"צעקות" – ספר שירים מרגש– "השירים הם אמצעי להתגבר על הרוע"

"צעקות" הוא ספר שירים ייחודי ומרגש שחיברה קייטלין פינקל, צעירה מחיפה. קייטלין מספרת, כי כתבה את השירים כשהייתה בת 16-17.

קייטלין: "כאשר התחלתי להתבגר, נתקלתי שוב ושוב בניגודים והסתירות של "עולם המבוגרים". הפעים אותי הצורך של אנשים להסתיר ולעקוף את עולם החוויות היצריות שלהם, כאילו אדם חייב להיות השוטר של תשוקותיו. רציתי להביע בצורה אמיתית את העולם הרגשי שלי, את החוויות שלי בצורה המביעה את החוויה באותו אופן קצר, חזק, מסעיר כפי שהיא מורגשת באמת. עייפו אותי התיאורים הארוכים בשירה, של המציאות היצרית. עבורי, הביטוי האמנותי הוא כמו אירוע גופני – קצר, אלים, ארוטי. הרגשתי צורך לבטא את הסיבה הנפשית לחוויות שלי כהתרגשות ממשית, פיסית. רציתי לתאר בצורה נקודתית, כמו כתם צבע זעיר את עצמת החוויה ולהשאיר למתבונן או לקורא להפעיל את דמיונו כמרחב שלא בא לידי ביטוי".

לדברי קייטלין, 18, היא ראתה בשירים שלה אמצעי להתגבר על הרוע, בעולם שיש בו יותר מדי פחד וטרור. "בדמיון שלי, מילות השיר הן נקודות ריכוז של איכות מכסימלית, כמו שדה שיש בו כלניות אדומות: כשהמתבונן מתרכז בהן, הוא מסוגל לקלוט את היופי והמרחב הנפשי הטמון בשדה כולו.

השירים עבורי הם דיון ביחסי הגומלין בין מה שיש לבין מה שלא ניתן לראות ולמשש. אתה יכול לגעת בגוף של אישה או גבר וזאת נקודת העגינה – כמו מילות השיר – לעולם עצום ומגוון של חוויות אשר אינן מתוארות בשיר. הכוח שלו הוא ברגשות ובמחשבות שנותרים סמויים מן העין. הריגוש מתחיל כאשר סיימת לקרוא את השיר."

שירים מהספר:  

אֵיךְ כּוֹתְבִים שִׁיר

לוֹקְחִים רֶגֶשׁ

וּמְקַלְּפִים מִמֶּנּוּ

אֶת כָּל הַשְּׁקָרִים.

בְּרָקִים

בַּחֹרֶף אֱלֹהִים מְצַלֵּם אוֹתָנוּ

וְתוֹלֶה בְּרַחֲבֵי גַּן-עֵדֶן תַּצְלוּמִים שֶׁהָיוּ

גּוֹרְמִים לָנוּ לְהַסְמִיק וּלְהַשְׁפִּיל מַבָּט

(כְּמוֹ יְלָדוֹת קְטַנּוֹת וּמְאֹהָבוֹת).

בַּקַּיִץ הוּא יוֹשֵׁב וְאוֹכֵל תַּפּוּחִים עִם הַמַּלְאָכִים

וּבְיַחַד הֵם לוֹעֲגִים לְכָל מִי שֶׁלֹּא טָעַם

מִפְּרִי עֵץ הַדַעַת.

לְרֶגַע

הִיא מְרִיחָה כְּמוֹ יַיִן וּכְמוֹ שִׁגָּעוֹן

וּכְמוֹ אִשָּׁה.

אֲנִי מַרְגִּישׁ כְּמוֹ יֶלֶד וּכְמוֹ עַכְבָּר וְכָל כָּךְ

בְּתוּלִי וּבִלְתִּי מְפֻתָּח עַל יָדָהּ,

אֲנִי מִתְגַּמֵּד וּמִצְטַמֵּק וּמְפַחֵד מִדַּי לַהֲרֹס,

אַךְ כְּשֶׁהִיא נוֹגַעַת בִּי

לְרֶגַע אֲנִי נִהְיֶה גֶּבֶר.

אַלְטֶעזַאכֶן

אַלְטֶעזַאכֶן, אַלְטֶעזַאכֶן

אֲרוֹנוֹת, כִּסְאוֹת,

מִישֶׁהוּ רוֹצֶה אֶת הַלֵּב שֶׁלִּי?

אֲנִי בּוֹעֶטֶת בַּמְּצִיאוּת

כְּמוֹ בְּתוֹךְ הָרֶחֶם

וְרַק רוֹצָה לָצֵאת,

לִשְׁאֹף וְלִנְשֹׁף לְבַד עִם עַצְמִי.

תִּינוֹק שֶׁנּוֹלַד אָמוּר לְהִתְנַתֵּק

מִכָּל אֲשֶׁר הֶחֱזִיק אוֹתוֹ בַּחַיִּים

בְּעֵת שֶׁהָיָה תָּלוּי בְּאִמּוֹ,

אֲנִי אֲמוּרָה לְהִתְנַתֵּק מִכָּל אֲשֶׁר סָגַר אוֹתִי

בְּרֶחֶם הָאֱמֶת

כְּדֵי שֶׁאוּכַל לְהַרְגִּישׁ שֶׁאֲנִי

נוֹשֶׁמֶת.

אֲרוֹנוֹת, כִּסְאוֹת,

אַלְטֶעזַאכֶן.

לֵב תְּמוּרַת רֶגֶשׁ,

עָבָר תְּמוּרַת עָתִיד.

אֵין לִי כִּסֵּא לְהִשָּׁעֵן עָלָיו

וְלָשֶׁבֶת וְלַחֲשֹׁב

אִם אֲנִי רוֹצָה בִּכְלָל.

אֲנִי מוּכָנָה לָתֵת אֶת הַלֵּב שֶׁלִּי;

הַלּוֹקֵחַ רַק צָרִיךְ לָדַעַת

אֵיךְ.

"צעקות", מאת קייטלין פינקל, הוצאת הספרים אוריון, שנת 2011,  82 עמודים.