לְטִיפוֹת מחזה מאת סרז'י בֶּלְבֶּל, מחזאי עטור פרסים

 

לְטִיפוֹת, עשר תמונות ואפילוג, שהן וריאציות על זוגיות ומשפחה. זהו מחזה מאת סרז'י בֶּלְבֶּל, על ארבעה דורות, שמתקיימים באפלה זוהרת. כל אחד הוא אי בודד באוקיינוס של ניכור, זרות ותקשורת רבת מומים.

 

סרז'י בֶּלְבֶּל נולד בברצלונה בשנת 1963. הוא מחזאי, מתרגם מחזות ובמאי תיאטרון עטור פרסים.

 

בלבל כתב כעשרים מחזות אשר תורגמו והועלו לבמה בערים רבות באירופה ובלטינו-אמריקה.

 

שלושה ממחזותיו, ביניהם לטיפות, עובדו למסך הקולנוע. משנת 2006 הוא המנהל האמנותי של התיאטרון הלאומי של קטלוניה.

 

לְטִיפוֹת מתורגם מקטלאנית ומספרדית על ידי טל גולדפיין עם רישומים מאת עצמון גנור.

 

מתוך לטיפות מאת סרז'י בלבל

עשר תמונות ואפילוג

 

 

תמונה ראשונה

 

סלון בדירה במרכז העיר. כורסאות.

גבר צעיר ואישה צעירה.

 

 

גבר צעיר: מוזר.

אישה צעירה:  מה מוזר?

גבר צעיר: כל זה.

אישה צעירה: למה אתה מתכוון?

גבר צעיר: לא יודע אם שמת לב.

אישה צעירה: לא. למה?

גבר צעיר: יש לי תחושה …

אישה צעירה: תגיד.

גבר צעיר: תחושה מוזרה…

אישה צעירה: מה קורה לך?

גבר צעיר: זה כאילו ש…

אישה צעירה: זה כאילו ש…מה?

גבר צעיר: כאילו שכבר אין…
אישה צעירה: אין, מה?

גבר צעיר: זה כאילו שכבר אין לנו…

 

פאוזה

 

אישה צעירה: מה?

גבר צעיר: שאין לנו מה להגיד אחד לשני.

 

פאוזה

 

אישה צעירה: כן.

גבר צעיר: כן, מה?

אישה צעירה: כן, בטח שיש לנו מה להגיד אחד לשני, ועוד איך יש לנו

גבר צעיר: אה, כן?

אישה צעירה: כן.

גבר צעיר: מה?

 

פאוזה

 

גבר צעיר: נו, תגידי מה.

אישה צעירה: לא יודעת, כרגע לא צץ לי שום דבר.

גבר צעיר: את רואה? את קולטת?

אישה צעירה: לא. לא רואה. לא קולטת.

גבר צעיר: את פשוט לא רוצה לקלוט.

אישה צעירה: לקלוט מה? בוא נראה: לקלוט מה? תגיד לי, מה לעזאזל אני אמורה לקלוט, תגיד כבר?

גבר צעיר: שאני אחזור על זה שוב?

אישה צעירה: ממש לא, תעשה לי טובה. אם כל מה שיש לך להגיד זה מה שכבר אמרת קודם, אז עדיף שתשתוק.

גבר צעיר: טוב, אם עדיף שאשתוק, אז אני אשתוק.

 

פאוזה

 

אישה צעירה: יש לנו הרבה מה להגיד אחד לשני, ועוד איך, ואתה יודע את זה טוב מאוד. אני יודעת שיש דברים שאתה חושב ולא אומר כי אתה לא רוצה להגיד אותם, או שאתה לא רוצה להגיד לי אותם, כן בדיוק, אתה לא רוצה להגיד לי, בגלל איזו בעיה שלך שלא ברורה לי, שאפילו לך היא לא ברורה, וזה מעליב אותי, אתה מבין? זה מעליב אותי, זה מעיק עלי, זה כואב, כואב לי לראות אותך ככה, לראות את עצמי ככה, לראות אותנו ככה, ממטירים מילים ריקות על כל השתיקות הסתמיות האלה, עם עלבונות, עם העלבונות שלך, כי זה בזיון מה שכרגע אמרת, אתה מעליב אותי, אתה מבזה אותי כשאתה אומר שאין לך יותר מה להגיד לי.

 

גבר צעיר: סליחה. אפשר שנייה?

 

אישה צעירה: למה אתה קוטע אותי? אתה תמיד קוטע אותי כשאני מתחילה… מתחילה לבנות… לבנות טיעון הגיוני כלשהו ש… שפורץ את גבולות המילים הבודדות שכל כך מאפיינות את השיחות היומיומיות שלנו!! נהיית דומה לאמא שלי; ואם עזבתי את הבית שלה זה בטח לא היה כדי לגור עם מישהו כמוה או אפילו יותר גרוע! אין שום סליחה או אפשר שנייה!! אני זאת שהייתי באמצע הדיבור ואני זאת שאמשיך לדבר!! הגיע הזמן שהדברים ישתנו קצת בבית המחורבן הזה, לפחות בבית הזה!

 

הוא סוטר לה בעוצמה

 

גבר צעיר: כשמישהו מבקש את רשות הדיבור, נותנים לו לדבר, שותקים ומקשיבים, את מבינה? ואני הרגע ביקשתי 'סליחה' רק כדי להעיר הערה קטנה לגבי ה…הטיעון הכל כך הגיוני ונהיר שלך וזה בדיוק מה שאני מתכוון לעשות, את שומעת? זה בדיוק מה שאני מתכוון לעשות, בדיוק מה שאני מתכוון לעשות, בדיוק מה שאני מתכוון לעשות!!

 

הוא סוטר לה שוב, הפעם חזק יותר

 

גבר צעיר: לא אמרתי שלי אין מה להגיד לך יותר, את שומעת?

 

הוא סוטר לה שוב, בברוטליות

 

גבר צעיר: אמרתי שלנו אין מה להגיד יותר אחד לשני. לא לי. לא לך. אמרתי: לנו.

 

שקט

 

אישה צעירה: מה אתה רוצה לארוחת ערב?

גבר צעיר: לא יודע. מה יש?

אישה צעירה: בשר, ביצים, סלט. אני יכולה להכין ספגטי, אם אתה רוצה.

גבר צעיר: לא, לא, לא פסטה בערב, זה עושה לי צרבת. אני מעדיף סלט גדול כזה עם המון דברים בפנים וקינוח טוב.

אישה צעירה: יש לנו חסה, עגבנייה, גזר, תירס, זיתים, סלרי, בצל.

גבר צעיר: לא, לא, לא בצל, אני לא מעכל את זה טוב.

אישה צעירה: כן, נכון, זה גם עושה לך ריח רע בפה ואחרי זה הסירחון שאתה מפזר במיטה הוא בלתי-נסבל.

גבר צעיר: אפשר להוסיף לסלט גם חתיכות של תפוח ואננס, אם יש בכלל.

אישה צעירה: כן! סלט טרופי! נהדר, ממש מתחשק לי. אבל האננס הוא מקופסת שימורים.

גבר צעיר: לא משנה.

אישה צעירה: טוב, אז יופי, לעבודה. אויש! אני לא בטוחה שנשאר משהו לקינוח.

גבר צעיר: אין פלאן?

אישה צעירה: כן, יואו, איזה מבולבלת אני. בדיוק קניתי שניים הבוקר. אה, ויש גם יוגורט.

גבר צעיר: אני מעדיף פלאן.

אישה צעירה: ואני דווקא יוגורט.

גבר צעיר: אני פלאן.

אישה צעירה: מעולה, אתה תאכל פלאן ואני יוגורט, מעולה.

גבר צעיר: מעולה. לעזור לך להכין את הסלט?

אישה צעירה: כן, ככה נסיים מהר יותר. נלך למטבח?

גבר צעיר: יאללה.

 

הם עומדים לצאת. היא נעצרת.

 

אישה צעירה: סליחה, אפשר שנייה.

גבר צעיר: מה?

היא נותנת לו אגרוף בבטן ומכת ברך בביצים. הוא נופל לרצפה.

 

אישה צעירה: אין שמן זית.

גבר צעיר: אההח.

אישה צעירה: נגמר לנו. תצטרך לבקש קצת שמן זית מהשכנה.

גבר צעיר: אההח, אין לי אוו…

אישה צעירה: נו כבר, קום, אנחנו סתם מבזבזים זמן.

גבר צעיר: אההח. אההח.

אישה צעירה: קום כבר, נו, לך תיקח כוס ובזמן שאני משרה את החסה תבקש מהשכנה שתמלא לך אותה בשמן זית. אבל זה חייב להיות שמן זית, אני לא סובלת סלט עם שמן חמניות או תירס, אין לזה שום טעם.

גבר צעיר: את מפלצת.

אישה צעירה: קום כבר ותיגש למטבח.

גבר צעיר: את דוחה.

 

היא בועטת בו בפנים.

 

אישה צעירה: אתה קם או לא?

היא בועטת בו שוב באמצע הפנים.

אישה צעירה: אתה הולך למטבח או לא?!!

היא בועטת בו פעם נוספת בפנים.

אישה צעירה: אתה הולך לבקש שמן זית מהשכנה או לא?!!!

 

עוד בעיטה אחת בפנים, הפעם חזקה יותר.

 

אישה צעירה: אתה רוצה לאכול סלט טרופי או שלא?!!!!

 

שקט.

 

גבר צעיר: אהח

אישה צעירה: מה?

גבר צעיר:אההח

אישה צעירה: אני לא מבינה מה שאתה אומר.

גבר צעיר: אהההח

אישה צעירה: אני מצטערת, אבל אם לא תדבר יותר ברור אז…

גבר צעיר: אהההח

אישה צעירה: אתה רוצה אולי להגיד לי משהו?

גבר צעיר: מממ…ככ…כן…

אישה צעירה: אתה רואה? אתה קולט? אתה רואה איך יש לך עוד מה להגיד לי.

 

 

 

לְטִיפוֹת מחזה מאת סרז'י בֶּלְבֶּל, מקטלאנית ומספרדית: טל גולדפיין, רישומים: עצמון גנור, אסיה הוצאה לאור, שנת 2012, 96 עמ'