"השליחות שמעבר למילים" מאת מיכאל זרחין / סיפורו של נער שגבר על הדיסלקציה

השליחות שמעבר למילים מאת מיכאל זרחין

הספר "השליחות שמעבר למילים" מאת מיכאל זרחין יצא לאור במהדורה מחודשת ומורחבת. זהו סיפור חייו המרתק של נער שהתמודד בצעירותו עם דיסלקציה קשה והפך למטפל מומחה שמוצא פתרונות ללקויי למידה מכל הסוגים. הספר מתאר את הדרך רצופת המהמורות שעברה עליו כנער תל אביבי אינטליגנטי ופופולרי שעשה הכול כדי להסתיר מחבריו את העובדה המביכה שאינו יודע לקרוא. ההתמודדות המייסרת והארוכה שלו עם הדיסלקציה, כפי שהיא מתוארת בדפי הספר, היא הבסיס להבנה ולהזדהות שלו כיום עם מטופליו הרבים.

הקורא יפגוש מסר של תקווה בתיאור הדרך המיוחדת שמצא מיכאל כדי להשתחרר מהקושי שלו ולנצח את הדיסלקציה. את הכלים שסייעו לו ללמוד, לקרוא ולכתוב הפך מיכאל לשיטה סדורה מלאת עוצמה שמאפשרת לו להושיט יד ולסייע לפונים אליו להתגבר על הלקויות הקשות ביותר. לאורך קרוב לשני עשורים הוא מקבל מידי יום ילדים, בני נוער ומבוגרים ופותח להם דלת להזדמנויות חדשות. בנחישות וברגישות הוא סולל לכל מטופל את הדרך שלו להצלחה.

"שיטת זרחין" נותנת מענה לקשיים בקריאה, כתיבה, חשבון, דיסלקציה, דיסגרפיה,  דיסקלקוליה, וכן הפרעות קשב וריכוז. נוסף לכך היא נותנת מענה גם לקשיים בהבנת הנקרא ובהבעה בכתב. השילוב המרתק בין סיפורו האישי של מיכאל לבין תיאור התפתחותה וייחודיותה של השיטה הופך את הספר יעד לחובבי קריאה לצד הורים ואנשי מקצוע שימצאו בו גישה חדשנית ויעילה לפתרון קשיים.

מיכאל זרחין צילום נתנאל פנישל

מיכאל זרחין (63), תושב ירושלים מספר: "הדיסלקציה, שסבלתי ממנה שנים רבות וגברתי עליה העסיקה אותי ועניינה אותי מאז ומתמיד, אך תקופה ארוכה התעלמתי ממנה והדחקתי אותה. לא אשכח את אותה נערה שניגשה אליי ברחוב ושאלה אותי אם אני מוכן לתרום לאגודת "ניצן". היא הסבירה לי שהאגודה תומכת בילדים הסובלים מדיסלקציה שאינה ניתנת לפתרון וכי זוהי מצווה לעזור להם לקבל את עצמם וללמוד לחיות עם קשייהם. מובן שלא גיליתי לה שאימי הייתה מייסדת "ניצן". מילותיה של הנערה חלחלו עמוק ללבי. הבטתי בפניה הצעירות ואמרתי בלבי: 'איך אני יכול להמשיך הלאה? האם אין אני חייב לעשות משהו?'".

"גם ד"ר אבלמן, מומחה אמריקאי בעל שם בתחום ליקויי למידה, שטיפל בי במסירות רבה, הרבה לשאול אותי מדוע אינני מושיט יד כדי לטפל בילדים הסובלים מדיסלקציה. ביני לביני חשבתי שעצם העובדה שהייתי דיסלקטי עד בחרותי אין בה כדי להצביע על כך שיש לי הידע והיכולת לעזור לאנשים אחרים. ד"ר אבלמן לא הסכים איתי וגרס כי התובנות הנדרשות חבויות בתוכי ויום יבוא ואגלה אותן.

"עם השנים התחברתי אל נושא האימון ובשנות השמונים זכיתי להתקרב אל הרבי מלובביץ' ולמשנתו החב"דית. נקשרתי אליו בנפשי והתכתבתי עמו בנושאים שונים הנוגעים לחיי. בין היתר גוללתי בפניו את סבלי בצעירותי כשאיבחנו אותי כבעל לקות למידה.  באחד ממכתביו כתב לי הרבי שעליי להעלות את הסיפור שלי על הכתב ונתן לי את ברכתו. לצערי, לא עשיתי כלום בנידון.

"השינוי בגישתי חל כשפגשתי באקראי את אושי, אמן ואיש במה מוכשר שסיפר לי על קשייו כדיסלקטי. לאחר שהיכרותנו העמיקה אמרתי לו שביכולתי לעזור לו. אושי צחק ואמר: "במה אתה טוב יותר מכל המומחים האחרים שניסו לעזור לי ולא הצליחו?". לרגע היססתי: אולי אושי צודק ואני סתם משחית את זמני לבטלה? אולי הסוד שלי שהיטבתי להסתיר עשרות שנים יתגלה? עניתי לו: "לא מעניין אותי מי ניסה לעזור לך וכיצד. אני יודע שיש ביכולתי לעזור לך. "נסה אותי". אושי הרים את הכפפה. זאת הייתה הפעם הראשונה שטיפלתי במישהו אחר מלבדי. חשתי בכל נימי נפשי שכל התנסות שלי משחר ילדותי לצד מומחיותו של ד"ר אבלמן, שסייע לי רבות, תתמזג יום אחד לכדי עשייה מלאת סיפוק ועוצמה רגשית. בצעדים מדודים התחלתי לסייע גם לבחור נוסף, וכך מצאתי את עצמי בתוך העשייה עצמה. ככל שחלפו הימים הדהד בי זכר הפגישה עם הנערה המתנדבת מ"ניצן". גם ברכתו של הרבי מלובביץ' לא הניחה לנפשי. החלטתי לספר את סיפור חיי, ואז הבנתי שאם מישהו מקוראיי יימצא מזור וכוח ולו מפרט אחד בספר – הרי באתי על שכרי כי כך התקיימה השליחות שמעבר למילים".

דיסלקציה מהי?

המונח "לקות למידה" הוא מונח כללי "שמתייחס לקבוצה הטרוגנית של הפרעות שמתבטאות בקשיים משמעותיים ברכישה ובשימוש של יכולת הקשב, הדיבור, הקריאה, הכתיבה או המתמטיקה". דיסלקציה היא לקות שמתייחסת בעיקר לקשיים בלימוד כתיבה וקריאה אם כי יש המרחיבים אותה גם לקשיים במיומנויות למידה שונות ובמתמטיקה.

במחקרים השונים מצביעים על מספר מגמות מרכזיות בחקר הגורם המרכזי לדיסלקציה. חלק מהחוקרים טוענים שמקורה בהפרעה נוירופסיכולוגית; אחרים מצביעים על חבלה או פגם במבנה המוח שיוצרים ליקוי בתפקוד באזור מסוים של המוח שאחראי ללקות. חוקרים אחרים רואים בליקוי בתפקודים לשוניים-קוגניטיביים את הגורם המרכזי לדיסלקציה. מכל מקום נראה שטרם נמצאה התיאוריה שתסביר ותבהיר את מהות הלקות על כל רבדיה. לאורך השנים לא היה טיפול הולם בדיסלקציה במערכת החינוך בישראל, בעיקר בהגדרת הלקות, באפיונים שלה ובעקרונות הטיפול. לעומת זאת מערכות החינוך במדינות המערב ובעיקר בארצות-הברית השכילו לטפל בנושא באופן מערכתי כולל הסדרתו בחקיקת חוק בארצות-הברית בשנת 1975. במקביל העמיק גם המחקר במערב על אודות הלקות, סיבותיה ותסמיניה.

מיכאל זרחין: "בשנות החמישים נושא הדיסלקציה בכל העולם לא היה ידוע. מאמצע שנות ה- 50 בעקבות מחקרים שונים שיצאו לאור בארצות-הברית גברה המודעות לנושא ובעקבותיה התפתחו דרכי טיפול שלא היו קיימות בשנות ה-50 וה-60".

"לפי הסטטיסטיקה העולמית מלפני 10 שנים ועד היום לא השתנו אחוזי הלוקים בדיסלקציה' כ-15% מהתלמידים מאובחנים כיום כלוקים בלקויות למידה. הורים שחושדים שילדם לוקה בלקות למידה עליהם לגשת לאבחון במכון שמאבחן ונותן דרכי פעולה לפתרון הבעיה".

"קראתי לספר השליחות שמעבר למילים כי המילה 'שליחות' מציינת ייעוד לתקן, לתת אור ולעזור לכלל האוכלוסייה".

מכון זרחין

"מכון זרחין" נוסד ע"י מיכאל זרחין בשנת 2005. מיכאל בעל ניסיון ייחודי במגוון לקויות וקשיי למידה: דיסלקציה, דיסגרפיה, דיסקלקוליה, קשיי קריאה, כתיבה, הבנת הנקרא, הבעה בכתב והפרעות קשב וריכוז. מאז מטפל מיכאל בהצלחה בלמעלה מ- 1,000 ילדים, בני נוער ומבוגרים בכל סוגי בעיות הדיסלקציה ובמקרים של אנשים שלא הצליחו לקבל מענה לבעייתם במקומות אחרים. 

אנו מוכיחים כי לקות למידה אינה גזירה לכל החיים וכי אפשר להיפטר ממנה לגמרי. גישת המכון היא שניתן לפתור את הלקות מן השורש וליצור אצל כל אחד, ללא יוצא מן הכלל, תפקודי למידה נורמליים לחלוטין.

שיטת זרחין – שיפור ותיקון תפקודי חשיבה

השיטה מבוססת על כמה עקרונות: שינוי ומהפך בלמידה ובהתנהגות הוא אפשרי ואפשר לחולל אותו במהירות; רמת הלמידה וצורת החשיבה של האדם אינם נתון סטטי קבוע ומוגדר – גזירת גורל, אלא הם ביטוי של תפקודים שכליים שאפשר לשנות והדרך ליצור את השינוי היא נגישה ומהירה. ליסוד זה יש משמעות עצומה היות שחשיבתו של האדם מבוססת על תפקודים שכליים והיא הבסיס לכל הלמידה ותפקודי הלמידה שלו, לכל התנהגותו והתנהלותו. ממילא אם אפשר להתערב בדרך נגישה ומהירה בתפקודים שכליים ולחולל בהם שינויים פירושו שאפשר להשפיע על כל התחומים האלה ולקדם את האדם לקראת שינויים משמעותיים ומהפכניים.

גישת המכון היא שיש להתייחס לכל אדם כמי שנולד עם מלוא הפוטנציאל להגיע לרמה הגבוהה ביותר של התפקודים השכליים וההתנהגותיים. כל היכולות האלה קיימות ומוּבְנוֹת בנו. איננו מלמדים דברים חדשים, אלא מתחברים אל האדם, מגלים לו את מה שכבר טמון בו ומביאים זאת לידי ביטוי. הדבר נכון בכל גיל. שיטתנו מתאימה לכל אדם, מגיל 5-4 ומעלה.

כל תפקודי הלמידה וההתנהגות של האדם קשורים למקום אחד: עיבוד מידע

מיכאל זרחין צילום נתנאל פנישל

מיכאל זרחין מספר: "בנינו מודל כללי ועקרוני של התפקודים השכליים שמשותף לכל תחומי החיים, לכל זמן ולכל נושא שהאדם עוסק בו או נחשף אליו.

המודל הזה מורכב מחמישה תפקודים: חקר – איתור פרטים; פרשנות – מתן משמעות לפרטים שנלקטו; צירוף – חיבור פרטי המידע ליחידה אחת; ביטוי והפשטה – שימוש בסמלים ובסימנים מוסכמים כדי לבטא ולהחצין את הידע והמידע; הרחבה – התפתחות וצמיחה של מידע ושל חשיבה עצמאית, חדשנית ומקורית".

"בצד מודל זה יש מודל כללי ועקרוני של התפתחות וזרימה של התפקודים השכליים האלה שמושפעת מכל החושים: ראייה – הסתכלות והתבוננות, שמיעה – הקשבה והאזנה, מישוש – מגע ותנועה וגם הרחה וטעימה. החושים השונים קולטים אנרגיות ושולחים מסרים שכולם מגיעים למקום אחד: למרכז עיבוד המידע שהוא מרכז החשיבה אשר בו נמצאים חמשת התפקודים השכליים שהזכרנו".

אפשר לחזק תפקודים שכליים חלשים על ידי חיבורם לתפקודים שכליים חזקים

"העובדה שמרכז עיבוד המידע הוא מקום כל כך עיקרי ומרכזי שקשור לכל החושים ואחראי לכל התפקודים מאפשרת ליצור בו שינויים ותיקונים. אפשר תמיד למצוא תחום או נושא שבו עיבוד המידע פועל כראוי ולחבר בינו לבין התחום אשר בו עיבוד המידע לוקה בחסר וכך לתקן את החסר".

"לדוגמה ילד שמתקשה לקרוא כי קשה לו להבחין בין האותיות סובל מקושי לעבד בצורה נכונה את מה שהוא רואה. זה נכון רק בהקשר של קריאה כי יש אינספור תחומים ונושאים אחרים בהם עיבוד המידע וההבחנה שלו פועלים בצורה מצוינת, כגון משחקים. ברגע שניצור חיבור בין יכולת ההבחנה שלו בסוג כלשהו של משחק לבין יכולת ההבחנה הלקויה שלו בקריאה, נשיג תיקון של ההבחנה בקריאה".

לקליטה דרך החושים יש מקום מרכזי בפיתוח התפקודים השכליים

"אנו רואים את הקליטה באמצעות החושים כחשיבה ואת החשיבה כקליטה באמצעות החושים. האדם רואה בעיניו, שומע באוזניו, חש בידיו, מריח באפו וטועם בלשונו ועיקר העניין הוא לתת פרשנות נכונה למה שאנו קולטים בחושינו, להבחין בכל הנתונים ולראות אותם בצורה נכונה. אנו מגיעים לכך באמצעות עיבוד חשיבה נכון של מה שחושינו קולטים. ככל שקליטת החושים של האדם חזקה יותר, כלומר: ככל שאדם 'רואה' יותר טוב את הנתונים שבחשיבה שלו, כך יתפתחו גם הרמה השכלית ויכולות הלמידה שלו".

"הבשורה הגדולה הטמונה בגישה שלנו היא שהראייה שבמחשבה ב'עין השכל' איננה סטטית, אלא אפשר לפתח ולשכלל אותה. ניסיוננו מלמד שאפשר לא רק לתקן ליקויים בתפקודים השכליים, אלא גם לשכלל יכולות ממוצעות ולהגיע לרמות חשיבה יותר ויותר גבוהות עד לרמה של גאונות. אפשר לקחת אדם בעל יכולת נורמטיבית וסבירה של הבעה בכתב למשל ובאמצעות כלים שונים לקדם אותו ליכולת הרבה יותר גבוהה".

חשיבותם של חוש המישוש והתנועה והשימוש המשולב בכל החושים

"בתהליך התיקון של תפקודי חשיבה חלשים יש לחוש המישוש והתנועה תפקיד חשוב. למרות שבהסתכלות חיצונית החוש הזה הוא הכי רחוק מחשיבה יש לו תפקיד חשוב מאין כמותו ביצירת חיבור בין התפקודים השכליים השונים בקידום ובשכלול החשיבה".

"בתרגולים ובלמידה עם המטופל אנחנו משלבים תנועה ותחושה בדרכים שונות וכך נוצרת תשתית להתפתחות מחשבתית ולגילוי הכוחות הפנימיים שבכל אחד ואחד".

"נוסף על חוש התנועה והמישוש אנחנו משלבים גם את החושים האחרים: ראייה, שמיעה ואם צריך  גם ריח וטעם. השימוש המשולב בכל החושים עוזר לחזק את המקומות החלשים בחשיבה. הדבר נכון גם ביחס לאנשים שאחד החושים האלה חסר להם, כגון עיוורים וחרשים".

חשיבות הקשר בין המטפל למטופל

"בגישתנו לקשר הרגשי וליחסי האמון שנוצרים בינינו לבין המטופל אותו אנו מבקשים לקדם ולשנות יש תפקיד מכריע. כדי שהמטופל יוכל לגלות את הכוחות הפנימיים הטמונים בו ולהוציא את יכולותיו האמיתיות מן הכוח אל הפועל על המטפל שעומד מולו להיות דמות אנושית שמשדרת לו את המסרים הנכונים ובונה את האמון שלו בעצמו".

"השינויים המהפכניים שאנו מאמינים שהם אפשריים ושאותם אנו חותרים להשיג יוכלו להתקיים רק אם תיווצר כימיה אנושית בין המטופל לבין המטפל העומד מולו. הכימיה הזאת תיווצר באמצעות מסרים רגשיים ומילוליים בשילוב עם הכלים הנוספים – שימוש בכל החושים ובתנועה. הכימיה הזאת מאפשרת לפתור אפילו את הבעיות הקשות ביותר".

מיכאל זרחין מסכם: "הצלחנו לפתור בעיות קריאה, כתיבה וחשבון קשות ביותר שמומחים מובילים התייאשו מפתרונן. הצלחנו להנחיל יכולות של הבנת הנקרא והבעה בכתב אצל תלמידים שאיש לא האמין שיהיו מסוגלים לכך. הצלחנו לחולל שינויים בהתנהגות מקצה אל קצה במקרים מורכבים ומסובכים".

"המסרים שאני מעוניין להעביר לקורא בספרי הם שאין דבר העומד בפני הרצון, באמצעות התמדה וכוח רצון עז אפשר להתגבר על הקשיים, לקויות וקשיי למידה: דיסלקציה, דיסגרפיה, דיסקלקוליה שעד היום נחשבים לבלתי פתירים ניתנים לפתרון באופן מוחלט. תמיכת המשפחה (הורים ואחים) היא בעלת חשיבות גדולה מאוד ביכולת של הילד או הילדה להתמודד עם  הקשיים ולגבור עליהם".

טיפים להורים

1. כשהם רואים כבר בגיל צעיר בגן שלילד קשה – הוא לא מצייר, לא אוהב להחזיק עיפרון או לא מבדיל בין צורות עליהם לקחת אותו לאבחון, ולא לומר שכשיגדל זה יסתדר.

2. כאשר בעל המקצוע טוען באבחון שלו שאין פתרון לבעיה או שצריך לעקוף אותה לא לקבל את דבריו ולהמשיך לבדוק בעלי מקצוע אחרים.

3. כשילד מתקשה בלימודים על ההורים להבין שהקשיים האלה לא נובעים מעצלות או מחוסר אכפתיות, אלא מקשיים אמיתיים  שיש להתמודד איתם.

4. אם לילד יש קשיים על ההורים לדאוג לעדכן את המורים בבית ספרו כדי שיעזרו לו. עליהם לשלב אותו במסגרת הרגילה של הלימודים.

5. בעיות הלימודים השונות של הילד לא יפתרו מעצמן. כל יום שעובר ללא התייחסות וטיפול יעצים את הבעיה ויגרום לתסכול מיותר לילד.

6. כשההורים חושדים שלילדם יש בעיות קשב וריכוז יש להם נטייה לתת לילד מיד טיפול תרופתי בריטלין – הדבר אינו מומלץ. על ההורים לבחון היטב את הבעיה לפני קבלת החלטה בדבר הריטלין כי לא תמיד זאת אכן הבעיה, לדוגמה: מגיעים אלינו הרבה ילדים עם בעיות של דיסלקציה (בעיה בקריאה) וההורים שואלים אם כדאי לתת להם ריטלין. אין קשר בין קשב וריכוז לבעיה של דיסלקציה, ועל כן כדאי לבדוק היטב עם בעל מקצוע האם כדאי להתחיל בטיפול תרופתי או לא.

השליחות שמעבר למילים – סיפורו של נער שגבר על הדיסלקציה מאת מיכאל זרחין. הוצאת מודן / משרד הביטחון ההוצאה לאור, 174 עמודים, שנת 2017. אתר המחבר: http://www.zarchin.org/