לפי נתוני הספרייה הלאומית: בשנת 2011 ראו אור בישראל 6,876 כותרים חדשים / בכל 80 דקות יוצא כותר חדש

בכל 80 דקות רואה אור ספר חדש בישראל. בשנת 2011 יצאו לאור 6,876 כותרים חודשים

לרגל שבוע הספר העברי חושפת הספרייה הלאומית את נתוני הוצאת הספרים בישראל לשנת 2011. הספרייה הלאומית, כמי שמופקדת על שמירת נכסי התרבות של מדינת ישראל, מקבלת מכל מוציא לאור שני עותקים בהתאם ל"חוק הספרים" המחייב את כל מי שמוציא לאור בישראל פרסום בדפוס או בפורמט אודיו-ויזואלי של יותר מחמישים עותקים – למסור עותקים לספרייה.

במסגרת "חוק הספרים" נרשמו בשנת 2011:  6,876 כותרים חדשים שיצאו לאור בישראל. מהם 6,302 ספרים, 240 כותרים שאינם ספרים כגון סרטים ותקליטורים, ו–334 כותרים חדשים של כתבי עת ועיתונים. בשנה החולפת התקבלו למעלה מ-20,000 גיליונות כתבי עת, עיתונים ועלונים. כן התקבלו בספריה 1,359 עבודות גמר לתואר שני, ו-1,074 עבודות גמר לתואר שלישי. 

מדובר במספר השני בעולם בהוצאת ספרים ביחס למספר התושבים: בכל 80 דקות יוצא לאור ספר, כותר, דיסק או כתב עת חדש. כמעט 20 ספרים חדשים ביום.. את המקום הראשון, אגב, מחזיקה קטלוניה (קהילה אוטונומית בצפון מזרח ספרד אשר מעודדת תירגום מקסמילי של ספרים לשפה הקטלונית, כחלק ממדיניות ההתבדלות מספרד).

* * * * *

בשנת 2009 – 7,148 כותרים חדשים מתוכם 6,326 ספרים, 500 כתבי עת, 322 אחר

בשנת 2010 – 7,339 כותרים חדשים מתוכם 6,285 ספרים, 725 כתבי עת, 329 אחר

בשנת 2011 – 6,876 כותרים חדשים מתוכם 6,302 ספרים, 334 כתבי עת, 240 אחר

* * * * *

עברית ושפות אחרות

חלק הארי של הספרים שיצאו לאור בישראל הוא כמובן בעברית: 5,451 כותרים. השפה הנפוצה הבאה היא אנגלית- 400 ספרים באנגלית נרשמו בשנה האחרונה. שפות נפוצות נוספות הן ערבית עם 188 כותרים, ורוסית עם 197 כותרים.

כן התקבלו ספרים בשפות הבאות: צרפתית  – 27 כותרים, יידיש –  23 כותרים, בספרדית הופיעו 3 , בגרמנית –  6, וברומנית – 7 כותרים.  כן התפרסמו ספרים גם בשפות נוספות וביניהן הולנדית, פולנית ואיטלקית.

ספרות פרוזה ושירה:

סה"כ יצאו בישראל בשנת 2011:  369 ספרי שירה, מהם 286 ספרי שירה בעברית והשאר תירגומים של ספרות שירה לעברית וכן מספר ספרי שירה שיצאו רק בשפות זרות.

ספרי פרוזה יצאו 1,009 מהם 605 למבוגרים. ספרות הפרוזה למבוגרים מתחלקת כך: 333 הינם ספרי מקור שנכתבו בעברית, 240 ספרי פרוזה שתורגמו משפות אחרות ו- 32 ספרים אשר נכתבו בארץ אך יצאו לאור בשפות אחרות ולא בעברית (בעיקר באנגלית ).

    ספרות מקור לעומת ספרות מתורגמת

כ־89% מן הספרים היוצאים לאור בעברית נכתבו במקור בעברית, והשאר תורגמו לעברית משפות שונות.

   ספרים לפי נושאים

בשנת 2011 נרשמו בספרייה־660 ספרי ילדים ונוער, שהם כ־10% מכלל הספרים (זהו גידול קל לעומת השנה שעברה, 2010, שבה יצאו לאור 590 ספרי ילדים). כן נרשמו 271 ספרי לימוד (גידול עצום לעומת השנה שעברה, 2010, שבה יצאו לאור 105 ספרי לימוד בלבד), 289 ביוגרפיות, ספרי זכרונות, וספרי זיכרון (רובם בהוצאה עצמית), 107 ספרי פנאי, מודעות עצמית, בריאות וטיולים, ו-50  ספרי בישול (גידול לעומת השנה שעבה שבה יצאו 38 ספרים). בנושא הסכסוך הישראלי-ערבי והרשות הפלסטינית הופיעו 190 כותרים בשפות עברית, ערבית ואנגלית. 146 כותרים שנרשמו עוסקים בתקופת מלחמת העולם השניה והשואה, מהם ספרי זכרונות, לימוד ומחקר (מעט פחות משנה שעברה, 2010, שבה יצאו לאור 158 ספרים בנושא). בספרות התורנית נרשמו 412 כותרים העוסקים בהלכה, שאלות ותשובות וחידושים על הש"ס. בתחום הקבלה והחסידות נרשמו 246 כותרים.

  כותרים לפי סוגי הוצאה לאור

53% מן הכותרים שנרשמו בספריה יצאו לאור בהוצאות מסחריות.

5% מן הכותרים יצאו לאור על ידי זרועות השלטון: משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, גופים ממשלתיים וועדות חקירה.

4% מן הכותרים יצאו לאור על ידי מוסדות חינוך: אוניברסיטאות, מכללות ובתי ספר.

16% מן הכותרים יצאו לאור על ידי גופים שונים: עמותות, אגודות, מכונים, מוזיאונים, מתנ"סים וכדומה.

22% מן הכותרים הוצאו לאור בהוצאה עצמית של המחבר.

כותרים לפי מגזרים

מכלל הכותרים שנרשמובשנה שעברה, 72% יצאו במגזר הכללי ו-28% במגזר החרדי והדתי.

    כתבי עת בישראל

בשנת 2011 הגיעו לספרייה הלאומית 334 כתבי עת חדשים מישראל. 270 מהם בעברית, 10 בערבית, חמישה ברוסית, 40 באנגלית והשאר בשפות אחרות, בין היתר מגזין בתאית ומגזין בנפאלית, המיועדים לקהילות העובדים מארצות אלו. על אלה נוספו כמה עשרות כתבי עת ישראליים חדשים שהתחילו לצאת לאור במהדורה אינטרנטית בלבד, וכארבעים כתבי עת ותיקים שעלו לרשת והפסיקו להדפיס גיליונות. הספרייה הלאומית תשיק בקרוב פיילוט ללכידה של כתבי עת אלה מן הרשת, ושימורם לטווח ארוך על מחשבי הספרייה.   

כתבי העת החדשים מצטרפים ל-3,385 עיתונים, עלונים, מגזינים וכתבי עת ישראליים פעילים שרשומים בספרייה הלאומית. 2,709 מהעיתונים וכתבי העת הישראליים הם בשפה העברית. 74 בערבית, 527 בשפות אירופיות, בעיקר באנגלית, ו-75 ברוסית. כל כתבי העת ביחד, מסרו לספרייה הלאומית על פי "חוק הספרים" למעלה מ–20,000 גיליונות בשנת 2011.

35 כתבי עת ישראליים נסגרו בשנת 2011.

בניגוד לספרים רק פלח קטן יחסית מהעיתונים, המגזינים וכתבי העת יוצאים לאור על ידי מולי"ם מסחריים: 971 שמהווים 28%. רוב כתבי העת יוצאים לאור על ידי גופים מסוגים שונים: 1281 שהם 37% מכתבי העת יוצאים לאור על ידי עמותות, מוסדות מחקר, מוסדות תרבות, איגודים מקצועיים, בתי חולים וכדומה. המדינה אחראית לכרבע מתפוקת כתבי העת בישראל: 861 פרסומים שוטפים שיוצאים לאור על ידי משרדי ממשלה, רשויות מקומיות ומוסדות ממשלתיים אחרים.  323 מכתבי העת, כמעט 10%,  יוצאים לאור על ידי מוסדות להשכלה גבוהה.

כרבע מהעיתונים וכתבי העת, 859, מתקבלים מהמגזר הדתי והחרדי. כמה עשרות מהם הם עלוני פרשת שבוע.

   מו"לים בישראל

מו"לים שמוסרים את פרסומיהם לספרייה הלאומית נרשמים במאגר המו"לים הישראליים. במאגר 1571 מולים וגופי הוצאה לאור שונים. מתוכם, 1,006 הם מו"לים מסחריים, ו־513 גופים ומוסדות, שעיסוקם העיקרי אינו מו"לות אך הם מפיקים ומוציאים לאור פרסומים מעת לעת.

512 מהמו"לים והגופים הרשומים במאגר מפרסמים ספרים עבור המגזר החרדי והדתי. 8 הוצאות עוסקות בפרסומים דתיים לא יהודיים.

41 מו"לים הרשומים במאגר מוציאים לאור בעיקר בשפה האנגלית, ועוד 327 מו"לים מוציאים גם ספרים באנגלית, בנוסף לשפה העברית. 24 מו"לים מוציאים לאור בעיקר בשפה הרוסית, ועוד 52 מו"לים מוציאים ספרים ברוסית לצד ספרים בעברית. 28 מו"לים מוצאים לאור בעיקר בערבית, ו- 46 מו"לים מוציאים בערבית לצד ספרים בעברית או בשפות אחרות.

ישנו גידול עקבי במספר ההוצאות המפרסמות בערבית וברוסית. בשנת 2003 נרשמו 24 מו"לים שהוציאו פרסומים בשפות ערבית ורוסית, ואילו בשנת 2011 נרשמו 142 מו"לים המוציאים בשפות אלו. חלק מן ההוצאות מתמקדות רק בפרסומים בשפה  הרוסית או הערבית, וחלקן הן הוצאות ישראליות ותיקות שהחלו לפרסם גם בשפות אלו.

* * * * *

מנהל הספרייה הלאומית, אורן ויינברג, אמר לרגל פירסום הנתונים כי מאז החלה הספרייה הלאומית בתהליך ההתחדשות קיימת מודעות הולכת וגוברת של המו"לים, בעיקר הפרטיים והקטנים,  להעביר עותקים של הכותרים לספרייה, אם כי התהליך עדיין לא הושלם.

ויינברג הוסיף כי החל מהשנה הבאה תפרסם הספרייה גם את הפרסומים המקצועיים ברשת האינטרנט וזאת משום שיותר ויותר פרסומים ספרותיים, חדשותיים ומקצועיים עולים  לרשת בלבד.