קוראים תמונה – התבוננות מודרכת ביצירות ובנושאים באמנות מאת רפאל סוסלר / איך לקרוא תמונה?

קוראים תמונה מאת רפאל סוסלר

קוראים תמונה – התבוננות מודרכת ביצירות ובנושאים באמנות מאת רפאל סוסלר, מביא דרכים להתבוננות בתמונה ומרכיביה, לתנועות באמנות, לזרמים השונים, לאמנים וכוונותיהם, לפרשנויות ולניתוחי היצירות. ההנאה מהנגלה ומהסמוי בתמונות יביאו להתעניינות מעמיקה יותר ולדעת לקרוא תמונה וציור. הספר עוסק בתיאור, בניתוח ובהצגת התפתחות הנושאים שבהם עסקו האמנים בעבר ובעוסקים גם היום. הנושאים אליהם מתייחס הספר הם הנושא הדתי, המיתולוגי, התפתחות הציור ההיסטורי, התפתחות ציור הדיוקן והתפתחות ציור הנוף. באמצעות 107 תמונות צבע של אמנים, בעיקר מאסטרים דגולים ושל ציירים ידועים פחות, מוצגים קודים אוניברסליים, השקפות, תכנים, הסברים, מסרים, ערכים גלויים ואו סמויים, שיאפשרו לקורא ניתוח אישי של יצירות מתקופת הרנסנס ועד מחצית המאה ה- 20.

רפאל סוסלר (75), תושב רמת השרון, בנקאי לשעבר, בעל תואר שני בתולדות האמנות (בהצטיינות) ותואר ראשון בתחום מדעי החברה והרוח, מספר, כי לאחר בדיקה מעמיקה שערך, הגיע למסקנה שלא הוצאו לאור ספרים העוסקים בניתוח היצירות דרך הצגת הנושאים. לעומת זאת, קיימים מגוון רחב של ספרים העוסקים בתיאור ובניתוח של כל אחד מהתקופות והסגנונות וקיימת התייחסות רבה לאמנים הבולטים של אותן התקופות.

רפאל סוסלר

רפאל סוסלר מספר, כי "האמנות הוויזואלית הינה שפה המבקשת לבטא את ההוויה האנושית. היא ממחישה זאת באמצעות מרכיביה – קו, צבע, מִרקם, נפח, עומק וקומפוזיציה. כאשר אנו מתבוננים ביצירת אמנות, אנו מגייסים – לא תמיד בצורה מודעת – מידע רב שנאגר במוחנו. לאחר נקודת מוצא זו אנו מתרכזים בגילוי פרטים ובפענוחם. בשלב זה של תהליך ההתבוננות אנו מצליחים לקבל הערכה ראשונית של היצירה.

להתרשמות ראשונית זאת יש להוסיף את הבּזק של האימפקט האסתטי בהתאם לטעם האישי שכל אחד מאיתנו פיתח. החינוך האסתטי משתנה או מתפתח בהתאם ללמידה, לידע, להתנסויות ולדרגות ההתעניינות של כל אדם – תובנות הבונות את ההעדפה האישית של יצירות אמנות מסוימות על פני אחרות. ככל שיעמוד לרשותנו מידע רב יותר, נהיה מצוידים יותר באלמנטים מגֻוונים בעת התבוננות בתמונה, בפסל או בכל יצירת אמנות שהיא.

לרוב, ההתבוננות ביצירה היא פעולה של צירופי מוסכמות הרווחות בתקופה שבה חי הצופה ובציפיות שיש לו לגבי היצירה עצמה. לא בהכרח המניע הוא הבנה או גילוי של הלכי-הרוח והציפיות שרווחו בזמן שהיצירה נוצרה. כלומר, אנו בוחנים ומסיקים מסקנות בהתאם למטעננו התרבותי, מבלי לערוך בחינה מעמיקה יותר. אני מבקש להסב את תשומת לבם של הקוראים לעובדה הבאה: כאשר אנו מתבססים על הידע האישי בלבד, אנו מוותרים בין היתר – לעיתים לא במודע – על הבנת הרקע התרבותי-היסטורי של התקופה שבה נוצרה היצירה, כמו גם על השקפות האמן ועל התפיסות והמניעים של מזמין היצירה.

בספר זה הנני מבקש להקנות בתמציתיות יסודות רעיוניים באמנות הוויזואלית, אשר יאפשרו לכם לערוך ניתוח אישי של תמונה באופן שלתפיסתכם הראשונית יתווספו נתונים שיעזרו לכם להרחיב את היכולת להבנת היצירות ול"קריאתן".

התמונות שאליהן אתייחס מהוות חלק קטן מהמורשת התרבותית באמנות של ארצות אירופה המערבית – מתקופת הרנסנס ועד מחצית המאה העשרים, לפני התופעות של התקופה המוּכּרת בשם "פוסט-מודרניזם". בעת ניתוח היצירות – מלבד הידע הבסיסי, הנתונים והקודים האוניברסאליים – אתייחס גם לתקופות שבהן נוצרו, ולאמנים, לרוב "מאסטרים", שתרומתם הייתה מכרעת בהתפתחות הנושאים שבהם עוסקת האמנות. אספר על תכנים, על מסרים ועל ערכים – גלויים או חבויים – שביקשו האמנים להנחיל בתמונות. התייחסות לנושאים אלו תעזור לכם לפענח יצירות אמנות ולגרום – כך אני מקווה – להנאתכם המרובה.

קיימות מספר "דרכים" להשגת מטרה זאת. אך לפני שאפרט אותן ואת ה"דרך" שאני בחרתי ל"קריאת תמונה", אבקש להפנות את תשומת לבכם לנושא חשוב, הקשור למקוריות התמונה.

כשמתייחסים ליצירות של אמנים – מקוריותן אינה מוטלת בספק. אולם חשוב לדעת, שמספר יצירות שבתחילה נחשבו כיצירות מופת של אמן מפורסם, נתגלו לאחר מכן כמזויפות. כחובבי אמנות, אין לנו הכלים, הידע והיכולת המקצועית לגלות ולנתח יצירת אמנות מזויפת ואף לא את התקופה שבה התבצע הזיוף. מעטים הם אנשי המקצוע שהצליחו לחשוף זיופים, ועל כן רצוי מאוד להיות מודעים לקיום תופעה זאת, שאת חלקה אתאר בהמשך. מעשיהם של זייפנים הינם עתיקים כמו האמנות עצמה. הספרות מתארת זיופי יצירות עוד מתקופת האימפריה הרומית, ואף מתקופות מוקדמות יותר, כשהחל המסחר בהן ומאז לא פסק. ידוע שמיכלאנג'לו טמן באדמה את הפסל מעשה ידיו "קופידון ישן" כדי שייחשב כיצירה עתיקת ימים.

פרשייה אחרת, מעניינת ומרתקת ביותר, קשורה לאמן יאן וֶרְמִר  1632-1675, אשר הזיוף של אחת מיצירותיו נחשף מיד לאחר מלחמת עולם השנייה. בשנת 1675 נפטר ורמר וכמעט נשכח, ונחשב לצייר זניח  משך מאתיים שנה. הוא נתגלה מחדש בסביבות שנת 1866, ומאז הציתו חייו של האמן את דמיונם של זייפנים. הידוע מכולם היה הצייר ההולנדי האן ואן מחרן (1898-1947). עם סיומה של מלחמת העולם השנייה נעצר מחרן באשמת שיתוף פעולה עם האויב, בשל מכירת יצירות מקוריות של ורמר לפילדמרשל הנאצי גרינג עלול היה לקבל עונש מוות. להגנתו טען מחרן, שהיצירות "ישו והנואפת" ו"הסעודה באמאוס" לא היו יצירות של ורמר אלא זיופים שלהן, שבוצעו על-ידו.

אתייחס כעת לדוגמה נוספת בתחום מקוריות התמונה או מעשי זיוף – בהקשר לאמן הדגול רמברנדט ואן ריין ( (1606-1666. גדולתו נמדדת לא רק באופן הצגת המציאות ובסגולות סגנונו, אלא גם במספר חסר-תקדים של עשרות ואולי יותר ניסיונות זיוף שליצירותיו. במהלך השנים התברר כי תמונות רבות שיוחסו לו צוירו למעשה על-ידי תלמידיו, אולי תחת חסותו של האמן ותוך חיקוי  סגנונו.  לעיתים נשאו הן את חתימתו, ובמקרים אלו לא דובר על זיופים במלוא מובן המילה, אך ראוי להכיר את התופעה. לצורך בדיקת אמינות תמונותיו של רמברנדט הוקמה ועדת מומחים – "פרויקט רמברנדט", שמתכנסת מאז שנת 1968 כדי לבדוק ולהחליט אילו מן התמונות המיוחסות לרמברנדט הן אכן המקוריות. על פי גילויי הוועדה, התמונה המפורסמת "האיש בעל קסדת הזהב"  לא הייתה פרי עבודתו. צייר אותה אמן אחר, ידוע פחות. הוועדה, אשר ממשיכה עד היום בבדיקת יצירותיו של רמברנדט, הוקמה אמנם בעיקר לשם זיהוי זיופים, אולם הבדיקות יכולות להעלות תוצאות הפוכות ומפתיעות – כמו במקרה של התמונה "רמברנדט הצעיר בדמותו של דמוקריטוס, הפילוסוף המחייך". לאחר שהתמונה התגלתה כמקורית, עלה ערכה הכספי במאות אחוזים. לפעמים יש בעולם האמנות גם הפתעות נעימות.

הגעגועים לטבע ולנוף הביאו זייפנים רבים לזייף עבודות של האמן הצרפתי קאמיל קורו (1796-1875). כמות הזיופים הייתה כה גדולה, עד כי נאמר עליו ש"מתוך כשלושת אלפים תמונות שהאמן יצר, שלושת אלפים נמצאות באירופה וחמשת אלפים באמריקה." לא ניתן לסיים נושא מרתק זה מבלי להזכיר מספר אמנים גדולים ש"זכו לתשומת לבם של זייפנים" – ברויגל, ליאונרדו, ולסקז, ואן גוך, סזאן, גוגן, רנואר, מירו, פיקאסו, ועוד רבים נוספים. 

"לצורך ההתרשמות הראשונית והידע האישי רצוי מאד להבין את התקופה ההיסטורית שבה נוצרה היצירה, לנסות להתרשם מהלכי-הרוח של אותה תקופה, להכיר את אורח החיים שהיה נהוג בה, וכן את תפיסתם הערכית של השליטים ושל תושבי המדינות. לא אגזים במיוחד אם אומר שרצוי להכיר גם את הרקע הפילוסופי והדתי. כעת, כשאנו מצוידים היטב, הבה נתקדם בבטחה אל חשיפת הנושאים החבויים בספר", מסכם סוסלר.

קוראים תמונה –התבוננות מודרכת ביצירות ובנושאים באמנות מאת רפאל סוסלר, הוצ' עצמית, שנת 2012, 238 עמ',  [email protected]