ביקור בית עם היוצר ד"ר שי שגב: אהבה במבחן – תובנות עטופות ברומן / ללכת עם האמת הפנימית

בין הרצאות, כתיבת מאמרים ועיסוקו כמאמן אישי, ד"ר שי שגב הוציא את 'אהבה במבחן', שעוסק בדילמות בנושאים כמו חינוך, זוגיות והעצמה אישית. "המסר העיקרי הוא הצורך שלנו לחיות את החיים ולדבוק במטרה".

אהבה במבחן הינו שילוב מרתק של סיפור עלילתי על התפתחות אישית של גיבוריו, ושל תובנות פילוסופיות ופסיכולוגיות, ובמושגים השאולים מעולם הקבלה והאימון (קאוצ'ינג). נסיבותיהם של הגיבורים, ההתלבטויות שלהם בינם לבין עצמם והדיאלוגים המרתקים שלהם מציפים דילמות בין שכל לרגש ובין חלום למציאות במגוון תחומים כגון חינוך, זוגיות והעצמה אישית, ומעניק כלים להתמודדות עמן. כל אלה מתקבצים יחד לכדי ספר מרתק, הכתוב בצורה קולחת ומתאים הן לנוער והן למבוגרים. זהו ספר ראשון בסדרה שעתידה לעסוק בדילמות הנוגעות לערכי יסוד כגון אהבה, נאמנות ועוד.

שי שגב, יוצר רב תחומי, הינו עורך דין מאז 1995, שסיים בהצטיינות תארים ראשון ושני במשפטים. בעל תואר ד"ר בפילוסופיה/משפטים, מגשר. שגב הינו בעל ניסיון עשיר ביותר מאז 1996 בהרצאות בתחומים שונים, משפט, פילוסופיה, יהדות, העצמה ועוד, בפני קהלים שונים, במוסדות אקדמיים ואחרים. בנוסף, ד"ר שגב עוסק באימון אישי לחיים ולקריירה, מרצה רב תחומי ומנחה סדנאות מודעות העצמה מזה שנים. פרקים מספרו החדש 'אהבה במבחן' נדונו בהרחבה במסגרת סדנאות שונות שערך המחבר, וחלק מהתובנות שעלו מהדיונים הערים בקרב המשתתפים מצאו את ביטויין בספר עצמו.  

ד"ר שגב פרסם ספרים שונים, מאמרים וחוברות בתחומים שונים ומגוונים, בהם ספרי משפט בדיני קניין, אתיקה וחברות. בנוסף פרסם בכל שבוע דף מאמרים משפטיים רב תחומי שנשלח למאות מנויים בפקס ואף חלק מהם אוגדו לכדי ספר בשם "חדשות עין משפט". כתיבתו משתרעת מעבר לתחום המשפט, ובין היתר כוללת לשעבר טור קבוע בשם "נקודת חיזוק" בעלון שיצא לאור בנתניה; עורך עלון בשם "ראש הגבעה" היוצא לאור מזה 7 שנים, חוברת על איזון בין שכל לרגש, על פי ספר קוהלת; הגדה של פסח, בשילוב כותבים רבים, בעריכתו ובתוספת טקסטים רבים שכתב, ועוד היד נטויה. הסדנאות בהנחייתו עוסקות בנושאים כמו אהבה, התמודדות עם משברים ולחצים, זוגיות, סדנאות בשילוב, משחקים, סיפורים, שירה משותפת, קלפי אימון, הומור יהודי.

בנוסף לאמור לעיל לד"ר שגב עשייה קהילתית התנדבותית נרחבת, ועל קצה המזלג: ממייסדי העלון "ראש הגבעה", המחבר את תושבי גבעת שמואל עם כתיבה קהילתית ומסורתית (יוצא לאור מזה 7 שנים); ממקימי "הקתדרה לתורה ולחכמה בגבעת שמואל", המעבירה הרצאות משולבות של תורה ועניינים כלליים, מדי יום רביעי, זו השנה החמישית. ממקימי מיזם "תגלית לפנויים ופנויות" והיה פעיל בו כשנתיים; עורך אתר ניירות העמדה של הפקולטה למשפטים באונ' בר אילן (לשעבר); דף בפייסבוק בשם "רק שאלה קטנה" ובו נותן מענה לתשובות ראשוניות לשאלות משפטיות של הציבור הרחב. ועוד.

בשעות הפנאי שלו, שגב אוהב לקרוא ושולח ידו ביצירה מסוגים שונים, כמו פרוזה, שירה, ציור, צילום, עריכת סרטים, מוזיקה, בישול ועוד.

שם: שי שגב

גיל: 45

סטטוס: נשוי + 5

מגורים: גבעת שמואל

 

יריית פתיחה: הוציא לאחרונה את הספר אהבה במבחן, בהוצאת ספרי צמרת, 2013

 

אתה לא מתבלבל בין כל הדברים שאתה עושה? "כמו שבספורט יש כאלה המתמקדים בענף מסויים, כמו ריצה של 100 מ', ויש כאלה העוסקים בשילוב, כמו קרב 10, כך יש שני סוגים של טיפוסים, האחד הוא המתמקד בעניין אחד ובו עיסוקו. השני הוא ה"מתפזר", הסקרן, המחפש, מגלה העולמות, הרב תחומי, והמשלב (או לפחות מנסה לשלב) לבסוף את כולם. לכל אופי יתרונות וחסרונות. אני נמנה עם הסוג הרב תחומי.  שנים תהיתי בקרבי האם לא מוטב היה להתמקד בנושא אחד בחיים ובו להיות הכי טוב, עד שהבנתי שהתפרשות היא האופי שלי, על הצדדים החיוביים והשליליים שבה, ועלי לקבלו ולנסות להוציא ממנו את המקסימום.  כך גם ספרי החדש, אהבה במבחן, הינו שילוב של פרוזה ושל תובנות; ושל התמודדות מתחומים שונים, ודילמות שונות, שכל אחת מהן יכולה להחזיק ספר שלם".

מתי אתה מספיק לעשות הכל? נראה שאין לך מנוחה:  "אני שומע את השאלה הזאת תדיר, ובאמת אינני מבין על מה המהומה. כשלעצמי אני משתדל לקבל השראה מאחרים שהיקף היצירה והעשייה שלהם גדול בהרבה, ומיצר על הזמן שאני מבזבז לחינם. הסוד הוא להשתדל לעשות מה שאתה אוהב, או לפחות לאהוב מה שאתה עושה, בגישה חיובית; לחפש משמעות ויצירתיות ולהפיח עניין בשגרה, ולהפוך את החיים לחיים של השראה, ככל הניתן".

ספר קצת על הספר שכתבת:  בתקופה הרת גורל (תחילת תקופת הבית השני), שבה יהודים חדורי מוטיביציה ואידיאלים חוזרים לארץ ישראל כדי להקים את בית המקדש השני, מתרחש סיפור אהבה בלתי אפשרי, מרתק ונוגע ללב. יסמין היא נסיכה יפה ומוכשרת שעתיד מזהיר לפניה. חייה מיטלטלים כאשר היא מפרה את הכללים ומתאהבת במשורר אלמוני המחזר אחריה, שאותו אינה מצליחה לפגוש. דוד הוא רועה צאן צעיר וחולמני, המאוהב ביסמין ללא ידיעתה אך אינו מסוגל להינשא לה, מכיוון שאינו בן אצולה.  יסמין מחבלת בעתידה ויוצאת למסע ארוך לגילוי אהבתה. דוד יוצא למסע ארוך להגנה על בני עמו. הגורל מפגיש את שניהם. האם אהבתם תתממש? הן דוד והן יסמין צריכים להתמודד עם נסיבות לא קלות של חוסר בשלות מצידם, חוסר ודאות, התנגדות של הסובבים, פחדים וחששות מהעתיד היוצרים מאבקים בין השכל הדוחה, לבין הרגש המקרב, ועוד. הסיפור ממחיש את ההתפתחות האישית שלהם תוך כדי ההתמודדות. אולם ההתמודדות הינה גם מנת חלקם של המלך, אביה של יסמין שאינה הולכת בתלם; של שרה, המתמודדת בין אהבתה לגבר שאינו מושג לבין גאוותה המונעת ממנה ממלחמה עליו, ועוד. 

מניין ההשראה לכתיבת הספר? "האישיות הרב תחומית שלי תמצא לך מקורות השראה רבים לספר זה. החל ברצון שלי מזה שנים להוציא לאור סוגות נוספות של ספרים. לאחר ספרי המשפט, והכתיבה בנושא היהודי, חיפשתי גם לשלוח ידי בפרוזה. הדבר לא היה קל, אך התאפשר בסופו של דבר בתהליך שעברתי, הן במישור של פתיחת הדימיון והרגש והן במישור יכולת הכתיבה. תחומים שנסגרו אצלי במהלך השנים לאור אופי העבודה המשפטית והדידקטית, סוג החשיבה שהיא מחייבת והכתיבה האופיינית לה. וכך באה היא טיפין טיפין, התקדמתי בכל שלב צעד אחר צעד, עד שהסכר נפתח.

כמה זמן ארכה כתיבת הספר? כשנתיים

למה ספר של תובנות ולא תובנות לבד? "כמי שבמשך כל חיי כמעט אני עובד על העברת מסרים והטמעתם, בין מסרים מקצועיים (משפטים), בין אמוניים (יהדות) ובין מחזקים (אימון ועוד), תמיד חיפשתי דרכים יעילות להעברת מסרים בצורה יפה ומרגשת. הספר הזה הוא אחד מהם. זו דוגמה של סיפור שמושך אותך לקרוא, ויחד איתו אתה בולע את המסרים החשובים שלו.  זאת ועוד, בהשראת הרבי המזמר, הרב קרליבך זצ"ל, עוד משחר ילדותי החיפוש של משמעות בכל דבר, והחשיבה היצירתית שלי, הובילו אותי בין היתר למצוא מסרים בתוך שירים. לעתים מסרים שאולי המשורר עצמו לא חשב עליהם.  במהלך השנים הייתי שר יחד עם הקהל ומתוך השיר מעביר את המסר. יש הקוראים לי "הקואצ'ר המזמר"…. תמיד מדובר בשירים ידועים ואהובים. בגבעת שמואל העצמתי את הגישה הזאת, ואז גם בניתי סדנאות/הרצאות המבוססות על שירה. כמו הסדנה "מה זאת אהבה", שבה אני מסביר מהי אהבה, כיצד מתנהגים אוהבים וכו', בתווך בין מסר למסר, מעביר שיר המעביר את המסר הזה. הדבר נותן זמן לחשוב על המסר, וגם הפסקה קלה. העברתי גם סדנאות נוספות כאלה של שירה לרבות בנושאים כבדים כמו קבלה, כאשר השילוב הזה העביר את המסר בצורה בהירה ויפה. קראתי להם בזמנו 'שירים ושיעורים'."

מהו המסר שלך? "המסר העיקרי המועבר בספר זה הוא הצורך שלנו לחיות את החיים, לא להתייאש, לדבוק במטרה. גם אם אחרים אומרים לך "חדל", אבל האמת הפנימית שלך דוחפת אותך קדימה, אז לך קדימה. תתמודד עם הפחדים והספקות. סמן את היעד ולך לקראתו, גם אם אינך יודע הכל מראש. תמשיך להתקדם גם בעיתות של אי ודאות; עשה את הדברים לאחר שיקול דעת ובשום שכל, אולם גם ממקום של רגש חם, והרבה הרבה אמונה. ואז גם מן השמיים יעזרו לך להצליח, וגם הבלתי אפשרי יהפוך לאפשרי".

האם הספר הוא רק לקריאה והנאה או שיש  מסרים שאתה רוצה להעביר בספר (באמצעות הסיפור)? "הספר כולו מכיל מסרים ישירים ועקיפים. יש האוהבים אותו בשל הסיפור שבו, ויש האוהבים להתעכב ולטעום פרק פרק, לצורך התובנות. אבל כעיקרון, יש מסרים רבים העוסקים בביטחון עצמי, התייחסות לנושא הרגש, נחישות והתמדה. והמסר העיקרי הוא השילוב הדרוש שבין אמונה שכל ורגש, בהתאם לדבריו של שלמה המלך בספר קוהלת". 

אילו ספרים קראת לאחרונה? "ספרות מגוונת ישראלית וזרה, תחומי העצמה והתפתחות אישית, רומנים שונים וספרות היסטורית".

מי הסופר שכתביו הרשימו אותך יותר מכולם, והאם הייתה לו השפעה כלשהי על כתיבתך? "מהדור שלנו, אהבתי בין היתר את נאוה מקמל עתיר, ששילבה בספריה גם מעין שירה, גם ירידה לפרטים ועריכת רומן היסטורי בצורה שאינה מכבידה, וגם כתיבה מרתקת. מקווה שאינני מקפח סופרים אחרים. בנוסף, אהבתי מאוד את הכתיבה של הדור הקודם, כמו עגנון, שלום עליכם, אברהם מאפו, מאוד אהבתי את 'זכרונות לבית דוד' של  צבי הרמן רקנדורף. לצערי לא אוכל לומר שיש סופר שהשפיע עלי בכתיבתו".

אילו ספרים קראת בילדותך? "מה שילדים קראו אז – חסמב"ה, ספריה של אניד בלייטון, זול ורן ועוד".

אילו שלושה ספרים תיקח איתך לאי בודד? תנ"ך, ליקוטי מוהר"ן, פרקי אבות ומחברת לכתיבת הגיגים ורשמים מהאי…

מתי הספר הבא? "בימים אלה אני מוציא לאור ספר המכיל תובנות של חיזוק והתפתחות אישית, הנובעות מתוך פרשיות השבוע. ובמקביל, איך לא, אני עובד על רומן תובנות חדש בשם "נאמנות במבחן". ובמספר מלים: אם אהבה במבחן, הוא סיפור המקביל ל"שיר השירים" של שלמה, אזי נאמנות במבחן יקביל יותר לספר מִשְלֵי. הספר יהיה יותר סוער, יביא התלבטויות משמעותיות יותר, הדרמה מורכבת יותר. בקיצור – יש למה לחכות!".

מה הטיפ שלך לסופר מתחיל? "לא להתייאש. מצד אחד ללכת עם הלב, לכתוב. לכתוב הגיגי בוקר, ולהתחיל לכתוב את הספר. ומאידך ללכת עם השכל, לתכנן את הכתיבה, ללמוד כיצד בונים ספר. ולשלב אמונה – להאמין בעצמך שאתה מסוגל לבוא לידי סיום ולהוציא דבר יפה תחת ידיך".

משפט מסכם: "הדרך אל האֹשר – אמונה, שכל רגש". 

 

אהבה במבחן – פרקים ראשונים

פרק ראשון

השכל או הרגש?

 

אלול ג'ת"ו,

68 לחורבן בית המקדש הראשון

שקט ושלווה שררו במרעה שבשדות בית לחם. היה זה בתקופת הסתיו. משב רוח רענן מילא את האוויר. דומה שמעולם השמים לא היו בהירים יותר, הדשא ירוק יותר והאדמה רעננה ונעימה יותר. ההתרגשות שלפני השנה החדשה הורגשה באוויר ומילאה את העולם בתקווה. בניית בית המקדש השני, שחודשה לפני כשנה, היתה בעיצומה. שבי ציון כולם היו שותפים לבנייה, מי בפועל, מי בתרומה חומרית ומי בעידוד. הבניין שהלך ונבנה, בעידודם של אנשי הרוח, הכהנים והנביאים, הפיח תקוות חדשות בעם כי הנה תהליך הגאולה, ההולך ומתקדם מול עיניהם, יפתח לעם ישראל השב לארצו את השער לתקופה חדשה וטובה יותר. התכונה הרבה בירושלים השפיעה על כל עם ישראל, הן אלה ששבו לארצם והן אלה שנותרו בגולה.

המרעה שקק חיים. אוושת העלים התמזגה בפעיות הכבשים ונשזרה בצלילי חליל ענוגים. עלם נאה כבן עשרים וחמש נשען על עץ כשעיניו עצומות, מחלל ושר, כאילו עמד העולם מלכת ובו רק דמות אחת חשובה – יסמין.

יסמין תמתי,

יסמין יפתי,

האם תכירי אותי?

האם תהיי אשתי?

קול מצוקה של כבשה הפסיק את שירתו. "סליחה," לחש לעצמו, "לא התכוונתי ללחוץ, רק ללטף." אחיזתו ההדוקה השתחררה והכבשה ברחה ממנו במהירות ופעתה כנגדו, ספק בצחוק ספק ברצינות:

הוי דוד, אתה עובר כל גבול,

בן עשרים וחמש ועדיין בתול.

אינך מבין, אינני מתלוננת,

לשמע חרוזיך אני מתרוננת.

אולם מניסיון, רועה יקר,

לך בדאגה רבה אומר

כי לאהבה עלול להיות טעם מר…

קולה של הכבשה העיר את דוד מחלומותיו, והוא שב להשגיח על העדר. הוא התרווח על הדשא הרענן ושאף לקרבו את ריח הפריחה הטרייה. הוא נשען על עץ שבע ימים, שאוהבים רבים חסו בצלו ושמאוכזבים רבים השקו בדמעותיהם את שורשיו, והמשיך לחרוז:

יסמין, בת מלך,

נכון, אני רק הלך,

חושב כל היום על התקווה.

היש סיכוי לאהבה?

דוד עבר מאורעות כבירים בחייו. הוא חווה את ההתרגשות העצומה שפשתה בקרב העם היהודי כתוצאה מהצהרת כורש בשנת ג'ש"צ (3390 לבריאת העולם), התחיה הלאומית והתקווה העצומה לגאולה, וכל זאת בהיותו בן עשר שנים בלבד. הוא חווה את שיבת ציון בכל עצמתה – את ההתארגנות וההליכה הרגלית מבבל לישראל במשך שבועות, את תלאות הדרך, את ההתעלות העצומה בעת הכניסה לארץ ואת בכיים של אבא ישי ושל סבא שאלתיאל, שכרעו על האדמה והשקו אותה בדמעות שמחתם. הוא הרגיש בכל מאודו את השמחה העצומה של השיבה לבית המשפחה בבית לחם, העצב על היות הבית חרב, הנחישות בבניינו ותחושת הניצחון בחנוכתו המחודשת. למרות מאורעות אדירים אלה, מאומה לא הכין אותו למעמד הפגישה הראשונה והמרגשת עם יסמין.

הדבר קרה לפני שלוש עשרה שנים, בהיותו בן שתים עשרה בלבד. דוד עצם את עיניו וחייך, עת נזכר כיצד פגש בה לראשונה, כשנסע עם אביו ישי לצורכי מסחר בעיר הגדולה ירושלים. הוא התאהב ביסמין מהרגע הראשון שפגש בה. באותו יום הלבישו ישי אביו בבגדים חגיגיים, כיאה לבן משפחה מכובדת העומד להתייצב בפני זרובבל, נצר למשפחת המלוכה מבית דוד, שכונה על ידי שבי ציון "מלך ישראל". הוא לעולם לא ישכח את היום הזה. השמים היו בהירים והעיר ירושלים המתה אדם – באים ושבים, צעירים וזקנים, מכובדים ודלת העם. הכל היה כה צבעוני, רועש ומרגש עבורו. בהגיעם לארמון המלוכה, התרגשותו של אביו היתה גלויה לעין. דוד התלווה אליו גם בשעת דיוניו עם המלך בענייני מסחר. וכך, בעודו עומד משתאה לנוכח הדר הארמון ועושרו הרב, נפלו עיניו של דוד על יסמין וכאילו נשכח ממנו הכל. היא עמדה שם לצד אביה המלך, אצילית ויפה כל כך עד שכמעט נעתקה נשמתו. למרות גילו הצעיר, הוא התאהב בה מייד, אהבה של מי שרואה את זו שבקרבתה ירצה לחיות כל חייו. היא, מצדה, היתה שקועה בהקשבה לשיחת אביה עם ישי וכלל לא הבחינה בהתרגשותו. מאותו רגע נקשרה נפשו בנפשה, באהבה שדמתה לבעירת הסנה שהתגלה למשה במדבר – אהבה שבערה בלבו יום אחרי יום בלי שתכלה.

למרות הכבוד שרחשו תושבי בית לחם למשפחתו, דוד בן ישי הסוחר לא למד גינוני מלכות ולא התרועע עם נסיכים ושועי עולם, ולכן ממקומו כרועה צאן לא נותר לו אלא לדמיין ולחלום. "אילו הייתי נסיך," הוא חשב לעצמו, "האם הייתי מוצא חן בעיניה? ובכלל, מדוע רק נסיך יכול לשאת נסיכה לאישה? האם אי אפשר לשנות חוקים אלה?"

"אילו יכולתי, הייתי קובע חוקים צודקים יותר," הוא אמר לעצמו והמשיך לחרוז:

אילו הייתי נסיך,

הייתי מתקרב, כאחיך,

בא לבקרך בתירוצים שונים,

ממלא את חדרך בפרחים רעננים.

לא הייתי נותן לך מנוח –

כי התקווה לאהבתך נותנת לי כוח.

לפתע שמע דוד קול אחר בקרבו, קול מעשי ומייסר, שהצליף בו ללא רחמים:

הוי, דוד הטפשון,

הפסק, הפסק לישון!

לבך שוגה בדמיונות שווא,

שורף את ימיך בשכיבה על הגב.

קום ועשה משהו עם חייך

אחרת מרה תהיה אחריתך.

אך דוד, לכוד בשיגיונותיו, לא יכול היה להפסיק. בשכלו הבין זה מכבר שעליו להיגמל מאהבתו, אולם רגש האהבה העז שפעם בו לא נתן לו מנוח והופיע לבוש בטיעון שכלי:

לא! אינני מוכן לאבד תקווה!

אני אשיג לי אהבה.

לא אפסיק לחשוב על הצד הטוב

ובסוף, הכל יסתדר ויהיה לי טוב.

לכל דבר צריך אמונה,

הן יש דברים שמעבר לבינה.

כל הצלחה גדולה

מתחילה בחלום, שיביא אותי לתהילה.

ודאי וודאי שאם אוותר

לא ארגיש טוב יותר.

חלפו שנים, ודוד בשלו. הוא לא חדל לייחל להזדמנות להוכיח ליסמין את אהבתו ונכונותו להקריב את חייו למען אושרה. אך אותו קול פנימי מציאותי ומעיק לא הניח לו:

הוי דוד, אתה כה תמים.

וכי יש לך כישורים מתאימים?

להתחתן עם מלכה אתה חפץ?

מתי כבר תרד ממרומי העץ?

אם עכשיו אתה יושב בטל

כיצד מעצמה תדע לנהל?

ואם אכן תזכה לחתונה –

האם אפשר להפקיד בידיך מדינה?

"אכן," אמר דוד בלבו, "אינני יודע לנהל מדינה ואיני מורגל במשא ומתן ובגינוני מלכות. המצב בירושלים כה מסובך – אויבים רבים כל כך מקיפים אותנו, חדורים בעוצמות אדירות של קנאה ושנאה, הניסיונות הבלתי פוסקים לתקוע טריז בין שבי ציון לבין השלטון הפרסי, הצורך לנהל את המשימה הלאומית של בניית בית המקדש, המאבקים המרים בין הכהונה לבין המלכות, הצורך ביחסי חוץ טובים ובכישורי מלכות… מי אני בכלל? איני אלא אדם פשוט החפץ בחיים פשוטים. הכיצד אוכל להתמודד עם אתגרים אלה? לו רק לא היתה יסמין בת מלך, אולי היה לי סיכוי. מאידך, האם נגזר עלי לוותר ולחיות בתחושת החמצה, או שמא עלי לפחות לומר לה עד כמה אני אוהב אותה?"

אף אתה, שכל יקר,

מגבלותיך עמך – אתה קר.

לא תוכל להביא שמחה ללבי,

לא תוכל למלא את החלל שייווצר בקרבי.

רק הידיעה שיסמין עדיין לא מצאה את בחיר לבה עודדה את דוד. כל נסיכי עולם שיחרו לפתחה – ממצרים ואדום הקרובות ועד אשור, מפרס ומדי הרחוקות ועד הנבטים נושאי הבשמים והברברים הנחושים. צעירים ומבוגרים, עשירים ועשירים יותר – כולם ניסו להרשים אותה בחכמתם, ביופיים ובעושרם. אולם יסמין קשת העורף לא נענתה לאיש. "לא מצאתי את שאהבה נפשי," אמרה להוריה הדואגים. ודוד? כל עוד לא מצאה יסמין חתן נותרה בלבו התקווה שאולי יקרה לו נס, ותינתן לו ההזדמנות להיפגש עם בחירת לבו.

הוי, ריבונו של עולם,

אינני מחפש פתח כפתחו של אולם,

רק הזדמנות קטנה וסבירה

להילחם על לבה של הנערה.

האם אני מגזים בבקשתי?

האם עלי לוותר על תחינתי?

שעות על גבי שעות נהג דוד לנהל שיחות כאלו עם עצמו ועם הבורא עד ששקעה השמש. הכבשים כבר סבבו אותו בחוסר מנוחה, כמאותתות לו לשוב מן המרעה. צלצולי הפעמונים שעל צווארן העירו אותו מחלומותיו והתמזגו בין המילים שנחרזו במוחו כאילו מעצמן.

ודאי שעליך לוותר,

חזר השכל לדבר.

הו, פתי מצחיק,

וכי מה תוכל להעניק

לנסיכה כל כך יפה,

כשתוליכנה לחופה?

פעמון בתוך קופסה?

אהבה היא עטיפה,

של חום ונתינה.

אך בלא תוכן ומהות

היש לקיומה כל זכות?

דוד ליטף את הכבשים באהבה, בעודו מתנער מקוּרי השלווה שאפפו אותו. "לעיתים אני מקנא בכן, אתן יודעות?" אמר בקול רם, "חייכן מתנהלים בשקט ובשלווה. אין לכן דאגות. די במעט עשב ואוויר צח כדי להפוך אתכן למאושרות. ואנחנו, בני האדם? נעים לנו בכף הקלע בין השכל לרגש, בין רצון למעשה, בין תקווה לייאוש."

רגש ושכל – שכל ורגש

זה קר כמים, וזה בוער כאש.

זה מבעיר את דמי

וזה משליט את מוחי.

מי צריך לגבור כעת?

מי יהיה האדון ומי המשרת?

דוד ניסה לבחון מהו מקור מחשבותיו השליליות – האם זה השכל הקר, המבקש לייעץ לו את חכמת ההיגיון, או שמא הרגש של חוסר הביטחון המכניס בו תחושות של ייאוש? מבולבל מהמחשבות שטרדו את מנוחתו, הוא החליט להתייעץ בסתר עם רבי יצחק, שהיה ידוע לא רק בצדיקותו, אלא גם בחכמתו.