כנס בינלאומי בנושא הוראת ספרות בסביבה רב לשונית ורב תרבותית 30.4.2012 -2.5.2012
כנס בינלאומי בנושא הוראת ספרות בסביבה רב לשונית ורב תרבותית
כנס בינלאומי בנושא הוראת ספרות בסביבה רב לשונית ורב תרבותית – במכללת לוינסקי לחינוך, יעסוק בשאלות המדאיגות כמו "האם אין מצב של "בבל" כבר היום בישראל".
פרופ' אילנה אלקד-להמן, ראש התכנית לתואר שני בחינוך לשוני בחברה רב-תרבותית במכללת לוינסקי לחינוך, העלתה כמה עובדות מעניינות על המצב הלשוני בישראל:
מאז קום המדינה עלו לישראל יותר מ- 3.092 מיליון עולים, כ-41% מתוכם מאז שנת 1990
בסוף שנת 2010 היו בישראל כ-116 אלף עובדים מחו"ל, שנכנסו לישראל באשרת עבודה וכ-95 אלף עובדים שנכנסו לישראל באשרת תייר.
בשנת 2030 צפויה אוכלוסיית ישראל למנות בין 9.6 (על פי החלופה הנמוכה) ל-10.6 מיליון נפש (בהתאם לחלופה הגבוהה)1. זאת לפי תחזית אוכלוסיית ישראל עד שנת 2030. את הפרסום המלא ניתן יהיה לראות בימים הקרובים באתר האינטרנט של הלמ"ס בכתובת: http://www.cbs.gov.il
התחזית חושבה על בסיס אומדן האוכלוסייה לסוף שנת 2005.
התחזית מוצגת בשלוש חלופות – גבוהה, בינונית ונמוכה – אשר נבדלות זו מזו בהנחות של מרכיבי גידול האוכלוסייה (פריון, תמותה והגירה).
על פי החלופה הבינונית:
קצב הגידול השנתי הממוצע בשנים 2030-2006 יהיה 1.4%. לשם השוואה בשנים 2001-2005 היה קצב הגידול הממוצע 1.9%. אוכלוסיית היהודים צפויה לגדול בקצב של 1.2%.
93% מהגידול של אוכלוסיית ישראל נובע מריבוי טבעי2 (93%). ו- 7% מסך כל הגידול בתקופת התחזית הוא תוצאה של מאזן הגירה בינלאומית.
אוכלוסיית היהודים צפויה למנות בשנת 2030 כ- 7.2 מיליון נפש (72% מכלל האוכלוסייה), לעומת 5.3 מיליון בסוף שנת 2005 (76%).
האוכלוסייה הערבית צפויה למנות 2.4 מיליון נפש בסוף שנת 2030 (כ- 24%), לעומת כ- 1.4 מיליון בשנת 2005 (כ- 20%).
אוכלוסיית האחרים (אינם יהודים ואינם ערבים) צפויה למנות בשנת 2030 כ- 418 אלף נפש (4.2%) לעומת כ- 300 אלף בשנת 2005 (4.3%).
תהליכי הזדקנות האוכלוסייה ימשיכו ואף יתעצמו. מספר בני 65 ומעלה יגדל מ- 693 אלף בסוף שנת 2005 לכ- 1.4 מיליון בסוף 2030. חלקם היחסי באוכלוסייה יגדל מ- 10% לכ- 14% בהתאמה.
מספר הילדים בני 0-14 יגדל מ- 2.0 מיליון ל- 2.5 מיליון, אולם חלקם היחסי באוכלוסייה ירד מ- 28% ל- 25%.
___________________
1 התחזיות מוצגות לפי שלוש חלופות: גבוהה בינונית ונמוכה, בהתאם לגידול הצפוי בכל אחת מהן לפי הנחות של פריון, תמותה ומאזן הגירה.
2 ריבוי טבעי שווה לידות פחות פטירות
בשנת 2030 20% יהיו דוברי ערבית; כ- 4.3% יהיו לא יהודים ולא ערבים, דוברי שפות שונות; ובקרב היהודים – יהיו עולים חדשים וילדיהם, גם הם לא יהיו דוברי עברית ילידית.
* * * * *
מה יהיה מצב הלימודים בכלל בביה"ס ב"בבל" ??? האם היום אין מצב של "בבל" בבתי ספר?
האם ילמדו באופן סימטרי את שתי השפות, עברית וערבית? ואם לא – מה תהיינה ההשלכות החברתיות והתרבותיות על שני הצדדים?
האם הכישלון במקצועות מדעיים אינו נובע כבר היום גם מקשיים בשפת האם?
ומה עם ספרות? האם ניתן ללמד? איזו ספרות – רק מה שקל ופופולרי? ומה עם התרבות והקאנוני?
ספרות "קלה" היא חסרת משמעות לחיי הקורא, בדר"כ, ואינה זקוקה לתיווך. מה יקרה לספרות שבונה משמעות, שזקוקה לתיווך, כשיש קושי לשוני?
בשאלות אלו ואחרות יעסוק הכנס של קבוצת העניין בהוראת ספרות של האגוד הבינלאומי להוראת שפת האם וספרותה International Association for the Improvement of Mother Tongue Education IAIMTE זה אגוד של אנשי אקדמיה מרחבי העולם, העוסקים בהוראה של שפת האם ושל ספרות בכל רמות הגיל (מגן ועד הכשרת מורים). הארגון מקיים כנס אחת לשנתיים (האחרון התקיים ביוני 2011, באוניברסיטת הילדסהיים בגרמניה), מוציא כתב עת, L1-Educational Studies in Language and Literature וקבוצות העניין שלו נפגשות בשנה שבין הכנסים.
נושא הכנס, הוראת ספרות בסביבה רב-לשונית ורב-תרבותית.
לכנס חשיבות חינוכית ותרבותית רבה בשל העיסוק בסוגיה עמה ישראל מתמודדת מראשית הציונית, והעולם מתמודד בעשורים האחרונים בשל הגירה וגלובליזציה: סוגיית הוראת ספרות בבית-ספר בו לומדים בשפות אחדות, שלעיתים אף אחת מהן אינה שפת הבית בה מדבר התלמיד. הספרות מתווכת לתלמיד תרבות ושפה – אך אין הסכמות באשר לחשיבותן ומשמעותן לתלמיד, למשפחתו, לחברה ולמדינה. בד בבד התחום נושק לסוגיות של מדיניות לשונית, שהן סוגיות חברתיות וחינוכיות חשובות ביותר בעולם הפוסטמודרני ובישראל; ולסוגיות של חברות הגירה המבקשות לשמור על אופיין הלשוני והתרבותי גם בגלות.
הכנס יעסוק בהוראת ספרות (בכל רמות הגיל וכן בהכשרת מורים) בהקשר של שפת האם, שפת בית-הספר, שפות המדינה, שפה זרה שנלמדת בבית הספר; בזיקה לזהויות (רב) תרבותיות של הלומדים; ובזיקה לשאלות של מדיניות לשונית (חוקית ודה-פאקטו) בארצות שונות בעולם.
המפגש בכנס יאפשר לחוקרים מהעולם להציג עבודות מחקר והצעות לדרכי הוראה בסביבות למידה הטרוגניות מבחינה לשונית ברחבי העולם (סין, גרמניה, הולנד, ועוד) ובאמצעותן להתייחס לשאלת הוראת ספרות בשפות שונות בעולם.
כנס זה יעסוק בסוגיית הוראת ספרות, (אי) קריאה של ספרות על-ידי ילדים ומתבגרים, בחירת יצירות ראויות לקריאה חופשית ו/או להוראת ספרות, תרגום ספרות, שימוש בטכנולוגיה ומדיה להוראה, שימוש בספרות לפיתוח מודעות רב תרבותית ורב לשונית ועוד.
ככל הידוע, עד כה לא נערך בארץ כנס בינ"ל שעיסוקו הוא הוראת ספרות. הכנס יתמקד במחקר, בפרקטיקה, בשיח בחינוך ובספרות בתחומים אלה.
הכנס מהווה הזדמנות לחוקרים בעלי שם בעולם להגיע לישראל, ולחוקרים ישראלים ליצור קשרים עם חוקרים, אנשי הוראת ספרות, חוקרים בתחום הקריאה ומומחים בהכשרת מורים מהעולם, ויאפשר ביסוס קשרים בין חוקרים ובין מוסדות להשכלה גבוהה ובין חוקרים בתחום הוראת הספרות במרחבים מרובי לשונות בארץ ובעולם.
בקבוצת החוקרים שמגיעים לכנס מצויים חוקרים של הוראת ספרות ושל הכשרת מורים מהולנד, גרמניה, נורבגיה, רומניה, יוון, הונג קונג (סין), אנגליה, צרפת ועוד. על חברי האיגוד אשר יציגו בכנס:
ד"ר טניה יאנסן Tania Jansen (אונ' אמסטרדם, הולנד) יו"ר בשיתוף של קבוצת העניין בהוראת ספרות – מומחית במחקר כמותי ואיכותני של הוראה למידה בספרות; שאילה עצמית כשיטה בהוראת ספרות; מתודולוגיה בהוראת ספרות; תהליכי קריאה. היא עורכת את כתב העת של האיגוד. בכנס היא תציג מחקר הוראת ספרות המיישם מתודולוגיה של "חשיבה בקול", באמצעותה החוקרים מנסים להתחקות אחר מה ש"בראש של התלמיד" בעת קריאת ספרות.
פרופ' אירן פיפר Irene Pieper , אונ' הילדסהיים, גרמניה, יו"ר בשיתוף של קבוצת העניין בהוראת ספרות. חוקרת הוראת גרמנית וספרות. תרצה על סוגיית התרגום בהוראת ספרות.
פרופ' (אמריטוס) זא'ק פיאלקוב, אוניברסיטת טולוז – מומחה לפסיכולינגוויסטיקה, עוסק באוריינות, ספרות, ספרות ילדים ועידוד קריאה. הרצאתו תעסוק בחשיבות קריאה של ספרות ילדי ונוער בכל גיל, לכל אוכלוסייה, כדי לקדם את יכולות התלמידים.
קבוצת של חוקרים מהאוניברסיטה של הונג קונג, סין, תציג דרכים בהם מתמודדת מערכת החינוך בהונג קונג עם 5% מאוכלוסיית חצי האי של מיעוטים שאינם דוברי סינית, תוך שילובם במערכת החינוך, הוראת קריאה וכתיבה בסינית – באמצעות שימוש בטכנולוגיה, טלויזיה, ספרות עממית, איור ועוד.
שתי חוקרות מרומניה, פרופ' ליביו פפדימה ופרופ' פלורנטינה סמיאהן תצגנה פרויקט של האיגוד האירופאי, הבוחן את השאלה כיצד ייבחרו טקסטים להוראת ספרות בהקשרים המשתנים בחברה באירופה [אוכלוסיה, שפה, שפת הנוער, תחומי עניין, יכולות, נורמות תרבותיות ועוד] ותבררנה את המתח שבין בחירת יצירות קנוניות ולא קנוניות.
פרופ' חנה עזר (מכללת לוינסקי, ישראל) – ראש יחידת המחקר במכללה. תציג את התמונה הרב-תרבותית של החברה בישראל
ד"ר נעמי דה מלאך (מכללת אורנים) – ראש מרכז ספרות ילדים במכללה, תדבר על הקשר שבין פוליטיקה, אידיאולוגיה, ותכניות לימודים בספרות, מצב היוצר פיצול סקטוריאלי ובידול של תכניות הלימודים השונות בספרות בישראל.
ד"ר בסיליוס בוואראדי, מכללת אורנים ואוניברסיטת בר אילן – ידבר על מצב הוראת השפה והספרות הערבית בסקטור הערבי והיהודי.
פרופ' נעים עריידה, משורר וסופר דרוזי הכותב בעברית ובערבית – קורא לחיפוש אחר "דרך שלישית" לפיתוח שיח ודיאלוג במרחב, בתיווך אינטלקטואלים ואנשי ספרות.
מארגנות הכנס בישראל:
פרופ' אילנה אלקד-להמן, מכללת לוינסקי – ראש התכנית לתואר שני בחינוך לשוני בחברה רב תרבותית; ראש התואר השני בהוראה. חוקרת ספרות והוראת ספרות, פיתוח חשיבה בספרות, והתפתחות פרופסיונאלית של מורים לספרות.
ד"ר יעל פויס, מכללת אורנים – ראש בית הספר לתארים מקדמים במכללת אורנים. חוקרת הוראת ספרות, רב תרבותיות והוראת ספרות, שיח בכיתה בשיעור ספרות.
כנס הוראת ספרות בסביבה רב-לשונית ורב-תרבותית, 30.4.2012 -2.5.2012,
מארחים בשיתוף: תוכניות התואר השני במכללת לוינסקי ובמכללת אורנים בתל אביב
Category: אירועי ספרות, דף הבית - ארועי ספרות
