לרקוד עם השגריר מאת מישל מזאל / הצדדים הפחות מוכרים בחיי הדיפלומט ומשפחתו

לרקוד עם השגריר מאת מישל מזאל

שגריר… איזה קסם טמון במילה כה קטנה! מי בסתר לבו לא חלם להגיע לפסגה נשגבת זו, לא ראה את עצמו משוחח עם נשיא ארצות הברית על מדשאת הבית הלבן, או מגיע לארמונה של מלכת אנגליה בכרכה רתומה לסוסים אצילים לקראת מסיבה נוצצת. נשפים, מסיבות, מכוניות יוקרה ודירות מנקרות עיניים: לדיפלומט הישראלי יש דימוי של ראוותן ונהנתן שאין הצדקה לקיומו, לא כל שכן לאשתו.

לרקוד עם השגריר ספרה האוטוביוגרפי של מישל מזאל חושף במבט מפוכח ובהרבה הומור את הצדדים הפחות מוכרים בחיי הדיפלומט ומשפחתו. את המחיר שמשלמת המשפחה, ובעיקר הילדים הנאלצים פעם אחרי פעם לעזוב את הבית, את בית הספר ואת החברים כדי להתחיל שוב חיים חדשים במדינה אחרת, לעתים בשפה חדשה. כל זאת בצל המאיים של הטרור המתגבר, המחייב ליווי מאבטחים בדרך לבית הספר ובחזרה. ואילו אשת השגריר פוגשת אמנם נשיאים ומלכים, אך נאלצת לוותר על קריירה ועל פנסיה משלה. מה תפקידה של אשת השגריר ולמה תדמיתה כה גרועה בציבור הישראלי? איך מתמודדים הדיפלומטים הישראלים עם עוינות הולכת וגוברת, ולמה בכלל הידרדר כל כך מעמדה של ישראל בעולם? אלה הן כמה מן השאלות שעליהן ספר זה בא להציע תשובות.

מישל מזאל לא מביעה חרטה אף לא לרגע, ותמיד מצליחה למצוא את הצד המשעשע במצבים הקשים ביותר, והיו לה רבים כאלה במהלך 40 שנות הנדודים ברחבי העולם: שתי מהפכות אלימות, שתי תקופות שירות במצרים והתמודדות יום-יומית עם הדמוניזציה של ישראל המחלחלת גם בקרב הדיפלומטים הזרים. בתוך כל זאת היא ניצחה על אינספור ארוחות וקבלות פנים, ומאמינה שהיא מחזיקה בשיא העולם בהכנת קניידלך, קרוב לאלף, בסדר הפסח שנערך בחצר מעון השגריר בקהיר.

מישל וצבי מזאל (צילום גבי דנון)

מישל מזאל, סופרת ומתרגמת, היא רעייתו של צבי מזאל שכיהן כשגריר ישראל ברומניה, במצרים ובשוודיה.  לרקוד עם השגריר הוא ספרה הרביעי, אחרי "אשת השגריר"  (הוצ' ידיעות ספרים, 2002), "ירח של אבן" (הוצ' ביתן, 1993, תורגם לאנגלית, צרפתית ורומנית), "רצח בליל הסקאדים" (הוצ' ביתן, 1995, תורגם לאנגלית ולצרפתית).

מישל מזאל מספרת, כי היא כותבת מאז ומתמיד; "אבל עכשיו לאחר שבעלי יצא לגמלאות, הרגשתי צורך לעלות על הכתב את החוויה יוצאת הדופן לה זכיתי ואת הסיפורים הקטנים והגדולים שהיו לציוני דרך. הייתי לצידו בכל שנות שירותו ברחבי העולם ויחד חווינו את האירועים, המשמחים והמפרידים,  וניתחנו את משמעותם".

מישל מוסיפה, כי "אכן, החיים הדיפלומטים אומנם קוסמים לרבים, אך לא הכל זהר. האישה והילדים משלמים את מחיר "התהילה" מה גם שהם לא זוכים לאהדה מהציבור, זאת בלשון המעטה. אני רוצה להציג את הפן האחר של 'הזוהר',  את הריחוק מהבית ומהמשפחה בישראל, את ההתמודדות עם סביבה הנעשית יותר ויותר עוינת לישראל.  נדבקתי בגיל צעיר בחיידק הכתיבה. זה לא תמיד היה פשוט כי גדלתי בצרפת כך שהתחלתי לכתוב בצרפתית; אחר כך למדתי בארצות הברית וכתבתי באנגלית ולקח לי זמן עד שהרגשתי בטוחה מספיק כדי לכתוב בעברית. עסקתי רבות בתרגום.  ההשראה למותחנים שכתבתי מקורה במציאות העגומה בה חיי הדיפלומט הישראלי, המאוים תמיד, ובמאורעות שקרו במדינות בהן שרתנו. לרקוד עם השגריר בא לסגור מעגל ולעשות צדק (עם הרבה הומור)  עם משפחות שרות החוץ ועם הדיפלומטים המושמצים חדשות לבקרים".

מבוא מתוך "לרקוד עם השגריר"

שגריר… איזה קסם טמון במילה כה קטנה! מי בסתר לבו לא חלם להגיע לפסגה נשגבת זו, לא ראה את עצמו משוחח עם נשיא ארצות הברית על מדשאת הבית הלבן, או מגיע לארמונה של מלכת אנגליה בכרכה רתומה לסוסים אצילים לקראת מסיבה נוצצת… מי לא צפה בסרטון פרסומת שבו שגריר בבגדי ערב מחלק שוקולדים לאורחיו אניני הטעם. תוכנית ריאליטי ששמה "השגריר" ריתקה מאות אלפי צופים למסכים במשך שתי עונות רצופות. ניתן היה לצפות אם כן שיחסה של החברה הישראלית לדיפלומטים שלה יהיה מפרגן ואוהד. ולא כך. רק מעטים מגשימים את החלום, רובם ככולם דיפלומטים מקצועיים, אנשי משרד החוץ, ועוד מספר מצומצם של מינויים פוליטיים. "עם ישראל" נשאר בחוץ מול השער הנעול של גן העדן, והכמיהה הנכזבת הופכת אז לכעס עצור על אלו שכן הורשו להיכנס. "במה הם טובים מאתנו?" שואל עצמו הציבור. "למה הם כן ואנחנו לא? מה הם חושבים לעצמם עם הבגדים המחויטים, דירות השרד ומכוניות הפאר? ובכלל, מי צריך אותם?" בעידן התקשורת המיידית, הטיסות המהירות, המפגשים התכופים בין ראשי ממשלות, לא חבל על הכסף? האם לא הגיע זמן לשים לזה קץ? חדשות לבקרים מתפרסמות ביקורות מלומדות המטיפות לסגירה גורפת של כל הנציגויות. בתוך הקלחת הזו מכוונים חצי המבקרים גם לעבר מטרה בלתי צפויה, ל"אשת השגריר". רבים סוברים כי היא, בניגוד לבעלה, אינה עובדת; באיזו זכות היא מתרווחת לה בנחת על ריפוד העור של מכונית השרד ומבקשת בנונשלנטיות מהנהג להוביל אותה לקניות, ואחר כך לארוחת צהריים עם כמה מחברותיה הנמנות גם הן על הסגל הדיפלומטי. למה מגיע לה בית ומשרתים? למה חייה הם רצף של נשפים וקוקטיילים? כל סיפור עסיסי, כל בדל רכילות על מעלליה, בין אם אמיתי ובין אם מדומה, של אשת השגריר זוכים לכותרות. כך למשל בפרשת יחסיה של אשת שגריר מסוים עם משרתיה, שהעסיקה לא מכבר את התקשורת שבועות רבים.

בסרט הזה הייתי. "אשת השגריר" הייתי יותר מפעם אחת, וגם אלי כוונו כמה חצים מורעלים. במשך כארבעה עשורים נדדתי ברחבי העולם בעקבות צבי, בעלי הדיפלומט, איש משרד החוץ, ולא תמיד היו אלה שנים קלות. פעם אחר פעם מצאנו את עצמנו בעין הסערה: כבר בתקופת השירות הראשונה שלנו, במדגסקר הרחוקה, הופרה לפתע שגרת החיים על ידי מהפכה אלימה שהביאה לחילופי שלטון ולכינונו של משטר עוין לישראל. זו גם התקופה שבה החלו מתקפות טרור על שגרירויות ישראל בעולם. ראשוני המאבטחים הישראלים שנחתו באי גילו שלא די לשלוף מהר כדי לשרוד; לפריז הנחשקת הגענו דווקא בתקופת מלחמת יום הכיפורים; הייתה לנו הזכות לשרת בקהיר בעת הקמתה של השגרירות הישראלית הראשונה בעולם הערבי, ושירתנו בה גם כאשר נרצח הנשיא סאדאת ב-1981; ברומניה של הרודן צ'אושסקו הגשמנו את החלום – צבי כיהן בפעם הראשונה כשגריר ישראל. אלא שדווקא אז מוצאת את עצמה "אשת השגריר" ישנה על השטיח בחדר המפואר של בעלה בבניין השגרירות בבוקרשט, בעוד רעם התותחים ממלא את העיר עם פרוץ המהפכה ב-1989. התחנה הבאה של צבי כשגריר היא קהיר ואליה הגענו לקראת הימים הקשים של האינתיפדה השנייה. שגריר ישראל נחשב אז למטרה מספר אחת של הטרוריסטים, עוד לפני שגריר ארצות הברית, אך לרעייתו אין שומר ואין שמירה ועליה לנווט את דרכה לבדה. היא זוכה אמנם לאבטחה כשהיא לצד בעלה באירועים רשמיים ובמסיבות דיפלומטיות, אך את מרבית ימיה מעבירה בבית השגריר שהפך למבצר. איך מתמודדים עם סביבה מאיימת? איך מארחים? איך מנסים לעזור לקהילה היהודית הקטנה והמפוחדת, וכל זאת בלי לאבד את חוש ההומור? השליחות האחרונה הבטיחה שלווה ורוגע – שוודיה הרחוקה. אלא שגם שם לדיפלומט הישראלי ולאשתו אין מנוח: הפגנות אלימות, ממשלה עוינת וקהילה יהודית חצויה. הכול נגמר באקורד בלתי צפוי עם מיצג השלגייה בסטוקהולם. בין מהפכה לרעידת אדמה, בין הדאגה לילדים לנשפים נוצצים, מנצחת "אשת הדיפלומט" על לא מעט מסיבות יום העצמאות ואין ספור ארוחות דיפלומטיות – שאת חלקם היא מכינה בעצמה, וטוב שידעה לבשל.

מה תפקידה של אשת השגריר ולמה תדמיתה כה גרועה בציבור הישראלי? איך מתמודדים הדיפלומטים הישראלים עם עוינות הולכת וגוברת, ולמה בכלל הידרדר כל כך מעמדה של ישראל בעולם? אלה הן כמה מן השאלות שעליהן ספר זה בא להציע תשובות.

לרקוד עם השגריר מאת מישל מזאל, הוצאת הספרים אוריון, שנת 2014, 346 עמודים,