הוכרזו הזוכים בפרסי היצירה לסופרים עבריים ע"ש לוי אשכול ז"ל לשנת תשע"ד

שרת התרבות והספורט לימור לבנת: "כל אחד מהם הטביע את חותמו על עולם הספרות הישראלי"

כמדי שנה, מעניק משרד התרבות את פרסי היצירה לסופרים ומשוררים הכותבים בשפה העברית, כהוקרה על פועלו של הסופר והמשורר בספרות, על כל תחומיה: שירה, סיפורת, מחזאות, מסה, ביקורת ועריכה ספרותית.

ועדת השיפוט של פרס היצירה לסופרים עבריים, אשר התכנסה ביום שני, 7 באפריל 2014, החליטה להעניק את הפרס ל- 14 הזוכים לשנת תשע"ד. הפרס בשווי כולל של 910,000 ₪ יתחלק באופן שווה בין הזוכים ולכל אחת ואחד יוענק פרס בשווי 65,000 ₪.

הזוכים בפרסי היצירה לסופרים עבריים ע"ש לוי אשכול ז"ל לשנת תשע"ד הם: אבירמה גולן, אלונה פרנקל, אופיר טושה גפלה, אלי אליהו, גלית דהן-קרליבך, חיים פסח, יונדב קפלון, מיקי (מיכל) בן כנען, מתן חרמוני, עליזה גרינברג טור-מלכא, ערן בר-גיל, ענת זכריה, ציפי גון-גרוס, צרויה שלו.

שרת התרבות, לימור לבנת: "כל אחד מהזוכים כותב בדרך ייחודית ומפליא לתאר בכתיבתו נושאים, דמויות ומצבים שונים מנקודת מבט אישית ומעניינת.  כל אחד מהם הטביע את חותמו על עולם הספרות הישראלי, הוביל את קוראיו למחוזות חדשים ותרם לעושרנו התרבותי.  אני מברכת את כל הזוכים על זכייתם ומאחלת להם, כי כתיבתם הפורה תמשיך לרגש אותנו שנים רבות".

להלן מנימוקי השופטים:

מיקי בן כנען

סופרת ייחודית. חריגה בנוף הפרוזה. מצטיינת בחירות מחשבה שנדירה במקומותינו. על מיקי בן כנען נאמר שהיא ניסחה בספריה "כתב הגנה לחריגים." דמויותיה חד פעמיות, עשירות במחשבות והתנהגויות מקוריות, ובכל מקום בו נראה כי עובר גבול, הן מנפצות אותו בכח דמיונה המתפרץ.  הומור, הזייה וחירות אינסופית מייצרים עלילות עם חותם ברור עליהן, "פרי דמיונה של מיקי בן כנען בלבד".

אבירמה גולן

סופרת בעלת כתיבה מרתקת שתרמה רבות לתחום הספרות הישראלי. הוציאה לאור מגוון ספרים לילדים ומבוגרים, כתבה טורים בעיתונים במשך 30 שנה, והנחתה את התוכנית קריאה ראשונה בטלויזיה החינוכית. פעילותה המתמשכת כסופרת,עיתונאית ואשת טלויזיה הטביעו חותמם על התרבות והספרות בישראל.

אופיר טושה גפלה

אופיר טושה גפלה יוצר עולמות משלו. דמויותיו הנפלאות נקלעות לעלילות שהן כה דמיוניות עד שברק של ריאליות נוטה מעליהן, או שעולמן כה פנטסטי עד שהוא נראה ריאלי ומובן. גיבוריו בוראים את עולמם, הבורא אותם, ומסתחררים בים של מילים שמבט קצר בהן מעיד בבירור: אלו מילים של אופיר טושה גופלה. סופר מוכשר וייחודי שמושך קהל קוראים נאמן ועקבי.

גלית דהן קרליבך

בין הקולות הצעירים בולט קולה של דהן קרליבך במקוריות שלו, בחופש דמיון ובתעוזה. עלילות ספריה רחוקות מבנאליות, והן נעות במחוזות שאינם מרבים להופיע בספרות העברית. תאור המחוזות הללו בשום אופן איננו מגויס לביטוי עמדה פוליטית. ניכר שהוא נובע בטבעית מהסיפור ומהכותבת, ובכל זאת ניתן לומר שדהן קרליבך כותבת ספרות שאיננה בורגנית.

אלונה פרנקל

סופרת ומאיירת מהוללת. ספרי הילדים שלה תורגמו לשפות רבות ונמצאים באינספור בתים בישראל. גישתה לילדים כנה, נקייה מהתחנחנות, והיא כמו משוחחת אתם מתוך אכפתיות וכבוד. ספריה האוטוביוגרפיים, "ילדה" ו"נערה" הם מופת של חקר הזיכרון האישי. פרנקל מתקרבת אל הילדה שהיתה, היא מנסה לשחזר ולהבין מה חוותה, היא משיחה אתה, אך לרגע איננה מתיימרת לדבר בקולה. הספרים נקראים בשטף וברטט, וכל מי שקראם מייחל שפרנקל תתפנה לכתוב ספר שלישי.

עליזה גרינברג טור-מלכא

אסיף שיריה של ע. טור מלכא, שׁוּבִי נַפְשִׁי לִתְכֶלְתֵּךְ, (מוסד ביאליק, תשס"ה) אוצר בתוכו את מכלול יצירתה השירית עד כה, והוא מהספרים המרשימים ומהמעניינים שראו אור בעשור האחרון. שירתה של ע. גרינברג טור מלכא מקיימת שיג ושיח עם המקורות היהודיים לגווניהם, והיא שואפת לדיוק ולהקפדה, לא רק בביטוי הלשוני השירי, אלא גם בהבנייתם של תהליכים ורעיונות פילוסופיים; המעשה השירי מצטייר כעיבוד מוגמר ומלוטש שלהם, ולא כהתרשמות רגעית חולפת.

יונדב קפלון

מזמור זמני – כל השירים עד כה של יונדב קפלון (מוסד ביאליק, תשע"ב) כולל בתוכו שלושים שנות יצירה עמוקה ומרובדת. שירה זו חותרת בכל הווייתה אל עבר הטרנצנדנטלי, גם כשחתירה זו מלווה בכאב ובתחושת ריקנות או נפילה. בביטויה הבשל יותר, שירתו של קפלון נעשית מרובת קולות, ואיננה נרתעת מסתירות פנימיות, מפרדוקסים, ומערבוב בין משלבים לשוניים שונים, ובין חדש לישן, בין הנמוך למקודש.

מתן חרמוני

סופר מצחיק ושנון שמתכתב עם השפה האידית ועם התרבות והספרות האידית האמריקאית. ספר הביכורים של מתן חרמוני, 'היברו פבלישינג קומפני' (כנרת זמורה ביתן, 2011) הוא פנינה ספרותית מלאת הומור ואירוניה עצמית. הערבוב בין היידיש לבין העברית, בין הגרוטסקי לבין הרציני, ובין הספרות הגבוהה לנמוכה יוצר קרנבל לשוני-סגנוני מלא הומור וקסם.

ענת זכריה

ספר הביכורים של ענת זכריה, יפה אחת קודם (הליקון, 2008) הוא ספר עז מבע, סוער, יצרי ומרגש. באמצעות החוויה הארוטית מנסה זכריה לבדוק גבולות, בין הגוף לבין הנפש, בין העצמי לבין העולם שמבחוץ. השירה נעה בין היתממות לבין התרסה, בין חשיפה לבין הסתרה, בין כוחניות לבין חולשה. ענת זכריה היא אחד הקולות המעניינים והייחודיים בנוף השירה העברית בשנים האחרונות, והמשך התפתחותה כיוצרת מבטיח ומעורר ציפייה.

ציפי גון גרוס

לציפי גון גרוס תרומה ארוכת שנים לעולם הספרות והשיח הספרותי כסופרת נוער ומבוגרים מוכשרת. ציפי גון גרוס משתמשת ביכולת ההבחנה המיוחדת שלה וביכולתה לתאר מצבים של הנפש הן במקצועה כפסיכולוגית והן כסופרת למבוגרים ולצעירים, וקשה לנחש איזה מבין העיסוקים הוא בסיס לאחר. ואם לא די בכתיבתה הרי לזכותה נזקף מפעל הספרות רב השנים עמו היא מזוהה, "ספרים, רבותיי ספרים," תוכנית הספרות הפופולרית היציבה ביותר בכל המדיה הישראלית.

חיים פסח

פובליציסט, מבקר, מתרגם, מבכירי העורכים בארץ, ומהוותיקים שבהם. במהלך שנות עבודתו השכיל לגלות אחדים מהסופרים הבולטים כיום, ולטפח אותם. פסח ידוע בסקרנותו ובפתיחותו האמנותית, ביכולתו להתעניין ביצירות ממינים שונים מאוד ולכבד את שפתן הייחודית. טווח עבודתו של פסח נע תמיד בין קלאסיקה טהורה לחדשנות אמתית. על שנים רבות של עבודה בתחום העריכה והתרגום,על ביסוס קריטריונים לעריכה איכותית ועל גילוי קולות חדשים בספרות.

אלי אליהו

משורר נפלא.שירים פשוטים שגורמים להזדהות והתרגשות.  יש לאלי אליהו דרך קסומה בשירתו. הוא כותב באיפוק גם את הכאב והצער הגדול ביותר ("ומה לעשות שאצלי הניתוח הצליח ובגדד מתה") ויודע להתריס ללא סימני קריאה, לתאר את חרדת הקיום במילים רכות, ואת המסובך ביותר לתאר במילים הפשוטות ביותר. דרכו המינורית, שנדמה כי סוף דבר תמיד עומד מאחוריה חיוך של השלמה, של אהבה, מתווה רגעים נפלאים של תיאור הרגעים הקשים והיפים בחיי אדם.

ערן בר גיל

סופר ומשורר מעולה ומרגש. בתוך ספריו משלב גם שירים. נושא הכתיבה שלו על נשים חזקות ומצבים משפחתיים. יש בכתיבתו של ערן בר גיל מימד ריאלי, שקול, של איש מנוסה הכותב מתוך חוכמה רבת שנים, אך בכל ספריו  החוכמה לעולם אינה באה על חשבון הרגש, והפיכחון אינו בא על חשבון ההשראה. עלילותיו סוחפות ומרתקות . דמויותיו מושכות את הקורא אל עולמן, והוא דובר בטבעיות מתוך דמויות נשים וגברים, צעירים ומבוגרים. אי אפשר להתעלם גם מכוח התמדתו ופוריותו יוצאת הדופן של יוצר זה, המשלב ביצירותיו שירה ופרוזה הנובעות אלה מאלה.

צרויה שלו

סופרת רבת שנים,מוערכת ומיטיבה לספר סיפורים אינטימיים לעומקם,על עולמן של נשים. מזה שנים רבות מעשירה אותנו צרויה שליו במבט נוקב על חיי הזוגיות, האהבה, המין, המשפחה. כתיבתה הולכת לאורך הסדקים בנפש גיבוריה, וחושפת את משא הזכרונות, את משקעי הרגש, את כל מה שהותירו בהם יחסיהם עם הזולת. מילותיה סוערות וחדות. תיאוריה אינטנסיביים ודחוסים. סגנונה של צרויה שליו, הישיר וחסר הפשרות, מעניק לנו תחושה של כנות אמנותית ועושר רגשי נדיר.