בוקר טוב אלץ היימר מאת אמנון שמוש / אהבה ללא גבול בהתמודדות עם מחלת האלצהיימר

בוקר טוב אלץ היימר מאת אמנון שמוש

מחלת האלצהיימר היא מחלה קשה ומייסרת לחולה ולבני משפחתו. בספרו "בוקר טוב אלץ היימר" בהוצאת מתאר אמנון שמוש, מחבר הרומן הנפלא "מישל עזרא ספרא ובניו", את נפתולי המסע שנכפה עליו ועל אשתו חנה מיום שאובחנה לפני כשתיים עשרה שנים כחולה במחלת האלצהיימר. המחבר עוסק באתגר שבטיפול היומי בבת זוג חולה ומצביע לא רק על הקושי, אלא גם על רגעים של שמחה ושל אושר.

בגילוי לב, באומץ, ברגישות ובאהבה ללא גבולות, הוא מתאר את ההתמודדות עם המחלה שמשתלטת והולכת על כל חלק מחיי בני הזוג, על האתגר שבטיפול היומיומי ועל החיים תוך ציפייה להידרדרות האורבת בפתח. הסיפור של אמנון וחנה מדגיש כי החיים אינם מסתיימים עם המחלה ויותר מכך – גם האדם החולה אינו נעלם.

"זיכרונותיה של חנה אמנם מתפוגגים והולכים, אבל האדם החולה אינו נעלם, חנה עדיין שומרת את מקומי בחייה ואת מקומה בחיי".

זהו ספר על אהבה ללא גבול ועל התמסרות שבצידה, כפי שאמנון אומר "ההצלחה שלי היא להוציא ממנה את האהבה, החיבה והאמון. כמה אנשים בעולם יש להם אמון מלא בי? כמה?"

אמנון שמוש נולד בשנת 1929 בעיר חאלב היא ארם-צובא שבסוריה. אביו נפטר כשהיה בן תשע, ואמו עלתה לארץ ישראל יחד עם אמנון ואחיו יצחק, שהוזמן ללמד באוניברסיטה העברית. אח נוסף, טוביה שמוש, שעלה לארץ קודם לכן, היה אף הוא סופר ומתרגם. לאחר העלייה, התגורר בתל אביב ולמד בגימנסיה הרצליה. התגייס לפלמ"ח ב- 1946, וכעבור שנה היה ממייסדי קיבוץ מעיין ברוך.  למד באוניברסיטה העברית בירושלים, והשתתף במלחמת העצמאות כחייל בירושלים הנצורה. שמוש מתגורר במעיין ברוך עד היום. בקיבוץ עסק ברעיית צאן, היה מזכיר הקיבוץ והדריך קבוצות נוער עולה. בהמשך, עבר לעסוק בחינוך, לאחר שהשתלם בבית ברל ובאוניברסיטה העברית, ואף היה מנהל בית הספר התיכון האזורי. נשוי לחנה, אב לשלושה וסב לשישה. בזקנתו הידרדרה מאוד ראייתו, עד מצב של עיוורון. חרף זאת – הוא מוסיף לעסוק בכתיבה ספרותית. 

אמנון שמוש זכה שלוש פעמים בפרס ראש הממשלה לסופרים עברים, בשנים 2000, 1997, 1979; בפרס ירושלים ע"ש עגנון (1979); בפרס שלום עליכם (1986); בפרס ויצו-צרפת (1986); בפרס נוצת הזהב על מפעל חיים בספרות מטעם אקו"ם  (1999); בפרס נשיא המדינה לספרות (2001) ובפרס משרד התרבות על שם אריק איינשטיין (2014).

"קראתי בעניין ובהתרגשות יומן זה מתחילתו ועד סופו ביום אחד. היומן פותח לנו צוהר לעולמם המורכב של חולי האלצהיימר והאנשים הסובבים אותם. היומן גם מספק תובנות חשובות לגבי אופי האהבה העמוקה באשר היא. אנו משתפים פעולה עם אמנון שמוש במחקרנו על מקום האהבה אצל חולי אלצהיימר, מתוך מחשבה שכתיבתו הספרותית-אישית תעמיק את הידע שלנו ותהיה לעזר לאנשים רבים המתמודדים עם המחלה משני צידי המתרס". – פרופ' אהרון בן זאב, אוניברסיטת חיפה.

בוקר טוב אלץ היימר מאת אמנון שמוש, הוצאת "מסדה", שנת 2015, 198 עמודים