ביקור בית עם המשוררת טלי וייס: שירים שקטים

| 01/02/2012 | 0 Comments

טלי וייס, משוררת צעירה, בעלת M.A בכתיבה יוצרת מטעם אוניברסיטת חיפה, חברה באגודת הסופרים העברים. מפרסמת בימים אלה ספר שירה אלקטרוני הכולל מפגש מרתק בין צלילים ומילים.

עוסקת בציור, בהנחיית סדנאות כתיבה ובעריכה לשונית, ספרותית ושיווקית. נוהגת לכתוב שירי אהבה ושירים על כתיבה ומודעות עצמית. מנהלת פורום משוררים המתקיים אחת לחודש ברמת ישי, שבו מקריאים המשתתפים משיריהם ומציגים את ספריהם החדשים.

 

 

 

 

שם:  טלי וייס

גיל: 34

סטטוס: רווקה

מגורים: רמת ישי

 

יריית פתיחה:  ספר השירה השני שלה, שירים שקטים (גוונים, 2010), יצא לאור בגרסא של ספר אלקטרוני, להורדה לאייפון או לאייפד, מטעם חברת "איבוקי" (לינק מצורף בסוף הכתבה).

הספר האלקטרוני כולל את שירי הספר בגרפיקה מאירת עיניים, בשילוב איורים של המאייר נבות פורת. ברקע מתנגנת מוזיקה נעימה ומקורית של אנסמבל "צליל קורא", טלי מקריאה בקולה את השירים. מדובר בחוויה ייחודית של קריאת ספר שירה.

מאין את שואבת את השראתך בכתיבתך? ההשראה שלי לכתיבה היא מהחיים הפרטיים שלי, חוויות אישיות ואינטימיות. אני נוהגת לכתוב כשאני מאד עייפה, רגע קל לפני השינה. בזמן זה, המחשבות רדומות והכתיבה מצליחה לנבוע אינטואיטיבית מתוך הלא מודע. אני מאפשרת למילים להיוולד, ללא תכנון מוקדם על מה אכתוב…אני מתחברת למילים שכתבה המשוררת הנפלאה אגי משעול: "המחשבה והשירה הן כמעט דבר והיפוכו: שירה מתפשטת לאט, ככתם לרוחב ההיוֹת, ואילו המחשבה– טִבעה קווי ותכליתי".

מאיזה גיל את כותבת שירה? אני כותבת שירה מגיל 12. בגיל 17 שלחתי מספר שירים שלי לתחרות שירה לצעירים ע"ש עמליה פנדריך, וזכיתי במקום הראשון. קיבלתי סכום כסף להוצאת ספר בהוצאת "סער", וכך נולד ספר שירי הראשון "סיאם" (1997). הייתי מאד גאה בעצמי על כך. במבט לאחור, אני רואה בספר מין הצהרת כוונות שאני רוצה להיות משוררת. השירים מאד בוסריים בעיניי, אבל יש בהם גילויי לב, כאבים של גיל ההתבגרות, אהבות ראשונות, דברים שמזכירים לי אותי אז, וזה כשלעצמו משמעותי בשבילי.

פורום משוררים

טלי מנהלת מעל לשנה פורום משוררים המתקיים אחת לחודש ברמת ישי: "פורום משוררים נולד מתוך רצונם של בוגרי סדנת השירתרפיה שהנחיתי בקריית טבעון, לשוב ולהיפגש ולשתף בשיריהם. תוך זמן קצר שמעו עלינו חובבי שירה נוספים מהאזור והלכנו וגדלנו. מדי פעם מוזמנים משוררים, צעירים וותיקים, המגיעים מכל מיני מקומות בארץ לספר על עצמם ולהקריא משיריהם. כל מפגש בנוי סביב נושא מסוים. הנושא האחרון שבו נגענו הוא מדבר. הייחוד של הפורום הוא באינטימיות שלו.

לא מדובר בחוג מעונב עם במה, מיקרופון וכסאות. המפגש מתקיים באווירה נינוחה בבית הקפה "נגיש קפה", שהינו בית קפה יוצא דופן שהוקם ע"י קהילה של בעלי צרכים מיוחדים (קהילה נגישה רמת ישי). בדרך זו, אנו תומכים בפעילות של המקום, והוא בתמורה מארח אותנו בלבביות. מתוך הפורום נוצרה אף זוגיות חדשה, ואני חושבת שזו המהות של הפורום, להפגיש בין אנשים, בין שירים, בין עולמות שונים. חלק ממשתתפי הפורום קיבלו אומץ להוציא את שיריהם לאור, ועד כה ארבעה משתתפים הוציאו את ספר ביכוריהם (והיד עוד נטויה). ישנו שותף חשוב לניהול הפורום הזה, אבי פן, מבעלי חנות הספרים יד שניה – קרון הספרים, איש יקר חובב שירה ותיאטרון".

מתי כתבת את השירים המצויים בספרך? האם ליקטת אותם לאורך שנים? השירים המופיעים בספרי האחרון "שירים שקטים", הם השירים האהובים עליי שכתבתי בעשר השנים הקודמות לפרסום הספר. פרסום הספר הוביל אותי לקיום כמה ערבי השקה מרגשים מאד, שאזכור ואשא עמי לתמיד.

אילו ספרים קראת לאחרונה? קראתי את "איסאק באבל – הסיפורים", יהודה עמיחי "פתוח סגור פתוח" וספר הביכורים של יצהר ורדי – "את כל הדברים". 

מי המשורר ששיריו הרשימו אותך יותר מכולם, והאם הוא היווה גם השראה לכתיבתך? אני נהנית במיוחד משיריהם של יהודה עמיחי, דליה רביקוביץ', חדוה הרכבי, לאה גולדברג, רוני סומק. לגבי השראה: אני לא יכולה להגדיר משורר מסוים שהושפעתי מכתיבתו.   

פרסמת בעבר ספרים נוספים או שזה הוא ספרך הראשון? פרסמתי שני ספרי שירה: "סיאם" (סער 1977), "שירים שקטים" ( גוונים 2010). כעת התווסף גם ספר השירה האלקטרוני, המבוסס על הספר האחרון. 

ספרי קצת על הספר שכתבת: שירים שקטים הוא ספר של אמירות אישיות, כמיהה לאהבה וחקירת הקסם שנקרא שירה, השראה, מילים. השירים האישיים מהולים בשמחת חיים והומור לצד העצב והגעגוע. הספר מחולק לחמישה שערים: שקיפות עצמית, אי סדר מוחלט, כדור האש שלי, תמונת הגעגוע, שירי חיזוק.

 האם את כותבת בימים אלה ספר נוסף או מתכוונת להוציא ספר נוסף בתקופה הקרובה? אני מתכננת להוציא לאור השנה את ספר שירי השלישי.

איזה ספרים קראת בילדותך? קראתי בעיקר רומנים וסיפורי מתח, אולם קריאת ספרות לא הייתה אז בראש מעייניי. ביליתי את רוב זמני הפנוי בריקודי בלט…

איזה 3 ספרים תיקחי איתך לאי בודד? הייתי לוקחת איתי את ספר התנ"ך.

מה הטיפ שלך למשורר מתחיל? לראות במילים שער לעולמות חדשים בך, שטרם גילית.

משפט סיכום: "הדברים המאתגרים מתפצחים רק לעיתים במגע רך ותמים".

 

מספר שירים מתוך הספר "שירים שקטים":

 

שקיפות עצמית

מַשֶּׁהוּ בָּהּ הִשְׁתָּנָה, הֲלִיכוֹתֶיהָ

לֹא כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם, תְנוּעוֹתֶיהָ

חֲמַקְמַקּוֹת, מִסְתּוֹרִית הִיא פִּתְאֹם.

עֵינֶיהָ בּוֹהוֹת רַכּוֹת אֶל אֹפֶק לֹא נוֹדַע

שְׂפָתֶיהָ קְפוּצוֹת, יָדֶיהָ פְּשׁוּטוֹת

מֵעֵבֶר לְכָל הִיא שְׁקוּפָה.

שְׁקוּפָה הִיא בָּאֱמֶת שְׁקוּפָה

מַשֶּׁהוּ מִן הַקֶּסֶם הַזֶּה

מְבַעְבֵּעַ בְּתוֹךְ כָּל מִי שֶׁסְּבִיבָה

שׁוּב הִיא מְסוּגֶרֶת בְּעַצְמָהּ

הַפַּעַם בִּשְׁקִיפוּת מְלֵאָה.

מִסְתּוֹבֶבֶת עֵירֹמָה בָּרְחוֹב

נוֹשֵׂאת בְּיָדָהּ שַׁרְבִיט

מְמַלְמֶלֶת מַשֶּׁהוּ לְאָזְנוֹ שֶׁל קַבְּצָן

וּמַמְשִׁיכָה הָלְאָה כְּאִלּוּ שְׁמָהּ

אֵינוֹ שְׁמָהּ, זִכְרוֹנָהּ

אֵינוֹ זִכְרוֹנָהּ וַעֲתִידָהּ בִּידֵי שָׁמַיִם.

אוֹמְרִים שֶׁאוּלַי הִיא הִשְׁתַּגְּעָה, אֲבָל

לָהּ יֵשׁ מִי שֶׁמְּחַכֶּה לָהּ.

 

תובנה על דיבור

אִם תְּדַבֵּר עָלַי יוֹם אֶחָד

אַל תַּגִּיד הִיא הָיְתָה יָפָה

אִם תִּרְצֶה לְשַׁבֵּחַ אוֹתִי תַּגִּיד

הִיא הָיְתָה אִשָּׁה

אִשָּׁה מְלֵאָה, שְׁלֵמָה, אֲמִתִּית

אוֹהֶבֶת

רַק אַל תַּגִּיד הִיא הָיְתָה שֶׁלִּי

כִּי לֹא הָיִיתִי שֶׁלְּךָ כְּאִשָּׁה.

כְּשֶׁאָהַבְתָּ אוֹתִי

הָיִיתִי קְטַנָּה וְטִפְּשָׁה

בְּעֵינֵי עַצְמִי.

 

הפנטזיה על האהבה החופשית

קַל לְהִשָּׁאֵב אֶל תּוֹךְ הַפַנְטַזְיָה שֶׁלְּךָ

בּוּעַת אֲוִיר גְּדוֹלָה וּמְתוּקָה

מְרַכֶּזֶת אֶת הַנָּשִׁים שֶׁכָּל חַיֶּיךָ אָהַבְתָּ

בְּמִטָּה אַחַת גְּדוֹלָה וּבְמֶרְכָּזָהּ אַתָּה

מַצְלֶמַת וִידֵאוֹ הַמְתַעֶדֶת אֶת הַקּוֹל

וְאֶת הָאַהֲבָה הַחוֹפְשִׁית

הַנִּשְׁפֶּכֶת לְכָל עֵבֶר, נוֹזֶלֶת הַחוּצָה

מִן הַבַּיִת אֶל שְׁבִילֵי הַתּוֹדָעָה.

אַתָּה הֲרֵי יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי הִמְצֵאתִי

אוֹתָהּ, אֶת מִשְּׁאֵלַת הַלֵּב הַזּוֹ

כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה מְאֻשָּׁר אִתִּי

הָאִשָּׁה בַּעֲלַת אֶלֶף הַפַּרְצוּפִים,

מוֹשֶׁלֶת בָּאַהֲבָה כְּרַב חוֹבֵל בִּסְפִינָה

גַּם לִי מֻתָּר לִחְיוֹת בְּבוּעָה.

 

התעוזה

1.

הַעִיזִי לִבְרֹא לְךָ עוֹלָם מִשֶּׁלָךְ שֶׁמְּדַבֵּר וּמְסַפֵּר רַק אוֹתָךְ בֵּין הַמִּדְבָּר לַשָּׁמַיִם נוּעִי בְּרֹגַע עַד שֶּׁיִיתָּמוּ כָּל הַכְּאֵבִים. הַעִיזִי לְהַמְצִיא אֶת עַצְמְךָ מֵחָדָשׁ בְּאַהֲבָה אֲמִתִּית לַחַיִּים. מִצְּאִי מַשְׁמָעוּת בַּפְרָטִים הַקְּטַנִּים. הַכֹּל תָּלוּי בָּךְ, בְּלִבֵּךְ. הַקְשִׁיבִי לַקּוֹל הַפְּנִימִי בְּתוֹכֵךְ, הַעִיזִי. תּוֹךְ כְּדֵי עֲשִׂיָהּ מִצְּאִי אֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁלָּךְ אֶל הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הַדְּבָרִים מִתְחַבְּרִים אֶל מַהוּת אַחַת שְׁלֵמָה. אַת הַיְחִידָה שֶׁיּוֹדַעַת אֶת הַתְּשׁוּבָה, לָכֵן

2.

בְּאִם יֵשׁ בְּתוֹכְךָ דָּבָר הָרוֹצֶה לִפְרֹץ הַחוּצָה! הַדָּבָר הַטּוֹב הַזֶּה שֶׁרוֹצָה לִהְיוֹת חָפְשִׁי וּמְשֻׁחְרָר, הוּא חֲלוֹם הַמָּצוּי בְּךָ. עָלֶיךָ לִמְצֹא אֶת הַתְּעֻזָּה וְלָתֵת לוֹ לָעוּף כְּצִפּוֹר. עָלֶיךָ לְחוּשׁ אוֹתוֹ בִּפְנִים וּלְהָבִין שֶׁהוּא, אַתָּה, כָּמוֹךָ, חֵלֶק חָשׁוּב וְנִכְבָּד בְּךָ. אָז אַל תַּחְסֹם אוֹתוֹ מִלָּצֵאת, אֶל תִּתֵּן לַכִּשְׁרוֹן וְלַיֹּפִי הַזֶּה שֶׁבְּךָ לְהֵעָצֵר בְּקִיר גָּדוֹל שֶׁל פְּחָדִים וְזִכְרוֹנוֹת. הַדָּבָר הַזֶּה שֶׁמָּצוּי בְּךָ, יִקַּח אוֹתְךָ מַעְלָה מַעְלָה אֶל הַמֶּרְחָב הָאֵינְסוֹפִי הַזֶּה שֶׁהוּא אַתָּה וְיִתֵּן לְךָ לְהַבִּיט עַל כָּל דָּבָר בְּצוּרָה שְׁלֵמָה, בְּעֵינַיִם הַחֲכָמוֹת שֶׁיֵּשׁ לְךָ, בְּשִׁקּוּל דַּעְתְּךָ. אִם תַּקְשִׁיב לַקּוֹל הַזֶּה בִּפְנִים, הוּא לָעַד יִשָּׁאֵר שָׁם וְיֵלֵךְ וְיִצְעַק יַחַד אִתְּךָ.

הַתְּעֻזָּה תִּתֵּן לְךָ אֶת הַשַּׁלְוָה. הַשַּׁלְוָה אוֹתָהּ אַתָּה מְחַפֵּשׂ. הִיא תִּגְרֹם לְךָ לֵיהָנוֹת מִמָּה שֶׁיֵּשׁ לְךָ וְזוֹ הַשְּׁאִיפָה הַפְּנִימִית הַכְּמוּסָה בְּיוֹתֵר וְלֹא רַק שֶׁלְּךָ. לְךָ הֶעָצְמָה לַעֲשׂוֹת זֹאת, וְלָכֵן דַּע אֶת עוֹצְמָתְךָ.

 

 

שיר חדש:

 

מינוס אהבה *

 

לְכָל הַיֵּשׁ הַזֶּה שֶׁאֵין בְּךָ

לָתֵת לִי לְבַד אַתָּה

גָּמַרְנוּ אֶת עַצְמֵנוּ בִּשְׁבִיל

הַיֵּשׁ הַזֶּה שֶׁאֵין בְּךָ

וְאַהֲבָה שֶׁטּוֹב לְךָ אִתָּהּ

וּמָה אִתִּי שֶׁיֵּשׁ לְךָ

וּמָה יֵשׁ לְךָ אִתִּי

וּמָה אֵין לְךָ.

אָהַבְתִּי אוֹתְךָ חָזָק בְּךָ

עָמֹק בִּי, יָשָׁר בְּךָ

חָבֵּק אוֹתִי שֶׁלֹּא אֶשְׁמֹט

אוֹתְךָ מִסִּפּוּר חַיַּי

שֶׁלֹּא אֶשְׁכַּח אֵיךְ בֵּין יָדֶיךָ

נוֹצְרוּ יֵשׁ מֵאַיִן שְׁתִיקוֹתַיי

וּבְכָל הַיֵּשׁ בְּךָ אוֹהַב אוֹתְךָ

וּלָאֵין שֶׁבָּא אֶסְלַח לְךָ

כִּי אֲנִי וְאַתָּה אֶחָד

אֶחָד אַתָּה,

שְׁנַיִם אֲנִי,

מִינוּס אַהֲבָה.

 

(* השיר התפרסם בגיליון דצמבר 2011 של כתב העת הספרותי "מאזניים")

 

שירים שקטים מאת טלי וייס, הוצאת גוונים, שנת 2010, 58 עמודים. פורסם כספר אלקטרוני, הוצאת "איבוקי", 2012, הזמין להורדה בחנות של אפל.

האפליקציה מוצעת להתנסות ללא תשלום, בקישור הבא:

http://itunes.apple.com/us/app//id493937634?ls=1&mt=8

 

טלי וייס צילום הדס מועלם

 


Print pagePDF pageEmail page

Tags: , , , , , , ,

Category: ביקור בית - משוררים וסופרים, דף הבית - הפינה הפתוחה, שירה ומחזות

Click on a tab to select how you'd like to leave your comment

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *