יום עיון: תרומתם של הייקים לספרות ולשירה בישראל / 15 ביולי בירושלים

תרומתם של הייקים לספרות ולשירה בישראל

מי הם הסופרים הייקים ומהי תרומתם ליצירה הארץ-ישראלית? מהו ייחודם של הסופרים הייקים בישראל וכיצד הושפעה יצירתם מעברם ומהטראומה? כיצד התכתבו עם התרבות הייקית, מצד אחד, ועם השואה, מצד שני?  כיצד הוצג המעבר החד לארץ ישראל בספריהם? כיצד הוצגה התרבות והסביבה החדשה בכתוב?

ביום שני, 15 ביולי, יקיים ארגון יוצאי מרכז אירופה יום עיון בנושא תרומת של הייקים לספרות ולשירה בישראל. יום העיון ייערך במרכז הכנסים ע"ש קונראד אדנואר, משכנות שאננים בירושלים בין השעות 9:45-15:15.

ארגון יוצאי מרכז אירופה ביקש לארגן אירוע שיוקדש לתרומתם ופועלם של יוצאי גרמניה והארצות דוברות הגרמנית בתחום היצירה המבוססת על המלה הכתובה והמדוברת – שירה, פרוזה, דרמה וגם עיתונות.

נושאים שיכללו בתכנית האירוע:

תרומת ה"יקים" לספרות – תרומה זו אינה כה חד משמעית וברורה כי בצד סופרים ומשוררים שנכנסו בהצלחה למה שניתן לכנות "ארון הספרים הישראלי", היו כאלה שהמולדת החדשה לא האירה להם פנים. חלקם אף התייאשו ועזבו את הארץ. בכנס הנוכחי, ידובר גם על המצליחים וגם על אלה שלא התאקלמו כאן, ויהיה עיסוק גם על סממן שאפיין את עולי גרמניה – ארון הספרים הביתי = הספריות היקיות.

המרצים הם: פרופ' אריאל הירשפלד ופרופ' נורית כנען קידר ודר' שטפן ליט. דורית כהן לבית תמרי ורפי קאופמן ינסו לקלקל פה ושם את האווירה הרצינית בסיפורים מצחיקים מפרי עטו של יצחק תמרי, אביה של דורית.

יום העיון יעסוק גם בסופרים שעלו ארצה ממרכז אירופה, התערו מבחינה ספרותית והפכו לקולות משפיעים ביצירה הארץ-ישראלית והישראלית – אנשים כיהודה עמיחי ונתן זך בתחום השירה והסיפורת ואורי אבנרי בתחום העיתונות והסיפורת – איך וכיצד התערו בתרבות המקומית (לבד מן העובדה שהגיעו צעירים יותר והתחנכו כאן).

על הסופרים שעלו ארצה ממרכז אירופה והמשיכו לחיות ולכתוב רק ב"בועה" (דוברת) הגרמנית – אנשים כאלזה לסקר שילר, מקס ברוד, סמי גרונמן, מקס צווייג, ארנולד צווייג ואחרים, שבמידה רבה נשארו קשורים לתרבות שהשאירו אחריהם בארצות מוצאם ולא כ"כ התערו מבחינה תרבותית ואמנותית בחיי הישוב בארץ

על הספריות של ה"יקים" – על ספריות וארונות ספרים שהביאו ההורים בעלותם ארצה ועל תרבות הקריאה ואיסוף הספרים שהנחילו – תרצה על הנושא פרופ' נורית כנען קידר, שערכה מחקר בנושא זה ופרסמה רשימה על ממצאיו ב"יקינתון".

בהרצאתה של פרופ' נורית כנען קידר שחקרה את נושא הספריות היקיות על רקע היכרותה עם ספריית אביה ייחשף סיפור מעניין על ספריה שנגנבה והועברה בשלמותה לירדן. הספרייה הייתה שייכת לאביו של פרופ' רפי כראל (שטרק), שמספר: "הורי הגיעו לפלשתינה בסוף שנת 1933 ואבי נתמנה למהנדס הראשי של תחנת הכוח בנהריים. נהריים הייתה ישוב קטנטן בעמק הירדן (למעשה בירדן של היום). הורדת הפסנתר וארגזי הספרים במקום נידח זה הייתה אירוע חריג שזכור היטב בישוב. הספרייה כללה מעל ל-1000 ספרים שאוכסנו בארונות זכוכית שהקיפו למעשה את כל קירות חדר המגורים". ב- 14.5.1948, עם הכרזת המדינה, היה ברור שתהיינה בעיות במקום. הנשים והילדים פונו כבר כחודשיים קודם לכן. מאחר והישוב היה בעבר הירדן היה בו מחנה גדול של הלגיון הירדני ולידו חנה כוח של הצבא העיראקי. בשעה 14:00 התכנסו כל הגברים שנשארו במקום אצלנו בבית (כ-40 איש) וחיכו, לבית נכנסו קצין ירדני וקצין עיראקי. הדבר הראשון שהקצין העיראקי עשה זה לעבור ולהסתכל על מדפי הספרים ואז הוא נגש לאבי ואמר "מה איש כמוך עושה כאן?" (מסתבר שהוא קבל את חינוכו הצבאי בגרמניה). מיד לאחר מכן ניתנה פקודה לקחת את כל הגברים (+ 2 נשים) בשבי והפקודה השנייה הייתה, לפני שהתחילה הביזה של הישוב על ידי הערבים "המקומיים", להעמיס את הספרייה של הורי על משאית ולהעבירה בצורה מסודרת לספריה בעמאן, שם היא נמצאת עד היום".

תרומתם של הייקים לספרות ולשירה בישראל

ארגון יוצאי מרכז אירופה נוסד ב-1932, בתקופת העלייה החמישית, כארגון עולים. מאז ועד היום, ממשיך הארגון לפעול ברצף למען צאצאי עולי מרכז אירופה ולמען העולים מארצות חוג התרבות הגרמנית- גרמניה, אוסטריה, צ'כיה ושוויץ. הארגון הינו ארגון מתנדבים המתאפיין בהשקפת עולם ליברלית והומניסטית ומונהג על ידי בני ובנות הדור השני והשלישי למייסדים. הארגון פועל ברציפות כבר שמונה עשורים מתוך נאמנות לערכי הליבה, תוך התחדשות מתמדת והתאמת הפעילות למציאות הישראלית ולצרכים המשתנים.

כמו כן, מפעיל הארגון גם את כתב העת "יקינתון", מגזין המפרסם כתבות העוסקות בנושאי חברה ותרבות, מורשת וסיפורים אישיים. ייחודו של החומר המודפס שהוא בעל זיקה לצאצאי היקים ולמורשת היקית, וכן זוכה להצלחה גם בקרב הציבור הישראלי וגם בקרב קהילת יוצאי מרכז אירופה וצאצאיהם.