מה לחשה החסה לסבתא מאת אסנת גרינברג – לעודד אכילת ירקות אצל ילדים

מה לחשה החסה לסבתא מאת אסנת גרינברג

ספר הילדים "מה לחשה החסה לסבתא" מאת אסנת גרינברג, עוסק באחד הנושאים החשובים ביותר שנמצאים על סדר היום של הורים  – התזונה של ילדיהם בכלל, ומידת האהדה שהם מגלים לאכילת ירקות בפרט. ספר זה מעודד את הילדים בהומור ובחן לאכול ירקות בריאים ומבקש לסייע להורים שילדיהם לא מגלים אהדה רבה לאכילת ירקות, לשנות את המצב, זאת על רקע המודעות הגוברת לאכילת מזון בריא וההכרה בנזקים שנושאת צריכת מזון תעשייתי מעובד. 

הספר נפתח בתיאור ארוחה שגרתית שמגישה סבתא לשלושת נכדיה הקטנים כל אימת שהם מבקרים אותה. אך הכותבת מספרת לקוראים הצעירים כי פעם אחר פעם, נזנחים הירקות שסבתא מגישה לילדים והם לעולם אינם טועמים מהם. הסיפור מתמקד בביקור האחרון של הנכדים אצל סבתם. ביקור זה, כך מספרת הכותבת  לקוראים הצעירים, היה שונה. בספר יש שלושה גיבורים מבין הירקות: החסה, העגבנייה והפלפל. כל אחד מהם מייצג טיפוס שונה, אולם שלושתם רוצים להעניק לילדים את המתנות שלהם – הוויטמינים והמינרלים שיש בהם. המספרת מאנישה את הירקות בספרה. היא מעניקה להם חיים, תכונות אופי, רצונות וחששות – ממש כפי שיש לכל אחד מאיתנו. הנכדים בסיפור, כמו גם הקוראים הצעירים, יכולים להזדהות עם הרגשות האנושיים של הירקות ולהגיב אליהם.

כבר בחנות הירקות, מתחיל הדיאלוג של סבתא עם הירקות. סבתא מרגישה עד כמה כל ירק וירק רוצה שהיא תבחר בו, שתיקח אותו לביתה. מאוחר יותר, בארוחת הערב, נמנעים הנכדים כהרגלם מאכילת הירקות שהונחו לפניהם. ואז חלה בסיפור תפנית מעניינת: "לְפֶתַע אָמְרָה סַבְתָּא, "שְׁשְׁשְׁ…. יְלָדִים, שֶׁקֶט בְּבַקָּשָׁה." תּוֹם, מָאיָה וְשַׁי חָדְלוּ לְפַטְפֵּט וְהִבִּיטוּ בָּהּ בְּסַקְרָנוּת. "אֲנִי שׁוֹמַעַת מַשֶּׁהוּ, אֲבָל הַקּוֹל כָּל כָּךְ חַלָּשׁ שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת בְּשֶׁקֶט, אֲבָל מַמָּשׁ בְּשֶׁקֶט, כְּדֵי לִשְׁמֺעַ אוֹתוֹ," הִסְבִּירָה סַבְתָּא בִּלְחִישָׁה".

את מה שהתחולל אחר כך מסביב לשולחן ארוחת הערב ומה לחשו הירקות לסבתא אנו מגלים בהמשך. סבתא משמשת כמתווכת בין הירקות לבין הילדים. היא מספרת לילדים מה לחשו באוזנה החסה, העגבנייה והפלפל, מהן המתנות החשובות שהם רוצים להעניק לילדים ומהי תחושתם כשהילדים מסרבים לטעום מהם. הירקות מספרים על עצמם ועל הדרך הארוכה שעשו על מנת להגיע אל הילדים ולתרום לבריאותם. אחרי כל סיפור ממהרים הילדים לאכול את הירק, וכך הם טועמים בהנאה חסה, עגבניות ופלפלים.

הבחירה להאניש את הירקות בספר ולהציג את אכילת הירקות כבחירה של הנכדים הצעירים, מאפשרת לקוראים הצעירים לחקות את ההחלטה של הנכדים בספר ולרצות לטעום את הירקות בעצמם, תוך תחושה שאף מבוגר אינו מכריח אותם לעשות כן.

הספר הכתוב בעברית יפה וקולחת, מנוקד ומתאים הן לקריאה משותפת של הילדים עם מבוגר והן לקריאה עצמאית של ילדי ראשית הקריאה. את הטקסט הנפלא של הספר מלווים איוריו של ויטלי מינין, המציג באופן צבעוני ומושך את העין את המפגשים בין הסבתא ונכדיה, ואת עולם הירקות. ומעביר לקוראים הצעירים תחושה של הנאה ושמחה לאורך הספר כולו.

אסנת גרינברג

אסנת גרינברג, נשואה לעידו גרינברג, אמא לשלושה ילדים וסבתא, בינתיים, ל-שלושה נכדים ששמותיהם: תום, מאיה ושי ("כשמות הגיבורים בספרי").  היא בעלת תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במנהל עסקים מהאוניברסיטה העברית בירושלים. היא עבדה בבנק ישראל בירושלים (הבנק המרכזי) ככלכלנית בכירה ועסקה בין היתר בהשקעת הרזרבות של המדינה במטבע-חוץ.

מה לחשה החסה לסבתא (הוצאת "אוריון") הוא ספרה השני של אסנת גרינברג והראשון שכתבה לילדים. שמו של ספרה הקודם הוא סודות של חסד, מסע בין אנשים טובים (גוונים, 2012). עליו אסנת מספרת: "וויליאם ארתור וורד אמר: "כשאנו מנסים למצוא את הטוב באחרים, אנו מוצאים את הטוב שבנו". מיהם האנשים הטובים? מהם מעשי הנתינה שלהם? מהו עולמם הפנימי? מה הם חושבים על כסף ועל כוח? אילו אנשים הם מעריכים? מהם החלומות שלהם? הספר עוסק בשאלות אלה ונוספות. ספר זה הוא סיפור מסע שערכתי בעולם האלטרואיסטי. זהו פאזל מרתק של ראיונות עם אנשים טובים – דתיים וחילוניים, יהודים ומוסלמים, מבוגרים וצעירים, כאלה שבאו ממקום של מצוקה גדולה שהביאה אותם לשינוי ולצמיחה, ואחרים שספגו את החמלה בבית הוריהם והיא חלק מהמורשת שלהם. כולם אנשי חסד. מקבץ סיפורים זה הוא מסמך מרשים ומעורר השראה, המציג את רוח האדם במיטבו".

על כתיבת הספר מה לחשה החסה לסבתא מספרת אסנת: "ספר זה, המיועד לילדים, מעודד בהומור ובחן אכילת ירקות בריאים וכן מאפשר לקוראים הצעירים להכיר ולפתח רגשות של אמפתיה וחמלה. הספר מספר על ביקורם של שלושת הנכדים (תום, מאיה ושי) אצל סבתא ועל מה שהתרחש מסביב לשולחן ארוחת הערב בביתה.

"ההשראה לספר נבעה מכך שהכנתי לנכדתי, מאיה, ארוחת ערב. היא סירבה לאכול את הירקות, ואז מצאתי את עצמי מדברת עם מאיה בשם הירקות, ומסבירה לה בשמם את נקודת מבטם: את המתנות שהם רוצים להעניק לה, את הייעוד שלהם כפי שהם תופסים אותו ואת חששם שלא ימלאו יעוד זה וימצאו את דרכם לפח.

"אני יכולה להעיד שזה עבד! מאיה נשבתה באותו ערב בקסמם של הירקות ואכלה אותם עד האחרון שבהם. לאחר שראיתי גם כמה נכדי תום התחבר לירקות המואנשים, חשבתי שיכול להיות רעיון טוב לכתוב ספר ילדים על כך.

"מניסיוני עם נכדיי, ומניסיון חברותיי עם נכדיהן, הספר הזה מעניין את הילדים, מצחיק אותם, ומעודד אותם לאכול ירקות", מסכמת אסנת.

עוסקת באמנות

אסנת גרינברג מספרת: "בשנת-2004 התחלתי לעסוק באומנות, ובשיתוף עם חברתי, האמנית הלן שאול-שפילמן, יצרנו את : "הלן ואסנת – עבודות על ברזל" (Helen and Asnat – Works on Iron) .

עבודות על ברזל הן עבודות מינימליסטיות ומודרניות העשויות בטכניקת האסמבלאג' על לוחות גדולים של ברזל תעשייתי. בעבודותינו אנו משלבות אלמנטים אותנטיים ישנים שמקורם בתרבויות השונות הקיימות במזרח התיכון – אלמנטים של יודאיקה, מטבעות שחוקים, חרוזי כסף, קמיעות וצמידים תימניים ישנים, חרוזי ענבר בדווים, שטיחים אוריינטליים ישנים ועוד. באמצעות עבודות אלה אנו יוצרות חיבור בין תרבויות האזור השונות ומדגישות את אופיין המשותף, ויוצרות חיבור בין העבר להווה ובין הפשוט והמסורתי למודרני ולמינימליסטי.

"שתינו גרות באזור ירושלים בה אנו גם אוספות את החומרים אותם אנו משלבות בעבודותינו. החיפוש אחר חומרים אלה הוא חוויה מיוחדת בפני עצמה. אנו חוקרות את סמטאות ירושלים, מבקרות בשווקיה השונים, ופוגשות באנשים צבעוניים ומיוחדים. במובנים רבים ירושלים משקפת את עבודותינו בהיותה חיבור של הישן עם החדש, של המסורתי עם המודרני, קיבוץ של גלויות ומיזוג של תרבויות, דתות ולאומים.

"אנו מציגות בעיקר בחו"ל. ערכנו תערוכות בניו יורק, במערב ארה"ב ובאירופה. ניתן לראות את עבודותינו ואינפורמציה נוספת עלינו באתר שלנו www.helen-and-asnat.com ובסטודיו שלנו בנווה אילן שליד ירושלים.

"אני מוצאת" מסכמת אסנת, "שהחיים יכולים להלהיב בכל גיל. אני מגלה בעצמי רבדים חדשים כל הזמן. אני מוצאת עניין בהרבה נושאים – אני לוקחת חלק, יחד עם בעלי, בניתוח הכדאיות להשקעה בסטארט-אפים שונים, אני עוקבת אחר ההתפתחויות בכלכלה הגלובלית, ומתעניינת במדע ובתזונה בריאה כמו גם בעיצוב ובעולם הטבע. העולם הולך ומשתנה בקצב מואץ מול עינינו. אני עוקבת אחר השינויים הללו ומעוניינת לתרום את חלקי הקטן בשיפורו.

מה לחשה החסה לסבתא מאת: אסנת גרינברג. איורים: ויטלי מינין. הוצאת הספרים אוריון, שנת 2018, עמודים לא ממוספרים.