכת. זה, יחד עם חיי, רגשותיי, זיכרונותיי. 

מאיזה גיל את כותבת שירה? מגיל שלושים.

מתי כתבת את השירים המצויים בספרך?  האם ליקטת אותם לאורך שנים? השירים בספר נכתבו במהלך השנתיים-שלוש האחרונות.

בית

כל יום אחר הצהרים, עם נוצות תעופה שבורות,

את מנסה להכנס לכאן מן החלון.

נמלטת מלהקת צפרים כהת-ענף.

אל החלון הנרקוטי הזה את נדחפת.

מבחוץ את רואה בן מטה ומצעים טובים ותנור גדול.

אל ההשתקפות הזאת את נחבטת.

זה גבול לא גבול, עירום וזכוכיתי, גם לו יש טבע להכאיב.

בדרכו הלא נחרצת הוא קורא לך

להכנס, כל יום.

יותר טוב לא אתן לך להכנס,

אניח לך להשמר לך, ערה מעבר לשמשות.

חגית סבג מתוך האלבום המשפחתי

אילו ספרים קראת לאחרונה? אלקטרה בשביל האזליאות מאת סלביה פלאת'.

מי המשורר ששיריו הרשימו אותך יותר מכולם, והאם הוא היווה גם השראה לכתיבתך? בין המשוררים נמצאים ריינר מריה רילקה, ר' יהודה הלוי, אורי ברנשטיין.

פרסמת בעבר ספרים נוספים או שזה הוא ספרך הראשון?  "מחמת כיסופים" הוא ספרי הראשון.

ספרי קצת על הספר שכתבת: אני יודעת לדבר על שיר זה או אחר ומתקשה לדבר על הספר כשלם. אולי שמו של הספר משקף את החוויה המרכזית הבאה לידי ביטוי בשירים. כיסופים – ממושכים, בסיסים – לדבר, למשהו, למישהו. יתכן ושירים הם התוצאה היחידה או התשובה היחידה האפשרית לכיסופים.

האם את כותבת בימים אלה ספר נוסף או מתכוונת להוציא ספר נוסף בתקופה הקרובה? אני כותבת שירים, כבודדים. חסרה לי נקודת המבט הרחבה, הרואה בקבוצת שירים מסוימת ספר.

איזה ספרים קראת בילדותך? אני נזכרת כעת בספרה של דבורה עומר, "הבכור לבית אב"י". קיבלתי אותו במתנה ממחנכת הכיתה, רבקה, עם הקדשה אישית ממנה. הספר הסעיר את רוחי.

איזה 3 ספרים תיקחי איתך לאי בודד? "מכתבים למשורר צעיר" /רינר מריה רילקה, "סיפור פשוט"/ש"י עגנון, תנ"ך.

מה הטיפ שלך למשורר מתחיל? לכתוב על מה שמכיר היטב – בדידות, כיסופים, יראה – לפי חווית החיים האישית של הכותב ובלבד שיתמצא בה, מתוך נסיון חייו הוא. להניח למה שבוער, לאישי-האקטואלי – לטובת מה שנשאר מן הסערות.

הבוקר אתה

הבקר אתה שותה את הקפה בישיבה.

לפניך, על שלחן המטבח,

עוגיה פשוטה, לא טריה.

אני עומדת לפני השיש,

מחלקת כלים לפי מינם

ומפנה שאריות של ארוחת אתמול,

עוד ארוחה רזה של שנים.

הבקר אנחנו מסתדרים לפי סופנו,

כחושים ונדחים כמו כלים במכונה.

מחמת כיסופים, מאת חגית סבג, הוצאת ספרית פועלים ואוניברסיטת בן גוריון, המחלקה לספרות עברית, המסלול לכתיבה ספרותית, שנת 2011, 48 עמודים.