דו"ח הספרים השנתי של הספרייה הלאומית לשנת 2023

דו"ח הספרים השנתי של הספרייה הלאומית לשנת 2023

*במהלך שנת 2023 נקלטו בספרייה הלאומית 6,037 ספרים, ירידה משמעותית מהשנה שקדמה לה, שבה יצאו לאור 6,791 ספרים. מדובר בירידה של למעלה מ-10% בספרי דפוס (כנראה בעקבות המלחמה), במיוחד בספרות תורנית

*מעל 82 ספרים כבר נכתבו על מתקפת 7 באוקטובר והמלחמה בעזה ובמהלך השנה הקרובה צפויים להתפרסם מאות ספרים בכל הסוגות שיעסקו במלחמה, בחטופים ובזיכרון הנרצחים והנופלים

*ספרי העצמה אישית מהווים 40% מתוך כלל ספרי ההדרכה והפנאי

*נשים כתבו 86% מכלל הביוגרפיות והאוטוביוגרפיות על נשים, וגברים כתבו 87% מהביוגרפיות והאוטוביוגרפיות שנכתבו על גברים

*עלייה של 40% בפרסום ספרים דיגיטליים, הכוללים גם ספרים משנים קודמות

*מספר ספרי הקומיקס גדל השנה ב 35% ביחס לאשתקד (108 ספרים)

כמדי שנה לקראת שבוע הספר מפרסמת הספרייה הלאומית את נתוני הוצאות הספרים בישראל בשנה שחלפה – 2023, שנה שהייתה מאתגרת וקשה לכולם, לרבות ענף ההוצאה לאור.

במהלך שנה זו נקלטו בספרייה הלאומית 6,037 ספרים, ירידה משמעותית מהשנה שקדמה לה (2022), שבה יצאו לאור 6,791 ספרים. ירידה זו באה לידי ביטוי במיוחד בתחום הספרות התורנית ומדעי היהדות. כמו כן, חלק ניכר מהירידה נובע בעיכובים ובשינויים שנעשו בהוצאות לאור במהלך ובעקבות המלחמה.

בנוסף, יצאו 1,762 ספרים דיגיטליים וזוהי עלייה ביחס ל-1,258 ספרים דיגיטליים בשנה שעברה.

עם זאת חשוב לציין שמרבית הספרים הדיגיטליים אינם מתווספים לספרים המודפסים, כיוון שמדובר בפרסום מקביל ובגרסאות דיגיטליות של ספרים שהתפרסמו בשנים קודמות.

הנתונים בדוח השנתי של הספרייה הלאומית מבוססים על ספרים שהגיעו לספרייה מכוח חוק עותקי חובה, המחייב כל מי שמוציא לאור ספר ביותר מ 50 עותקים להעבירו לספרייה הלאומית.

רוב מכריע של הספרים היוצאים לאור בישראל הם בשפה העברית – 93.4%, דומה לאשתקד; אחר כך אנגלית – 3; ערבית – 2.4%; רוסית – 0.5%; ואחרים (0.6%). גם השנה ב-2.1% מהספרים יש שפה עיקרית נוספת, דהיינו מדובר בספר דו-לשוני או תלת-לשוני. תופעה זו בולטת במיוחד בספרי אומנות ותפילה.

במרבית נושאי הספרים אין שינויים משמעותיים לאורך השנים, אך ניתן לראות מגמות שינוי ארוכות טווח, כמו למשל קטגוריות "סיפורת ושירה" וכן "הדרכה ופנאי" שממשיכות לגדול באופן יחסי לסוגות אחרות. פרסומים במדעי יהדות, תורניים ואחרים הראו ירידה בחלקם מתוך כלל הספרים היוצאים לאור. שאר התחומים מראים יציבות ביחס לשנה שעברה.

 

 

 ספרים מתורגמים – חלוקה לפי שפות מקור

84% מכלל הספרים (עיון, פרוזה, הדרכה ועוד) שיצאו לאור ב-2023 הינם ספרי מקור בעברית, מעט פחות משנים קודמות. מבין הספרים המתורגמים שראו אור בארץ גם השנה מרבית התרגומים הם מאנגלית (68%) והשאר מצרפתית (5%), גרמנית (3%) ו-30 שפות נוספות.

 

פרוזה ושירה

ספרי פרוזה ושירה ממשיכים גם השנה להיות סוגת הספרים הגדולה ביותר שיצאה לאור, אולם במספרים מוחלטים חלה ירידה קלה ביחס לאשתקד. בשנת 2023 התפרסמו 1,842 ספרי פרוזה ושירה, נתון נמוך מאשתקד – שנת 2022 שבה התפרסם מספר שיא של 2,004 ספרי פרוזה ושירה, אך עדיין יותר משנים קודמות יותר.

בכלל ספרי הפרוזה, רובם (1,436 ספרים) הינם ספרי מקור שנכתבו בשפה העברית. שאר הספרים הם תרגומים משפות אחרות, במיוחד מאנגלית (71%), צרפתית, גרמנית ורוסית. בנוסף יצאו לאור גם 22 ספרי פרוזה ושירה בערבית, 13 ברוסית, 26 באנגלית ו-18 בשפות נוספות.

ניתן לראות כי גם בשנת 2023 נשמר היחס בין הסוגות הספרותיות: כ-70% (1,287 ספרים) מכלל הספרות שיצאה לאור בישראל בתחום הפרוזה והשירה השנה הינה פרוזה; 22% הם ספרי שירה; 5% יצאו בסוגת הסיפורים הקצרים. חלה עלייה בפרסום מחזות, והם מהווים 2.5% (אשתקד היו פחות מ-1%)

 

 

 בדיקת מגדר המחברים מגלה כי גם בשנת 2023 יותר נשים כתבו ספרי פרוזה ושירה מאשר גברים. ובאחוזים – נשים כתבו 60% מכל סוגות הספרים, אולם קיימים הבדלים משמעותיים בין הסוגות: בסיפורת, נשים כתבו  67% מהספרים; בסיפורים קצרים 53% מהכותבים הינם נשים; ובשירה – 49% נכתבו ע"י נשים.

ספרי ילדים ונוער

1,049 ספרי ילדים ונוער חדשים יצאו בשנת 2023, ירידה קלה ביחס לשנה שקדמה לה. החלוקה לשפות זהה לשנה שעברה, בה מרביתם של הספרים יצאו לאור בעברית (93%) ומיעוטם בערבית ואנגלית (3% כל אחד) ושפות נוספות.

רוב גדול (73%) מספרי הילדים נכתבו במקור בישראל. מבין ספרי הילדים והנוער המתורגמים (278 ספרים) 83% מהם תורגמו מאנגלית.

מספר ספרי הקומיקס (108) היוצאים לאור גדל השנה ב-35% ביחס לאשתקד(!). 35% מתוכם יצאו במגזר החרדי.

9% מספרי הילדים הם ספרים המיועדים לפעוטות וילדי גן. רבים מהם עשויים מחומר קשיח (15 ספרים) וכוללים רכיבים מיוחדים כגון פאזלים ותמונות קופצות (17) ולעתים את שני האלמנטים (30).

86% יצאו בהוצאות מסחריות ולמעלה מ-19% מהספרים יצאו לאור בהוצאות המתמחות רק בציבור החרדי.

בחלוקה מגדרית – 68% מספרי הילדים והנוער נכתבו על ידי נשים, הן המקור והן המתורגמים. מדובר בהמשך מגמת העלייה של השנים האחרונות.

ומה הנושאים השכיחים של ספרי הילדים? כמו בספרי מבוגרים, קשה להגדיר נושאים כיוון שהספר עשוי להכיל מספר נושאים במקביל, אך יש מספר כיוונים מובילים: ב-22% מהספרים בעלי חיים הם הדמויות הראשיות; 14% הינם ספרי פנטזיה, כמחציתם סדרות טלוויזיה מתורגמות; חברויות ומשפחה כוללים לפחות 15% מההיצע לילדים; ספרים המתווכים רגשות מהווים 10% מסה"כ ספרי הילדים ועוד.

ספרי הדרכה ופנאי

ספרות ההדרכה והפנאי ממשיכה להיות אחת הסוגות המרכזיות בהוצאת הספרים בישראל והיא מהווה  7% מכלל הספרים (394 ספרים).

ספרי טיולים (בארץ ובחו"ל) עומדים על 5% מתוך ספרי הפנאי וספרי הבישול המשיכו את מגמת הירידה ההדרגתית ל-6%. לשם השוואה – השנה יצאו רק 25 ספרי בישול, לעומת 44 ב-2017.

התחומים המובילים בספרות ההדרכה והפנאי: העצמה אישית -40% (!!); דרכים להרוויח כסף 18%; זוגיות ומין – 9%; הורות ומשפחה – 8%; ספרים שעוסקים בדיאטה, רפואה והרגלי תזונה – 7%; וספרים על התמודדות עם אבל והכנה לסוף החיים עלו ל-2% מסה"כ ספרי ההדרכה.

בסוגה זו רק כ-16% מהספרים הם מתורגמים וכל היתר הינם ספרי מקור שנכתבו בישראל. מעניין לציין שבתחומי העצמה אישית ותכנון פיננסי יש אחוז גבוה יותר של ספרים מתורגמים (21%), לעומת אחוז נמוך במיוחד של ספרי בישול מתורגמים (רק 4%).

ומה המגדר של מחברי ספרי הדרכה? השנה גברים ונשים כתבו ספרי מדריכים בכמות שווה. החלוקה המגדרית לפי נושאים: נשים כתבו 68% מספרי הורות ומשפחה ו-84% מספרי הבישול. גברים כתבו 72% מספרי ההדרכה בנושאי כספים ומנהיגות. ומתברר שהעצמה אישית חשובה לכולם – גברים ונשים כתבו באותה כמות.

מי הם המו"לים של הספרים בישראל?

בעת קבלת הספרים המגיעים על פי חוק הפקדת הספרים לספרייה הלאומית, נרשמים הספרים גם על פי ההוצאה לאור שלהם. היינו, האם מדובר בהוצאה מסחרית; בעמותה (שעיקר פעילותה אינה הוצאה לאור); או אדם פרטי המוציא ספריו בעצמו, או בסיוע הוצאות לאור עצמאיות.

בחלוקה זו נמצא כי 69% מהספרים יצאו לאור על ידי מו"לים מסחריים, 13% על ידי עמותות ו-16% על ידי אנשים פרטיים (בנוסף, יצאו גם 1% פרסומי ממשלה ו-1% פרסום אקדמי). חלוקה אחרת היא בין הוצאות לאור כלליות לבין הוצאות חרדיות – 23% מהספרים יצאו לאור בהוצאה חרדית, לעומת 77% בהוצאה כללית.

ניתוח מעמיק מראה גם שינויים בחלוקה היחסית בין כחות השוק בתוך הציבור החרדי ביחס לציבורים אחרים. בציבור הכללי ההוצאות לאור המסחרית מהוות את עיקר השוק (78%), ואילו בציבור החרדי יש נתח שוק גדול גם לעמותות (32%) וגם ליחידים (23%).

חשוב לציין שבציבור הכללי ישנה תופעה הולכת ומתרחבת של הוצאות לאור שמשמשות כמתווך וגורם מקצועי המסייע להוצאה לאור עצמאית, במימון כספי מלא או כמעט מלא של המחבר. ישנן הוצאות העובדות רק באופן זה ויש המשלבות אמצעי מימון מגוונים.

ההסכמים בין המו"ל לבין המחברים הינם אישיים וחסויים, אולם נראה כי מספר הספרים היוצאים לאור בהוצאות עצמאיות ושבהן כל מימון העריכה, העיצוב, ההדפסה וההפצה הינן בתשלום של הכותבים, הולך וגדל והן מהוות מעל 10% מכלל ההוצאות לאור של ספרים בישראל.

ספרים בערבית

בשנת 2023 התקבלו בספרייה הלאומית 144 ספרים בשפה ערבית, המהווים 2.4% מסה"כ הספרים. זהו מספר נמוך ביחס לאחוז דוברי הערבית באוכלוסייה, ובוודאי לעומת שיא הפרסומים בשנת 2018 , אז יצאו לאור 248 ספרים בשפה ערבית.

אולם חשוב לציין כי אין קורלציה בין מספרם הנמוך של הספרים בערבית שיוצאים לאור בארץ לכמות הספרים המתפרסמים בפועל, וזאת כיוון שמרבית הספרים בערבית – בכל הסוגות – מודפסים במדינות שכנות, ועל כן אינם מדווחים ונרשמים בקטלוג הספרייה הלאומית.

מבחינת מגדר – 68% מהספרים בערבית נכתבו על ידי גברים ורק  32% על ידי נשים – דומה לשנה שעברה. הנושא הפופולרי ביותר בספרים בערבית השנה הם תחומי מדעי הרוח והחברה (40%) ובתוכם ספרים על הדת האסלאמית או הנוצרית. נושאים מרכזיים נוספים הם סיפורת (15%) וספרות ילדים (24%).

עמותות מוציאות אחוז גבוה של הפרסומים בערבית (61%), אך השנה חל גידול יחסי במו"לים המסחריים (32%), כמעט כפול מחלקם בהוצאה לאור אשתקד.

ביוגרפיות, אוטוביוגרפיות וסיפורי חיים

סוגת הביוגרפיות והאוטוביוגרפיות הצטמצמה מעט בשנת 2023, שבמהלכה יצאו 375 ספרים בתחום (לעומת שנת 2022 שבה יצאו לאור 497 ספרים בסוגה זו ושנת 2021 שבה התפרסמו 447).

חלה ירידה קלה גם באחוז האוטוביוגרפיות והן היוו 26% מכלל הביוגרפיות. חלקם של הספרים בסוגה זו נכתבים בסיוע עורכים מקצועיים וחלקם על ידי עמותות שמטרתן לסייע לבני הגיל השלישי להעביר את זיכרונותיהם לדורות הבאים. רבים מספרים אלו מתפרסמים בתפוצה קטנה יחסית, אולם חשוב להזכיר שיש חובה להעביר שני עותקים גם מספרים שיוצאים לאור בתפוצה מועטה לספרייה הלאומית, אם יצאו מהם לאור למעלה מ- 50 עותקים. בספרייה הלאומית מעוניינים לקבל ספרים כאלו על מנת לאפשר שמירה נאותה של הספרים לדורות הבאים וגם את חשיפתם לאנשים נוספים, כפי שהספרייה ערכה השנה מבצע לאיסוף תיעוד סביב מלחמת חרבות ברזל .

החלוקה המגדרית בכתיבת ביוגרפיות נשמרת גם השנה ובאופן כללי נשים חיברו 39% מהביוגרפיות. אך בסוגה זאת דווקא חשוב יותר לנתח על מי נכתבו הספרים: 33% מהביוגרפיות נכתבות על נשים, לעומת 62% על גברים ו-5% על זוגות ומשפחות.

מי כותב על מי? נתון מעניין שנמצא השנה מגלה כי נשים חיברו כ -86% מכלל הביוגרפיות על נשים, וגברים חברו 87% מהביוגרפיות שנכתבו על גברים.

הספר הדיגיטלי

בנוסף לספרים המודפסים במהלך שנת 2023 יצאו לאור ונקלטו בספרייה הלאומית עוד 1,762 ספרים דיגיטליים חדשים, לעומת 1,258 שנקלטו שנה קודם לכן (שנת 2022) וזוהי עלייה של כ-40%. מחד, מדובר בגידול משמעותי מאד, ועם זאת, כ – 22% מהספרים היו מהדורות דיגיטליות לספרים שהתפרסמו כבר בעבר. רובם הגדול (88%) בעברית, 10% באנגלית ו-2% בשפות אחרות.

אלו נושאי הספרים המרכזיים: 38% מהספרים הדיגיטליים הם בנושאי יהדות; 14% הם ספרי פרוזה ושירה; 8% מדעי הרוח הכלליים; 16% בנושאי היסטוריה והחברה הישראלית; 7% ספרי ילדים ונוער; והשאר בנושאים נוספים.

מתקפת 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל – דו"ח מיוחד

המלחמה שפרצה באוקטובר 23' כמובן השפיעה ועוד צפוייה להשפיע דרמטית על כל סוגות הספרים שיתפרסמו במהלך שנה זו – 2024 ובשנים הבאות. בפרק זה אנו מתייחסים לספרים שיצאו בעקבות מתקפת הטרור ב 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, מאז שפרצה ועד סוף מאי 2024.

בספרייה הלאומית החליטו לבדוק את הנתונים, על אף שמטבע הדברים רק מעט ספרים על מתקפת הטרור והמלחמה בעזה הספקו להתפרסם עוד במהלך שנת 2023, ובנוסף, ספרים רבים על המלחמה עדיין לא הספיקו להגיע אל הספרייה, לרבות כאלו שנכתבו בתחילת 24'.

יחד עם זאת, מתוך הנחה כי ספרים ופרסומים רבים מאוד יתייחסו לאסון הכבד, לסוגיית החטופים, לעליית האנטישמיות ברחבי העולם ולסוגיות נוספות הקשורות למלחמה, החלה הספרייה באיסוף ממוקד של ספרים אלו וכן בניתוח הנתונים אודותיהם – מאז פרוץ המלחמה ועד מועד סיום כתיבת הדוח.

ספרים אלו יקבלו התייחסות מיוחדת נוספת בדוח הספרים הבא של שנת 2024, אולם כבר כעת ידוע על לפחות 82 ספרים שיצאו בנושא מתקפת הטרור והמלחמה ונקלטו בספרייה מאז פרוץ המלחמה ועד סוף מאי 2024.

הנושאים הבולטים הם ספרי זיכרון וגבורה, השפעות מתקפת הטרור של חמאס והמלחמה על מדינת ישראל והחברה הישראלית, גילויי האנטישמיות ברחבי העולם, ספרים בנושאי יהדות  ועוד.

בין ספרי היהדות שנכתבו במהלך המלחמה בולטים ספרים המתייחסים להיבטים אמוניים (14) והגדות פסח (לפחות 8 הגדות פסח נכתבו לאחרונה בהשראת החטופים והמלחמה).

עד כה התפרסמו לפחות 21 ספרי זיכרון וגבורה. מרביתם עוסקים בסיפורי ההצלה והגבורה, אך כבר מתחילים להתפרסם ספרי זיכרון על הנופלים והנרצחים – הן על האזרחים והן על החיילים.

17 מהספרים מתייחסים להשפעות המלחמה על מדינת ישראל. ספרים אלו עוסקים בהשפעות המלחמה על החברה הישראלית, על מדיניות החוץ, על סוגיות פוליטיות ועוד.

סוגיית החטופים טרם באה לידי ביטוי משמעותי בספרים שיצאו לאור עד כה ובחודשים האחרונים  התקבלו בספרייה הלאומית רק הגדת פסח שיצאה ע"י מטה החטופים וכן ספר מתכונים לחג השבועות המנכיח את החטופים. ועם זאת, צפוי כי סוגיית החטופים וסיפוריהם האישיים יקבלו נוכחות רבה יותר בדוח הספרים הבא.

האם 82 ספרים הם כל הסיפור? רחוק מכך. פרסום ספר הוא תהליך ארוך הכולל תחקיר, כתיבה, עריכה, עיצוב ועוד – תהליך שעשוי להימשך שנים. עם זאת, מאז פרוץ המלחמה אנו עדים להצפת תכנים ברשת ובדפוס הקשורים למלחמה, במישרין או בעקיפין. אנו צופים שבשנים הקרובות, מאות ואולי אף אלפי ספרים יצאו לאור בניסיון להקיף את כל מנעד האירועים שפקדו את ישראל ואת העולם היהודי מאז 7 באוקטובר. למעשה, כבר כעת ידוע על מספר גדול מאוד של ספרי זיכרון והנצחה שייצאו לאור לקראת ציון שנה למלחמה – באוקטובר 2024.

זאת ועוד, ספרים רבים שפורסמו בחודשים שחלפו מאז פרוץ המלחמה כוללים הקדמה, הקדשה או פרק מיוחד בנושא המלחמה. כל הפרסום התקופתי – ביניהם מקומונים, מגזינים, כתבי עת ועלוני שבת – מוצף בתכנים העוסקים במלחמה, בחיזוק העורף, במפונים, בחיילים ובנושאים רבים המשיקים לכך.

חשוב לציין שאיסוף ספרים בנושא זה הינו חלק ממאמץ גדול מאוד של הספרייה הלאומית לבנות מאגר זיכרון לאומי. הספרייה הלאומית מובילה יחד עם פורום הכולל מיזמים רבים את בנייתו של מאגר מקיף של זיכרון לאומי לכלל מאורעות ה7 באוקטובר והמלחמה. הגדרת התיעוד רחבה מאד ומתייחסת גם לאירועים הפוקדים את יהדות העולם בעקבות המלחמה, תופעות של התגברות האנטישמיות ועוד. בין התכנים הרבים שמופקדים בספרייה: תמונות, עלונים, סרטונים, עדויות בגוף ראשון, הספדים, מכתבי תמיכה, מיזמים ציבוריים בעקבות המלחמה ועוד.

סיכום

מהספרייה הלאומית נמסר כי המודעות הגוברת בקרב הוצאות הספרים לחובת מסירת שני עותקים מכל ספר שיוצא לאור לספרייה הלאומית, ושיתוף הפעולה הפורה שלהן עם הספרייה הלאומית, הם שמאפשרים לספרייה לשפר את היכולת ללמוד ולהנגיש את המידע החשוב המתקבל מהן.

עוד מציינים בספרייה הלאומית כי הנתונים המרתקים העולים מתוך דוח הספרים השנתי, כגון בנושאי מגדר, המלחמה, שינויים בסוגי ההוצאה לאור ועוד, יכולים לשמש כר נרחב למחקר וללימוד. ספרים הם מעצבי זהות תרבותית והנתונים בדוח מלמדים כי העם היהודי הוא עדיין "עם הספר" (גם הדיגיטלי), על אף שבמקביל, הטלוויזיה והרשתות החברתיות הפכו גם הן  להיות מעצבי זהות ותרבות משמעותיים ומרכזיים.

 

גרפיקה ומידע באדיבות הספרייה הלאומית