ביקור בית עם המשורר והסופר אשר וינשטיין: "מי המפסיד?!"

מי המפסיד מאת אשר וינשטיין

משורר המתמקד בכתיבה לילדים. החל את חייו בישראל כילד עולה חדש ב"מעברת עולים", במשפחה מרובת ילדים וקשת יום, נאלץ להתמודד לבד כמעט ללא עזרה ולקלוט שפה ותרבות חדשים. רואה בילדים את קהל היעד העיקרי והחשוב ביותר, עקב היותם,  מחד שאפתנים בקליטת מידע וחוויות חדשות, ומאידך בהיותם לרוב חסרי דעות קדומות מגובשות , הנכונים לבקר באומץ כל מוסכמה ויצירה, אשר אינה מקובלת עליהם . 

רוב השירים הנכתבים על ידו, כוללים "קריצה" ומסרים, המכוונים בנוסף להתענגות על עצם קריאתם הקצבית, גם להסקת מסקנות אישיות ולעתים תוך שאיפה נסתרת לעורר ספקנות וחשיבה אישית "מחוץ לקופסה" .

שם: אשר וינשטיין               

גיל: 63

סטטוס: נשוי +3 ילדים + 2 נכדים

מגורים: רחובות

יריית פתיחה: הוציא לאחרונה את הספר: מי  המפסיד ?! בהוצאת אוריון.

מאין אתה שואב את השראתך בכתיבתך? "מכל מלמדיי  וילדיי השכלתי"  וזאת בנוסף לאהבתי את הטבע בכלל, ואת בעלי החיים השונים בפרט. רואה בילדים את קהל היעד העיקרי והחשוב ביותר, עקב היותם,  מחד שאפתנים בקליטת מידע וחוויות חדשות, ומאידך בהיותם לרוב חסרי דעות קדומות מגובשות , הנכונים לבקר באומץ כל מוסכמה ויצירה, אשר אינה מקובלת עליהם .

כמה זמן ארכה כתיבת ספרך? חלק מהשירים בספרי זה נכתבו ופורסמו בשנות ה- 90 בעיתונים "משמר לילדים", ב"ידיעות אחרונות לילדים" ובמעריב לילדים" וחלקם נכתב בשנים האחרונות.

איזה ספרים קראת לאחרונה?  "חיים של נייר" מאת נורית יובל (גוונים, 2010)

מי הסופר שכתביו הרשימו אותך יותר מכולם, והאם הייתה לו השפעה כלשהי על כתיבתך?  שירי לאה גולדברג, מרים ילן-שטקליס, דתיה בן-דור ושאול טשרנחובסקי המיתולוגיים ונורית זרחי ויהודה אטלס בני דורנו.

אילו ספרים קראת בילדותך? כ"תולעת ספרים" בתקופה שלא הייתה טלוויזיה ורוב הזמן קראנו ספרים, קראתי את רוב הספרים (לילדים, לנוער ולמבוגרים, כולל ספרי הגות, פסיכולוגיה ומדע …) שהיו בספריית המושבה אבן – יהודה שבה גרתי בילדותי עד לגיוסי לצה"ל, כאשר אהבתי והתקשרתי במיוחד לספרי ההרפתקאות כגון: תום סוייאר, חסמב"ה וכמובן לכל ספרי ז'ול וורן  ולספרי הריגול שהיו דאז.                                                                          

אילו שלושה ספרים תיקח איתך לאי בודד? התנ"ך, שירת רחל,  ואת "חיים של נייר" מאת נורית יובל.                                            

האם הוצאת בעבר ספרים נוספים או שזה הוא ספרך הראשון? זהו ספרי ה"עצמאי" ה- 3 במספר, ספריי הקודמים הם : "מה תרצה בני להיות ?" (תגא), ו"השדון של שרון" (גוונים), כאשר בנוסף פורסמו עשרות משיריי  ברוב "במות" היצירה בישראל ובכללם בעיתוני הילדים, באנתולוגיות, וברדיו ובטלוויזיה .  

ספר  קצת על הספר שכתבת: הספר מכיל לקט של 14 שירים לילדים (שחלקם פורסמו  בעבר ב"משמר לילדים" וב"ידיעות אחרונות לילדים") מיועד לגילאי 4 עד 10(+)  וניתן להכלילו בהגדרה: של "שירים לילדים שגם "הגדולים" מבינים, כולל בעיקרו מיצבי קשר ו"אינטראקציות" משעשעות ומעניינות עם ובין בעלי חיים בגישת "האנשה" ובמתכונת "פתוחה" ומאתגרת, המאפשרת לקוראים הצעירים להשתתף באופן פעיל בעלילה המתרקמת, להסיק מסקנות ולהביע דעתם. הספר כולל איוריים ססגוניים של נורית יובל.

האם אתה כותב בימים אלה ספר נוסף או מתכוון להוציא ספר נוסף בתקופה הקרובה?  כעת "ממתינים" להוצאה לאור  3 כתבי יד מוכנים  מפרי עטי ואני נמצא בשלבי הכתיבה האחרונים של ספר שירים רביעי לילדים. רוב השירים הנכתבים על ידי, כוללים "קריצה" ומסרים, המכוונים בנוסף להתענגות על עצם קריאתם הקצבית, גם להסקת מסקנות אישיות ולעתים תוך שאיפה נסתרת לעורר ספקנות וחשיבה אישית "מחוץ לקופסה" . 

מה הטיפ שלך לסופר מתחיל?  לקרוא המון ברוב תחומי היצירה, ללמוד ולהתנסות "בלי בושה", בכל מקרה  לא להישבר מביקורת  ולהמשיך בכל מצב  להיות נאמן לעקרונותיך,  ליעדיך בדרכך בחיים ולדפוסי אישיותך .

משפט מסכם: העולם נפלא, החיים קצרים יחסית והכי חשוב ללמוד, ליצור ולהשפיע !.

מתוך "מי המפסיד":

                   מי המפסיד ?!

                                    עכביש            

                                    מעט בודד

                                    על

                                    קורי רשתו                             

                                    רוקד

                                    שמאל ימין

                                    ושוב לשמאל

                                    סב –

                                    בצעדי מחול.

                                                            וזבובון

                                                            מאד נרגש

                                                            אל העכביש

                                                            ניגש,

                                                            מבקש:

                                                            "הושט לי יד!

                                                            למה זה

                                                            תרקוד לבד?"

                                                                                                לא מסכים

                                                                                                העכביש:

                                                                                                "עוף מפה

                                                                                                ואל תרעיש !"

                                                                                                הזבובון

                                                                                                שוב לא מטריד…

                                                                                                משניהם –

                                                                                                מי המפסיד ?!

ובכן: מי לדעתכם הפסיד יותר?,  או בכלל ? ומי המרוויח ? והאם הזבובון ו/או כל ייצור אחד (וביניהם אולי גם ילד/ה מבין חברינו…) יבין איי פעם בעתיד שחייו בעצם ניצלו רק בזכות הדחייה של העכביש והדומים לו, ליד המושטת לחברות ?! 

מי המפסיד?! מאת אשר וינשטיין, איורים: נורית יובל, הוצאת אוריון, שנת 2011, 24 עמודים.