הסופר מתן חרמוני והמחזאי עודד ליפשיץ הם זוכי פרס ברנשטיין לשנת 2012

חרמוני זכה בפרס בקטגוריית רומן עברי על ספרו "היברו פבלישינג קומפני", וליפשיץ בקטגוריית מחזה עברי מקורי על המחזה שכתב "אלברט".  

קרן ברנשטיין להענקת פרסים ספרותיים המנוהלת ע"י התאחדות הוצאות ספרים בישראל הכריזה על זוכי הפרס לשנת 2012: 

פרס לרומן עברי מקורי בסך 50,000 ש"ח מוענק לסופר מתן חרמוני על רומן הביכורים שלו "היברו פבלישינג קומפני", שיצא לאור בהוצאת "כנרת- זמורה ביתן" בשנת 2011.

השופטים, פרופ' ניצה בן- דב, פרופ' הלל ויס ופרופ' חנן חבר, כתבו בנימוקים לבחירתם,  "היברו פבלישינג קומפני" הוא רומן חתרני על הגשמה עצמית, מעין פרובוקציה אינטלקטואלית שהצליחה לרקום מעשה אמנות בעל משמעות-רב דורית, שיש בה הארה על מכלול תהליכים חברתיים ולאומיים שפקדו ועדיין פוקדים את העם היהודי. זהו רומן ביכורים, פרי עטו של סופר אמן וחוקר ספרות יידיש ועברית, שחדר לעומקה של ההיסטוריוגרפיה של הספרות היהודית בכללה, ושל היידיש בעיקר. יתרה מזאת, הרומן יוצר תלכיד מרתק, הן בעברית והן ביידיש, בין הבנה תרבותית כוללת על היציאה לכאורה של היהודים אל מחוץ לגטו לבין תולדות האורבניזם היהודי וההשתקעות הנצחית בו. מתן חרמוני נבחן ברומן בכוחו כאמן בספרות היפה ולא רק בהיסטוריוגרפיה; ללא עבודת העומק הספרותית, המדגימה ובונה את הנושא שבו היא עוסקת, העניין ההיסטוריוגרפי לא היה יוצא נשכר.

פרס למחזה עברי מקורי בסך 25,000 ש"ח מוענק למחזאי עודד ליפשיץ על המחזה "אלברט".

"מדובר במחזה מקורי ומעניין מבחינת הנושא ומבחינת הסגנון הדרמטי-תיאטרלי", אומרים בנימוקיהם פרופ' בן עמי פיינגולד, פרופ' דן אוריין ומירי פז , "המחזה מתייחס מהיבט אישי לנושאים שונים כגון יחס לנשים, אהבה וזוגיות, מבט פילוסופי לחיים לזמן ולמקום, יחסים שבין אדם ושטן, ספרות ספרים ואמנות, בריאות נפשית וגופנית ועוד. חשיבותו של המחזה היא בכך שהוא מתייחס בראש ובראשונה לנושא – האדם.  מהיבט על-זמני, אוניברסאלי. לחיים שיש בהם מבט  מקיף ויסודי על החיים עם מתח ועימות בין מציאות לדמיון. המחזה אינו חותר לאמירה ולנקיטת עמדה, שהרי, למעשה, כולנו אלברט – בשיעור זה או אחר. כל אחד יכול לראות לשמוע במחזה משהו הנוגע גם לו. המחזה כתוב בסגנון שיש בו שילוב של ריאליזם ואבסורד, שירה ופרוזה וחיוניות תיאטרלית אפקטיבית מאוד מבחינת החלל, המרחב, הרקע ובעיקר – היחסים הדיאלוגיים שבין הדמויות השונות שיש בהם תמיד זהות אישית, עימות ו/או הבנה שם האדם עם עצמו ועם הזולת.  ולסיום –  גם אתגר לתיאטרון מבחינת העיצוב הבימתי, המשחק והבימוי –  איך ומה לביים ולשחק.