ספרים חדשים – מומלצי השבוע 18/01/15

ספרים חדשים – מומלצי השבוע 18/1/2015

קריאה היא פעילות מעשירה ומהנה בין קפיצה לבריכה, ליציאה לטיול, במחנה התנועה או מתחת למזגן בבית: קריאה במבחר ספרים. מול כל האטרקציות שעולם הנופש והטיולים מציע, יש פעילות אחת שאינה דורשת הדרכה, יציאה מהבית ונסיעה, התארגנות ממושכת ואפילו שיחה: קריאת ספרים.

זרמים תת קרקעיים מסוכנים

זקן ספוג דם מאת דניאל גלרה

זקן ספוג דם מאת דניאל גלרה, זוכה פרס סאו פאולו 2013, הוא סיפור מהפנט על מסעו המשקם של גבר צעיר אל חופיה של דרום ברזיל, אשר הופך למפגש אלים עם העבר של משפחתו. 

סמוך למותו, אביו סיפר לו את האמת הנוגעת בסיפור הרצח המסתורי של סבו  על ידי שכניו בגרופבה, עיירה מנומנמת השוכנת לחוף האוקיינוס האטלנטי.  בניסיון להתחקות אחר האמת, הצעיר עובר בלווית כלבתו הזקנה של אביו המנוח לעיירה במטרה לגלות פרטים על הפרשה. העובדה שעיירת הנופש והדיג סיימה זה עתה את עונת התיירות והמקום מתרוקן אט-אט יוצרת אווירה דרוכה ומשוחררת בו בעת, המהווה תפאורה עוצמתית לסיפור חיפוש הזהות והשורשים של הנכד. הצעיר מפתח חיים פשוטים במקום החדש כשתוך כדי מנסה לגלות פרטים על עברו מפי אנשי העיירה השתקנים. אך המידע לא מגיע בקלות, אלה שיודעים משהו לגבי סבו נראים מפוחדים, אפילו רדופים. הפרעה נוירולוגית נדירה הגורמת לכך שהצעיר לא מזהה פרצופים של אנשים שכבר פגש מוסיפה גם היא לעוינות שפוגש בה מדי פעם. החיים הולכים ונעשים מורכבים עד כדי סכנת חיים של ממש.

מפורטוגזית: דלית להב-דורסט, הוצאת פן וידיעות ספרים, 398 עמ'

סאגה משפחתית

הרומאן המצרי מאת אורלי קסטל בלום

בספרה הרומאן המצרי כותבת אורלי קסטל-בלום, בגוף שלישי, בתערובת של עובדות היסטוריות וביוגרפיות, ואגדות מומצאות, ובדיון והגזמות, ושפע של פרטים ומאורעות שכביכול אינם ממין העניין, את הסאגה המשפחתית של משפחת קאשְׂתיל.

ל"בת הגדולה", הגיבורה של הרומאן הזה, יש שורשים מצריים מדורי-דורות. מצד האב – עוד מימי גירוש ספרד, אז הגיעו מקסטיליה, לאחר תלאות וטלטלות, שבעה אחים קאשְׂתילים ונחתו בחוף עזה; ומצד האם אפילו 3000 שנה מוקדם יותר, שכן היא נצר לבית-האב היחיד שלא מסופר עליו בתולדות ישראל, אלה שסירבו למשה רבנו ונשארו במצריים. את בני המשפחה העלה ממצריים בשנות החמישים השומר הצעיר. הם היו מאנשי הגרעין המצרי, שנקלט בקיבוץ עין שמר ועד מהרה גורש משם בעוון סטליניזם. עצם הז'אנר של רומאן המשפחה והקונבנציות שלו מאותגרים כאן. "עץ המשפחה" כמו זוכה לגיזום משונה – צמרתו נשלחת בתנופה הצידה. כמו בסיפורי משפחה אחרים, גם בסיפור של משפחת קאשְׂתיל נמצא ארוחות ומפגשים משפחתיים, מיתות ולוויות, אירועים ופרטים החוזרים באופן מפתיע בדורות שונים של המשפחה, אִמרות וסיפורים משפחתיים, וגם דברים שלא מדברים עליהם, כי הם חרפה למשפחה, או עלבונות ואי-פרגונים, שאף הם דבק משפחתי מאחה. אבל המאפיינים האלה מחליקים הצידה אל עֵבר הפארודיה והאבסורד, או אל הבלתי-שייך לכאורה. הספר הזה, היודע להפוך שורת מיתות לטקסטים קומיים, הוא בסופו של דבר ספר על כיליון ועל שיברונם של אידיאלים ושל חלומות גדולים; על אי הרלבנטיות של התום לישראל של ימינו. "ייאוש כזה לא נודע במדינה מאז הקמתה". בהעזה רבה מוליכה בו קסטל-בלום את כישרונה האדיר לאזורים חדשים בכתיבתה.

הוצאת הספריה החדשה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 180 עמ'

מנגנון החוקים והקונוונציות כשפה חדשה

אקספרס הדיבור הישיר מאת דיוויד פוסטר וואלאס

בספר אקספרס הדיבור הישיר מאת דיוויד פוסטר וואלאס (2008-1962), מהבולטים שבסופרים האמריקאים של זמננו, מובאים שלושה מאמרים מלאי עומק ותנופה הכתובים על פי מיטב המסורת הוואלאסית. למאמרים אלה מצטרפת רשימה קצרה פרי עטו של וואלאס, שבה הוא תוהה על מהות הקשר שבין הַקְרָבָה לדמוקרטיה.

"אקספרס הדיבור הישיר" כך נקרא אוטובוס הקמפיין של הסנאטור ג'ון מקיין במסע הבחירות שלו לראשות המפלגה הרפובליקנית בשנת 2000. דיוויד פוסטר וואלאס, שנשלח לסקר את הקמפיין מטעם המגזין רולינג סטון, מנסה להבין מה הביא אמריקאים רבים להיכרך אחר אותה ישירות מפורסמת של מקיין שבחסותה אמר דברים שאף מועמד אחר לא העז לומר. במאמר אחר מנסה וואלאס להבין מה הופך את הצפייה במשחקו של אלוף הטניס רוג'ר פדרר לחוויה כמעט-דתית, ולמגזין פְרַמְיֵיר הוא כותב מאמר על במאי הקולנוע דיוויד לינץ', שבו הוא מנסה לפענח את ה"קְרִיפִּיוּת" המטרידה בסרטיו. וואלאס אינו עיתונאי פוליטי וגם לא כתב ספורט או איש קולנוע, אבל דווקא עמדתו כמשקיף מהצד מאפשרת לו לבחון את מושאי ההתבוננות שלו בתוך הקשר רחב וייחודי. השיטוט שלו במרחבים חדשים שאינם מוכרים לעייפה מאפשר לו לקרוא את מנגנון החוקים והקונוונציות כשפה חדשה, ובכך להעניק לדברים תוכן פרשני משלו.

תרגום: דבי אילון, הוצאת ספרית הפועלים, 214 עמ'

משבר קיומי-אידיאולוגי

אם אשמע קול אחר מאת חיותה דויטש

אם אשמע קול אחר מאת חיותה דויטש, הוא רומן רחב היקף, סוחף ומותח. באמצעות תיאורו של משבר קיומי-אידיאולוגי בחייה של אישה אחת, משרטטת דויטש את קורות השבר והפיצול שבין מתונים לקיצונים בחברה הישראלית.

סיפורה של הגיבורה – מילדותה בתל אביב התמימה ועד בגרותה בישראל השסועה – שזור ברגעים מכוננים (מלחמת יום הכיפורים, פינוי ימית, רצח רבין, ההתנתקות) ומלא בדמויות ססגוניות, בהן רב אידיאליסט, פסנתרנית דיכאונית, צייר מרדן ונערת גבעות פרועה. באמצע חייה, לאחר שניסתה שוב ושוב להגשים את חלומה ולהקים משפחה, מחליטה עוזיה לנטוש את העיר שבה נולדה וגדלה, ולבנות לעצמה חיים חדשים במושבה בצפון הארץ. היא משאירה הכול מאחוריה: את הזיכרונות מחייה בתל אביב כבת יחידה להורים מהמחנה הדתי-לאומי; את הגבר שאהבה כל חייה; את חברי הילדות הקרובים שנפוצו לכל עבר; ואת עבודתה כעיתונאית מוערכת. כשבידה מזוודה אחת עם כמה בגדים וספרים, היא קמה ועוזבת כדי להתחיל הכול מחדש. בהתחלה נדמה שהיא מצליחה. בית קפה קטן וידידותי במושבה משמש לה מפלט ומקור פרנסה. היא מוצאת לעצמה בית יפה לגור בו, עם שלושה עצים בחצר, וכן כמה חברים חדשים וברֵכה מקומית נעימה. בבית הקפה היא פותחת סדנת כתיבה שבה משתתפים, בין היתר, מלצר שמכור למשחקי מילים, זקנה טובת לב, צעירה אנטיפתית שעורכת טבלאות סודיות – וגם שחיין נאה ומסתורי. אלא  ששֵדים מן העבר לא מרפים ממנה, וכשמפגשי הסדנה הופכים לזירת וידויים רוחשת של סודות וקשרים סמויים, מתברר כי המפלט של עוזיה אינו מקום בטוח כלל וכלל, וכי חלק מהסובבים אותה אינם מי שהם מציגים את עצמם. ובאותו הזמן, גרפיטי מאיים שמופיע ברחבי הארץ מוביל קבוצה של אנשי שב"כ, בהם גבר בודד ושבור בשם מיכאל, לצאת למרדף אחר החשודים במעשה – חברי תא משיחי המאיימים לזרוע אלימות והרס. בראש התא עומדת דמות כריזמטית הסוחפת אחריה צעירים ומבקשת לחולל מהפכה לא רק בסדרי השלטון בישראל, אלא גם בעולם ההלכה היהודי. כשמעשיהם המסוכנים של חברי התא מביאים את המדינה אל ספּהּ של מלחמת אחים, מיכאל וחבריו מבינים כי עליהם למהר ולחשוף את זהותם, לפני שיהיה מאוחר מדי.

הוצאת אחוזת בית, 437 עמ'

חגיגה קישונית

ספר קישוני מבחר מאת אפרים קישון

ספר קישוני הוא אוסף חדש המקיף את יצירתו של חתן פרס ישראל אפרים קישון, ויצא לאור במלאת עשור למותו של גדול הסאטיריקנים בישראל. אפרים קישון, הסופר, הסאטיריקן, המחזאי, התסריטאי ובמאי הקולנוע הישראלי כתב למעלה מ-50 ספרים בשפה העברית, שתורגמו ל-37 שפות. המבחר ב"ספר קישוני" כולל סיפורונים שנכתבו לאורך חצי מאה של שנות יצירה. מדובר בחגיגה קישונית לתפארת, לציון מותו של האדם שזיקק אל דפיו את הישראליות באופן המדויק ביותר. כל מי שמתגעגע לסגנונו המופלא והייחודי של קישון – "באחד האמשים הללו", "הזעליגים", "גמזני", "אשתי הקטנה", "הג'ינג'י עם המפתחות" ועוד ועוד – יהיה מאושר לצלול אל האסופה הנפלאה הזו.

"שומה עלי לאסוף באמשים אלו את שארית קוראי, ולעשות איתם חשבון נפש נוקב: אנא, הגידו לי סוף-סוף, מה אתם מחייבים ומה אתם שוללים בכתיבתי? האם הנושאים הקטנים של היום-יום באמת יצאו מן האופנה ומן האף? כלום רשאי ההומוריסטן להיות רציני בשיעור של שליש? האם אני בירידה או בעלייה או קופא על שמרי בהשפעת השרב? האם פסקתם לקרוא אותי בגלל הכתבה על הכלבה מאקס / שר האוצר / הפוקר היהודי / המחדל / לא פסקתם. בכלל, מה לדעתכם חייב לעשות הומוריסטן קטן, הנקרא סאטיריקן גדול אחרי מותו, אשר כבר הספיק לכתוב פעמיים על כל דבר בעולם, מלמעלה ומלמטה, מימין לשמאל ומשמאל לימין, וחוזר וחלילה וחס. גם רמזים שקופים כי הגיע הזמן לשלוח את הסופר לעזאזל, מתקבלים באהדה. אנא, דברו איתי, דברו עם סופר מבודד, שטחו עיניו מזוקן ויש לו קשיי קומוניקציה כרוניים. אין צורך למסור, בהתאם לאמנת ז'נבה, אלא את שמך, מקצועך, גילך ואת דעתך. אשמח להכיר אותך, קורא אלמוני שלי." – מתוך "פרטאצ'יה ללא הפסקה", 2004. מספר חודשים לפני מותו.

הוצאת ידיעות ספרים, 256 עמ'

מלא הומור פרוע

הכל בפנוכו שירים ואיורים מאת של סילברסטין

הכל בפנוכו שירים ואיורים מאת של סילברסטין (מחבר 'העץ הנדיב') הוא אוסף מדהים של עשרות שירים מלאי הומור פרוע, שלא פורסמו עד היום. האם קראתם פעם ספר שהכל בפנוכו? כאן תפגשו מכונית עם רגלים, פיל עיתונאי, את הדוד ראש כרוב, את ספי השפם, את האיש שהמציא את משלוח המנות, ועוד יצורים מוזרים ומצחיקים. 

הכנסו לעולמו המקסים של סילברסטין, בתרגומה העשיר, המבריק, המצחיק ומלא הדמיון של המשוררת נועם פרתום.

תרגום: נועם פרתום, הוצאת מודן, 212 עמ'