שירה עתיקה בבית ביאליק עם יהודה ליבס "מְנמוֹסִינֵי"

מְנמוֹסִינֵי - תרגומי שירה עתיקה / יהודה ליבס

לא בכל שנה, גם לא בכל עשור, יוצא לאור מבחר מגוון ומצוין שכזה: מיטב השירה הדתית העתיקה – החל מספר היצירה הקבלי, דרך שירת ספפו, הסיודוס, פרמנידס ונבואות הסיבילה, ועד לתאולוגיה המיסטית של דיוניסיוס ושירת אמותנבי – מתורגמים מארמית, יוונית וערבית בידי חוקר הקבלה והמתרגם, חתן פרס אמ"ת לספרות, פרופ' יהודה ליבס.

את השקת המבחר המרתק הזה, שראה אור בימים אלו בהוצאת כרמל, נחגוג באירוע מיוחד בבית ביאליק – ונשמע בו את מיטב חוקרי הספרות, שידברו על קסם השירה הדתית ועל תרגומה לעברית. בין המשתתפים – לצדו של מתרגם הספר יהודה ליבס – יהיו חוקר הקבלה משה אידל, חוקר הספרות והמתרגם עמינדב דיקמן, המשוררים זלי גורביץ ושבא סלהוב, וכן תופיע הזמרת האתנית האגדית אילנה אליה במבחר שירת נשים עתיקה בלשונות ארמית, כורדית ועברית.

יהודה ליבס: "תרגומי השירה הדתית המוגשים בספרון שלפנינו, אינם מצריכים התנצלות. לא עסקתי בהם לצורך מקצועי כחוקר דת ישראל (ובמיוחד קבלה), אלא לצורך עצמם, כשקטעי שירה מרהיבים זימנו עצמם לפני וביקשו תרגום. יש אף רגליים להנחה שאהבת התרגום באה לי בירושה מאבי זיכרונו לברכה, יוסף ג. ליבס, המתרגם הידוע, שעשה רבות להעשרת הספרות העברית החדשה מאוצרות העמים )בבחינת הוספה מן החול אל הקודש). אך עתה, בהסתכלות נוספת, כשנשאלתי על כך מעורכת הספר, ידידתי מיכל גוברין, צפה ועולה בדיעבד זיקה עמוקה בין עיסוק זה לבין הקבלה. אמנם, שלא כאבי, שאצלו התרבות הקלאסית הייתה עיקר העניין ומקורות היהדות חיבה משנית, בדידי נכון חילוף הדברים: ראשי ורובי נתונים תמיד בסוד היהדות, ובעיקר בהיבטיה המיתיים והמיסטיים. אי אפשר לומר שמצמצם אנוכי את עיסוקי בקלאסיקה רק לשעות שאינן יום ואינן לילה, ואדם פטור בהן מן התורה שבה עליו להגות יומם ולילה, ורק אז מותר לו ללמוד יוונית, אבל גם אצלי נותר עיסוק זה בשולי הכרם

 הרוחות המנשבות בשנים האחרונות במקומותינו דוחפות אותי להעיר כאן, שעל יסוד זה ראוי היה בעיני שיושתתו חיי התרבות בכלל. לא שוויון פוסט מודרניסטי, אלא מרכז רוחני היונק מן העצמי, וממנו התפשטות מן הקרוב אל הרחוק. לפני הכניסה לתרבויות זרות יש לחזק את הקשר אל היהדות ומקורותיה, כפי שעשה אברהם, לפי ספר הזוהר, שחיזק את קשרו עם השכינה, היא כנסת ישראל, לפני ירידתו לארץ מצרים. הזוהר ממשיל זאת לאדם היורד לעומק באר, שלפני ירידתו עליו לקשור עצמו בחבל המחוזק היטב מעל פי הבאר. מאידך גיסא, אסור גם להזניח את העיסוק בדתות העמים. לימוד זה מרחיב את דעתו של אדם, וראוי לו שייעשה לצורך עצמו ולאו דווקא לשם מחקר היהדות (אין ערך ללימוד שלא לשמו), ואף כך עוזר הדבר וחיוני גם להבנת דתנו. הצירוף ״דת ישראל״ מניח את המושג ״דת״ הקודם לו מבחינה הגיונית, כפי ש״אלוהי ישראל״ מניח את המושג הכללי של האלוהות.

לא בכדי, אומר הזוהר, נקראים אלילי עבודה זרה בשם ״אלוהים אחרים״, אלא מפני שגם אלה השתלשלו משם הקודש ״אלוהים״. אסור לטשטש את הייחוד, לא של אלוהי ישראל ולא של דת ישראל, אך עניין רב מוצא אני בחקר הדמיון והשוני, ואף הזיקות וההשפעות, בין המיתוס שביהדות לבין זה שבדתות אחרות. השוואות כאלה משכילות הן ומאלפות, מעניינות ומפתיעות, כפי שייווכח לדעת הקורא במחקר המקיף שבו העליתי על פני השטח קשרי קשרים בין מיתוס הלנה מטרויה לבין הקבלה, ובמאמרים אחרים שעניינם הזיקה שבין המיתוס הפגאני והיהודי, או היהדות והנצרות, ועוד.

ובאשר לשירה, זו רגילה להלך עם הקבלה יד ביד. במחקר הקבלה עוסק אני לא רק ב״תוכן״; גם הצורה שלובש המיתוס היא בעיני מרכיב עיקרי במהותו, וצורה זו, לעתים קרובות, שירה היא. גם מקורותיו הראשוניים של המיתוס היווני כלולים בשירה, כפי שייווכח לדעת מי שמעיין למשל בספר התאוגוניה להסיודוס, שראשיתו מצויה כאן בתרגומי. אף ביטוייו היותר ספקולטיביים של מיתוס זה מובעים בלשון שירה, ודוגמאות מובהרות לכך יימצאו בתרגומי פרמנידס וקליאנתס המובאים להלן. וכך אף בקבלה, והדבר בא לידי ביטוי במחקרי, שהראשון שבהם לא היה אלא מהדורה מדעית של שירי השבת של האר״י. כן פרסמתי מחקר על השיר ״בר יוחאי״ לר׳ שמעון אבן לביא, מחקר מפורט על השיר ״אהבתיך״ לר׳ שלמה אבן גבירול, אביר המשוררים, שהוא בעיני גם מראשי סוללי הדרך להיווצרות תורת הקבלה. במחקרים אלה הצבעתי על הזיקה העמוקה שבין המימד הקבלי־אונטולוגי שבחזית השירים, לבין תודעתו העצמית של המחבר, שבה מוצא אני את המשמעות העיקרית של אותן יצירות פיוטיות. כן העמדתי על האנלוגיה העולה מאותן יצירות, בין הפייטן, היוצר האנושי, לבין בורא עולם, שגם את עולמו ברא כמין פיוט. בהסתכלות כזאת מתחזקת עוד הזיקה בין שירה לבין תורת הקבלה, שאת רוב דפיה מקדישה לתיאור הבריאה או האצילות".

בית ביאליק מארח:

שירה עתיקה בבית ביאליק

ערב מיוחד עם צאת ספרו של יהודה ליבס

מְנמוֹסִינֵי

תרגומי שירה עתיקה מארמית, יוונית וערבית

(סדרת דבר-ים | הוצאת כרמל)

דברי פתיחה

מיכל גוברין, מנחם לוברבוים

על קסם השירה הדתית העתיקה

משה אידל, זלי גורביץ, עמינדב דיקמן, יהודה ליבס, שבא סלהוב

קריאה מספר היצירה ומשירי הסיודוס, ספפו ואלמתנבי

יהודה ליבס

מוסיקה

אילנה אליה – שירה אתנו קלאסית

אליהו דגמי – נגן סאז

שירת נשים בארמית עתיקה, כורדית ועברית

הנחיה: קרן קוך

הערב יתקיים בבית ביאליק, רח' ביאליק 22 תל-אביב

ביום חמישי, ב' בשבט תשע"ב, 26 בינואר 2012

טל' לבירורים: 03-5254530

19:30 פתיחת קופות / 20:30 תחילת הערב

דמי כניסה: 35 ₪