סיפורים לפני ואחרי השינה, לייצר יצורים מגלילי נייר טואלט וגם הרבה הומור / ספרי ילדים מומלצי פברואר 2014

קריאה היא פעילות מעשירה ומהנה בין קפיצה לבריכה, ליציאה לטיול, במחנה התנועה או מתחת למזגן בבית: קריאה במבחר ספרים. מול כל האטרקציות שעולם הנופש והטיולים מציע, יש פעילות אחת שאינה דורשת הדרכה, יציאה מהבית ונסיעה, התארגנות ממושכת ואפילו שיחה: קריאת ספרים. וההצעה הפעם: 10 ספרי ילדים מומלצים חדשים.

 

 

 

 

 

לראות את העולם באור חדש

אם תעלו מעט, תראו את העולם באור חדש. איך הכל נראה מלמעלה? מה היה קורה לבתים ולרחובות סביבנו אילו יכולנו לעוף מעליהם? מדוע מרחוק עצמים גדולים נראים כמו נקודות קטנות? ואיך כל זה קשור לקריאת מפות ולמבנה העולם שלנו? אם תעלו מעט, ספר הילדים המקסים שכתב יובל אלעזרי, מזמין את הילדים לטיול בכדור הארץ ובחלל, ומסביר להם במילים ובתמונות מהי פרספקטיבה, כיצד מפות בנויות ואיך משתמשים בהן.

 

איורים מקסימים: ליטל עמיר, הוצאת כנרת, מנוקד

 

ליצור מגלילי נייר טואלט

גלילונה – יצורים ושירים מגלילי נייר טואלט הוא ספר יצירה מבית היוצר של רינת הופר.  בספר זה מתחבאים המון חיות,  דמויות ומשחקים, כולם עשויים מגלילי נייר טואלט. להכנת הדגמים דרושים רק גלילים, מספרים קטנים וטוש שחור. תמצאו 72 דגמים של חיות, יצורים ומשחקים, עשויים כולם מגלילי נייר טואלט, וגם הרבה שירים שכתבה רינת הופר בהשראתם.

הספר הוא תוצר של מחקר ארוך שערכה בגלילי הנייר המוכרים. אחרי שנים של ניסויים, שרטוטים וציורים היא גאה לבשר: המצאתי את הגליל מחדש! היא מקווה שגם אתם תגלו את הגליל מזווית מקורית ומפתיעה ותוכלו להכין עשרות דגמים בקלות, באמצעות מספריים וטוש שחור בלבד. להכנת הדגמים המסומנים לפי דרגות קושי (קל, בינוני, קשה) לא תצטרכו שום סוג של דבק, או חומרי יצירה יקרים שקונים בחנות. רק כמה גזירות וקיפולים פשוטים יהפכו כל גליל ליצירת אמנות קטנה: איש יושב, ברווזון, טווס, ליצן, חתול יושב, ציפור עפה, קיפוד, חילזון. אפשר לצבוע את הדגמים בטושים צבעוניים לפי הדוגמאות או אחרת ולקשט בכל מיני חומרים, אפשר לשחק איתם או להציג איתם כמו בתיאטרון בובות ואפשר סתם לסדר אותם על המדף.

 

הוצאת זמורה ביתן, 58 עמ', מנוקד

 

יוצאים מחדר הילדים בזחילה אינדיאנית?

"מה זה שם על הראש של דודה מרגלית? חיתול? עכשיו, ילדים, עברתם כל גבול! סיפור שמתחיל בילדה ישנה.. ואולי בעצם לא? כי כשכל הילדים כבר מזמן במיטה, דידי מחליטה לצאת ולבדוק מה עושים המבוגרים אחרי השינה. הרי זה הרבה יותר מעניין, טעים ומצחיק מסתם ללכת לישון!"

האם גם אתם, לפעמים, יוצאים מחדר הילדים בזחילה אינדיאנית, לאחר שהמתנתם שעה ארוכה לאותו רגע מיוחל – זה שבו תהיו בטוחים שהנסיך שלכם נרדם וישן שינה עמוקה? האם גם אתם מוצאים את עצמכם רודפים ברחבי הבית אחר פורעת חוק קטנה בפיג'מה? האם גם אתם מצאתם את עצמכם מסבירים לאורחים שהתינוק יושכב לישון, מיד, בעוד רגע… רגע…האורחים אינם רוצים שהתינוק יושכב לישון. איזה ממי! מי בא לדודה!  האם גם אתם טוענים שכול רצונכם הוא להצליח להשלים משפט בלשון המבוגרים, ובכלל, לשוחח! כמו פעם, לפני שהבית נכבש בידי הילדים? בספר סיפור אחרי השינה המחברת שהם סמיט ממשיכה מהלך חתרני, שנון ומחויך, בהתאים לגיל קהל הקוראים שלה, שהתחילה בספרה אבא אכל דייסה (שראה אור גם בצרפת ובגרמניה).  בשני הספרים שֹהם קוראת תיגר על הסדר המשפחתי ובתוך כך בוחנת אותו. שני הספרים מתחילים בסיטואציה משפחתית רגילה, שעד מהרה יוצאת משליטה ומוקצנת לכלל אבסורד. בשני הספרים האיור והטקסט משלימים אחד את השני ומספרים את הסיפור יחד, כך שהאחד לא יכול להתקיים ללא האחר.

שהם סמיט, מספרת על ההשראה לכתיבת הספר: "בן זוגי ואני, כבר מראשית ההורות שלנו, לא הצטיינו בקשיחות. באותו פסיכולוג עוללים המנחה את ההורים להתעלם מן התינוק הצורח, ולא לוותר, אפילו אם הוא מקיא (תינוק מניפולטיבי!), ראינו רשע-מרושע; וכשבתנו הבכורה (כיום בת שבע-עשרה) עמדה מאחורי סורגי מיטתה וקראה "איתנו!" "איתנו!"  לא עמדנו בפני הנוסח, כמו גם בפני המסר: הילדה רוצה בחברתנו! ומיד היה אחד מאיתנו, אם לא שנינו, רץ ושולף אותה מכלאה, לשעת התענגות נוספת.  הורינו היו מנידים בראשיהם: "טעות של הורים מתחילים", "בילד השני כבר תלמדו…", "השלישית פשוט תגדל בלעדיכם…רק תזרקו אותה על השטיח." זה לא קרה.  אמנם ראינו סמרטוטים מעוכים מאיתנו, אך אין ספק שאיננו מן הקשוחים והסמכותיים שבהורים. בעצם, כמעט שאינני מכירה הורים קשוחים. רוח הזמן היא: הילדים שולטטטטטטים! ולא שאיננו יודעים היכן אנו טועים… כמה פעמים נשבענו לעצמנו: לא עוד איומי סרק! מהיום, כשאומרים מחר אין ממתק, מחר אין ממתק!  ופתאום, יום חדש. מצב רוח טוב. הקטן מבקש בנימוס שכזה וכולו מתיקות… אז איך אפשר להיות כל כך קטנוניים… סיפור אחרי השינה הוא בדיחה על חשבון ההורים. כדרכן של בדיחות, הוא מוקצן, ולא בדיוק ריאליסטי, ויחד עם זאת נדמה לי שהוא מייצג נאמן למדי של רוח התקופה.  אני מקווה שהוא ידבר אל לבם של ילדים והורים גם יחד,  יצחיק אותם – ואולי, על הדרך, גם יעורר מחשבות ושיחות".

 

איורים: עינת צרפתי, הוצאת כנרת זמורה ביתן, מנוקד

דפי שירה

הצבע השמיני, ספרה של המשוררת שלומית כהן אסיף, פותח סדרה חדשה בשם דפי שירה, המבקשת להציג בפני קוראיה שירה משובחת לצד איור סיפורי, השואף להמשגה, המחשה והשלמת הטקסט בעיני קוראיו.

הסדרה מזמינה את הילדים תוך העשרת שפתם, ללמוד להסתכל על העולם שמסביבם במבט נבון, חופשי, מחויך ובשל. שיריה של שלומית כהן אסיף, נעים על הגבול בין השירה והסיפורת: הם מכילים עלילות קצרות ומרתקות, רבגוניות ועתירות דימיון, אשר התחבבו גם הילדים וגם על המבוגרים.

השירים פותחים צוהר לעולם של מציאות ופלא גם יחד, להתמודדות עם בעיות וקשיים, אבל גם למציאת פתרונות יצירתיים ולגילוי הטוב והיפה שבעולמנו.

 

איורים: ענבל לייטנר, בשילוב הרקמה העדינה של אלינה זשקביצ'ה. הוצאת צלטנר ספרים

 

החברים המסורים תמיד עוזרים

קרמה וילסון מביאה לנו בספרה מתנדנדת שן לדב סיפור מקסים על חברות ועל עזרה הדדית.

"במערה אי שם ביער, על הדשא, בין עצים, דב וחחבריו גם יחד, לועסים, נוגסים, גורסים.  דב זולל ודב בולע, כבר שבע ומלא. רגע, מה זה מתנועע, זז לו שם בתוך הפה?" 

כן, מתנדנדת שן לדב. איך יעזרו לו הפעם חבריו המסורים, ואיזו הפתעה תצפה לו בסוף?

 

איורים: וג'ין צ'פמן, נוסח עברי: רימונה די-נור, כנרת בית הוצאה לאור, מנוקד

הקשר בין מפלצות למילים

מאיה חנוך מביאה בספרה זה מה שאני חושב. מה דעתך?, עלילה מרהיבה ומיוחדת במינה, על המפגש עם הקריאה ועל הקשר בין מפלצות למילים. בן מקבל במתנה ספר חדש. איזה כיף! אבל כשהוא פותח אותו, הוא מגלה עקבות משונים. נראה שמישהו כבר ביקר כאן לפניו. האם בין המילים והשורות מסתתר לו יצור מוזר חובב ספרים? האם בן יעלה על עקבותיו?

 

איורים מרהיבים: נטלי פודלוב, כנרת בית הוצאה לאור, מנוקד

 

 

 

 

 

להכיר את שמות הפירות 

מפלצות ופירות הוא ספר נוסף בסדרת הפעוטות שכתב ואייר אמי רובינגר, סיפור מקסים, העוזר לפעוטות ללמוד את שמות הפירות דרך משפטי חריזה מצחיקים ומפלצות זוללות. מתפוז ועד אשכולית, מתאנה ועד בננה, מאגס ועד אננס, מתות ועד דובדבן- המפלצות טורפות את כל הפירות, והקוראים הצעירים משלימים חרוזים.

 

אני בריא מאה אחוז, כל שעה אוכל…

אני מפלצת חשמלית, מאוד אוהבת….

 

איורים עם הרבה הומור: אמי רובינגר, הוצאת כתר, מנוקד

 

 

להמשיך לטייל עם שתי ג'ירפות מקסימות

 

"לדעתי רק בחלל יש מקום," אמרה מירה. "צודקת," אמרה שירה. "אבל איך מגיעים לשם?" שאלה מירה. "בקלות,"  אמרה שירה, "במעלית."

 

מירה ושירה שתי הג'ירפות  המקסימות טסות לחלל בשתי ג'ירפות בחלל, הספר השלישי המספר עליהן. לאחר שניסו להגיע לירח בספר הראשון:  'שתי ג'ירפות בליל ירח מלא' ולהגיע אל השמש והאור בספר השני: 'שתי ג'ירפות ביום שמש מזהיר' שולחת אותן הפעם הסופרת נורית זרחי, בעזרת 'כפתורעל' אל החלל, כי הן מתאוננות שצפוף להן בארץ.

 

איורים: הלה חבקין, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 23 עמ', מנוקד 

 

 

 

 

מי לא אוהבת להסתרק?

הילדה שלא הסכימה להסתרק מאת קייט ברנהיימר, הוא סיפור נפלא, מלא דימיון והומור, על ילדה שמזכירה הרבה ילדות אחרות שלא כל כך אוהבות להסתרק.

 

"היה הייתה ילדה בעלת שיער נפלא, ארוך וגולש. כל לילה, אחרי המקלחת, הייתה עוטפת את שערה במגבת, כמו כתר, ומעמידה פנים שהיא מלכה. אחר כך הייתה מורידה את כתר המגבת ומניחה לשערה לגלוש על הרצפה, בלי להסתרק. "ככה אני", הסבירה למבוגרים. כך זה נמשך ונמשך, עד שעכבר אחד קטן וחמוד החליט להקים לו בית בשערה. הילדה לא נבהלה בכלל, להפך, היא אפילו שמחה. אבל אז העניינים הלכו והסתבכו.

 

 

איורים: ג'ייק פרקר, הוצאת מודן, מנוקד

 

נפש בריאה בגוף נקי

"שלום! אני אמא של נפתלי. אני רוצה לספר לכם על נפתלי, ולמה, מתי ואיפה נפתלי מתרחץ". ספר האמבטיה של נפתלי מצטרף לסדרת ספרי הילדים הקלאסיים שכתבה וציירה אלונה פרנקל. בספרים אלה הופכים חיי היום יום השגרתיים וגדושי המטלות של נפתלי להרפתקאות מעניינות, קסומות ומלהיבות.

 

איורים: אלונה פרנקל, הוצאת מודן, מנוקד