כ-7300 ספרים יצאו לאור בדפוס בשנת 2016 – לקראת שבוע הספר מפרסמת הספרייה הלאומית את נתוני ההוצאה לאור בשנה שחלפה (2016)

לקראת שבוע הספר מפרסמת הספרייה הלאומית את הנתונים השנתיים על הוצאות הספרים בישראל: ספרי המקור והספרים המתורגמים, סוגי ההוצאות לאור ותחומי הפרסום שלהן. באמצעות הפרסום השנתי של נתוני הוצאת הספרים, הספרייה הלאומית מנסה ללמוד על מגמות ספרותיות, חברתיות ותרבותיות בישראל. השנה בחרנו לבחון גם כמה מגמות בענף הספרים לאורך השנים 2016-2007: ספרי פרוזה ושירה בשפה העברית וספרי ילדים בעברית ובערבית. כידוע, על פי חוק הספרייה הלאומית, יש חובה למסור לספרייה כל פרסום שמודפס או מופק בישראל בלמעלה מ-50 עותקים. בפרסומים נכללים לא רק ספרים אלא גם עיתונים, כתבי עת ובשנים האחרונות גם ספרים דיגיטליים וספרים מוקלטים. חשוב לציין שמספר הספרים שרואים אור על ידי הוצאות קטנות ועל ידי הוצאות עצמיות, של המחברים עצמם, עולה משנה לשנה. יחד עם זאת, אחד האתגרים המשמעותיים של הספרייה הלאומית הוא לנסות ולהגיע אל כל הספרים הרואים אור בארץ, בכל השפות ואל כל ההוצאות לאור. זאת, על מנת לאסוף ולאצור כל הספרים – הן לטובת העיון והמחקר כיום, הן במטרה לשמר אותם למען הדורות הבאים.

 

כמה נתונים מעניינים:

• * לפי אומדן הספרייה כ-7300 ספרים יצאו לאור בדפוס בשנת 2016. מהם, 89% פורסמו בעברית וכ-3% פורסמו בערבית.
• * מבין כלל הכותבים והסופרים – רק 35% הן נשים. בחלוקה לקבוצות אוכלוסייה – 48% מכותבי הפרוזה וספרות הילדים בחברה החרדית הן נשים, לעומת כ-40% בציבור הכללי.
• * כ-75 ספרי פרוזה שנכתבו השנה הם בסוגת 'הרומן הרומנטי' והספרות הארוטית. רובם נכתבו על ידי נשים.
• * עלייה בספרות המקור הנכתבת לילדים בשפה הערבית, אך רק מעט ממנה מיועד לילדים בגילאי 16-8, והרוב הגדול מיועד לילדים בגיל הרך.
• * כמעט 40% מהספרים המסחריים יוצאים לאור על ידי עשרת המו"לים הגדולים. כ-46% מהספרים יוצאים לאור על ידי 200 מו"לים קטנים.
• * בעשור האחרון ראו אור בארץ בין 1300-1150 ספרי פרוזה בשנה, כולל תרגומים. בשנים האחרונות אפשר להבחין במגמה קלה של ירידה במספר ספרי הפרוזה שרואים אור בעברית.
• * 65% מספרי הפרוזה שראו אור בארץ בעשור האחרון הם פרוזה ישראלית מקורית.
• * בעשור האחרון, רוב ספרות המקור נכתבה בעברית, אך אחוזים ניכרים נכתבו גם ברוסית, בערבית ובאנגלית. ספרי מקור נוספים רואים אור בצרפתית וברומנית וגם ביידיש.
• * בעשור האחרון ראו אור בארץ ונקלטו בספרייה כ-1000 ספרי ילדים לשנה בממוצע.
• * יותר ספרי שירה רואים אור בעשור האחרון. את רובם (70%) מפרסמים מו"לים מסחריים.
• * בארץ יש העדפה ברורה לפרסום של שירה מקורית על פני שירה מתורגמת המהווה פחות מ-10% מספרי השירה.
• * מבין ספרי השירה המקורית היוצאים לאור בארץ, כמובן שעברית היא השפה השלטת (80%), אולם השפה הבאה איננה אנגלית אלא רוסית (13%).

• נתוני הפרסומים והספרים שהתקבלו בשנת 2016 בספרייה הלאומית

כ-7,300 ספרים, לפי הערכת הספרייה, ראו אור בישראל במהלך 2016. ספרים אלו אינם כוללים עבודות דוקטורט, ספרים אלקטרוניים, ספרים מוקלטים וכתבי עת.  

עברית ושפות אחרות

כ-90% מהספרים שהתפרסמו ב-2016 ראו אור בשפה העברית (עלייה של כ-3% לעומת השנה שעברה), אחריהם אנגלית 4.4% וערבית 3.3%.

ספרי מקור ותרגום

82.5% מכלל הספרים שיצאו לאור ב-2016 הם ספרי מקור. מבין הספרים המתורגמים שראו אור בארץ השנה, מרבית התרגומים הם מאנגלית ואחריה מגרמנית, מיידיש וגם מצרפתית. התרגום מצרפתית הוא מגמה מתגברת של השנים האחרונות, שאפשר שקשורה לעלייה מצרפת ולהרגלי הקריאה של העולים וילדיהם.

מה כתבנו ב-2016?

פרוזה ושירה – מקור ותרגום

עד כה נקלטו בספרייה 1128 ספרי פרוזה ושירה שראו אור ב-2016, מתוך הערכה כוללת של כ-1700 ספרי פרוזה ושירה שראו אור בשנה זו. הנתונים דומים לדפוסי קליטת הספרים בשנים הקודמות.

797 ספרי מקור ישראליים: רובם נכתבו בשפה העברית ובולטות גם השפות רוסית, אנגלית וערבית.

331 הם ספרי פרוזה ושירה מתורגמים: רובם מתורגמים מאנגלית ובולטים התרגומים מצרפתית ומגרמנית.

שירה ישראלית מקורית

עד כה נקלטו השנה בספרייה 335 ספרי שירה (מתוך 797 ספרי מקור). מספר זה דומה למספר ספרי השירה שנקלטו בשנה שעברה. בולטות בין ספרי השירה המקורית בארץ, השפות רוסית ואנגלית.

מה קראנו בעברית ב-2016

בין הנושאים הנפוצים בספרות המקור: סיפורים על נשים בישראל, סיפורים הקשורים לשואה וסיפורים על יחסי משפחה. מעניין לציין שלא מעט ספרים עסקו בחיילים ובצה"ל – בהסתגלות לחיים שאחרי השחרור מהצבא, במערכות יחסים בין חיילות וחיילים, בשהות בכלא צבאי, ספרי זיכרון  ועוד. לעומת זאת, בסוגת ספרי העיון, מספר הספרים העוסקים בצבא נמצא מגמת ירידה.

נשים כותבות רומן רומנטי וספרות ארוטית

מתוך כ-75 ספרים בסוגת הרומן הרומנטי והספרות הארוטית שנקלטו השנה בספרייה, כשני-שליש (⅔) מהספרים כתבו נשים. כחצי מתוכם יצאו לאור בהוצאה עצמית של המחברת.
הרבה מהספרים הללו מופצים הן בתור ספרים דיגיטליים, הן בתור ספרים מודפסים.

מבין הסופרות המחברות ספרות ארוטית בעברית, יש לא מעט שכתיבתן פורה מאוד. חלק מהן מפרסמות את הספרים בצורת סדרות וחלק מהן מפרסמות ספר בכל שנה.

זו תופעה חדשה יחסית בספרות העברית ואפשר שהיא קשורה לפרסום הספרים בתור ספרים דיגיטליים ולאופי הקריאה בהם. מבין הספרים הללו, אחוז ניכר מתפרסם לראשונה בתור ספר דיגיטלי ורק אחרי הצלחתו, זוכה גם למהדורה מודפסת.

מגדר – מספר הכותבות לעומת מספר הכותבים וסוגי הפרסומים לפי מגדר

כותבות וכותבים בכלל החברה הישראלית

רק 35% מהספרים שפורסמו בסך הכול בעברית (פרוזה, ילדים, עיון, הדרכה ועוד) במהלך כל שנת 2016, נכתבו על ידי נשים.

בציבור הכללי (לא-חרדי) רק 40% מספרי הפרוזה שראו אור נכתבו על ידי נשים; רק 41% מספרי השירה שפורסמו נכתבו על ידי נשים; ורק 44% מספרי הילדים כתבו נשים.

כותבות וכותבים בחברה החרדית

בחברה החרדית רק 31% מהספרים שפורסמו בעברית ב-2016 נכתבו על ידי נשים. חשוב לציין כי הנתונים כוללים גם את הספרות התורנית וההלכתית שנכתבת רובה ככולה על ידי גברים.

כשבוחנים בחברה החרדית את ספרי הפרוזה וספרי הילדים שהתפרסמו ב-2016, אפשר לראות כי 48% מספרי הפרוזה נכתבו על ידי נשים וכך גם 48% מספרי הילדים.

אפשר שהמספר אפילו גבוה יותר מפני שנתון זה אינו כולל את המחברות שמפרסמות תחת ראשי תיבות, שמות בדויים וכינויים.

ערבית

בשנים האחרונות פועלת הספרייה כדי לאתר ספרים בערבית שמסיבות שונות לא הגיעו בשנת פרסומם. לדוגמה, בשנת 2014 הגיעו לספרייה רק 173 מהספרים שהתפרסמו באותה שנה, אך נכון לעכשיו כבר אספה הספרייה יותר מ-302 ספרים מאותה שנה.

הספרייה ממשיכה לאתר את הספרים בערבית ולעדכן את מספר הכותרים גם אחורנית.

מה נכתב בערבית ב-2016?

סוגי הכותרים הבולטים שיצאו לאור בערבית הם בעיקר ספרי ילדים. אחריהם, ספרי שירה, ספרים על חברה ופוליטיקה, ספרי לימוד, סיפורים קצרים וספרי פרוזה.

ספרים לפי סוג הוצאה לאור

למעלה ממחצית הספרים (50.2%) התפרסמו בהוצאת המו"לים המסחריים בציבור הכללי (לא-חרדי). 16.7% מהספרים התפרסמו בהוצאות עצמיות וחרדיות ו-11.2% מהספרים ראו אור על ידי מו"לים מסחריים חרדיים. השאר התפרסמו על ידי הוצאות עצמיות בציבור הכללי (9.8%), גופים ועמותות בציבור הכללי ובחברה הדתית (7.6%), הוצאות אקדמיות (2.6%) והוצאות לאור ממשלתיות (2%).

מפת המו"לות בישראל

מבחינת הנתונים על גודל המו"לים וכמות הפרסומים שלהם בשנת 2016, עולה כי מתוך מאות המו"לים המסחריים הפעילים בארץ, עשרה מו"לים הוציאו כמעט 40% מכלל הספרים שפורסמו השנה. במקביל, התמעטה השנה פעילות של 10 המו"לים הבינוניים.

, 
 

10 המו"לים המסחריים הגדולים – אחראים ל-38.96% מהספרים הרואים אור בארץ.

10 המו"לים הבינוניים הגדולים – אחראים ל-14.71% מהספרים הרואים אור בארץ.

למעלה מ-200 מו"לים מסחריים קטנים – אחראים ל-46.32% מהספרים הרואים אור בארץ.

דיגיטל ואודיו

איסוף ספרים ופרסומים בעולם הדיגיטלי מוסיף להיות אתגר מורכב של הספרייה הלאומית. בשנת 2016 נקלטו 129 ספרים דיגיטליים בספרייה. בדומה לשנה שעברה, גם השנה הגיעו לספרייה 270 הקלטות ספרים מחברת iCast, ובהן הקלטות של ספרי ילדים, ספרי פרוזה עדכניים, ספרות קלאסית, ספרי שירה ועוד.  

הספרייה גם ממשיכה להרחיב את הספרייה הדיגיטלית באמצעות איסוף דיגיטלי של עיתונות, עלונים ופרסומים אחרים.

שבוע הספר – דו"ח העשור

כבר ארבע-עשרה שנה מפרסמת הספרייה את דו"חות שבוע הספר על ענף הספרים בישראל. השנה ביקשנו להביט לאחור, לבחון את הנתונים שנאספו במשך עשר השנים האחרונות ולהפנות זרקור על מגמות ארוכות טווח. הנה כמה נתונים מעניינים על ספרות לגווניה השונים בעשור האחרון (2016-2007).

 מגמות בספרות) פרוזה) בשנים 2016-2007

 בעשור האחרון ראו אור בארץ בין 1300-1150 ספרי פרוזה בשנה, כולל תרגומים. בשנים האחרונות אפשר להבחין במגמת ירידה קלה במספר ספרי הפרוזה שרואים אור בעברית.

בממוצע, 65% מספרי הפרוזה שראו אור בארץ בעשור האחרון הם ספרי פרוזה ישראלית מקורית.

פרוזה מתורגמת

מתוך 49 השפות המתורגמות לעברית, השפות הנפוצות בעשור האחרון הן אנגלית (66%), צרפתית (6%), גרמנית (5%), ספרדית (4%) ואיטלקית (2%).

ספרות מקור ישראלית

בין 830-760 ספרי פרוזה מקורית ישראלית ראו אור כל שנה בממוצע בעשור האחרון.

רוב ספרות המקור הישראלית נכתבה בעברית בעשור האחרון, אך אחוזים משמעותיים נכתבו גם ברוסית, בערבית ובאנגלית. מעניין לציין את יצירות המקור שחוברו ביידיש: אלו ספרים חדשים שמעידים אולי על כך שהשפה עדיין חיה. נכתבים גם ספרי מקור ברומנית (בעיקר בחמש השנים האחרונות) ובצרפתית.

מי שפרסמו בעשור האחרון את רוב ספרי הפרוזה בעברית (67%) הן ההוצאות לאור. אחריהן באים המחברים שפרסמו את ספריהם בהוצאה עצמית בכוחות עצמם (21%). ההוצאות לאור האקדמיות, הממשלתיות וההוצאות לאור של עמותות, פרסמו רק אחוז קטן יחסית מספרי הפרוזה בעברית.

בתחום הפרוזה, הייתה בעשור האחרון עלייה של כ-20% בספרים שראו אור על ידי המחברים עצמם – כלומר, ספרים ב"הוצאה עצמית". גם אצל המו"לים המסחריים אפשר לראות עלייה קלה במספר הספרים שפורסמו. נראה שעלייה קלה זו הגיעה לשיאה ב-2014, אם כי בנתוני השנים 2016-2015 עוד ייתכנו שינויים.

המו"לים הגדולים, שהוציאו בממוצע מעל 10 ספרי פרוזה בשנה, הם השולטים בכיפה, ואחראים לכ-50% מהכותרים המסחריים (שליש מממספר הכותרים הכולל) של פרוזה מקורית ישראלית. מהנתונים עולה שבעשור האחרון לא היה שינוי ניכר בדפוסי ההוצאה לאור שלהם. הדבר נכון גם לתקופה שבה חל החוק להגנת הספרות והסופרים.

סוגת הסיפור הקצר: בעשור האחרון הייתה עלייה קטנה במספר הספרים שראו אור בסוגת הסיפור הקצר. בהשוואה לעשור הקודם שבו התפרסמו 40-20 ספרי "סיפור קצר" בממוצע לשנה, הרי שרק בחמש השנים האחרונות מתפרסמים מעל 70 ספרי "סיפור קצר" בשנה.

מגמות בשירה  בשנים 2016-2007

יותר ספרי שירה בעשור האחרון

אפשר להבחין במגמת עלייה בכמות ספרי השירה שראו אור בארץ בעשור האחרון. לדוגמה, בשנת 2008 ההוצאה לאור עמדה על כ-360 ספרים, ואילו השנה התחזית היא 570 ספרים.

הרוב המוחלט של ספרי השירה הרואים אור בארץ (70%) מתפרסמים על יד מו"לים מסחריים. במקום השני במספר ספרי השירה המתפרסמים נמצאים המחברים עצמם – ב"הוצאה עצמית" (21%).

בעשור האחרון, רק 4% מספרי השירה שראו אור בארץ, התפרסמו על ידי הוצאות לאור או בהוצאה עצמית בחברה החרדית.

"מאין נחלתי את שירי?"

בארץ, יש העדפה ברורה לפרסום של שירה מקורית על פני תרגום. פחות מ-10% מספרי השירה הם שירה מתורגמת. התרגומים מגוונים מאוד (מ-39 שפות) – 25% מהתרגומים הם מאנגלית לעברית, ואחריה מרוסית ומגרמנית.

מבין ספרי השירה המקורית היוצאים לאור בארץ, העברית היא כמובן השפה הבולטת (80%), אולי במפתיע, השפה במקום השני איננה אנגלית אלא רוסית. 13% מהשירה הישראלית המקורית שרואה אור בארץ, נכתבת בשפה הרוסית. 3% באנגלית ו-2% בלבד בערבית.

ספרי ילדים בין השנים 2016-2007

בעשור האחרון ראו אור בארץ ונקלטו בספרייה כ-1,000 ספרי ילדים לשנה בממוצע.
 

מהנתונים ניתן לראות בבירור כי בעשור האחרון, רוב ספרי הילדים בארץ ראו אור על ידי מו"לים מסחריים בציבור הכללי. בהשוואה לנתון זה, אחוז ספרי הילדים שיצאו לאור על ידי מו"לים בחברה החרדית הוא נמוך בהרבה.

מעניין לציין שבתחום שכמעט ולא נמצא הבדל בין אחוז ספרי הילדים שראו אור בהוצאה עצמית (של המחברים) בציבור הכללי, לבין אחוז ספרי הילדים שראו אור בהוצאה עצמית בחברה החרדית.

בעשור האחרון בולטת המגמה של גידול בפרסום של ספרים בהוצאה עצמית של המחברים. אפשר שנתון זה משקף את הקלות היחסית שבה אפשר להוציא ספרים לאור כיום.

ספרי ילדים לפי שפה

רוב ספרי הילדים שרואים אור בארץ נכתבים בעברית ואחריה, בערבית ובאנגלית. שפה נוספת הבולטת בתחום ספרי הילדים היא היידיש, שספרים שנכתבים בה רואים אור על ידי הוצאות ספרים בחברה החרדית שם השפה היא שפת היומיום.

ספרי ילדים בערבית – מגמות 2007-2016

מקור לעומת תרגום

מבין ספרי הילדים בערבית שנקלטו בספרייה בין השנים 2016-2007, אפשר לראות עלייה ניכרת בספרי המקור שנכתבו לילדים, לעומת ירידה בספרי הילדים המתורגמים לערבית.

בין השנים 2016-2007 ראו אור בארץ מעל 505 ספרי ילדים בערבית. כ-90% מתוכם הם ספרי מקור וכ-10% מתוכם הם ספרים מתורגמים.

פילוח ההוצאה לאור בספרות ילדים בערבית

בשונה מספרי הילדים בעברית, רוב ספרי הילדים בערבית יוצאים לאור אצל מו"לים מסחריים. רק מעט מהם יוצאים לאור על ידי עמותות ועוד פחות על ידי הוצאה עצמית של המחברים, גורמים ממשלתיים וגורמים אחרים.

גילאים

מעניין לציין שכמעט כל ספרי הילדים שיוצאים לאור בערבית מיועדים לגילאים צעירים מאוד. אלו ספרים מאוירים עם מעט טקסט (Picture Books) שמתאימים לגיל הרך. רק מעטים מאוד מן הספרים לילדים ולנוער בערבית המתפרסמים, מיועדים לגילאי 16-8.

לסיכום הדו"ח

בשנת 2016 הייתה ירידה במספר הספרים שראו אור, אם כי דווקא בסוגת ספרות הפרוזה והשירה אין שינוי של ממש.

בכל הנוגע למפת המו"לות בישראל, עולה מן הנתונים כי בשנת 2016 המו"לים הגדולים המשיכו לשמור על מעמדם ואפילו התחזקו. ב-2016, עשרה מו"לים גדולים, עומדים מאחורי כמעט 40% מהספרים המסחריים שרואים אור בארץ.

בהשוואה, מאחורי 47% מהספרים שרואים אור (היקף פעילות דומה) עומדים יחד למעלה מ-200 מו"לים מסחריים קטנים.

לסיכום הדוח השנתי של הספרייה הלאומית אומר מנהל הספרייה אורן וינברג כי בשנים האחרונות עולה המודעות בקרב המוציאים לאור להעביר ספרים, עיתונים ואת כל שאר הפרסומים הרלוונטיים לספרייה הלאומית ובכך הם מסייעים מאוד לשפר את יכולתה של הספרייה להעריך ולמדוד את המידע החשוב המתקבל.

"על ידי ניתוח נכון של דפוסי וסוגי ההוצאה לאור, אנחנו מצליחים להתחקות אחר דפוסים, מגמות ומשתנים נוספים בצריכת הספרים והם גם יכולים להעיד על שינויים בתחומי העניין של החברה הישראלית. זאת ועוד, שינויים בדפוסי ההוצאה לאור ובתחומי העניין עשויים להשפיע על המחברים, המו"לים, החנויות ובסופו של דבר עלינו – הצרכנים", אומר וינברג.