הכירו את דווייט, הילד המשונה מכיתה ו, גיבור הספר המקרה המוזר של יודה מאוריגמי מאת טום אנגלברגר. דווייט עושה הרבה דברים מוזרים, כמו ללבוש אותה חולצת טריקו ללימודים במשך חודש או להגיד לילדים לקרוא לו עכשיו "קפטן דווייט". זה מביך, בייחוד בשביל טומי, שיושב אתו כל יום בארוחת הצהריים.

אבל דווייט עושה דבר אחד מקסים. הוא מכין בובת אצבע מאוֹריגמי בצורת יוֹדה. ואז מתחילה התעלומה. יוֹדה מסוגל לנבא את העתיד ולהציע מהי הדרך הטובה ביותר להתמודד עם מצבים מסובכים. העצות שלו באמת מועילות, ועד מהרה עומדים רוב תלמידי כיתה ו בתור כדי לשאול אותו שאלות.

טומי רוצה לדעת איך יוֹדה מאוֹריגמי יכול להיות חכם כל כך כשדווייט עצמו מבולבל כל כך. האם יוֹדה מתחבר לכוח? חיוני שטומי יפתור את התעלומה לפני שיפעל על פי עצתו של יוֹדה בעניין חשוב מאוד שקשור לבת. זהו תיק החקירה של טומי, שהוא מתעד בו את המחקר שלו על "המקרה המוזר של יוֹדה מאוֹריגמי".

על הסופר: לכתוב את הספר הזה, אמר יודה לטום אנגלברגר, הוא מוכרח. זמן רב לפני שפעל לפי עצתו של יודה הגיש טום מועמדות לתפקיד מאייר בעיתון, אך בטעות הוצב בתפקיד כותב. כעבור חמש עשרה שנים הוא עדיין עוסק בזה, כיום בתור כותב טור בעיתון "רואנוק טיימס" ברואנוק, וירג'יניה. הוא מתגורר בכריסטיאנבורג, וירג'יניה, עם אשתו. ניתן לבקר אותו ברשת באתר www.origamiyoda.com

בסוף הסיפור יש הנחיות מיוחדות איך להכין יודה מאוריגמי!  לגילאי 9-11, מלווה באיורים קומיקסקאים של טום אנגלברגר וג'ייסון רוזנסטוק.

איך לקפל יודה מאוריגמי משלך! מאת דוויט, טומי וקלן (מתוך המקרה המוזר של יודה מאוריגמי)

פרק ראשון

יוֹדָה מֵאוֹרִיגָמִי ודְוַוייט מאת טומי 

השאלה הגדולה: האם יוֹדָה מאוֹריגמי אמתי?

טוב, ברור שהוא אמתי. כלומר הוא בובת אצבע אמתית, עשויה מחתיכת נייר אמתית.

אבל אני מתכוון: האם הוא אמתי? האם הוא באמת יודע דברים? האם הוא יכול לחזות את העתיד? האם הוא משתמש בכוח?

או שהוא סתם מתיחה שהצליחה להפיל בפח חבורה שלמה של תלמידי חטיבת הביניים מָקווַארִי?

ממש חשוב לי להבין אם הוא אמתי או לא כי אני צריך להחליט אם לקבל את העצה שלו או לא. אם אקבל החלטה לא נכונה, אני אבוד! אני עוד לא רוצה להיכנס לכל העניין. בינתיים בואו רק נגיד שזה קשור לבת אחת ממש מגניבה, שרה, ולשאלה אם כדאי לי להסתכן ולעשות מעצמי צחוק בשבילה או לא.

יוֹדה מאוֹריגמי אומר שאני צריך לעשות את זה, אבל אם הוא טועה… זו תהיה השפלה מוחלטת.

ולכן אני מוכרח לדעת אם הוא אמתי. אני צריך תשובות מבוססות. אני צריך הוכחות מדעיות. זו הסיבה שהלכתי וביקשתי מכל מי שקיבל עזרה מיוֹדה מאוֹריגמי שיספר לי את הסיפור שלו, ואחר כך אספתי את כל הסיפורים בתיק החקירה הזה. מי יודע, אולי התיק הזה יוכל אפילו להיות שימושי אם מדענים יחליטו פעם לחקור את יוֹדה מאוֹריגמי.

כדי לנסות לעשות את זה ממש מדעי, נתתי לחבר שלי הַארווי לכתוב הערות על כל סיפור. הארווי אף פעם, בשום שלב, לא האמין ביוֹדה מאוֹריגמי, אפילו לרגע, והוא עדיין לא מאמין. למעשה, הוא אומר שהוא בטוח במאה אחוז שיוֹדה מאוֹריגמי הוא סתם "גוש נייר ירוק". לכן הוא ניסה למצוא את "ההסבר ההגיוני" לכל הדברים הממש מוזרים שקרו.

ואחר כך גם אני כתבתי הערות לכל סיפור כי בסופו של דבר אני זה שמנסה להבין את כל העניין.

גם קֶלֶן, החבר השני שלי, רצה לעזור, אז השאלתי לו את תיק החקירה. במקום להוסיף משהו מועיל, הוא סתם שרבט על הכול! בהתחלה התרגזתי, אבל בעצם כמה מהשרבוטים נראים כמעט כמו תלמידים מבית הספר, ובגלל זה לא טרחתי למחוק אותם.

גם ככה אין לי זמן. אני מוכרח לחקור את הנושא ולהגיע למסקנה: האם יוֹדה מאוֹריגמי אמתי או לא?

***

אה, כן, עוד משהו שכמעט שכחתי: דווייט.

דווייט הוא הילד שמסתובב עם יוֹדה מאוֹריגמי על האצבע.

מה שהכי מוזר הוא שיוֹדה מאוֹריגמי כזה חכם, ואילו דווייט הוא לוּזֶר אמתי.

אני לא אומר את זה כדי להעליב. זו פשוט עובדה. נדמה שדווייט אף פעם לא עושה שום דבר כמו שצריך. הוא תמיד בצרות. ילדים תמיד מציקים לו. הוא תמיד מחטט באף. תמיד מוצא דרך "להרוס לכולם," כמו שהמורים אומרים.

אם הוא רק היה מקשיב לדברי החוכמה של יוֹדה מאוֹריגמי, כמו כולנו, הוא היה מסתדר.

אבל לא, בסוף הוא מקיא בכיתה אחרי שאכל שלוש עשרה מנות של אפרסקים משומרים בארוחת הצהריים, או שהוא גונב נעליים של בת, או לובש מכנסיים קצרים עם גרביים משוכים עד מעל לברכיים.

אפילו מה שטוב בו הוא מצליח להפוך לרעתו. אתם מבינים, הוא המומחה הכי גדול לאוֹריגמי בכל בית הספר. בהתחלה הוא הכין עגורים וצפרדעים ודברים כאלה, ואחר כך הוא התחיל להמציא דברים משלו. יוֹדה מאוֹריגמי הוא לא רק גרסת נייר מושלמת של יוֹדה, הוא גם עיצוב מקורי של דווייט.

דווייט הוא לא האדם הראשון בעולם שעשה יוֹדה מאוֹריגמי, כמובן. יש מלא באינטרנט. אבל דווייט לא הוריד הוראות; הוא ממש יצר יוֹדה מאוֹריגמי בעצמו.

אבל לעשות יוֹדה מנייר זה דבר אחד, ולבקש מילדים שידברו אתו זה דבר אחר לגמרי. וזה מה שהופך אותו ללוזר. אי אפשר להסתובב בבית הספר עם יוֹדה מנייר על האצבע ולדבר עם ילדים.

אני בטוח שאפילו יוֹדה מאוֹריגמי היה אומר לו את זה, אם הוא רק היה מקשיב לו.

***

בכל אופן, הנה הסיפור הראשון, שהוא במקרה על בת אחת (לא הבת בה"א הידיעה), והוא מוכיח כמה טוב לפעמים להקשיב למה שיש ליוֹדה מאוֹריגמי להגיד.

המקרה המוזר של יודה מאוריגמי מאת טום אנגלברגר, תרגום מאנגלית: יעל ענבר, איורים: טום אנגלברגר וג'ייסון רוזנסטוק, הוצ' עם עובד, 145 עמ'.