בין חברים מאת גילי קאופמן / פתרונות יצירתיים למצבים חברתיים

בין חברים מאת גילי קאופמן

ספר הילדים "בין חברים" מאת גילי קאופמן, כולל ששה סיפורים אשר בכל אחד מהם מתרחשת סיטואציה חברתית שונה ומאופן ההתמודדות אתה מקבלים הילדים כלים שיסייעו להם לפתור בעיות חברתיות שונות. הוא מספר על מאיה, עומרי, אדווה, הגר ורז – חמישה חברים טובים בגיל הגן שמתגוררים באותה שכונה והולכים כל בוקר ל"גן ישראלה". הם משחקים ב"חבורה" או ב"משפחה" – משחקים שהמציאו לעצמם, אוהבים להשתולל, לשחק בכדור, לבנות מגדלים מלגו, לצייר וגם לשיר ולרקוד. למרות שהם החברים הכי טובים הם לפעמים מתבלבלים ומתנהגים בצורה לא חברית, בלי כוונה רעה, אבל התוצאה לא נעימה. לחמשת החברים יש חברה מיוחדת בשם כוכבית המתגוררת על כוכב בשמים והולכת בכל בוקר ל"גן ירח" בו היא לומדת לפתור בעיות שלילדים קשה להתמודד איתן לבד. כשכוכבית רואה שהם זקוקים לעזרה בפתרון בעיה כלשהי היא מתעופפת חיש קל למטה ומסייעת להם. היא שואלת שאלות, מדברת על רגשות ומנסה לעזור לילדים למצוא פתרון.

הספר מעודד את הילדים לחשוב על פתרונות יצירתיים למצבים חברתיים שלא כוללים בכי, העלבות וקריאה לעזרת המבוגרים. אנו ממליצים להקריא לילדכם את הסיפור ולתת להם להציע פתרונות למצבים השונים אשר בוודאי מוכרים להם מהגן או ממשחקי אחר הצהריים.

לאורך כל הספר מתכתב הטקסט עם האיורים המקוריים והססגוניים של ורדה ארנולד שמאירה בשלל צבעים את הסיפור ומוסיפה לייחודיותו. ורדה אשר למדה בצעירותה בבצלאל ובשנות עבודתה עסקה בעיצוב טקסטיל לחברות בארץ ובעולם, מספרת כי את האיורים הכינה בעזרת שימוש בגזרי עיתונים.

הספר כולל ששה סיפורים אשר בכל אחד מהם מתרחשת סיטואציה חברתית שונה

הספר מעודד את הילדים לחשוב על פתרונות יצירתיים למצבים חברתיים

איורים מקוריים וססגוניים של ורדה ארנולד שמאירה בשלל צבעים את הסיפור ומוסיפה לייחודיותו

מתוך בין חברים מאת גילי קאופמן

גילי קאופמן (צילום מתוך האלבום המשפחתי)

גילי קאופמן (36) נשואה ואם ל-2 (מאיה בת 7 וחצי ועומרי בן 5), תושבת גבעתיים. בעלת תואר ראשון במדעי ההתנהגות ותואר שני בייעוץ ופיתוח ארגוני. עובדת במגזר החברתי והציבורי בקידום אנשים המתקשים למצוא עבודה ולהתקדם בכוחות עצמם. מדריכת פרטים וקבוצות ומקדמת נושאים שונים בתחום התעסוקתי-חברתי. "בין חברים" הוא ספרה הראשון. "החלום שלי היה תמיד לעבוד בתחום הטיפול ולעזור לזולת. אני מקווה שגם באמצעות הספר שלי שאצליח לתרום ולעזור".

"אני יועצת ארגונית בהכשרתי. בשתיים עשרה השנים האחרונות אני עובדת במגזר החברתי. בשנתיים וחצי השנים האחרונות אני עובדת במרכז תעסוקה עירוני ששייך למשרד הרווחה ועיריית ת"א-יפו. אנחנו עוזרים לאוכלוסיות בעלות חסמים בתעסוקה לחזור לשוק העבודה ולהתקדם. אני עובדת בקשרי קהילה ומדריכה כמה צוותים בעבודה. חלק נכבד מהעבודה היום יומית שלי הוא לשאול שאלות ולקבל תשובות מהצוות בתהליך בחינת האלטרנטיבות השונות. התפקיד שלי הוא לכוון ולייעץ. קיים ממשק ברור בין השפה המקצועית בה אני משתמשת בעבודתי לבין השאלות הנשאלות בספר".

גילי קאופמן מספרת שאת ההשראה לכתיבת הספר קיבלה "כשמאיה, בתי הבכורה הייתה בת שלוש בערך נתקלתי לראשונה בבעיה שנבעה מקשריה החברתיים עם בני גילה. לדוגמה, אני זוכרת שהיא התרגשה מאוד כשהזמנו חברה מהגן בפעם הראשונה לשחק איתה בשעות אחר הצהריים. החברה הגיעה עם אימה ומהר מאוד הן הלכו לשחק בחדר. לא חלפו חמש דקות והחברה יצאה מהחדר בוכה כי מאיה סירבה לתת לה לשחק בעגלה הוורודה. לא הבנתי למה הבת שלי לא חולקת צעצוע, היא הרי כל כך ציפתה לביקור. כמובן שלא היה לי נעים גם מהאימא. באותו ערב, לפני השינה במקום לקרוא למאיה סיפור סיפרתי לה על ילדה בשם מאיה שאירחה חברה מהגן ומשום מה לא נתנה לה לשחק בעגלה ובובה. כשמאיה נרגעה והייתה קשובה בעזרת הסיפור שוחחנו על הסיבות שגרמו למאיה להתנהג באופן לא חברי. כאימא צעירה הבנתי שבאמצעות סיפורים קצרים לפני השינה אני מצליחה להעביר מסרים ולנהל דו-שיח שקט וענייני שמשיג את מטרתו. עם הזמן הסיטואציות הפכו מורכבות יותר. הסיפור והדיון בעקבותיו היו כלים שעזרו למאיה להבין את אשר קרה ולחשוב יחד על פתרונות אפשריים.

"נוסף לכך שמתי לב שבמצבים חברתיים ילדים נוטים באופן טבעי לפנות למבוגר האחראי שיפתור את הבעיה, ואם הוא לא נוכח לפרוץ בבכי או לפנות לאלימות. הבנתי שבעזרת שיחות על מצבים חברתיים אני מרחיבה לילדי את דרכי ההתמודדות. כשעומרי בני הצעיר נולד הרחבתי את הסיפורים לחבורת ילדים שמתמודדת עם סיטואציות וקונפליקטים חברתיים שונים. הבנתי שהסיפורים שלי יכולים לעזור להורים נוספים והעיקר-לילדים עצמם".

גילי קאופמן מוסיפה כי התחילה לכתוב את הספר לפני כשלוש שנים. "כתבתי בסך הכול על שתיים עשרה סיטואציות שונות ומשם הכול זרם. "אף פעם לא חלמתי להוציא ספר ילדים לאור. הכתיבה לא באה לי בקלות. הרעיונות כן. הוצאת ספר הוא תהליך מאוד אישי, בעיקר שלב הכנת הספר לדפוס. שלב השיווק הוא מאוד אינטנסיבי ודורש פניות ויוזמה אישית. זה בהחלט אתגר בשבילי. אני מאמינה מאוד בספר ורואה בו סוג של שליחות למרות שהתהליך דורש ממני חשיפה ויציאה מאזור הנוחות שלי. מה שגרם לי לעשות את הצעד נוסף לתמיכה ולברכת הדרך של שירן, בעלי היקר, והוריי הייתה המחשבה שבמעשה זה אני נותנת דוגמה לילדיי ומעבירה להם מסר לא להיכנע לחששות ולא להירתע מכישלון אפשרי",

הטריגר לכתיבה, מספרת גילי, הייתה צפייה בתוכנית טלוויזיה שעסקה בחרמות שילדים חוו בבתי הספר. "חשבתי לעצמי כמה חשוב לחנך את הילדים ולשוחח איתם על סיטואציות חברתיות פשוטות שגורמות לקונפליקט עוד כשהם בגילאי הגן. עלה בדעתי שאם יהיה כלי להורים כמו הספר שלי, אולי ילדים יצליחו לצלוח מצבים כאלה ביתר קלות. מחשבות אלה בהחלט נתנו לי מוטיבציה לכתוב ולהניע את התהליך".

חלק מהסיטואציות בספר התרחשו גם אצלה בבית מספרת גילי ומוסיפה: "אני חושבת שאין הורה שלא נתקל בסיטואציות המתוארות בספר. הילדים שלי חוו מקרים דומים משני צידי המתרס – כפוגעים וכנפגעים. אני מאוד רגישה למצבים אלה ומנסה לשוחח איתם ולחשוב יחד על פתרונות. בעלי ואני משתדלים להיות "כוכבית" ולא לפתור להם מיד את הבעיה, אלא לחשוב איתם יחד על פתרון. לעיתים קרובות אני גאה להתבונן בהם מהצד ולראות איך הם מתנהלים. כמו כל הילדים הם לא תמיד נוהגים כפי שהיינו רוצים. אני מעודדת אותם לשתף, לשאול ולחשוב יחד על פתרונות אפשריים לסיטואציות חברתיות שונות".

"הרעיון של "כוכבית" נבע מכך שחיפשתי דמות שתהיה לא שיפוטית. בראשית הכתיבה התכוונתי לכלול מבוגר אחראי שמדבר עם הילדים, למשל הגננת או הורה. לבסוף הבנתי שדווקא דמות דמיונית שמדברת בגובה העיניים תעביר נכון יותר את המסר".

גילי קאופמן מספרת ש"המסר החשוב ביותר בספר הוא לשוחח עם הילדים ולהבהיר להם את אפשרויות הבחירה במצבים חברתיים באופן טבעי על פי גילם. לרוב ילדים נוהגים לפנות למבוגר האחראי שיפתור את הבעיה. אנחנו לא מצפים מילד בגיל צעיר להשתמש ב'סופר אגו', בלשונו של פרוייד – ה'אני' החברתי והמודע לסביבה ולחברה. ככל שנדבר איתם נאפשר להם לחשוב על פתרונות כדי שבעתיד יתמודדו טוב יותר עם מהמורות בחייהם החברתיים. חשוב לי לציין שאני לא מתיימרת לפתור את הבעיות החברתיות של ילדינו. אין לי נוסחת קסמים. אני כן משתדלת באמצעות הסיפורים לייצר שיח וחשיבה  על המצבים ולאפשר לילדים להגיע למסקנות בעצמם.

"כילדה קראו באוזנינו כל ערב סיפורים נהדרים מסדרת  "מאה סיפורים ראשונים". גם לילדיי אני מקריאה סיפורים אלה מספר זה. אני זוכרת במיוחד את הסיפור "ילדת ההיפך" – סיפור על אודות ילדה שרואה הכול הפוך עד שהוריה מלמדים אותה להסתכל על הדברים כפי שהם ובאור חיובי. הסיפור זכור לי במיוחד כי בעזרתו הבנתי שאפשר לראות כל דבר מכמה כיוונים. אני חושבת שלספרים יש השפעה ניכרת והם בהחלט כלי לעיצוב אופיים של ילדים. ספר הילדים האהוב עליי עד היום אותו ביקשתי מהוריי לקרוא לי שוב ושוב היה "העץ הנדיב" מאת של סילברשטיין. זהו סיפור מופלא ומרגש שלימד אותי על נתינה אינסופית לקרובים אליי. לשמחתי גם ילדיי אוהבים אותו מאוד".

גילי קאופמן מספרת כי יש אפשרות לספר המשך. "אני גם מתכננת ספר לגילאים מבוגרים יותר, אבל עדיין לא התחלתי. ממתינה לראות את התגובות".

בין חברים מאת גילי קאופמן. איורים: ורדה ארנולד. הוצאת הספרים "אוריון", 29 עמודים. שנת 2017.